למי מאיתנו אין ברזומה ביקור טראומטי אצל הספר? לאחרונה העלתה הדוגמנית והשחקנית אמילי רטאייקאוסקי (33) סרטון, שבו היא מציגה את מה שהיא מכנה כ"התספורת הכי גרועה בעולם". "יש לי פוני מאחורי הראש", היא ייבבה בעמוד האינסטגרם שלה, והשיתוף שלה מיד זרק אותי לחופשת הפסח של שנת 1998.
מוקדם יותר באותה השנה פרצה לחיי להקת אקווה עם הלהיט "ברבי גירל". בשלב כלשהו הסולנית שלהם הופיעה באחד הקליפים בשיער קצוץ, כשהפוני מודבק לצד עם סיכה, ואת התמונה הזאת לקחתי לספר וביקשתי – "כזה!". יש לציין שדודי, הספר השכונתי, ביקש ממני לחשוב אם אני בטוחה שאני באמת רוצה לגזור כל כך הרבה שיער, ואני בביטחון עניתי שכן, וראיתי לנגד עיניי את הזמרת הזוהרת והתספורת האדג'ית שלה. מה שלא הבאתי בחשבון הוא שמה שיפה לכוכבת ב־MTV לאו דווקא יחמיא לנערה בפתח גיל ההתבגרות בראשון לציון.
ברגע שראיתי את השיער נגזר ונופל בחיקי, הבנתי שאולי עשיתי טעות, וכשהספר ניער את החלוק מעליי וחשף את השיער הקצוץ החדש שלי, כבר עמד לי הבכי בגרון. כשחזרתי הביתה ביקשתי מאמא שלי (שהפצירה בי לא להסתפר) לנסוע ולהתחבא אצל קרובי משפחה למשך כל חופשת הפסח. בסופו של דבר התיידדתי עם המראה החדש, והאמת היא שאם יש משהו שלמדתי מאז זה לא לקחת ברצינות כל כך את נושא השיער. התקרית הזו שחררה אותי ובמשך שנים השתעשעתי עם צבע ותספורות, כי מי כמוני יודעת שזה רק שיער וזה גדל.
"ואז חפפתי"
מור רדמי (36), יזמית ויוצרת תוכן, תל אביב
"פוני זה קטע של חורף אצלי, אני ממש אוהבת. אבל פוני וילון, לא פונינט. בשנה שעברה גזרתי ויצא ממש מוצלח, אבל הייתי עם החלקה. השנה אני בלי החלקה ובכל זאת החלטתי שבא לי שוב. ההשראה שלי הייתה הבלוגרית אליסון טובי, כי אני מתה על הפוני שלה. הלכתי לספר, הראיתי לו תמונה, והוא גזר לי. הוא גם ניסה לשכנע אותי לעשות החלקה, אבל סירבתי ואמרתי לו שאסתדר. ואז חפפתי. נראיתי כאילו התעוררתי בשנות ה־80. זה לא הפתיע אותי, ידעתי שזה יגיע. זה פשוט הצחיק אותי".
11 צפייה בגלריה
משמאל: ההשראה, אליסון טובי. מימין: המציאות של מור רדמי
(צילום ביתי, Gettyimages IL/Marco M. Mantovani)
איך התמודדת?
"שילוב של פן, דפני ומחליק, לפי מצב הרוח. זה היה פשוט כל כך קורע, שכל פעם הייתי הולכת לישון עם שיער רטוב וקמה כשהשיער בצורה אחרת, אז הייתי חייבת לעשות מזה צחוקים. אמרתי לעצמי – יאללה, אני אזרום עם זה, והעליתי לאינסטגרם".
מסקנות?
"אני ממש לא מצטערת שעשיתי את זה, כנראה אעשה את זה שוב בחורף הבא. אני הכי לוקחת את זה בטוב ובהומור, זה רק שיער והוא צומח, הכול בסדר".
