תשאלו את התאומות ד"ר מיכל מור וד"ר מירב מור, שתיהן בעלות תואר שלישי בפיזיולוגיה, האם יש גורם מפתח אחד שמשפיע על תופעות המנופאוזה? הן יענו בשתי מילים: גמישות מטבולית. ובכמה משפטים - השתיים פיתחו מכשיר חדשני שמודד את רמת המטבוליזם כמה פעמים ביום. בהתאם לתוצאות אפשר לשפר אותה וכך להפחית את תסמיני גיל המעבר בצורה ניכרת.
"זה לא שגילינו כאן מטריצה חדשה", מבהירה מירב. "ידוע שמטבוליזם מושפע מכמה עולמות: תזונה, פעילות גופנית, שינה וסטרס, לצד שינויים הורמונליים אצל נשים, ושהוא משמש כסוג מנוע של הגוף. כבר בשנות ה־60 הומצאה טכנולוגיה למדידה מטבולית. הבעיה היא שזו הייתה מערכת יקרה ומסורבלת מאוד: המטופל נדרש לשכב על מיטה במשך 45 דקות עם מסכה על הפנים, כשהוא מחובר לכל מיני צינורות וחיישנים. לכן השתמשו בה רק בבתי חולים או לצורכי מחקר. בזכות המכשיר שלנו אפשר כיום לבצע מדידה מטבולית עצמאית, בבית, בפעולה שאורכת פחות מדקה".
מכשיר ה־Lumen (השם של החברה שלהן) שפיתחו האחיות מור, מגיע בצורת לורד (טוש) רחב עם פייה בקצה. אחרי שמורידים את האפליקציה של החברה ויוצרים פרופיל אישי, הכולל פרטים כמו גיל, מגדר, סטטוס הורמונלי ופעילות גופנית, מתחילה המדידה שמתבצעת בשני זמנים, בבוקר מיד לאחר שמתעוררים ובלילה רגע לפני השינה. הפעולה פשוטה: מצמידים את הפה לפיית המכשיר, שואפים אוויר במשך ארבע שניות, עוצרים את הנשימה לעשר שניות, ואז נושפים החוצה. בתוך רגע האפליקציה מציגה את רמת המטבוליזם שלך על סולם של 1 עד 5. ערכים נמוכים מעידים שאת שורפת בעיקר שומנים, בעוד שערכים גבוהים מעידים על שריפת פחמימות. ומה עדיף לשרוף? ובכן, את שניהם, השאלה היא מה העיתוי. התוצאה מושפעת ממגוון משתנים: האם המדידה נעשתה אחרי פעילות גופנית? אחרי ארוחה? והאם יש פער בין המדידה של הלילה לזו של הבוקר? במילים אחרות: אם את הולכת לישון כשאת על רמה 4 (שבה את שורפת בעיקר פחמימות), ומתעוררת בבוקר על רמה 1 או 2 (שבה את שורפת בעיקר שומנים), זה סימן שיש לך גמישות מטבולית מרשימה במיוחד.
מיכל: "בסופו של דבר, הגוף שלנו יכול להשתמש כמקור אנרגיה או בפחמימות או בשומנים. במטבוליזם בריא הגוף אמור להשתמש יותר במאגרי השומן אחרי מצב של צום או מנוחה, כי אלה מאגרים אינסופיים. מנגד, אם עשיתי פעילות גופנית או אכלתי ארוחה שבה הכנסתי לגופי הרבה אנרגיה - מטבוליזם בריא צריך לעבור לשימוש במאגרי פחמימות".
מירב: "אנשים רבים חושבים שזה טוב שהגוף שורף רוב היום בעיקר שומנים אבל זו טעות. לאנשים סוכרתיים או פרה־סוכרתיים, למשל, אין גמישות מטבולית. כשהם יאכלו פחמימות הגוף שלהם לא יצליח לעשות את המעבר הזה לשריפת פחמימות כדי להשתמש בהן כמקור אנרגיה, ואם הגוף לא מצליח לשרוף את הפחמימה, היא נשארת יותר מדי זמן בדם וגורמת בהמשך לתחלואות רבות".
