לאחרונה הפכה דרום קוריאה, ובעיקר הבירה סיאול, ליעד מבוקש עבור נשים רבות. הן אורזות מזוודה ולוקחות מינימום שתי טיסות כדי לעבור כמה שיותר טיפולי יופי ואסתטיקה בביקור ממוקד אחד. בניגוד להרבה מהטרנדים שמגיעים אלינו באיחור, נראה שבמקרה הזה אנחנו די מסונכרנים עם שאר העולם.
"מגיעות הנה לא רק נשים מישראל אלא מכל העולם", מספרת לנו דורין מיה גינזבורג (31) המתגוררת בעשור האחרון בסיאול, ועוסקת במדיה חברתית. "המרפאות הגדולות ממוקמות בעיקר בסיאול, אבל רשתות גדולות רבות פתחו סניפים גם בערים גדולות אחרות, כמו בוסאן וג'ג'ו. ישנם סניפים גם בערים שנמצאות במטרופולין של סיאול, אבל הם פחות נגישים לתיירים".
מי הנשים שמגיעות עד סיאול לטיפולי יופי?
"לא מדובר רק בצעירות שמושפעות מהרשתות - אני שמה לב שזה מתפרש על טווח גילים רחב. רוב הנשים שמגיעות הנה הן שמרניות יותר, כאלו שלא רוצות הזרקות או טיפולים רציניים. לרוב הן מחפשות משהו נעים ונחמד ומעוניינות לחוות את המרפאות בקוריאה. יש גם את אלו שבאמת רוצות לנצל את העובדה שהמחירים פה של טיפולים מסוימים, כמו הזרקות למשל, זולים בהרבה ממה שאני מכירה בארץ. הן מתעניינות במה שיש לקוריאנים להציע מבחינה טיפולי לייזר לפיגמנטציה ולייצור קולגן. עוד טיפול שמאוד מבוקש עכשיו זה ה־PDRN הפופולרי עם זרע סלמון".
בתור מקומית, את מבינה למה כל העיניים נשואות לשם בכל מה שקשור לביוטי?
"כן, כי זה נוכח מאוד ביומיום שלנו. אני מדברת איתך עכשיו כשאצלי לילה, ואני בסוף השלבים של שגרת הטיפוח שאני עושה כל ערב לפני השינה. אני גם ככה מחכה עם כל מיני דברים על הפנים והעיניים, אז אני עדיין לא יכולה ללכת לישון. כשאת יוצאת פה עם חברות לבית קפה, אחרי האוכל אנחנו מחליפות בינינו ויטמינים ותוספי תזונה. אני לא בטוחה אם אנשים יודעים כמה קוריאנים הם אנשים חמים. כשבנות באמת מגיעות לשלב של חברות, אז הן מחליפות עצות. אם זו חברה בוגרת יותר ממך בגיל, שרואה בעצמה אחות גדולה, היא תחדש לך את האיפור אחרי הקפה אם נמרח לך משהו".
דורין מיה גינזבורג: "אין מה להתבייש אם יש אדמומיות או סימנים על הפנים. אתמול עשיתי טיפול דקירות של מלא מחטים וחזרתי ברכבת. ברור שדווקא אז ישבתי ליד בחור חתיך, כן?"
את הסטמפה האחרונה לטרנד נתנה קים קרדשיאן, שטסה לסיאול לנסיעת ביוטי כזאת עם אחותה קלואי וכמה חברות. הנסיעה הוקדשה בעיקר לעולמות היופי, וקים כמו קים, לא חסכה מאיתנו תיעוד קרוב ממיטות הטיפולים בביקוריה במרפאות השונות במסגרת ההליכים האסתטיים שבהם התנסתה. "היא הייתה במלא מרפאות. לאחת מהן אני גם הולכת ומחבבת אותה מאוד, אבל אחת מהן לא משהו", מגלה לנו גינזבורג. "אני בטוחה שהיא קיבלה יחס אחר, אבל זה לא מקום שאני הייתי הולכת אליו. לחברה שלי הייתה שם חוויה מאוד לא טובה. הם לא התאימו לה את הטיפול הנכון והמליצו על יותר מדי דברים. כשאני שומעת על מקום שבייעוץ מנסים למכור דברים שאת לא צריכה, אני לא הולכת לשם וגם לא ממליצה עליו".
אז איך את ממליצה לאתר מרפאות לטיפולי יופי, למי שמתכננת טיול שכזה בקרוב?
