גלעד ושרון רותם. "לא יוצאים למקומות שצריכים בהם תו ירוק גם ככה"

הקונפליקט החדש: מה קורה לזוגיות כשרק אחד מבני הזוג מחוסן נגד קורונה?

הדיון על חיסוני ילדים נגד קורונה מחדד עוד יותר את הקונפליקט אצל זוגות "מעורבים חיסונית". שלושה מהם מספרים על בילויים משותפים כשאין תו ירוק, ויכוחים אינסופיים שלא מובילים לשום מקום ושגרה שמאתגרת לא רק את המערכת החיסונית אלא גם את הזוגיות

פורסם: 18.11.21, 06:57

"כל ערב הוא אמר לי: 'שינית את דעתך?'"

מחוסן: גלעד רותם (52), תוכניתן מחשבים ומנחה תהליכי גוף ונפש
לא מחוסנת: שרון רותם (53), מטפלת גוף־נפש־תודעה ומנחת סדנאות
גרים בתל־אביב, הורים לשניים (בת 18 ובן 16)
5 צפייה בגלריה
גלעד ושרון רותם
גלעד ושרון רותם
גלעד ושרון. "ידעתי שהילדים יתחסנו"
(צילום: אביגיל עוזי)

גלעד, למה בחרת להתחסן?
"כי אני מאמין במדע, מאמין במחקרים, ויש לי גם מחלת לב שבגללה אני נמצא בסיכון גבוה. ידעתי שאעשה הכל כדי להגן על עצמי".
שרון, למה בחרת לא להתחסן?
"אני מאמינה בריפוי הגוף ובחיזוק מערכת החיסון באופן טבעי, אני לא מאמינה בחיסונים או בתרופות. באותה מידה אני גם לא מתחסנת לשפעת. לא תמיד הייתי ככה. עד לפני ארבע שנים אפילו עבדתי במשך 25 שנה כמנהלת מחקרים קליניים בחברת תרופות".
אז מה קרה?
"במשך שנים סבלתי משלל מחלות אוטואימוניות ונטלתי המון תרופות שלא עזרו. עם הזמן הבנתי שהניתוק מהגוף יוצר את המחלות האלה. כשהתחלתי להיות קשובה לגוף, כל התסמינים שלי נעלמו".
גלעד: "זה לא שאני מרגיש ששרון טועה לגמרי. גם אני שותף לדעה שזה מאוד עוזר להיות קשובים לגוף. הטענה שלי די פשוטה: חיסון מחזק את המערכת החיסונית. הוא מאמן את המערכת החיסונית להילחם בווירוס. הוא לא אמור לסתור את הדברים".
איך הרגשת כששרון אמרה לך שהיא לא מתכוונת להתחסן?
"היה לי, ועדיין, מאוד קשה עם זה. בגלל שאני מחוסן, אני כבר לא דואג לעצמי. אני מאמין בחיסונים ומאמין שגם אם אדבק, לא אחווה את זה באופן חמור. אבל אני מאוד דואג לה וחושש לשלומה, בעיקר כי שרון נמצאת באוכלוסיית סיכון: היא מעל גיל 50 וגם סבלה מכל מיני מחלות".
גלעד: "אני לא מפסיק להתווכח עם מתנגדי חיסונים בפייסבוק. אני מנסה להילחם בפייק ניוז. מילא אנשים זרים, אבל אפילו את אשתי, זו שאני הכי אוהב והכי דואג לה, אני לא מצליח לשכנע?"
אבל שרון איתנה בדעתה.
