שתף קטע נבחר

יום אחרי האיום, חפץ אמר "יש לי משהו שיקדם את החקירה"

האם התרגיל המשטרתי שנועד לאיים על ניר חפץ בפירוק משפחתו השפיע עליו לחתום על הסכם עד המדינה? בתמליל מהיום שאחרי המהלך שהגיע לידי ynet, חפץ הפתיע את החוקרים כשאמר שהוא רוצה לספר משהו "טוב לכל הצדדים". פרקליטו: רק ניר עצמו יוכל להעיד מה השפיע

 

ללא קרדיט מרענן בן צור (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 

המערכת הפוליטית והמשפטית סוערת בימים האחרונים סביב האירועים שהתגלו כעת, והתרחשו לפני יותר משנה וחצי: הלחץ השנוי במחלוקת שהופעל בחדר החקירות על מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניר חפץ, שקדם לחתימתו על הסכם עד מדינה. האם התרגיל - שפרטים ממנו חשף שר המשפטים בכנסת בניגוד לצו איסור פרסום - אכן השפיע על ההחלטה למסור מידע? רק חפץ יודע, ובאמצעות מקורביו הוא טוען שלא. אבל פרטים חדשים שהגיעו היום (א') לידי ynet עשויים לשפוך על כך אור אחר.

 

 

חקירת חפץ התנהלה כחלק מתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), שבמסגרתו החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את נתניהו לדין גם בגין שוחד בכפוף לשימוע. חלקים מהחקירה שנחשפים כאן לראשונה מצביעים על כך שיום אחרי התרגיל המפוקפק, חפץ אמר לחוקרים שהוא מוכן לדבר על "משהו שיקדם את החקירה".

 

בשבוע שעבר הובלט לוח הזמנים של ההתרחשויות. ב-21 בפברואר 2018, שלושה ימים אחרי מעצרו של חפץ, ביצעו במשטרה את המהלך. לפי השר אמיר אוחנה, "מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד (חפץ). לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע - ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר - הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכול, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

 

חפץ חתם על הסכם עד המדינה רק כשבועיים לאחר מכן, ב-5 במרץ. לפיכך, עלתה ההערכה כי אין קשר בין התרגיל עם האישה שמסרה עדות לבין החלטתו. עורך דינו של חפץ אף אמר בגלי צה"ל שבהחלטתו להפוך להיות עד מדינה הוא "לא ניסה לרצות אף אחד".

חפץ בבית המשפט ב-22 בפברואר 2018, מועד החקירה המדוברת (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
חפץ בבית המשפט ב-22 בפברואר 2018, מועד החקירה המדוברת(צילום: ירון ברנר)
  

 

ואולם, תמלילים מחקירת חפץ ב-22 בפברואר, יום לאחר מהלך הלחץ המשטרתי - שאותו הבטיח היועץ המשפטי לממשלה לבחון - מראים שבכל זאת משהו התרחש. 

 

לאחר שבתחילת החקירה הוא לא שיתף פעולה, ובעיקר הפנה ל"שורה 7" בתמליל, הקטע שבו הוא שומר על זכות השתיקה כדי שלא להפליל את עצמו, הפתיע חפץ את החוקרים. הוא פגש בדרך לחדר החקירות את ניצב-משנה יואב תלם, שניהל את החקירה, ולחדר עצמו נכנס עם החוקר יניב פלג. אז ביקש חפץ לפגוש את החוקר ניר.

 

חפץ: יש לי משהו שאני רוצה לומר לניר.

החוקר יניב פלג: הוא יגיע לפה, הוא אמר לי שהוא יגיע לפה. ביקש מאיתנו להתחיל והוא יצטרף בהמשך, ואם אני רואה שהוא לקראת סיום והוא לא מגיע, אני אתקשר אליו ואבקש ממנו להגיע, בסדר?

חפץ: יש אולי אפשרות שיהיה...?

חוקר: לא, אין בעיות. אני שוב אתקשר אליו ואגיד לו להגיע לפה. זה משהו חשוב עבורך שהוא יידע?

חפץ: אני חושב שזה משהו שיקדם את החקירה. הוא טוב לכל הצדדים.

חוקר: אוקיי, אז אני אגיד לו. זה משהו שלא אמרת עד היום?

חפץ: זה...

חוקר: זה נקרא איזה חידוש מסוים?