"בקרב נשים בגיל המעבר, השינה היא אחד הדברים העיקריים שנפגעים. נשים רבות מתקשות להירדם עקב עלייה בהורמון הסטרס, הקורטיזול"
מיכל: "שתי הנשימות האלה, בבוקר ובלילה, מסייעות לנו גם לדעת אם יש בעיה באיכות השינה. כשאנחנו לא ישנות טוב בלילה, נוכל לראות שלפני השינה המדידה שלנו עמדה על טווחי 4-3 ושהגוף נוטה יותר להשתמש בפחמימות, ובבוקר לגלות שאנחנו שוב עומדות על אותם ערכים. זה אומר שלא היה שינוי בין הרמות. בקרב נשים בגיל המעבר, השינה היא אחד הדברים העיקריים שנפגעים. נשים רבות מתקשות להירדם עקב עלייה בהורמון הקורטיזול שהוא הורמון הסטרס, או שהן סובלות משינה לא רציפה בגלל רגישות לאינסולין ונפילות סוכר עקב המחסור באסטרוגן".
איך כל המידע הזה עשוי גם לסייע לאותן נשים?
מיכל: "ניקח לדוגמה אישה בת 50 שכבר אין לה מחזור, והיא מדווחת שלמרות שהיא לא שינתה את התזונה שלה או את אורח חייה כלל, היא מעלה במשקל וחווה תסמינים נוספים. בשלב הראשון, האפליקציה תבקש ממנה למלא את הפרופיל האישי ולבצע מדידות נשימה בבוקר ובערב במשך כמה ימים, כדי להעריך את המנוע של הגוף. בכל יום שבו האישה מבצעת את המדידות, המערכת לומדת יותר את גופה ובהתאם את ההמלצות שמתאימות לה. על בסיס הפרטים שהיא מילאה בפרופיל האישי שלה - המערכת יודעת שהיא לא נוהגת, או כן נוהגת, לאכול ארוחת בוקר, עושה או לא עושה פעילות גופנית, ובהתאם תמליץ לה בדיוק מה לאכול, מתי לאכול, איזו פעילות גופנית מומלצת עבורה, מה לאכול לפני האימון ועוד. בהתאם להמלצות הספציפיות האלה, המדדים שלה ישתנו לטובה".
מירב: "חשוב לומר שפרט לכמות החלבונים, השומנים והפחמימות שהמערכת תמליץ לאותה אישה לצרוך מדי יום, היא גם תוכל לתת לה תפריט מדויק וארוחות מגוונות".
מיכל: "בנוסף, המערכת ממשיכה כל הזמן ללמוד את המשתמשת ולפעמים תמליץ על שינויים מיוזמתה. היא, למשל, יכולה לראות שהיא המליצה למשתמשת לאכול פסטה, אבל שזה פחות עושה טוב לבריאות המטבולית שלה, ושמהנתונים עולה שמתאים לה יותר קינואה. כמובן, יש גם המלצות רבות על פעילות גופנית. נניח שמדובר באישה שכן עושה פעילות גופנית, אבל המערכת רואה שהיא לא אוכלת מספיק לפני אימוני כוח. היא יכולה להסביר למשתמשת שבגילה נשים רגישות יותר לפירוק מסת השריר, ולכן חשוב שתגיע לאימון כשיש לה מספיק פחמימה במערכת. היא תכתוב: 'בצעי נשימה לפני האימון ונאמר לך מה וכמה את צריכה לאכול'".
