בעשור האחרון ביססה שון לוי את מעמדה כאחת מהדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם. הרזומה המרשים שלה כולל קמפיינים למותגי־על כמו קלואה ופראדה, הובלת קמפייני ביוטי של שאנל ואיב סן לורן, צעידה בתצוגות הנחשבות ביותר והפקות אופנה במגזינים כמו ווג והארפר'ס בזאר. אבל לאחרונה היו אלה דווקא חייה האישיים של לוי שעוררו תשומת לב, כאשר הזוגיות שלה בשמונת החודשים האחרונים עמדה במרכזו של דיון ער.
בעולם שבו דוגמניות־על יוצאות בדרך כלל עם אנשי עסקים חובקי עולם, כוכבי מוזיקה מצליחים או כדורגלנים בינלאומיים, לוי בעטה בקלישאות ועשתה את כל מה שלא מצופה ממנה. לא רק שהיא נכנסה לאפליקציית היכרויות, היא גם הכירה בה גבר שעובד בתור גנן ילדים. וכאילו זה לא מספיק, הוא גם נמוך ממנה בשבעה ס"מ: היא מתנשאת לגובה 1.80 מ' והוא 1.73 מ'. לאחר ששיתפה את הזוגיות החדשה באינסטגרם שלה, התגובות לא איחרו להגיע.
השיתוף הזה עורר דיון סוער בקרב העוקבות.
"היו המון תגובות. הרוב היו סופר־מתוקות. מלא נשים כתבו לי על העניין של הגובה, שעושה להן טוב שאני מנרמלת את זה. יש כל מיני סטריאוטיפים מיושנים על מה שצריך להיות בזוגיות, למשל שהגבר צריך להיות גבוה יותר או להכניס יותר כסף, שהם כבר לא רלוונטיים. עניין הגובה יכול לפסול כל כך הרבה גברים מדהימים וטובים".
הדיון סביב הנושא הפתיע אותך?
"את יודעת מה? אני יכולה להבין את זה. גם אני עד אסף לא חשבתי שאצא עם מישהו נמוך ממני. מעולם לא עלה על דעתי. אבל כשראיתי את הגובה שלו בפרופיל אמרתי, 'יאללה, לכי על זה. בסדר, אז הוא נמוך ממך'. וכן, זה היה מוזר נורא בחודש הראשון, כי הרגשתי גדולה יותר באיזשהו אופן. זו הייתה פעם ראשונה שיצאתי או התנשקתי עם מישהו נמוך ממני, אז פתאום איך שאני עומדת או מתנהלת היה קצת שונה. אבל מהר מאוד זה עובר. ברגע שאת מכירה את הבן אדם והוא מקסים אותך ואת מתאהבת, יש דברים שנעשים פחות חשובים".
את בן זוגה אסף, בן 31, הכירה לוי באפליקציית ההיכרויות Hinge. שניהם הורידו אותה בכלל בחו"ל: הוא בצרפת, שם למד לתואר שני במִנהל עסקים, והיא בניו יורק. ואז הוא הגיע לחופשת מולדת ועבד כגנן בגן ילדים בתל אביב, והיא נחתה כאן גם. לוי הייתה אז אחרי זוגיות של שש שנים, וההחלטה שלה להירשם לאפליקציית היכרויות התקבלה אף היא, כאמור, בהרמת גבה.
איך החלטת לעשות את הצעד?
"אחרי הפרידה שלי עניין אותי לראות מה קורה שם באפליקציות. הבנתי שזאת הדרך שבה הצעירים היום מוצאים זוגיות. גם זה הפתיע אנשים, אמרו לי, 'את צריכה אפליקציה?', אבל אני אותנטית, אין לי פחד ואין לי אגו".
"גנן בגן ילדים זה משהו שאת לא נתקלת בו ביומיום וזה ממש כבש אותי באותו הרגע. רציתי להבין מה הסיפור של הבן אדם"
איך קרה החיבור עם אסף?
"הייתי באפליקציה חצי שנה ורק התכתבתי קצת עם אנשים. ואז אסף שלח לי ורד - זה אחד הפיצ'רים שיש שם. הסתכלתי ואמרתי 'אוי, חמוד'. היה כתוב שהוא גנן בגן ילדים, וזה הקסים וסקרן אותי. זה משהו שאת לא נתקלת בו ביומיום וזה ממש כבש אותי באותו הרגע. אמרתי, אני חייבת להבין מה הסיפור של הבן אדם. כשהייתי נערה עבדתי קיץ אחד בגן כזה, כל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת ילדים, ופתאום ראיתי גבר שאוהב ילדים ולא מתבייש בזה.