"אי־אפשר תמיד לסמוך על המלצות ברשת ועל ביקורת בגוגל, כי את לא באמת יכולה לדעת מה קורה שם בפועל. אני חושבת שכדאי לנסות לחפש מרפאות לאחר שבאמת דיברתן עם אנשים שהיו שם. חשוב לבדוק אם למרפאה יש מענה טוב באנגלית. יש מקומות שבהם את מרגישה שהם מנסים לדחוף אותך בין התורים של אנשים אחרים, או שאין להם זמן אלייך. אני חושבת שגם עדיף לחפש את אלה שהם לא גדולים מדי. בקוריאה מאוד נפוץ ללכת למרפאות שהן קצת כמו מפעל, ענקיות. זה לאו דווקא רע - אני הולכת גם לאלה וגם לאלה שהן יותר קטנות ואינטימיות, שעולות קצת יותר. אבל אם את מגיעה לא מוכנה לזה, זו יכולה להיות חוויה מאוד אוברוולמינג, קצת כמו פס ייצור".
נשמע מלחיץ.
"זה עלול להכניס להלם, אבל הם עובדים בצורה יעילה מאוד, הן לא רעות. ככלל, אני לא חושבת שיש פה הרבה מרפאות רעות. הרוב עוברים הכשרה רצינית מאוד, ויש פה מבחר כל כך גדול שאני לא חושבת שהמרפאות הגרועות יכולות לשרוד. בסיאול נפוץ מאוד שהייעוץ הוא עם רופא אחד, בפועל מטפל בך רופא אחר ובין לבין אחיות רושמות את השם וההערות שלך. זה לא תמיד אותו בן אדם לאורך כל הטיפול".
אז מה את ממליצה לעשות בפועל?
"אני ממליצה לדבר עם כמה מרפאות, להסתכל בסושיאל שלהן, לחפש ביקורות ולראות עם מי הווייב מרגיש לך הכי טוב".
במה שונה התפיסה של ביוטי בקוריאה ממה שאנחנו מכירות בעולם המערבי?
"הסטנדרט של היופי כאן שונה, אז לפעמים בייעוץ יכולים להמליץ על דברים שלאו דווקא ביקשתן. לא צריך לקחת את זה אישית, הם פשוט עובדים על פי הסטנדרט המקומי שהוא עור לבן ובהיר. יש להם קטע עכשיו עם הלסתות, שהן יהיו מחודדות, אז הם מתמקדים בזה הרבה. הם מאוד כנים - לי למשל אמרו בייעוץ 'בדרך כלל בגילך אנחנו ממליצים על שני טיפולים, אבל את אישה מערבית והעור שלכן דק יותר, בעיקר מתחת לעיניים, וגם יש לכן יותר נטייה למבנה של שקעים שאני רואה אצלך, אז במקרה שלך הייתי ממליץ על טיפול נוסף כדי לאזן את זה'. האבחון שלו היה נכון. בכל מה שקשור לקטע המקצועי, הם פשוט אומרים את הדברים כמו שהם, בעוד שבחיים האישיים הם עדינים ומאוד מצפים בסוכר את הדברים שהם אומרים. כשאת באה לייעוץ, מבחינתם הם לא עושים את העבודה אם הם לא אומרים את האמת.
"מה שכן, אם ניגשת לטיפול, חשוב מאוד לא להתבייש ולהגיד להם אם משהו לא נעים לך או אם את רוצה לשנות משהו. גם אין מה להתבייש אם אחר כך יש אדמומיות או סימנים על הפנים. כולם מסתובבים פה ככה - גם מקומיים, גם תיירים. אף אחד לא מניד עפעף. אתמול עשיתי טיפול של לייזר ודקירות של מלא מחטים קטנות בפרצוף וחזרתי ברכבת. ברור שדווקא אז ישבתי ליד בחור חתיך, כן? בסדר. אני מזכירה לעצמי שמבחינתם הם רואים בן אדם שמטפח את עצמו ומשקיע בעצמו. זה נהדר".
מה הטיפול הכי מדובר כרגע באזורך?
"PDRN שזה הטיפול של הסלמון או לייזר בשם ultherapy. שניהם מיועדים להגברת ייצור קולגן".
ובאמת פערי המחיר כאלו משמעותיים אם אנחנו משוות לארץ?
"אני באופן אישי לא עושה טיפולים בארץ כשאני באה לבקר, אבל ממה ששמעתי יש הבדל במחירים בטיפולים כמו בוטוקס או טיפול לייזר שנקרא picosure שאני עושה כדי לטפל בפיגמנטציה ובעולם משתמשים בו הרבה להסרת קעקועים. כדי לסבר את האוזן, בארצות הברית טיפול כזה עולה אלפיים דולר ופה הוא עולה פחות ממאתיים אלף וון, שזה פחות משש מאות שקל".
תני לנו טיפים – איך להתנהל בקוריאה בתור תיירים?