הכול התחיל ב"איירון מן"
כושר גופני, כפי שכבר אפשר להבין, יכול לתרום משמעותית לגמישות המטבולית שלנו, ולדברי האחיות מור, קל מאוד להסביר זאת מבחינה פיזיולוגית: "בגוף שלנו יש אברונים קטנים שנקראים מיטוכונדריות", אומרת מיכל. "מדובר במעין תחנות כוח שיודעות לפרק את הפחמימה ואת השומן ולהפוך אותם לאנרגיה. ככל שיש יותר שרירים בגוף, יש גם יותר מיטוכונדריות בגוף, כי תאי השריר דורשים הרבה אנרגיה. שילוב של אימון אירובי לצד אימוני כוח מסייע למיטוכונדריות להיות עוד יותר יעילות בשריפת פחמימות ושומן. כל זה עוזר מאוד לשמירה על משקל בריא וגם לאיזון הקורטיזול והאינסולין, ובהתאם לכך גם לשיפור איכות השינה ומצב הרוח".
למעשה, כל הרעיון של "לומן" נולד לאחיות התאומות מאהבתן לספורט. הכול התחיל ב־2011, זמן קצר אחרי ששתיהן סיימו את הדוקטורט בפיזיולוגיה, והחליטו להירשם לתחרות "איירון מן". בעודן מתאמנות, הן ניסו להבין מה גורם לספורטאים מסוימים להצליח יותר ולספורטאים מסוימים פחות, אף על פי שעל פניו נראה שכולם בכושר שיא.
מירב: "הבנו כבר בשלב מוקדם שהגמישות המטבולית היא כנראה הגורם המכריע. ידענו גם שקיימת טכנולוגיה שמסוגלת לתת רמת מדידה של מטבוליזם על פי חילופי הגזים, ואז חשבנו: מה אם נצליח להפוך אותה לכלי נגיש לכל אחד מאיתנו - שיאפשר מדידה בכל רגע נתון?".
מיכל: "לשמחתנו, מכיוון שהיו לנו ציונים טובים מאוד, שתינו היינו באותה תקופה על מלגה מלאה לדוקטורט, וכבר הספקנו לסיים ולפרסם את כל חובת המאמרים שלנו. אז בנוסף לאימונים לתחרות היה לנו מספיק זמן פנוי לשבת כל היום על מחקרים ומאמרים בלי לדאוג להכנסה. באיזשהו שלב הגענו לפריצת דרך והבנו שאפשר לקחת מדידה של 45 דקות במעבדה ולהפוך אותה לבדיקה ביתית מהירה בנשימה. בשלב הזה כבר הייתי נשואה לבעלי, דניאל טל, שלמד מִנהל עסקים ובאותה תקופה ניהל סטרט־אפ. ביקשנו ממנו שיחבור אלינו ויעזור לנו לגייס את הכסף עבור פיתוח המוצר. ככה נולדה 'לומן'. היום אני מוגדרת כמנהלת המוצר בחברה, מירב כמנהלת המחקר, דניאל כמנכ"ל, ולפני שלוש שנים הצטרף אלינו אלירן פלאח על תקן מנכ"ל משותף ו־CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי י"מ)".
"לחברה יש יותר מ־300 אלף לקוחות, בעיקר מארה"ב ומאירופה. נכנסנו גם ליפן, והמטרה היא גם השוק בישראל. המנויים הם 70% נשים ו־30% גברים"
אף על פי שפיתוח המכשיר החל מתוך הזיקה לספורט, לדברי האחיות, היום רק קומץ קטן משוק הלקוחות שלהם הם ספורטאים שרוצים לשפר ביצועים. "ל'לומן' למעשה יש היום שלוש זרועות", מסבירה מיכל. "הראשונה היא זרוע מחקרית, השנייה היא שיתוף פעולה עם קליניקות להרזיה בארצות הברית, והשלישית היא לקוחות מנויים. נכון לעכשיו יש לחברה יותר מ־300 אלף לקוחות, בעיקר מארצות הברית ומאירופה. לאחרונה נכנסנו גם לשוק ביפן, והמטרה היא להיכנס גם לשוק בישראל. החלוקה בקרב המנויים: 70% נשים ו־30% גברים, בגילאי 45 וצפונה. רובם אנשים שסובלים מעודף משקל ונשים שמתמודדות עם שינויי גיל המעבר".
