בשנות ה־90 שרון חזיז (53) נחשבה לאחת הסטאריות הגדולות של הפופ הישראלי: היא פרצה בסערה עם האלבום והלהיט "קח אותי לשם" ולאחריו הוציאה את "בת הקוסם", עם קליפים פרובוקטיביים שתמיד הדגישו את יופייה. לאחר תקופת זוהר קצרה, שבמהלכה קטפה את התואר "זמרת השנה" ב־1994, המשיכה לנהל את הקריירה בווליום נמוך, ואז חלתה בסרטן השד, עברה כריתה של השד והשחלות והתגרשה מאבי בתה אנה (19), שמוליק רוזנברג, שהיה גם המנהל האישי שלה. בשישי הקרוב היא תציין 30 שנה לקריירה שלה, במופע צהריים חגיגי במועדון "גריי" החדש בתל־אביב, וזו הזדמנות נפלאה להפקת אופנה שבה היא מגלמת כוכבת שנהנית מהחיים הטובים: מכוניות, מסיבות ובגדים מהממים.
חזיז לא מסתירה את התרגשותה מההפקה: "תמיד אהבתי פרוות סינתטיות, גם כשזה לא היה אופנתי, זה גם מחמם וגם מחמיא ויכול לשדרג כל לוק ברמות. אני יכולה ללבוש טרנינג וסניקרס ולשים מעל מעיל פרווה סינתטית מגניבה וזה נהיה קטע".
+
לחצו >
+
לצפייה במוצר >
"תמיד אהבתי פרוות סינתטיות, גם כשזה לא היה אופנתי"
(צילום: ליאור קסון, סטיילינג: תמי ארד־ברקאי)
מה את אוהבת ללבוש?
"ביומיום אני בן אדם של ג'ינסים, אבל בשנתיים האחרונות אני לא מסוגלת יותר ללבוש סקיני. חשוב לי מאוד שיהיה נוח, אחרת אני סובלת. תמיד אהבתי וינטג', בעיקר את אופנת הסבנטיז, אבל עם השנים וההתבגרות זה נראה פחות מתאים, כאילו אני לובשת בגדים ישנים. אני חולה על פדלפון ואפילו יש לי טרנינג פדלפון של אדידס. בחורף אני משדרגת את המראה עם ז'קטים ומעילים, למשל, שני מעילי וינטג' מאמסטרדם ומלונדון שאני שומרת עליהם כל השנים. עוד התמכרות שלי זה סניקרס, וכמה שיותר צבעוניים. נעלי עקב אני כבר לא נועלת, אני מרגישה דודה".
"ביומיום אני בן אדם של ג'ינסים, אבל בשנתיים האחרונות אני לא מסוגלת יותר ללבוש סקיני. חשוב לי מאוד שיהיה נוח, אחרת אני סובלת"
יש לך מעצבת מועדפת?
"בעונות המעבר אני אוהבת ללבוש את החליפות של עינב נסירי, הן נעימות ונוחות ויש להן פרינטים יפים, וזה גם משהו שהתאהבתי בו עם הגיל. היום אני כבר כמעט לא לובשת שחור".
יש משהו מההפקה שהיית לוקחת הביתה?
"הייתי לוקחת את מעיל הפרווה הלבן ואת הוורוד שאני לובשת בבריכה ואת מכנסי הפאייטים המתרחבים, הם הכי מתאימים להופעות".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
"הבגדים הכי מתאימים להופעות"
(צילום: ליאור קסון, סטיילינג: תמי ארד־ברקאי)
לפני 15 שנה החלמת מסרטן אחרי שעברת כריתת שד. איך זה השפיע על בחירת הבגדים שלך?
"לפני כן היה לי חזה גדול מאוד כי עשיתי השתלת סיליקון. אחרי הכריתה עשו לי שחזור קטן ועכשיו פלג הגוף העליון שלי נראה נורמלי יותר. אני לא הולכת עם חזיות ומרגישה משוחררת יותר וזה כמובן משפיע על בחירת הבגדים שלי".
איך המחלה השפיעה על החיים שלך?
"חליתי בגיל 36, אמא צעירה לילדה בת שלוש. זה נפל עליי כרעם ביום בהיר. לפני הגילוי הייתי היפוכונדרית קשה, והיפוכונדריה היא מחלה נוראית. היא התפרצה אחרי שהתפרסמתי והייתי פשוט מתעלפת אחרי הופעות. עשו לי את כל הבדיקות שבעולם, כל יום התייצבתי בבית חולים, נהייתי כבר חלק מצוות המיון באיכילוב, נודניקית שהם לא ראו. כשהרגשתי את הגוש אף אחד לא האמין לי, זה היה "זאב זאב", ואני לא יכולה להאשים אף אחד. התעקשתי ולא ויתרתי, ובאמת צדקתי. אחרי שהחלמתי עזרתי להמון נשים שפנו אליי ופתאום הרגשתי מלאת חיוניות, הרגשתי שאני עושה משהו טוב לעולם ולעצמי, והמחלה ריפאה אותי מההיפוכונדריה".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
"עשו לי שחזור ועכשיו פלג הגוף העליון שלי נראה נורמלי יותר"
(צילום: ליאור קסון, סטיילינג: תמי ארד־ברקאי)
איך התמודדת עם תופעות הלוואי של הטיפולים, כמו נשירת השיער?