"לא מתמקחים, הם נעלבים מזה. זה משהו שנהוג במדינות אחרות אבל לא כאן. מה שכן, אפשר לבקש יפה הנחה. מומלץ להימנע ממגע פיזי - אצלנו נפוץ מאוד כשלוחצים יד, לגעת בזרוע. כאן לא נהוג לגעת במי שלא מכירים. לפעמים יש נטייה להניח את הכסף על הדלפק, כאן נהוג לתת את הכסף בשתי ידיים או בצורה מאוד ספציפית ביד אחת".
הביוטי לא נשאר באפידרמיס
תמר איל־להב (49) זיהתה את המגמה הקוריאנית כבר לפני שנים רבות. במסגרת עבודתה כיועצת אסטרטגית למותגים ולחברות ביוטי, מרצה וחוקרת טרנדים, עיתונאית לייף־סטייל ויוצרת תוכן, היא סימנה את היעד המסקרן והשנה נסעה לבדוק מקרוב האם הבאזז מוצדק. "נסעתי לקוריאה מטעם עצמי, זו הייתה הגשמה של חלום ישן. אני זיהיתי את הניצנים של הביוטי הקוריאני כבר לפני עשור בניו יורק. עד אז היה לנו את צרפת, איטליה, ארצות הברית, והבנתי שקוריאה היא מגדלור חדש שצריך לשים לב אליו ולהבין אותו. כדי להבין משהו לעומק, עם כל הכבוד לרשתות ולהזמנות מ־iherb, חשוב לי לבחון דברים מהמקום האמיתי, לראות את האנשים האמיתיים שחיים שם וללמוד מה הם עושים, להבין את מאחורי הקלעים של המפעלים".
מה למדת בנסיעה הזאת?
"וואו, מלא דברים. למדתי שביוטי מחובר למשהו הרבה יותר עמוק בדנ"א של הקוריאנים. בניגוד אלינו, שאנחנו חווים את זה יותר כטיפול, נגיד סביב אקנה ופצעים, אצלם טיפוח זה משהו אחר - זה משהו שאת עושה מגיל קטן, לא רק כשיש לך בעיה. זה קורה כשאת רואה את אמא שלך משקיעה בעצמה והיא עושה את זה כי היא יודעת שזה אומר עליה דברים טובים. בארץ, לעומת זאת, מראים לנו כמה הביוטי הוא שטחי, ושם זה הרבה יותר עמוק, עם שורשים אחורה. מי שמשקיעה בעצמה זה אומר עליה שהיא רצינית, שהיא שואפת למצוינות, כי היא תחזור על אותה פעולה שוב ושוב עד שהתוצאה תהיה פרפקט. כל השאיפה הזאת לגלאס סקין, למשל, מה זה עור הזכוכית הזה? זו ההשתקפות של עצמך, זה להבין שהסקין במקום הראשון, כי זה אומר עלייך שאת במקום הראשון".
תמר איל־להב: "בארץ מראים לנו כמה הביוטי שטחי, ושם זה הרבה יותר עמוק. מי שמשקיעה בעצמה זה אומר עליה שהיא רצינית ושואפת למצוינות, כי היא תחזור על אותה פעולה שוב ושוב עד שהתוצאה תהיה פרפקט"
יצא לך להתנסות בטיפולים?
"ממש לא. הקטע הזה של לנסוע ולעשות טיפולים, קודם כול בגלל שזה זול יותר, זה כאילו הפך להיות העניין כולו. אבל אני תמיד אומרת שאם נסתכל על הפנים שלנו רק כמשהו זול או יקר, אנחנו לא נגיע רחוק. כשאני נוסעת לחו"ל ורוצה לעשות טיפול, אני רוצה לבדוק על האמא והאבא שלו. בדיוק, אגב, כמו שאני אעשה לפני שאגש לעשות טיפול בישראל. צריך לזכור שבסוף מדובר בטיפולים פולשניים שעלולים לעשות נזקים. הנזק לא חייב להיות באותו רגע, הוא יכול להיות אחרי כמה ימים ואז נשאלת השאלה, לאיזה בית חולים לוקחים אותי במידת הצורך? איך אני מטפלת בזה? מה הביטוח שלי מכסה? איזה אישורים יש למכשיר הזה? מישהו בודק את זה? אני לא אומרת שאין, אני רק אומרת שצריך לבדוק.
"אני טסתי קודם כול כדי לחקור איזשהו טרנד וכדי להבין אותו לעומק. באופן אישי לא רציתי להתעסק בחיפוש אחר אישורים ומידע על כל הקליניקות, כי זו עבודה בפני עצמה. ולגבי המחיר? יש נגיד חומרים שמיוצרים שם, אז מן הסתם הטיפולים האלו זולים יותר. ועדיין, לא הייתי ממהרת לרוץ ולהזריק אצל רופא שאני לא מכירה את הידיים שלו ואת העבודות שלו".
למרות שלרוב המרפאות האלו יש סקירות ברשתות החברתיות?