האם הנשים האלה אכן מעידות על שיפור בתסמינים הודות למכשיר?
מיכל: "קשה לנו להתייחס באופן גורף לתסמינים כגון איכות שינה, גלי חום ומצבי רוח, כי לרוב מדובר בנתונים סובייקטיביים שמבוססים על דיווח עצמי ופחות ניתנים למדידה. אבל אנחנו כן יכולות לדווח שבעקבות השימוש במכשיר נצפתה ירידה של 10%-12% במשקל הגוף של המשתמשים לאחר שנה, וש־60% מהמנויים מחדשים את המינוי בתום שנה (מינוי לשנה יחד עם אספקת המכשיר עולה 300 דולר. י"מ), מה שמעיד שזה עובד".
מירב: "המחלקה האנדוקרינולוגית של בית החולים איכילוב פרסמה לפני שנתיים מחקר קליני, ובמסגרתו לקחו קבוצת אנשים פרה־סוכרתיים ונתנו להם להשתמש ב'לומן' במשך שלושה חודשים. ביקשו מהם לפעול על פי ההמלצות בהתאם, ועקבו אחר המדדים הבריאותיים שלהם שכללו משקל, גלוקוז, HbA1c (המוגלובין מסוכרר), שומנים ולחץ דם. המחקר הראה שאחרי התקופה האמורה, כל המדדים האלה השתפרו".
"מטבוליזם הוא ספקטרום. ככל שהוא יעבוד טוב יותר, נהיה בריאים יותר. ככל שהוא יעבוד טוב פחות, נהיה חשופים יותר למחלות ולתחלואות"
מיכל: "מטבוליזם הוא בעצם ספקטרום. ככל שהוא יעבוד טוב יותר, נהיה בריאים יותר. ככל שהוא יעבוד טוב פחות, נהיה חשופים יותר למחלות ולתחלואות. זה לא משהו שאנחנו המצאנו או גילינו. הבשורה היא שבזכות המכשיר שלנו הוא ניתן למדידה בצורה קלה ומיידית. מאחר שפעם זה לא היה אפשרי, היו מטפלים בכל בעיה בנפרד: במשקל, בבעיות השינה, ברצון להעלות את מסת השריר. אבל הכול קשור זה בזה, ואם נטפל כמו שצריך במנוע – הכול יעבוד טוב יותר".
מירב: "מה שכן, חשוב לזכור ש'לומן' זה מסע. זו לא דיאטת מיצים של שבועיים כשאת רוצה להוריד שלושה קילו לפני החתונה".
תיאטרון צה"ל
הן בנות 42, נולדו וגדלו בגני תקווה, ויש להן אח ואחות גדולים. כבר כשהיו ילדות, הן מספרות, חלמו להיות רופאות, אבל מאחר שאהבו מאוד את עולם הבמה כתחביב, למדו משחק בתלמה ילין. בצבא החליטו למשוך את התחביב עוד קצת, כשהתגייסו לתיאטרון צה"ל. "עשינו את המבחנים בנפרד ושתינו התקבלנו, אבל ליחידה גויסנו באותו יום, ואז המפקדים היו מופתעים מאוד", מספרת מירב. "לא היה להם מושג שהם הולכים לקבל תאומות. הם אמרו: 'אבל אנחנו לא יכולים להשתמש בשתיכן כשחקניות. אתן נראות אותו דבר'. בסוף יצא שתמיד בהצגות היינו מתחלפות בינינו. בזמן שאחת הייתה משחקת, השנייה הייתה אחראית על התאורה".
אף על פי שלכל אחת מהן הייתה גם קבוצת החברות שלה, הן מודות שמאז ועד היום, יותר מהכול הן אוהבות לבלות יחד, ולכן גם את הטיול אחרי צבא, בהרי ספרד, עשו במשותף. אחריו החליטו להגשים את חלומן הגדול ולהירשם ללימודי רפואה, אך אז נתקלו במכשול.