"נראיתי כמו כלב הצ'או צ'או של השכנים"
אהובית רבי־גולן (45), עורכת ביוטי "לאשה", פתח תקווה
"זה היה לפני כשנתיים. החלטתי שאני רוצה תספורת בסגנון wolfcut והלכתי לספר הכי טוב בתל אביב, שנודע בתספורות בסגנון. תוך כדי שישבתי על הכיסא, הרגשתי שיש מצב שאני עושה טעות, אבל העדפתי להתעלם מתחושת הבטן ונתתי לו להמשיך לגזור. אחרי הפן שעשה לי, הבנתי סופית ורשמית שהתספורת הזו אולי נראית מהמם על אחרות, אבל היא לא מתאימה לי בשום צורה. נראיתי כמו כלב הצ'או צ'או של השכנים. כמובן, אמרתי לו שאני מרוצה מאוד, כשבתוך תוכי בלעתי את הרוק ורק ניסיתי לא לבכות. כשהגעתי לקופה הוא השחיל לי מחיר שגרם לכל הדמעות לצאת החוצה. בואו נגיד שכבר לא אחזור אליו לעולם".
איך התמודדת?
"כשחזרתי הביתה שאלתי את בעלי מה הוא חושב והוא ענה לי בתשובה הכי גרועה בעולם: 'מה זה משנה? העיקר שאת מרוצה'. כולירע, תשקר לי! די מהר טשטשתי את השביל שעשה הספר והעפתי את כל השיער לצד אחד כדי להיראות יותר אני ופחות כלב גזעי".
מסקנות?
"לא כל מה שיפה לנשים הנורדיות בפינטרסט, יהיה יפה גם לאהובית הגמדה עם הפנים העגלגלות מפתח תקווה".
"אני לא האלי ברי"
הילה סגל (47), מטפלת הוליסטית, כפר סבא
"הייתי בת 20 ורציתי להתרענן אחרי לידה. הגעתי למספרה עם שיער עד אמצע הגב, ותוך כדי שאני יושבת על הכיסא ראיתי מאחוריי, דרך המראה, תמונה של האלי ברי. מיותר להגיד שהספרית התעלפה על ההזדמנות לקצץ לי את השיער. שורה תחתונה: אני לא האלי ברי".
איך התמודדת?
"האמת היא שהיה לי קשה. בעלי והבן שלי היו מזועזעים. לקח לי הרבה זמן להרגיש עצמי שוב, ומאז אני לא מסתפרת קצר. ובכלל, מספרות זה לא מקום חביב עליי".
מסקנות?
"בגדול, מודעות עצמית ומינימום אימפולסיביות".
"רוב הזמן חשבו שאני בן"
חן רווח (38), מנהלת לקוחות במשרד פרסום, ראשון לציון
"הייתי בת 11, זה היה בשנת 1997, ונטלי עטיה הייתה דוגמנית מובילה בישראל, עם תספורת קצרה ומגניבה שחשבתי שתתאים לי. בחופש הגדול של אותה שנה הלכתי לספר עם מטרה אחת, שהתבררה כטעות. לא באמת ידעתי איך לסדר את השיער ויצא שהייתי סתם עם תספורת קצוצה. אוסיף לזה גם את העובדה שעוד לא התפתחתי גופנית, אז רוב הזמן חשבו שאני בן".
איך התמודדת?
"אני זוכרת שנעלבתי כשטעו, וחיכיתי בסבלנות שהשיער יצמח מחדש. מאז אני עם שיער ארוך, מינימום באורך הכתפיים".
מסקנות?
"לא כל מה שמתאים לדוגמנית בת 20 יתאים לילדה בת 11".
"בכיתי את חיי"
אולגה גרמן (39), עוזרת מנכ"ל, רמת גן
"כשהייתי בכיתה י"ב הלכתי לספרית של אמא שלי כדי לגזור קצוות, שנייה לפני צילום תמונת המחזור. היה לי שיער עד אחרי הכתף, ומבחינתי קצוות זה ליישר סנטימטר, שניים, גג שלושה - אבל מתברר שמבחינתה זה 30 סנטימטר, והיא פשוט קיצצה לי את החיים. אגב, חזרתי לאותה ספרית ואני מסתפרת אצלה עד היום, אבל רק אחרי שהיא עשתה קורס לשיער ארוך".
איך התמודדת?
"בכיתי את חיי והרגשתי ממש נורא. זו לא הייתה תקופה של תוספות וכאלה, אז לא ממש היה לי מה לעשות. חייכתי חיוך עצוב בתמונה ולא הסתפרתי שנים אחרי זה".