"נכון. והתאמצתי לשכנע אותה. זה מאוד תסכל אותי. בעיקר משום שאני גם לא מפסיק להתווכח עם מתנגדי חיסונים בפייסבוק. אני מנסה להילחם בפייק ניוז. מילא אנשים זרים, אבל אפילו את אשתי, זו שאני הכי אוהב והכי דואג לה, אני לא מצליח לשכנע?"
שרון: "ואני הרגשתי ממש לא טוב עם זה שהוא מנסה כל הזמן לשכנע אותי ומסרב לכבד את הבחירה שלי. הוא גם ניסה להפחיד אותי. כל הזמן סיפר לי על דיווחים בתקשורת על אנשים שלא התחסנו ונפטרו. הרגשתי שהוא ממש מנסה לכפות עליי את החיסון בכוח, שהוא מסרב לקבל את דעתי ואת העובדה שאני זו שאחראית לגוף שלי. הייתי די במצוקה".
זה הוביל ממש למריבות?
שרון: "בהחלט. כמעט כל ערב הוא היה אומר לי, 'כבר שינית את דעתך? רק שתדעי שהיום הייתה עוד כתבה על מישהו שלא התחסן ומת'. זה יצר המון ויכוחים ומתח, וגם הרחיק בינינו. בסוף גלעד אמר בעצמו שהוא מחליט לשחרר כי הוא מבין עד כמה זה מזיק לזוגיות שלנו. היום הוא כבר לא לוחץ עליי כמו פעם. לפעמים יש לו איזו עקיצה, אבל בתדירות נמוכה".
גלעד: "זה באמת הוביל להרבה ויכוחים בינינו וציער אותי מאוד. בשלב מסוים אמרתי לעצמי, 'אני עשיתי את כל מה שיכולתי בניסיון לשכנע אותה. אין טעם להמשיך לדוש בנושא וצריך להמשיך הלאה'. לשמחתי, אני ושרון היינו בעבר בטיפול זוגי כדי לנסות לטפל בדפוסים שלא ידענו לצאת מהם. עבדנו הרבה על תקשורת מקרבת. בגלל זה יש לנו היום זוגיות טובה מאוד והצלחנו בסוף להתגבר על המשבר".
מה עם העובדה שיש לך תו ירוק ולה לא?
גלעד: זה דווקא לא מקשה עלינו. אנחנו לא יוצאים למקומות שצריכים בהם תו ירוק גם ככה. לרוב אנחנו נפגשים עם חברים בבתים או בחוף הים".
שרון: "מובן שהצעתי לילדים שלנו לא להתחסן, אבל הם כבר גדולים ומחליטים בעצמם. ברגע שהם אמרו שהם מחליטים להתחסן, כיבדתי אותם"
הילדים שלכם חוסנו?
שרון: "כן. אני כמובן הצעתי להם לא להתחסן, אבל הילדים שלנו כבר גדולים ומחליטים בעצמם. ברגע שהם אמרו שהם מחליטים להתחסן, כיבדתי אותם".
גלעד: "שמעתי את שרון אומרת לילדים שישקלו מחדש אם הם רוצים להתחסן, אבל זה לא הלחיץ או עצבן אותי כי אני מכיר היטב את הילדים שלי. ידעתי שזה לא יעזור ושהם יתחסנו בכל זאת".
ומה אם הם עדיין היו קטנים וההחלטה לא הייתה שלהם?
גלעד: "זו שאלה טובה. אני מאמין שזה היה אישיו לא פשוט, ואז זה היה יכול להקשות מאוד על הזוגיות שלנו. בכנות, אני אומר תודה לאל שאין לנו ילדים בגיל הזה, ושלפחות הסוגיה הזו נחסכה מאיתנו".

"פוחד שהיא תידבק, אבל זו זכותה"