"שלחתי לו הודעה: 'אני חייבת להבין את העניין עם הגן'. התכתבנו קצת, זה היה נורא מתוק, הרגשנו חיבור טוב, ואז הוא הציע לי להיפגש. נלחצתי, לא ידעתי אם בא לי להיפגש לדרינק במקום ציבורי, זה הרגיש פתאום נורא חשוף. אז פשוט באתי אליו לדירה עם בקבוק יין והוא הביא גבינות. הרושם הראשוני היה מקסים. פשוט עניין הגובה היה אישיו לשנינו, גם לו".
דיברתם על זה?
"בטח, אבל לא בפעם הראשונה. בהתחלה ממש התחמקתי ממצב שבו נעמוד אחד ליד השנייה. כל הזמן רציתי שנשב. זה היה קצת להתעלם מהפיל שבחדר. אחרי כמה פעמים שנפגשנו אמרנו, 'אוקיי, נעמוד עכשיו ונסתכל אחד על השנייה בעיניים, נבין את פערי הגובה בינינו ונתחיל לחיות עם זה'. היה דייט ראשון ואז יום אחרי דייט שני ויום אחרי זה שלישי, נפגשנו כל יום. הייתי בניו יורק קצת, חזרתי, ומשם זה העמיק".
כששיתפת את סיפור ההיכרות שלכם, כתבת שעד היום תמיד ניסו לשדך לך גברים שעוסקים בכספים או אנשי עסקים.
"נכון. שלא לדבר על מפורסמים שמנסים לחבר לך ולקשר אותך אליהם. לאורך הקריירה ניסו להכיר לי מפורסמים במטרה להעצים את ההכרה שלי בארץ, אבל תמיד אמרתי שאני לא מוכנה ואני לא צריכה גבר שיגדיל את ההכרה שלי. אני גאה מאוד בדרך שלי, בניתי את עצמי בעשר אצבעות. חיפשתי משהו אמיתי וכן. העבודה שלי כל כך סיזיפית ומלאה בכזה טירוף, שאני מחפשת משהו שקט ורגוע יותר, ואני חושבת שאסף היה הדבר המושלם עבורי באותו רגע. זה הרגיש טבעי מהרגע הראשון".
איך הזוגיות החדשה עובדת עם הקריירה שלך, שמצריכה המון טיסות ונסיעות?
"בשנה האחרונה אני סוג של נוודת, עוברת מסאבלט לסאבלט בין ניו יורק, פריז ותל אביב. אסף סיים את התואר השני, חזר לארץ ועובד היום במרקטינג. עדיין אין לנו דירה קבועה, ואני מקווה שבקרוב מאוד תהיה לנו בפריז, ושם יהיה הבסיס שלי. הנסיעות שלי הן מטען שמאוד חששתי ממנו כשהכרנו, זה משהו שהוא לא קל לכל אחד, והוא ממש הסתגל לזה בצורה מדהימה. הוא יכול לעבוד מכל מקום".
יש לך טיפ לרווקות שמחפשות זוגיות?
"באופן כללי אנחנו מסתכלים על האריזה החיצונית של בן אדם ואנחנו נורא שופטים. אני חושבת שלפעמים חשוב להוריד קצת שכבות ולתת הזדמנות בכל זאת, גם אם זה לא בדיוק תואם את הוויש ליסט שלנו. יש דברים שיפתיעו אותנו אם רק נפתח דלת ונאפשר לבן אדם להיכנס.
"צריך להבין שלפעמים זה לוקח זמן, זה לא תמיד סיפור סינדרלה וזה לא תמיד 'כשזה זה, את יודעת מהרגע הראשון'. יש מחשבה שאם הוא לא מטריף אותך מהרגע הראשון אז זה לא יקרה, אבל הדברים מאוד דינמיים. בסוף מה שבאמת מייצר חברות חזקה ואהבה אלה חוויות משותפות, שיחות עמוקות ואתגרים שאנחנו עוברים יחד בחיים. אני חושבת שחשוב לנסות כמה שיותר, לנקות את הרצון שהכול יהיה מושלם ופשוט לתת צ'אנס אמיתי".