מיכל: "הציונים של שתינו היו טובים מאוד, אבל שתינו נפלנו שלוש פעמים בריאיון האישי שאותו עשינו בנפרד, כמובן".
מירב: "תמיד היינו טובות ולא טובות באותן אבנים גדולות. בגלל זה אף פעם לא יכולתי לומר לה, 'תעשי בשבילי את המבחן בספרות'. לא היה טעם".
מיכל: "בסוף אמרנו שננסה להתקבל לרפואה בדלת האחורית. אם את משיגה ציונים טובים בלימודי מחקר, את יכולה להמשיך ללימודי רפואה בלי ריאיון אישי. שתינו נרשמנו ללימודי פיזיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בהמשך שתינו היינו מצטיינות דיקן בסוף התואר השני, ויצא שכל כך התאהבנו במחקר, שהבנו שאנחנו לא רוצות להיות רופאות".
מירב: "את בעלה של מיכל פגשנו בקורס לגלישת רוח. הוא טוען שנדהמתי מיופיו ובגלל זה נפלתי מהגלשן, ואני טוענת בדיוק הפוך. בכל מקרה היה לי אז חבר"
היום שתיהן גרות בתל אביב. מיכל נשואה ואמא לשלושה (תאומות בנות 13 ובן 6), ומירב פרודה ואמא לשלושה (בת 13, בת 9 ובן 7). את בעלה של מיכל, דניאל, פגשו שתיהן יחד כשהיו בנות 20, "ואני מבקשת שתכתבי 'דניאל המהמם!!!'", אומרת מירב. "עד היום יש סיפור פתוח לגבי איך הכול התחיל. אני ומיכל פגשנו אותו בקורס לגלישת רוח, והוא טוען שאני נדהמתי מיופיו ובגלל זה נפלתי מהגלשן, בעוד שאני טוענת שהוא נדהם מיופיי ובגלל זה הוא נפל מהגלשן".
סליחה, שניכם נדהמתם מהיופי זה של זו, ובסוף מיכל התחתנה איתו?
מיכל: "למירבי היה חבר באותה תקופה, ובהתחלה דניאל היה חבר של שתינו בלי כוונה רומנטית. בהמשך פגשתי אותו במקרה בתרבות יום א' בצבא. יצא שהתיישבנו אחד ליד השני, וכשיצאנו החוצה, הוא ביקש את הטלפון שלי".
מירב: "גם מיכלי התאימה לו הרבה יותר ממני. יש הרבה דמיון ביני ובין מיכל, אבל מבחינת אישיות, יש גם הרבה שוני".
מיכל: "אנחנו הרבה פעמים משלימות זו את זו. אני מאוד יצירתית ואמנותית, מירב תמיד אומרת שיש לי יכולת נפלאה לספר סיפור. בעוד שאצל מירב הכול צריך להיות מדויק והיא כל הזמן תשב על מספרים ואקסלים".
מירב: "לכן זו חלוקת העבודה בינינו - אני על המחקר ומיכל על המוצר. לא היינו צריכות בכלל לדבר או לקבוע את זה מראש. זה היה הכי טבעי בעולם שככה זה יהיה".
מיכל: "אגב, מהפעם הראשונה שהבעלים של שתינו פגשו אותנו, הם לא התבלבלו בינינו. יש כל מיני הבדלים קטנים כמו צורת האף והפנים".
הריאיון עם שתיהן נערך בבית קפה, ובשלב מסוים אני קולטת שבמהלכו הן מחזיקות ידיים. "זה אינסטינקט. אנחנו אפילו לא שמות לב שאנחנו עושות את זה", מסבירה מירב. מיכל צוחקת: "ממש מוזרות".
"שתינו ילדנו באותה מחלקת יולדות, והאחיות זכרו אותי מהלידה של הבת שלי. הן לא הבינו איך חודשיים אחרי, אותה יולדת הגיעה שוב עם לידת תאומות"
יש ביניכן קשר טלפתי?