מחוסן: טל אוזר (39), מנהל עבודה בתחום ליטוש בטון
לא מחוסנת: עמליה אוזר (33), לומדת ייעוץ הנקה
גרים בפתח־תקווה, זהו פרק ב' של שניהם ויש להם בת משותפת (עשרה חודשים). לעמליה עוד שלוש בנות, לטל יש עוד שניים
5 צפייה בגלריה
טל ועמליה אוזר
טל ועמליה אוזר
טל ועמליה אוזר עם בתם. "אף פעם זה לא הפך לריב"
(צילום: אלבום פרטי)
טל, למה בחרת להתחסן?
"אני עובד עם הרבה מגזרים, כולל עם המגזר החרדי והערבי. התחסנתי מיד כשהתחילו החיסונים, ובתקופה ההיא התחלואה אצלם הייתם מאוד גבוהה. הרגשתי שאני חשוף יותר להידבקות. פחות חששתי לעצמי אלא יותר לסביבה שלי. לא רציתי להדביק את אשתי והילדים. הרגשתי אחריות".
עמליה, למה בחרת לא להתחסן?
"כשהתחילו החיסונים עוד הייתי בהיריון. אחרי זה הינקתי. זה לא הרגיש לי בטוח, והאמת היא שגם עכשיו זה עוד לא מרגיש לי בטוח. אני לא נגד חיסונים באופן כללי. יש לי ארבע בנות שכולן מחוסנות לכל מה שמקובל. התחסנתי בכל ההריונות שלי נגד שעלת. אבל זה חיסון שכרגע אני לא מאמינה בו. אני לא בטוחה שהתועלת שלו עולה על הנזק שעלול להיגרם ממנו. בעיניי חיסון צריך לעבור כברת דרך של כמה שנים טובות לפני שמשווקים אותו לציבור".
טל, מה חשבת על ההחלטה של עמליה?
"שהיא טועה. מצד שני לא התעקשתי איתה, גם כי ידעתי שהיא אדם מאוד עקשן בדעתו, אם היא מאמינה במשהו, מאוד קשה לשכנע אותה אחרת, וגם כי האמנתי שבסופו של דבר זה הגוף שלה וזכותה לעשות מה שהיא רוצה איתו. זה אף פעם לא הפך בינינו לריב".
טל: "אני חושב שהיא טועה, אבל היא אדם מאוד עקשן. אם היא מאמינה במשהו, קשה לשכנע אותה אחרת"
עמליה, הוא באמת קיבל את עמדתך בקלות?
"בהתחלה טל כן רצה שאתחסן, בעיקר בגלל שהוא פחד עליי ועל התינוקת. בדיוק התפרסמו אז כל מיני כתבות על נשים בהיריון שלא התחסנו, חלו בקורונה, והן והעובר נפטרו. הוא נלחץ והציע שאשקול את ההחלטה שלי מחדש. אבל הסברתי לו את עמדתי והוא קיבל את זה".
אם היו לכם ילדים משותפים בגיל שאפשר לחסן בו, מה הייתם עושים?
עמליה: "פה אנחנו באותה דעה. ברור שאני לא מתכוונת לחסן את הבנות שלי, אבל גם טל לא מתכוון לחסן את הילדים שלו".
טל: "אני באמת יותר לחוץ בכל מה שקשור לילדים. אני מעדיף שיעבור עוד זמן לפני שאחסן אותם. שיהיה יותר מידע".
ואתה לא חושש שעמליה תדביק את הילדים בגלל שהיא לא מחוסנת? או שהם ידביקו אותה?
"אני פחות פוחד שהיא תדביק, כי כפי שכבר הבנו, גם מחוסנים יכולים להדביק. ברור שאני מפחד שהיא תידבק. בניגוד אליה, אני כן חושב שיש יותר סיכון לחלות בקורונה ולסבול מתופעות לוואי קשות של המחלה מאשר מהחיסון. אבל אמרתי לה את מה שאני חושב, ופה זה נגמר מבחינתי. גם ככה יש לה מספיק הצקות מאמא שלה".
עמליה: "הוא צודק. עם טל בחיים לא רבתי על זה, אבל עם אמא שלי כל הזמן יש לי ריבים. היא מתקשרת כל יום ומפצירה בי שאתחסן כבר".
מה עם הבילויים המשותפים שלכם? העובדה שרק לטל יש תו ירוק לא מפריעה לזוגיות?
עמליה: "פה ושם, אם אנחנו רוצים לצאת, אני פשוט עושה קודם בדיקה מהירה במד"א כדי לקבל אישור. זה לא נורא, כי אני לא צריכה לעשות את זה באופן יומיומי. אף פעם לא קרה שנאלצתי לחכות המון זמן בתור לבדיקה, והתוצאות מגיעות תוך רבע שעה".
טל: "זה לא מפריע כי גם ככה אנחנו לא יוצאים הרבה. ביחד אנחנו הורים לשישה ילדים. אנחנו לא זוג רווקים שיוצאים כל יום למועדונים".