הכול התפוצץ לי בפנים
לוי (29) גדלה בהרצליה. היא דור שלישי לשחקניות כדורסל: סבתה, תמר מטל שומכר, הייתה כדורסלנית וייצגה את ישראל באולימפיאדה, וגם אמה שיחקה כדורסל. שון עצמה החלה לשחק כבר בגיל שמונה ובסוף כיתה ט' עברה לפנימייה לספורטאים במכון וינגייט. בצבא קיבלה מעמד של ספורטאית מצטיינת ושיחקה בנבחרות ישראל הצעירות. "לאורך השנים קיבלתי המון הצעות לדגמן, אבל לא רציתי. יופי לא היה איזשהו פקטור מבחינתי".
בתום השירות הצבאי החליטה בכל זאת לתת צ'אנס לדוגמנות. "השתחררתי מהצבא ב־8 באוגוסט עם שיער ארוך, ב־24 באוגוסט סיפרו אותי קצר, ובתחילת ספטמבר כבר הייתי בפריז. העבודה הראשונה שלי הייתה תצוגה לאיב סן לורן בבלעדיות בשבוע האופנה בפריז. ישר קפצתי לליגה הבכירה, ואז גם החלטתי לפרוש מכדורסל".
"זו לא תחושה נעימה לראות סוכן שלך בוחר צד בלי לשבת ולדבר איתך. יש לך דעה שונה משלי, אבל אולי תדרוש בשלומי, איך אני מרגישה אחרי 7 באוקטובר?"
איך השנתיים האחרונות משפיעות עלייך כדוגמנית ישראלית שעובדת בחו"ל?
"ללא ספק יש השפעה. סוכן בסוכנות שמייצגת אותי בחו"ל הוריד לי עוקב באינסטגרם, למשל. זה סוכן שאני עובדת איתו שנים ואנחנו מיודדים, גם עסקית וגם אישית. היו הרבה סיטואציות עם סוכנים שהתבטאו פוליטית ברשתות, וזו לא תחושה נעימה לראות סוכן שלך בוחר צד במאבק בלי לשבת ולדבר איתך. זה בסדר שתהיה לך דעה שונה משלי, אבל אולי תשלח לי הודעה לשאול מה שלומי, איך אני מרגישה אחרי 7 באוקטובר?
"גם צלמים שעבדתי איתם בחרו צד, ועוד הרבה אנשים מהתעשייה. אובייסלי יודעים שאני ישראלית, שם המשפחה שלי ישראלי מאוד. לאורך כל השנים שאני בתעשייה תמיד התגאיתי ואמרתי בקול ברור מאיפה אני".
הפסדת עבודות בגלל זה?
"היה מקרה שהצטלמתי להפקת אופנה, דיברתי עם סטייליסטית על הסט והיא שאלה מאיפה אני. עניתי שמישראל. התברר שהיא פרו־פלסטינית פעילה מאוד. ההפקה הזו בסופו של דבר לא התפרסמה. כשביקשתי לקבל תשובות למה זה לא מתפרסם או לראות את התמונות כדי להבין, אף אחד לא נתן תשובות. כולם התנערו מאחריות. אף אחד לא אמר לי רשמית שזה בגלל שאני ישראלית, אבל אני לא צריכה שיגידו לי, אני כבר יודעת. אני מספיק שנים בתעשייה, וזה משהו שלא קרה לי מעולם.
"אלה סיטואציות מתסכלות מאוד. אבל אנשים שלא רוצים לעבוד איתי כי אני ישראלית או כי הם לא מספיק פתוחים בראש בשביל לדבר ולהקשיב ולנסות לקבל דעות אחרות, או להבין שאני זה לא הממשלה שלי, אלה אנשים שאני לא רוצה להיות באינטראקציה איתם".
"כספורטאית לימדו אותי לא להראות חולשה, והכול נצבר בפנים. בגיל 18 זה התפוצץ לי בפנים, והתחלתי לחוות התקפי חרדה ודיכאון"
לוי, שהצטלמה לאחרונה לקמפיין החגים של פדני, הספיקה השנה גם לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. היא מתחזקת עמוד אינסטגרם פעיל שמציג את החיים כדוגמנית בינלאומית, ולצד זה משתפת בפתיחות בהתמודדות שלה עם חרדה, ומעניקה תמיכה לעוקבים ולעוקבות שמתמודדים עם מצבים דומים. העיסוק שלה בתחום בריאות הנפש והעלאת המודעות לנושא יצרו סביבה קהילה חזקה ותומכת. "הבנתי מהר מאוד את הכוח שיש לפלטפורמה הזאת, ושדרכה אני יכולה לגרום לאנשים להרגיש שרואים ומבינים אותם", היא אומרת. "נושא הבריאות הנפשית יקר ללבי, ומההתחלה הדבר שהיה הכי חשוב לי זה להשמיע את הקול שלי חזק וברור בעניין הזה".
