רצח רודף רצח: "אם בתי הייתה אומרת מילה - היא הייתה בחיים"

אנגווץ וואסה ועליזה שפק - שתי קורבנות שקיפחו את חייהן בפחות משבוע - הן האחרונות מבין 20 הנשים שנרצחו בידי קרובי משפחותיהן בשנת 2018, יותר מאשר בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

אמנם הממשלה הכירה בחומרת התופעה וגיבשה תוכנית לאומית מקיפה למניעת רצח נשים ואלימות במשפחה, אך יישומה טרם החל - למרות שאושרה כבר לפני יותר משנה. רצח רודף רצח, אך הפתרונות, הכוללים בין היתר איזוק אלקטרוני, טיפול בגברים אלימים והקמת מקלטים נוספים לנשים, נותרו בינתיים על הנייר.

"אחרי מקרי רצח אנחנו יודעים שיש תופעה של 'הדבקה'", מסבירה רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו, "אבל זה נובט מתוך קרקע פוריה של בעיה חברתית קשה שלא מטופלת - ואז יש החרפה ושכפול שלה. כיום ישנן למעלה מ-200 אלף משפחות - חצי מיליון ילדים ו-400 אלף גברים ונשים - שכלואים במעגל האלימות. זו סוגיה שלא נמצאת בראש סדר העדיפויות וזה משתקף".

"בעיה חברתית שלא מטופלת. רבקה נוימן(צילום: אפרת בן יוסף)

"כשהבת שלי נרצחה, משאלת לבי הייתה - עם כל הכאב והסבל - שהיא תהיה האחרונה", מספרת רוית סבג, שאיבדה את בתה דור כרסנטי ושני נכדיה, שנרצחו על ידי בעלה של דור במושבה מגדל בתחילת 2017. "בכל פעם שנוספת מישהי אני אומרת ''אלוהים, איך זה הגיוני? למה זה לא נעצר?'. יום כזה מחזיר אותך אחורה ונותן לך לבכות שוב כל היום".

דור כרסנטי ז"ל, נרצחה יחד עם שני ילדיה(באדיבות המשפחה)

סבג פנתה לנשים שסובלות מאלימות: "אני מתחננת - אל תסבלו, תדברו. אם דור שלי הייתה מדברת מילה אחת היא הייתה בחיים. לא צריך הרבה, רק מילה אחת". היא מוסיפה כי "כדי למנוע את מקרה הרצח הבא חייבים להחמיר את הענישה. צריך חד-משמעית להטיל עונש מוות ואז נראה את מקרי הרצח מפסיקים".

70% מהנרצחות התלוננו

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, פנתה במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו מנתה את שמות הנשים שנרצחו השנה. "כל שם כזה הוא עולם ומלואו, אישה עם חלומות ורצונות, משפחה, הורים וילדים שנהרסו חייהם", היא כתבה. "אני פונה אלייך שוב וקוראת לך לצאת בהכרזה על מצב חירום ולדאוג שמשרד האוצר יתקצב את תוכנית החומש באופן מלא כדי שמשרדי הממשלה יוכלו להתחיל וליישם את ההמלצות שעליהן עמלו במשך מספר שנים".

זירת הרצח בנתניה(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

שיעור גבוה מבין הנשים הנרצחות הן מהחברה הערבית. סמאח סלאימה, מייסדת תנועת נעם (נשים ערביות במרכז) ופעילה נגד רצח נשים בישראל, מספרת כי 70% מהנרצחות התלוננו קודם למשטרה. "הן ביקשו עזרה מהרשויות והמערכות כשלו בלשמור עליהן. ואם זה לא מזעזע מספיק בואו נבדוק מה קורה לאחר הרצח של האישה. אין רוצח יהודי שרצח אישה יהודייה שלא משלם מחיר על כך, וכך צריך להיות, אך זו לא המציאות במקרה של רצח נשים ערביות, כאשר יותר מ-70% ממקרי הרצח בעשור האחרון לא מפוענחים".

קואליציית ארגוני "האקדח על שולחן המטבח" קושרת בין מקרי הרצח לבין תפוצתו של הנשק במרחב הציבורי, ומזהירה מפני תוצאות יוזמתו של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, להקל את התנאים לקבלת רישיון לאחזקתו. מיכל גרא- מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, החברה בקואליציה, אמרה כי "20 נשים נרצחו מתחילת השנה, ולמרות זאת - הרפורמה הגדולה ביותר שהתקבלה לאחרונה ביחס לכלי נשק במרחב האזרחי היא לא בהגנה על נשים, אלא בהרחבה פוטנציאלית של מספר האזרחים שרשאים לשאת נשק ב-600 אלף, למרות שחייהן של כשליש מהנשים שנרצחו בשבע השנים האחרונות נגדעו בנשק חם".

הזירה שבה נרצחו שתי אחיות ביפו(צילום: מוטי קמחי)

יו"ר נעמת, גליה וולוך, טוענת כי הבעיה החברתית שמובילה לרצח נשים מתחילה כבר בגיל הרך. "זה נובע מהחינוך המאפשר להקטין ולהדיר נשים, הסקסיזם וההטרדות המיניות, הגישה הפטריארכלית שמעצבת את הגבריות באופן מעוות ויחסי שליטה כוחניים ורכושניים בין המינים".

בשנת 2017 טופלו כ-14 אלף פניות ב-113 מרכזים ויחידות למניעה ולטיפול באלימות במשפחה בקהילה במימון ובפיקוח משרד העבודה והרווחה. בשנת זו שהו ב-14 המקלטים לנשים נפגעות אלימות שבמימון ופיקוח המשרד 686 נשים ו-945 ילדים.

מניתוח התפלגות הסיבות להגעה מקרב הנשים במקלטים שדיווחו על כך, עולה כי 77% פנו בעקבות אירוע אלימות קיצוני וחריג, כ-9% בעקבות החלטה לעשות שינוי בחייהן, כ-8% בשל התערבות גורמים חיצוניים, כ-5% כדי לקבל ליווי ולהתייעץ בשעת משבר וכ-1.5% בעקבות אלימות כלפי הילדים.

להלן קווי סיוע לטיפול באלימות במשפחה:

קו החירום של משרד הרווחה 118

קו סיוע לגברים אלימים של ויצו 1-800-393-904

נעמת - המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה 3090*

עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים 1-800-353-300

קש"ב - קו שירות לנשים במצוקה 09-7747760 או 09-7412858