"כל אחד הביא פרסום שתומך בגישה שלו"

מחוסן: ליאור רוזנטל (47), יועץ תקשורת ואיש יחסי ציבור
לא מחוסן: שי (פישי) גנדלמן (36), ספר ומאפר
גרים בקריית־מוצקין, מגדלים יחד את בתו של גנדלמן, שנולדה בהורות משותפת
5 צפייה בגלריה
מימין ליאור רוזנטל ושי גנדלמן
מימין ליאור רוזנטל ושי גנדלמן
ליאור רוזנטל (מימין) ושי גנדלמן.
(צילום: אלבום פרטי)
ליאור, למה בחרת להתחסן?
"כי אני מאמין ברפואה המערבית, ומתוקף העבודה שלי גם מכיר היטב את מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות וסומך עליהם. בחרתי להתחסן גם כאחריות כלפי עצמי וגם כלפי הסובבים אותי. יש לי קרוב משפחה חולה סרטן, הורים מבוגרים, סביבה שאני צריך להתחשב בה. אני מאמין שהנזק מלהתחסן מזערי לעומת ההשלכות שעלולות להתרחש אם נדבקים בקורונה".
שי, למה בחרת לא להתחסן?
"כי אני חושב הפוך, שהחיסון יכול לגרום לתופעות לוואי כמו הקורונה או חמורות יותר. נכון לכרגע אני מעדיף לחלות בקורונה מאשר לקבל חיסון. גם אני, כמו ליאור, חש אחריות כלפי הסביבה שלי. בגלל זה אני תמיד נפגש עם המשפחות שלי או של ליאור רק כשאני עוטה מסכה. אני עובד אצל לקוחות בבתים, וכולם יודעים שאני לא מחוסן. יצא לי לאבד כמה לקוחות בגלל זה, אבל עם אלה שנשארו, אני תמיד עם מסכה".
ליאור, כששי בא איתך למשפחה שלך אתה לא חושש שהמסכה לא תספיק?
"כן, לכן שי לא רק מגיע עם מסכה, אלא גם אחרי שהוא עשה בדיקת אנטיגן או PCR. באספקט הזה אני סומך עליו לגמרי. אני יודע שהוא יעשה הכל כדי להגן על הבת שלו, המשפחות שלנו ועל הסביבה והלקוחות שלו".
עד כמה העובדה שרק ליאור מחוסן משפיעה על היחסים שלכם?
ליאור: "כשרק התחילו החיסונים, לא היו לנו דיוני עומק. לי היה ברור שאני הולך להתחסן, לשי היה ברור שהוא לא מתחסן, והכל היה בסדר. אבל אחרי שהגיעו החיסון השני והשלישי, התחילו ויכוחים בינינו. כל אחד הביא פרסום אחר שתומך בגישה שלו. שי הביא את המידע שלו מכל מיני קבוצות של לא מחוסנים שמעידים עד כמה החיסון מסוכן, בעוד שאני הבאתי מנגד נתונים של ה־FDA ושל משרד הבריאות שמראים עד כמה החיסון בטוח ומי שלא מתחסן נמצא בסכנה גדולה יותר. אז כבר היה בינינו שיח לעומתי. כל אחד ניסה להראות לצד השני שהוא צודק. מצד שני, לא הגענו אף פעם למריבות של 'לא מדברים, שוברים את הכלים'. תמיד כל אחד כיבד את הצד השני. אם הרגשנו שהטון עולה יותר מדי ושזה חורג משיח נורמטיבי, היינו אומרים 'משנים נושא'. לשמחתנו, תמיד ידענו לעצור בזמן. עובדה שאנחנו עדיין כאן".
ליאור: "העובדה שרק לי יש תו ירוק ולשי אין, בהחלט יכולה לבאס. על כל בדיקה שי מוציא 52 שקל. אנחנו רוצים לטוס יחד לחו"ל ולא יכולים בגלל ששי לא מחוסן"
מה עם בילויים משותפים?
שי: "זה בוודאי משפיע. אנחנו יכולים ללכת יחד למסעדות, סרטים או בתי מלון רק אם אני עושה לפני כן בדיקה מהירה במד"א שתקפה ל־24 שעות או בדיקת PCR שתקפה לשלושה ימים. אין ספק שזה מאוד מקשה אם רוצים לצאת באופן ספונטני, אבל לשמחתי לפחות אני לא אדם ספונטני". ליאור: "העובדה שרק לי יש תו ירוק ולשי אין, בהחלט יכולה לבאס. עד לפני שהייתה אפשרות לעשות בדיקות מהירות, זה היה עוד יותר מבאס. לפחות הבדיקות האלה נותנות סוג של פתרון, אבל ברור שזה לא מושלם. על כל בדיקה שי צריך להוציא 52 שקל. אנחנו רוצים לטוס יחד לחו"ל ולא יכולים כי שי לא מחוסן. אנחנו גם מעוניינים להביא לעולם ילד משותף ועומדים לצאת בקמפיין גיוס כספים לפונדקאות. אז אני מעדיף לראות את חצי הכוס המלאה: אולי עדיף שאנחנו לא יכולים לטוס, כי אנחנו חוסכים את הכסף במקום".
אם היה לכם ילד משותף, הייתם מחסנים אותו או לא?
ליאור: "הייתה לנו שיחה על זה השבוע. החלטנו שניפגש באמצע ושלילד העתידי שלנו ניתן חיסון או תרופה רק אם הם נמצאים מינימום חמש שנים בשוק. כרגע לא היינו מחסנים את הילדים שלנו נגד קורונה".