מסקנות?
"לשאול 80 פעם אם הבינו אותי".
"מאז לא הייתי אצל הספר"
רות יהב (39), אנליסטית מלאי, יקנעם
"באמצע שנות ה־90 ראיתי את הדוגמנית שירי בן ארי בפרסומת ליוגורט ורציתי להיות היא. זה היה רעיון של אמא שלי שאסתפר – ילדה בכיתה ו' בחוג כדורסל – כמו שירי בפרסומת. לא אשכח איך נכנסתי לכיתה יום אחרי וזה פשוט היה מביך. זאת התמונה היחידה שנשארה מספר המחזור, כל השאר הושמד!".
איך התמודדת?
"זה היה נורא. מאז לא הייתי אצל הספר, מקסימום אמא שלי עושה לי קצוות לפעמים, אולי פוני לגיוון. רק במלחמה אמרתי לעצמי – יאללה, אני אלך לספר. הוא הבטיח לי קצוות ופוני ובאמצע תפסה אותנו אזעקה. רצנו לממ"ד, אמנם זה היה רק קצוות, אבל יצא עקום".
מסקנות?
"מה שיפה לדוגמנית בפרסומת לא מתאים לילדה בתחילת גיל ההתבגרות".
"פתאום הופיעו תלתלים"
יעל שץ (48), סמנכ"לית שיווק ב"רונן חן", תל אביב
"היה לי שיער מקלות חלק־חלק, ובגיל 12 החלטתי להסתפר קצוץ. כשהוא צמח הופיעה לי פתאום רעמת תלתלים. זו הטרגדיה של חיי. אני לא כל כך זוכרת מה גרם לי ללכת להסתפר ולא זוכרת שההתעסקות במראה חיצוני ויופי הייתה חלק מחיי בשלב הזה. אני מניחה שרציתי להסתפר כדי לעשות 'דווקא', כי השיער הארוך היה חלק מהילדות ובשלב הזה כבר הייתי נערה בלתי נסבלת".
איך התמודדת?
"המון שנים התכחשתי לתלתלים ולקח לי זמן להבין איך מטפלים בהם ומה עושים כדי שהשיער ייראה טוב. עם הזמן התלתלים הפכו לחלק מהאופי שלי, ודווקא בשנים האחרונות, כשכולן סביבי עם החלקות ופנים, אני אוהבת את התלתלים יותר, זה מייחד אותי".
מסקנות?
"שיער הוא חלק מהמראה החיצוני שלי, אבל אני לא מפחדת לגעת בו. זה גדל".
"לקח לי שלוש שנים לחזור למצב סביר"
יעל סילבנברג (45), יועצת מכירות, תל אביב
"לפני קצת יותר מעשור גרתי בבואנוס איירס, יש לי שם המון בני משפחה ואני דוברת ספרדית מעולה מגיל אפס. בזמנו, רציתי לצבוע את תספורת הקארה שהייתה לי לבלונד, כמו צ'לסי הנדלר. הגעתי למספרה הכי יוקרתית בבואנוס איירס עם תמונות שלה. הספר חימצן לי את כל השיער, והתוצאה הייתה צבע צהוב־כתום מזעזע. במצטבר, לקח לי מעל שלוש שנים לחזור למצב סביר".
איך התמודדת?
"אחרי שבוע חזרתי למספרה וספר אחר חימצן לי את השיער שוב, הפעם יצא בהיר יותר, ועדיין - ממש לא הגוון שרציתי. באותו מעמד הוא גם אמר לי שאני לא יכולה לחמצן יותר, כי ינשור לי כל השיער. אחריו הלכתי לספרית מומלצת אחרת, שעשתה לי שטיפה במטרה להכהות את השיער. אחריה, ספר שלישי שכנע אותי לעשות החלקה, כי השיער היה נראה פשוט זוועה. בשלב מסוים החלטתי להניח לשיער ועם הזמן חזרתי לחום הכהה הטבעי שלי".
מסקנות?
"לא ללכת עם תמונות של אף אחת אחרת לספר! כי מה שמתאים למישהי אחת לא בהכרח יתאים למישהי אחרת. וגם, להסביר מה את רוצה ולהבין שיכול להיות שצריך לעשות את זה בצעדים הדרגתיים".