"זה לא פשוט, כאילו לוקחים ממך לאט־לאט את כל הדברים הכי נשיים - החזה, השיער, אבל החלטתי לא לוותר לעצמי. כל בוקר קמתי, התאפרתי, ציירתי לעצמי גבות, התלבשתי הכי יפה שיכולתי - כי עליתי מאוד במשקל בגלל הכימותרפיה - ויצאתי לעולם. נזהרתי לא ליפול לתוך החור השחור הזה, והעובדה שהקפדתי כל הזמן על הטיפוח שמרה עליי ונתנה לי להרגיש הרבה יותר טוב נפשית".
"אחרי הכריתה עשו לי שחזור קטן ועכשיו פלג הגוף העליון שלי נראה נורמלי יותר"
בעקבות המחלה הסרת את השחלות בגיל 36. איך זה בא לידי ביטוי?
"זה היה נורא. איבוד האסטרוגן בבת אחת מכניס אותך בעצם לגיל המעבר, עם כל המשתמע מכך - גלי חום והזדקנות מואצת. ברוך השם, אמא שלי תימנייה ויש לה גנים טובים, אבל זה די דופק את הפנים. ביאס אותי שלא יהיו לי עוד ילדים. הציעו לי לעשות שאיבת ביציות לפני הכימו, אבל זה היה כרוך בטיפולים הורמונליים וזה לא היה הכי מומלץ. בסופו של דבר אמרתי לעצמי - ברוך השם שיש לי ילדה ותמיד אפשר לאמץ. סביר להניח שאם לא הייתי מתגרשת, היינו מאמצים".
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
+
לחצו >
"ביאס אותי שלא יהיו לי עוד ילדים"
(צילום: ליאור קסון, סטיילינג: תמי ארד־ברקאי)
היו לך קשיים כלכליים בעקבות הגירושים?
"התגרשתי לפני 13 שנה וזו מכה כלכלית. פתאום הייתי צריכה להתמודד עם הכול לבד, ואני הרי אוהבת לחיות ברווחה. גלית ורטהיים, חברה טובה מאוד שלי, אמרה לי 'בואי תעבדי במחלקת השיווק של איל מקיאג''. התייחסתי לזה כמו לתפקיד בתיאטרון, אבל אחרי חודש נכנסה לי עבודה שקשורה למקצוע אז פרשתי. אני גם מדריכת פילאטיס ועל זה אני לא מוותרת גם אם אופיע כל יום, כי יש לי נאמנות לקבוצה שאני קשורה אליה כמה שנים".
"הציעו לי לעשות שאיבת ביציות לפני הכימו, אבל זה היה כרוך בטיפולים הורמונליים וזה לא היה הכי מומלץ. בסופו של דבר אמרתי לעצמי - ברוך השם שיש לי ילדה ותמיד אפשר לאמץ"
מה מצב הזוגיות שלך היום?
"אני בזוגיות עם רונן נוף, מעצב פנים וקבלן מוכשר ברמות. הכרנו לפני שנה וחצי ומאז לא ישנו לחוד אף לילה. הוא בן אדם מדהים, מבוגר ממני בשנה, גרוש עם ארבעה ילדים מושלמים. זכיתי במשפחה נהדרת".
איך את שורדת 30 שנה במקצוע?
"קשה להיות זמרת בארץ. זה מקצוע אכזרי מאוד שקשה לשרוד בו, אבל אני חזקה. זמרת שהייתה מוציאה להיטים כמוני כבר הייתה עשירה בחו"ל, ופה את כל הזמן צריכה להיות עם היד על הדופק".
מה את עושה היום?
"אני מגלמת את תפקיד טניה במחזמר 'מאמא מיה' ב'הבימה' בדאבל עם אורנה דץ, וכבר עשר שנים אני מריצה את 'מסיבה ישראלית עם שרון חזיז', שם אני שרה שירים של זמרים שאני אוהבת יחד עם שירים שלי. בהופעה החגיגית ב־27.1 אתן טעימה מהמסיבה הישראלית, אשיר את כל השירים שלי ויהיו הפתעות אחרות ששווה לבוא בשבילן".
+
לחצו >
+
לחצו >
שרון חזיז מצטלמת להפקת אופנה
(צילום: ליאור קסון, סטיילינג: תמי ארד־ברקאי)
- צולם במלון לאונרדו גורדון ביץ' מרשת מלונות פתאל. איפור: גלית ורטהיים. שיער: קובי קלדרון. ע' צלם: תומר. תודה להאמר לימוזין טל
- איפה משיגים? ברשתות/באתרים. קסארה, אילת 45 ת"א. גמלא, דיזנגוף 150 ת"א. הלנה, דיזנגוף 154 ת"א. מישימונו, נחלת בנימין 125 ת"א. טלי דדון, בסטודיו בתיאום מראש ובאתר talidadon.com