לידיעת המתווכחים

הנה כמה עובדות שכדאי לשלוף בדיון הבא על הנושא
5 צפייה בגלריה
ד"ר טל ברוש
ד"ר טל ברוש
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשוד
(צילום: טל שחר)
הטענה: תופעות הלוואי של החיסון עלולות להיות קשות יותר מקורונה.
"לכל חיסון עלולות להיות תופעות לוואי", אומר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומרַכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות. "עם זאת, החיסון נגד קורונה לא מכיל נגיפים ובשום צורה אינו יכול לגרום לקורונה. כל המחקרים מראים שהסיכון לתופעות לוואי משמעותיות מהחיסון קטן מתופעות משמעותיות בעקבות קורונה, כולל בילדים".
הטענה: חיסון צריך לעבור כברת דרך, ואי־אפשר לדעת לאילו תופעות לוואי הוא עלול לגרום בעתיד.
"החיסון הנוכחי נגד קורונה כבר ניתן למאות מיליוני אנשים בעולם במשך כשנה ומעלה", מזכיר ד"ר ברוש. "בכך נצבר ניסיון לגבי השפעותיו. איננו מכירים תופעות רפואיות שמתרחשות בעקבות חיסונים, אשר לא מופיעות בשבועות הראשונים אחרי החיסון. זה לא קיים בחיסונים אחרים ואין היגיון ביולוגי רב שזה יהיה קיים בחיסון קורונה".
הטענה: במקום לקבל חיסון, עדיף להיות קשובים לגוף ולחזק את המערכת החיסונית.
"זה תמיד נכון שחשוב לשמור על גוף בריא וחזק", מסכים ד"ר ברוש. "מאידך, גם ילדים בריאים יכולים להידבק בקורונה ולהינזק. נכון שמדובר בסיבוכים שאינם שכיחים בילדים, אולם כשליש מהילדים שלוקים בקורונה קשה הם בריאים לחלוטין, וכ־80% מהילדים שמסתבכים עם תסמונת PIMS (תסמונת דלקתית רב מערכתית) בריאים לחלוטין”.
הטענה: קבוצת הניסוי במסגרת החיסון לילדים הייתה קטנה מאוד.
"הניסוי של פייזר על ילדים בגילאי חמש עד 11 לא היה מיועד לאשר חיסון חדש שמעולם לא נוסה, אלא להרחיב את ההתוויה לשכבת גיל נוספת", מסביר ד"ר ברוש. "זה נקרא ניסוי גישור, ומקובל לבצעו על כמות קטנה יותר של נבדקים. מספר הילדים בניסוי לא שונה מהותית ממספר נבדקים שנחקרו לפני הרחבות גילאים בחיסונים אחרים, כמו למשל חיסון הפפילומה. המספר שנבדק אִפשר לוודא שהחיסון היה יעיל כמו בנוער מבוגר יותר, וששכיחות תופעות הלוואי לא הייתה גבוהה יותר".