איך זה מתקשר לחיים שלך?
"מגיל צעיר הייתי ילדה שמרגישה הכול, שחווה כאב אבל מתמודדת איתו בשקט. בזמנו לא הייתה פתיחות בנושא הזה, וכספורטאית גם לימדו אותי לא להראות חולשה, אז הכול נצבר בפנים. בגיל 18 זה התפוצץ לי בפנים, והתחלתי לחוות התקפי חרדה ותקופות של דיכאון".
מתי היה ההתקף הראשון?
"בטירונות. ערב אחד פשוט קיבלתי התקף חרדה מאוד־מאוד חריף לעיני כולם. זה נורא הפתיע אותי, כי הייתי רגילה להיות ספורטאית וחזקה, וכאילו, איך זה קורה לי? ביקשתי לפגוש קב"ן, והמפקדת שלי לא נתנה לי את המענה הזה. נתקלתי באטימות".
איך את מתמודדת עם הנושא הזה כיום?
"אני עדיין חווה התקפי חרדה, ויכולים להיות פרקי זמן של חודש־חודשיים שאני בתקופה דיכאונית יותר. אני לומדת לחיות לצד זה. אני משתפת באינסטגרם את החוויה שלי בתקופות האלה ואת החשיבות של קבלת מענה מקצועי, וגם מדברת המון על היתרונות שאני מוצאת במדיטציות ובאימונים שאני עושה. זה משהו שחשוב לנרמל".
מתי בעצם החלטת לשתף את זה בכזאת בפתיחות?
"תמיד הייתי נורא גלויה בעניין הזה. הבנתי שיש המון כוח בלשתף ולקבל חיבוק, אפילו אם הוא וירטואלי. קיבלתי המון תקווה מזה".
את זוכרת מקרה ספציפי של מישהי שפנתה אלייך?
"הייתה עוקבת ששיתפה אותי בהפרעות האכילה שלה. הרגשתי שהיא במצוקה. אני לא מטפלת ואין לי שום סמכות, אני דואגת להבהיר את זה, ועניתי לה נטו כי היא פנתה וביקשה עזרה. היו לנו המון שיחות ונתתי לה אוזן קשבת. אחרי תקופה שדיברנו היא החליטה להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה. היא הייתה שם תקופה והתאזנה, וביקשה ממני לבוא לבקר אותה במחלקה. הלכתי לפגוש אותה, והייתה פגישה מאוד־מאוד מרגשת. זו הייתה פעם ראשונה שהגעתי למקום כזה, וזו הייתה חוויה מאוד לא פשוטה, להסתכל על הבנות המדהימות האלה ולהבין שבאיזשהו מקום אני משתפת פעולה עם תעשייה שלא תמיד מעצימה אותן או גורמת להן להרגיש טוב בגוף שלהן.
"היא יצאה משם והיא הרבה יותר בטוב, אנחנו עדיין בקשר. יש כל מיני מקרים כאלה שאני מרגישה שאני באמת יכולה לעזור. בסוף, זו זכות ענקית. מעולם לא רציתי להיות מפורסמת, אבל אם יש לי את הכוח ואת היכולת לעזור דרך הקהל שאני צוברת לאורך השנים, זו המתנה הכי גדולה עבורי".
בגלל זה בחרת ללמוד פסיכולוגיה?
"תמיד אהבתי פסיכולוגיה, למדתי את זה גם בתיכון. אני בן אדם שמאוד אוהב לדבר ולהקשיב לאנשים ולתת להם כתף תומכת. זה בא לי בטבעיות. עכשיו התחלתי תואר שני במִנהל עסקים, גם באוניברסיטה הפתוחה. זה עוד תחום שמעניין אותי".
אפרופו עסקים, בעבר השקת קולקציות משלך בשיתוף עם טרמינל X. יש לך תוכניות כאלה גם בהמשך הקריירה?
"כן, אני רואה את עצמי פונה לעוד כיוונים. אני מבינה את הפן העסקי בניהול מותג. היום את יכולה להתרחב לכל כך הרבה כיוונים דרך ההצלחה שלך, אז אני מאוד פתוחה. הלימודים קודם כול מעצימים אותי בעובדה שאני מרגישה שאני לא רק פרצוף יפה. זה נותן לי המון־המון כוח, וגם עניין. אני אוהבת ללמוד".