"זו גם נקודה שחשוב להביא בחשבון: הרבה מהאנשים שמסקרים מקבלים טיפולים בחינם ולא תמיד כולם מציינים את זה בגילוי נאות. אני מאמינה שבתור מישהי שבאה לסקר את התופעה ופונה לקהל היעד, אם הייתי פונה שם לקליניקות, יש סיכוי שהייתי מקבלת בהנחות או בחינם. אני כן מקפידה לעשות גילוי נאות, אבל לא כולם עושים את זה".
מה את ממליצה למי שנוסעת?
"קודם כול, לקחת יומיים לשבת ולהתבונן. לא לרוץ, ליהנות מלהיות שם, מלהסתכל עליהן, על מה שהן עושות ואיך שהן מסתובבות. למי שאוהבת ביוטי, זה עולם חדש ויש דברים שאנחנו לא מבינות. כאילו, מה את מסתובבת עם רול בשיער בתחנת רכבת? אצלנו המקסימום הוא לצאת מחוץ למספרה עם נייר הכסף על הראש כשאנחנו עושות גוונים. הן לא מתביישות בזה - זה משהו שהוא מאוד בשגרה שלהן, כמו לצחצח שיניים. יש משהו טבעי שם ביחס לביוטי, ואני חושבת שצריך קודם כול להתחבר לזה כשאת מגיעה, כי את נוחתת לתוך הלם. זו תרבות חדשה לגמרי. אחרי היומיים האלו, כדאי להסתובב, לקחת דוגמיות, הם נותנים לך בשמחה, לא צריך אפילו לבקש. זה לא ספורה שצריך להתחנן. הכול פתוח שם. אני ממליצה להתנסות".
יש לך טיפים למי שמתכננת שופינג של מוצרי טיפוח?
"קודם כול, יש דברים שלא מנסים ישר על הפנים - מסקרה למשל לא הייתי מנסה, זה עלול להעביר אלרגיות. קרמים למיניהם אפשר לנסות על גב כף היד. תזכרו שיש שפע מטורלל, אז תביאו מזוודה ריקה. אני חזרתי עם 15 קילו של מוצרי ביוטי. זה בלתי נשלט".
איך ידעת לבחור מכל השפע הזה? במה כדאי להתמקד?
"אני ממליצה לעשות רשימת קניות. אני אישית ידעתי שאני מעוניינת במוצרים עם חדשנות מדעית וחיפשתי אותם. באתי מוכנה. אז גם אם את לא יודעת איזה מוצר ספציפי את רוצה, כדאי לבוא עם אג'נדה.
"דבר שני, לזכור שלא הכול נמצא רק ב'אוליב־יאנג' (רשת חנויות קוריאנית ענקית וסופר־פופולרית שנמצאת כמעט בכל רחוב מרכזי, ד"פ), אנשים נוטים להיכנס רק לשם וזה ממש לא המקום היחיד. יש בתי מרקחת, את רשת דייסו ויש פרפומריות. יש מלא אופציות לקנות מוצרי ביוטי. נכון ש'אוליב־יאנג' זה הכי נוח, יש להם קרוב ל־1,400 סניפים בקוריאה, אבל זה לא המקום היחיד. כדאי להסתובב בפופ־אפים, יש כל הזמן כאלו - בעיקר בשכונה שנקראת סונגסו, שם אפשר ממש להתנסות ולעבור חוויה.
"מה שכן, אם את באה להתנסות, חשוב לצאת בלי איפור בבוקר. אני לא התאפרתי שם בכלל, זה ממש מיותר. החזקתי בתיק שקית עם מסיר איפור קטן ופדים, כך שיכולתי להסיר איפור עם תכשיר שלי שאני מכירה ולא להשתמש במה שיש בחנויות ואני לא יודעת אם הוא מייבש את העור או לא".
מה למדת על טיפוח מהקוריאנים?
"למדתי דבר שהפתיע אותי: כשמסתכלים מקרוב על עור הפנים שלהם, מתברר שגם הם סובלים מפצעונים, חטטים ופיגמנטציה. גם להם אין עור פנים מושלם כמו שזה נראה ברשתות. שנית, אנחנו קונות מוצרים קוריאניים ובטוחות שאנחנו מאמצות את סודות היופי שלהם, אבל זו תורה שלמה שהיא חלק מתרבות שלמה. זה בדנ"א שלהם. זה לא רק הטיפוח, זה לא רק המוצר שאת קונה, זה הרבה מסביב. ובעיקר למדתי שבקוריאה בכל שלב נתון יש כ־30 אלף מותגי ביוטי. זו כמות לא נתפסת. דבר אחרון שלמדתי הוא שביוטי הוא לא דבר קליל שנשאר באפידרמיס. יש לביוטי רבדים שנשארים ברובד הפיזי והרגשי. זה הרבה יותר ממה שזה, אז אל תקלו ראש".