ומה אומר הפסיכולוג?

כלל הברזל במצב של אי־הסכמה בכלל, ובנושא החיסונים בפרט, הוא ליצור שיח שנקודת המוצא בו היא של כבוד", אומר אבי אפרתי, פסיכולוג קליני בכיר שמטפל ביחידים ובזוגות. "המטרה היא לנסות להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הבחירה של כל אחד מהצדדים. לא להתייחס אל מתנגד החיסונים כאל 'משוגע' ואל המצדד בחיסונים כ'טיפש שמתעקש ללכת עם העדר'. להבין שלכל צד ישנה האמת הסובייקטיבית שלו ולהגיע לפשרה. יש זוגות שמצליחים שלא להסכים ביניהם בסוגיה ועדיין להמשיך לחיות יחד מתוך הערכה ואהבה הדדיות. כששני הצדדים או אחד מהם לא מסוגלים להיות פרגמטיים דיים, העסק מסתבך".
ואז?
"זה עלול לגרום לרמת מתחים משמעותית, לפעמים קיצונית. לעתים התחושה היא שיש צד ש'איבד את זה'. לפעמים הכעס על בן הזוג הלא מחוסן מהול באימה על כך שהוא מסתכן בעצמו וגם מסכן את שאר בני הבית. ולהפך – בן זוג שמשוכנע שהחיסון מיותר ואולי גם מסוכן, חש נעלב, פגוע וזועם על בן או בת הזוג ש'מאמינים בחיסונים'".
ולזה מתווספת עכשיו שאלת חיסון הילדים.
"בהחלט. לסוגיית חיסון הילדים יש משמעות לא רק בסכנה הבריאותית. יש לה ביטוי פרקטי גם בגלל הצורך בבידודים והפגיעה ביכולת לקיים שגרת חיים. יש זוגות שהמתח ביניהם מגיע לרמות גבוהות במיוחד בהקשר זה".
מה היית מציע לבני זוג שמרגישים שהקונפליקט הזה ממש פוגע להם בקשר?
"בני זוג צריכים להיות מסוגלים ליצור משא ומתן מכבד, עם מנגנונים שמאפשרים פשרה ללא תחושת השפלה או הכנעה. אם הם לא מצליחים לעשות את זה, זה הזמן לפנות לטיפול זוגי. "מטרתו של טיפול זוגי בהקשר זה איננה לפתור את אי־ההסכמה, אלא לעזור לבני הזוג ללמוד כללי שיח במצבי אי־הסכמה, לתת להם כלים לכבד את עמדת הצד השני, לבנות מנגנונים פרקטיים ופרגמטיים בתוך אי־ההסכמה ולהתנהל בתוך אי־ ההסכמות בגמישות, ללא דורסנות ומתוך כבוד".
ומה לגבי הוויכוח על חיסוני הילדים?
"צריך למצוא את הדרך להקטין את הסיכון של הילד למינימום ולהבין שלאור פערי התפיסה קשה לקבל החלטה שתהיה לרוחם של שני הצדדים. אפשר להמשיך לאחוז בעמדה שלך, אבל הפרקטיקה חייבת להיות פרגמטית - כלומר, כל צד חייב להבין שלא כל החלטה תהיה לרוחו, ולהיות מוכן לוותר".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.