כאשר עפרי וייס ליפשיץ שמעה שבן דודתה שלה, יוגב יחזקאל, לא קורא ספרים, היא החליטה לצאת למסע כדי להנחיל לו את אהבתה לתחום. היום, אחרי קריאה משותפת של כמה וכמה ספרים ופיקניקים בהשראתם, משמח לשמוע כי יוגב נדבק באהבת הקריאה של עפרי.
לפני כמה שבועות פרסמה בפייסבוק "פוסט קצת אחר, אבל מרגש", כהגדרתה. "אתמול בן דודתה ואני חגגנו את מסיבת סיום הספר הרביעי שקראנו יחד! הוא בכיתה ז', ומכל מיני סיבות התקשה ללמוד לקרוא בצורה תקינה. בכיתה ה' הצעתי לו שנקרא יחד, והתחלנו להיפגש כל שבוע. בהתחלה אני קראתי את הרוב, וארבעה ספרים אחר כך הוא כבר קורא לבד! בסיום כל ספר אנחנו חוגגים. הספר האחרון שקראנו היה 'הטירה הנעה'. כדי לחגוג את סיום הקריאה יצאנו אתמול לפיקניק על הים בשקיעה, והבאנו מאכלים שמתאימים לדמויות (כל הקונספט היה רעיון שלו). אז מה היה בתפריט? סופי: עוגיות חמאת בוטנים (שהוא אפה בעצמו), מייקל: קרקרים מגניבים, קלציפר: מטבל עגבניות (שבו טבלנו את מייקל כמובן), האול: קיווי (בהיעדר פיטאיה או סברס), גברת פנטסטמון: תה".
עפרי (31), שעובדת כמורה בטכנודע בחדרה, קשורה מאוד ליוגב (13) מכפר מונש. היא עצמה אוהבת לקרוא ועשתה זאת גם כשהייתה נערה. כשהבינה שיוגב פחות בעניין, החליטה לחבר אותו למילה הכתובה. "קריאה זה משהו מאוד משמעותי לי", היא אומרת. "תסכל אותי שאצל יוגב זה לא זורם. חשבתי שאולי ביחד נוכל להתגבר על זה ולהגיע למקום שבו הוא ייהנה מזה כמוני. כשהוא היה קטן הייתי מקריאה לו סיפורים, והבנתי שאם אומרים לו 'תקרא', זה פחות עובד, אז החלטתי להציע לו לקרוא ביחד ואולי ככה להתגבר על המשוכה הזאת".
באיזה ספר התחלתם? "'עסקי דרקונים' של פטרישיה ק. רידי (הוצאת אופוס), ספר שאני אוהבת מאוד וחשבתי שיכול לעניין אותו. זה באמת עבד טוב, ובספרים הבאים הוא כבר היה שותף לבחירה. בחרנו יחד ספרי פנטזיה: 'הטירה הנעה' של דיאנה ווין ג'ונס (הוצאת כתר), 'ארץ שאגות' של ג'ני מקלכלן (סיגליות), 'נשמת חיה' של ליאת רוטנר (דני ספרים - אלומות) ו'הארי פוטר' של ג'יי. קיי. רולינג (ידיעות ספרים)".
איך הצגת לו את הרעיון? "שאלתי אותו אם הוא רוצה שנקרא ביחד ושזה יהיה פרויקט שלנו. אני יודעת שהיום ילדים פחות קוראים, אבל יש לנו קשר קרוב, והוא נהנה מהזמן שלנו ביחד, כך שהוא התלהב מהרעיון שיהיה לנו מפגש שבועי קבוע".
איך התנהלה הקריאה? מי קרא? עפרי: "בהתחלה אני הייתי קוראת את הרוב והוא היה קורא למשל פסקה בהתחלה ופסקה בסוף. לאט־לאט הגדלנו את החלק שלו. לפעמים פשוט ישבנו ביחד וקראנו מאותו ספר בשקט. כשנפרדנו, הייתי נותנת לו גם שיעורי בית, לקרוא עמוד או שניים לבד, והוא עמד בזה. היום כבר קל לו לקרוא, ואנחנו לא נפגשים כל שבוע אלא מדברים בטלפון במהלך השבוע, גם על מה שקראנו וגם על תוכנית הקריאה להמשך".
במסגרת הפרויקט החליטו השניים שבסיום כל ספר הם עורכים מסיבת סיום שקשורה באוכל. הם הלכו לאכול גלידה, ראמן וערכו כאמור פיקניקים עם סוגי מאכלים שקשורים בספר.
במסגרת הפרויקט החליטו השניים שבסיום כל ספר הם עורכים פיקניק בהשראתו. אחרי שקראו את "הטירה הנעה" הם אכלו עוגיות חמאת בוטנים, קרקרים, מטבל עגבניות וקיווי
איך עלה הרעיון של הפיקניקים? יוגב: "במהלך הקריאה הרגשתי שאני ממש מכיר את הדמויות. ההחלטה לציין את הקריאה באוכל היא לא בהכרח דבר שהם אכלו בספר, אלא משהו שהם מזכירים לי. יש לי הסבר משלי לכל מאכל שבחרתי".
עפרי: "לא תמיד המאכל שבחרנו הופיע בספר. לפעמים זה היה פשוט משהו שהתחבר לנו בראש עם העלילה. למשל, הדמות של סופי מ'הטירה הנעה' הזכירה ליוגב עוגיות חמאת בוטנים, והוא הכין את העוגיות לקראת הפיקניק".
יוגב: "סופי היא אחות גדולה בבית של בנות, מין דמות בלי מזל. האחיות הצעירות שלה מוצאות את הגורל שלהן ויוצאות להרפתקאות, והיא נשארת בבית ועושה כל מיני מטלות. עוגיות חמאת בוטנים מזכירות לי אותה כי הן טעימות, אבל יש בהן גם משהו מחניק".
בפיקניק לכבוד הספר "עסקי דרקונים" הכינה עפרי מטבל עגבניות חריף שמסמל את האש של הדרקונים. יוגב בחר להביא קיווי לכבוד דמות של מכשף שגם מילא את החלל בריר ירוק, וגם, לדבריו, "מבחוץ הוא נראה חביב ונחמד, אבל בפועל הוא מעקצץ קצת".
ליוגב, שרוקד בלט כמעט כל יום בשבוע, הפרויקט הזה היה חשוב כי הוא התקשה עם הקריאה. "זה הפריע לי", הוא מספר. "וזה היה גלגל, כי בגלל שלא היה לי קל וכיף, לא קראתי. עפרי הציעה לעזור לי. היא הייתה באה לפה פעם בשבוע והיינו יושבים ביחד. בהתחלה אני קראתי את העמוד הראשון של הפרק והיא את ההמשך, ועם הזמן החלק שלי גדל, כך שהיא קראה רק את העמוד הראשון והאחרון. את הספר האחרון כבר קראתי ממש לבד".
היה לך קל יותר לקרוא עם דודה שלך מאשר עם ההורים שלך? "אין ספק. גם כי איתם אני חי וקל לי יותר להתעצבן עליהם, וגם כי עפרי היא הדודה הכי מגניבה בעולם".