מה מתאים לך יותר: לזכור לקחת גלולה כל יום או לשים התקן ולשכוח מזה לחמש שנים? ואולי בכלל מדבקה, או טבעת? אם את מתלבטת, את לא לבד. עשרות אלפי נערות וחיילות בישראל מתמודדות עם אותה שאלה, ולא תמיד מקבלות את כל המידע שהן צריכות.
ד”ר איריס הראל היא גינקולוגית בבית חולים ברזילי, מכבי ולאומית, מנהלת מרפאה גינקולוגית לילדות ולמתבגרות ומומחית בניתוחים אנדוסקופיים שפירים. פנינו אליה כדי לקבל את כל התשובות.
ד"ר הראל: "אמצעי מניעה לא נועדו רק למניעת היריון, הם יכולים לשפר את חייך בהרבה דרכים”
אז איך בוחרים? פה זה נהיה מעניין, כי אין אמצעי מניעה אחד שמתאים לכולן. מה שטוב לחברה שלך לא בהכרח יעבוד לך.
כשמדברים על אמצעי מניעה, לרוב חושבים קודם כול על הגלולה. היא באמת אחת השיטות הוותיקות והנפוצות ביותר. אבל חשוב להבין: גלולה היא שם כללי לסוגים שונים של תרכובות שמשפיעות אחרת על כל אחת - יש גלולות עם שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון ויש כאלה שמכילות פרוגסטרון בלבד.
כמו בכל טיפול רפואי, גם בנטילת גלולות ייתכנו תופעות לוואי: בחילות, שינויי מצב רוח, רגישות בחזה או ירידה בחשק המיני. חלק מהנשים גם מדווחות על דימומים בין־וסתיים, במיוחד אם שכחו לקחת גלולה.
השכחה היא אחד החסרונות המרכזיים של הגלולות. בחינות הבגרות מלחיצות, השירות הצבאי עמוס ולא פשוט לזכור ליטול גלולה כל יום.
מחקרים מראים ששליש מהנשים שוכחות לפחות גלולה אחת בחודש, מה שפותח דלת להיריון לא רצוי. מנתונים שפרסם משרד הבריאות ב־2024, עולה כי מדי שנה יש כאלף הפסקות היריון, שבוצעו בנערות עד גיל 19.
למי שמתקשה להתמיד, כדאי לבדוק אופציות ארוכות טווח כמו מדבקה שמדביקים על העור אחת לשבוע, טבעת שמחדירים לנרתיק אחת לחודש או התקן תוך רחמי שיעיל במשך חמש שנים. וזה המקום לנפץ את אחד המיתוסים השכיחים, שלפיהם התקן מיועד לנשים אחרי לידה. “אפשר לשים התקן גם לפני לידה, ואפילו מומלץ”, אומרת ד”ר הראל. “כל האיגודים הרפואיים בעולם תומכים בזה, במיוחד לנערות שמתחילות לקיים יחסי מין. זה בטוח, זה לא פוגע בפוריות ואפשר לבצע את ההתקנה תחת גז צחוק או טשטוש, למי שזקוקה לזה”.
ד”ר הראל מבהירה שהתקן תוך רחמי עלול לגרום להריון מחוץ לרחם רק לעתים נדירות וכן נדירים הסיבוכים בהחדרתו. “לנשים שלא ילדו מתאימים התקן בעל קוטר קטן, שמכיל פחות פרוגסטרון ושעתיים מרגע ההחדרה כבר שוכחים שהוא שם”.
יש שני סוגים של התקנים: התקן הורמונלי והתקן נחושת. לדברי ד”ר הראל, התקן הורמונלי מפחית את כמות הדימום במחזור ובמקרים מסוימים עוצר את הווסת לגמרי. הוא מתאים למי שסובלת מדימומים חזקים, כאבי וסת או אנדומטריוזיס. מצד שני, יש נשים שמדווחות על תופעות לוואי כמו בחילות, נפיחות בטנית או עלייה במשקל.
התקן נחושת הוא נטול הורמונים ואין חשש לתופעות לוואי. מאידך, הוא עלול להחמיר ולהאריך את משך הדימום. מבולבלות? בצדק! יש היום מגוון רחב של פתרונות וכל אחת צריכה להתאים לעצמה את מה שהכי נכון לה, תוך התייעצות עם הגינקולוגית. ד”ר הראל ממליצה לתת לכל סוג ניסיון של שלושה חודשים, ורק אז להחליט אם להמשיך או לעבור לסוג אחר.
כמה זה עולה לנו? חיילות זכאיות לקבל גלולות והתקנים חינם. לדברי ד”ר הראל, התקן תוך רחמי הוא אופציה מעולה לחיילות, במיוחד ללוחמות או כאלה שאין להן נגישות קבועה לבית מרקחת או לרופא. “כשאני הייתי לוחמת”, היא משתפת, “לקבל מחזור בשטח היה סיוט. התקן הורמונלי הוא פתרון נהדר: פחות דימום, פחות כאבים, יותר תפקוד”.
למידע נוסף בנושא אמצעי מניעה ובריאות האישה ניתן להיכנס לאתר WWW.4WOMA.CO.IL
*ללא מעורבות בתכנים