מיכל: "יש לנו סיפור מדהים - אני נכנסתי להיריון עם התאומות שלי כמה חודשים אחרי שמירב נכנסה להיריון עם הבכורה שלה. ההיריון שלי עבר לגמרי בסבבה עד הרגע שבו מירב ילדה. למרות שעוד הייתי רחוקה מללדת, מהשנייה הראשונה שהיא ילדה, התחלתי להפריש חלב. חודשיים אחרי זה גם התחילו אצלי צירים ונאלצתי ללדת את התאומות בלידה מוקדמת בשבוע ה־36".
מירב: "והכי מצחיק זה ששתינו ילדנו באותה מחלקת יולדות, והאחיות במחלקה זכרו אותי מהלידה של הבת שלי. הן לא הבינו איך חודשיים אחרי הלידה, אותה יולדת הגיעה שוב למחלקה עם לידת תאומות".
מה ההרגל הכי משונה של אחותך שאת חיה איתו בשלום?
מיכל: "מירבי בשום אופן לא תיתן לי לשתות מבקבוק המים שלה. אני יכולה להתייבש ולמות, אבל אסור לי לקחת לגימה כי הכול אצלה מדוד. אם אני אשתה, היא לא תדע כמה בדיוק היא שתתה במהלך היום. היא תיתן לי את החיים שלה, כן? אבל לא את המים".
מירב: "ומיכלי לא מוכנה לחלוק באוכל. אני נורא אוהבת במסעדה למשל לחלוק צלחות. מיכל חייבת צלחת משלה ושאף אחד לא ייגע בה".
מהן היתרונות והחסרונות בעבודה עם התאומה שלך?
מירב: "בעבודה שלנו יש לא מעט קשיים, אבל אף פעם אין לך חשש שהשותפה שלך תגיד לך יום אחד: 'זה גדול עליי, לא מתאים לי. אני עוזבת'. ברור לי שבדבר הזה אני אהיה תמיד עם מיכלי, לטוב ולרע. זה גם מה שמחזק אותי כל יום".
מיכל: "היתרון העיקרי זה התקשורת. הרבה פעמים אנשים לא מסכימים על דברים בגלל קשיי תקשורת. אצלנו אין דבר כזה. מירבי תמיד מבינה למה אני מתכוונת, עד הפרטים הכי קטנים".
מירב: "החיסרון הוא שאין הפרדה בין החיים האישיים לעבודה. אבל לשמחתנו, אנחנו מאוד אוהבות את העבודה, אז זה מקל".
בפברואר האחרון זכו האחיות להישג מרשים כשנכנסו לרשימת Changemakers List of Women באתר CNBC האמריקאי, שהגדיר את הנשים המדורגות כ"פורצות מחסומים ומעוררות השראה בצוותים שלהן, בלקוחות ובעולם". בשנים האחרונות "לומן", שמשרדיה יושבים בתל אביב ומעסיקה 120 עובדים, רק ממשיכה לגדול, וכתבות שנערכו עליהן בעבר כבר זכו לכותרות בנוסח "הסטרט־אפ ששווה מיליונים".
נו, אז כבר אפשר לומר שהתעשרתן?
מיכל: "החברה באמת שווה מיליונים, אבל האם לקחנו מיליונים הביתה? עדיין לא. יש לנו כמובן הכנסה חודשית נאה, אבל מה שבאמת הכי חשוב זה הסיפוק האישי הענק שאנחנו מקבלות מהעבודה שלנו".
מירב: "קיבלנו כל מיני הצעות לרכישת החברה, אבל מבחינתנו זה הבייבי שלנו ואף אחד לא יעשה אותו טוב יותר מאיתנו. כמו שמיכלי אמרה, הסיפוק מטורף. אנחנו מרגישות שלא עבדנו יום אחד בחיינו".