חפץ: זה לא הפניה לשורה 7 (שמירה על זכות השתיקה), אם זה מה שאתה שואל.

חוקר: אוקיי, אז אני אגיד לו שיגיע וישמע משהו שעוד לא שמענו.

 

מה בדיוק היה אותו "משהו שיקדם את החקירה"? האם כבר אז גמלה בליבו של חפץ ההחלטה לשתף פעולה כעד מדינה? מתמלילי החקירה לא ניתן להבין זאת בוודאות, אולם מהרישומים עולה שחפץ וחלק מהחוקרים יצאו מחדר החקירות, ושיחות ביניהם התקיימו גם ללא תיעוד. בין היתר הוא ביקש לפגוש את ראש היחידה החוקרת בארבע עיניים, כדי לעניין אותו ב"רעיון מחוץ לקופסה, רעיון טוב שיעניין אותו".

 

בהמשך התמליל, חקירות חפץ עסקו בעיקר בפרוצדורות, עד כניסתו לתמונה של עו"ד אילן סופר, ארבעה ימים לפני החתימה על הסכם עד המדינה ב-5 במרץ. לטענת סופר, לא ידוע לו כי התרגיל הוא זה ששבר את מרשו. "אני מניח שהגורמים שהשפיעו על החלטתו של ניר היו מורכבים ורק ניר עצמו יוכל להעיד מה היו שיקליו", אמר.

 

גורמים משפטיים בכירים העריכו עוד בשבוע שעבר ש"גם אם נפל פגם רציני בדרך גביית העדות מחפץ, היא אינה מביאה בשום פנים ואופן לקריסת העדות שלו, וממילא לא לקריסת תיק 4000. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אינו מתכוון לטייח את הפגמים שנפלו לכאורה בדרך גביית העדות. הכול נבדק בימים אלה. אם אכן החוקרים חצו קו אדום, היועץ יורה לנקוט צעדים נגד מי שחצה את הקו הזה".

 

מהמשטרה נמסר בתגובה כי היא "מנהלת חקירות באופן מקצועי, יסודי ובהתאם לחוק, לא כל שכן כשמדובר בחקירות רגישות הקשורות באישי ציבור. כפי שאמרנו פעמים רבות בעבר, אנו שבים ומדגישים, תיק החקירה המדובר נוהל על ידי צוות חוקרים בכיר, בפיקוח מלא של ראש להב 433 וראש אח"מ. אין בכוונתנו להתייחס לחלקי המידע המפורסמים בתקשורת באופן היוצר עיוות מוחלט של המציאות, אולם נציין כי כלל פעולות החקירה נבחנות מראש לאור תבחינים משפטיים מחמירים של גורמי המקצוע במשטרה. למעלה מן הצורך נציין כי זימון עדים ונחקרים מבוצע רק לצורכי חקירה, והכל בהתאם לחוק ולהנחיות המשפטיות. כל טענה אחרת בהקשר זה הרי שהיא שגויה מיסודה".

 

 

 

 

 
עו"ד שולי אשבול המייצגת דמות הקשורה לחקירת חפץ אמרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet: "אנחנו כרגע מתמקדים בצו איסור הפרסום, יש כלי תקשורת שמבקשים לצמצם אותו, להסיר אותו לחלוטין, ואנחנו כרגע מתמקדים בעניין הזה. אנחנו לא מעוניינים שהצו הזה יוסר, אנחנו מעוניינים שהוא יישאר קבוע ושיפסיקו להתעסק עם הדמות שאני מייצגת".
 
עוד אמרה: "אני כבר שמעתי שציטטו אותי בכל מיני מקומות, שאני מאיימת בתביעה על השר אוחנה, אני חוזרת ואומרת שוב: אנחנו נשקול איך למצות את הזכויות של הדמות שאני מייצגת באופן המיטבי, אנחנו בוודאי לא מאיימים באף אחד בשום דבר. אנחנו קרוב לוודאי ננקוט הליכים משפטיים נגד כל מי שנמצא שניתן יהיה לתבוע אותו בגין הפגיעה שנפגעה".
 
היא סיפרה על הפגיעה שנגרמה לכאורה לאישה שהיא מייצגת: "זה קודם כל פגיעה בפרטיות שלה, אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שיספרו אודותינו פרטים מאוד אינטימיים שלנו, פרטים שהם בתחום צנעת הפרט שלנו. בטח שאין סיבה לספר פרטים כאלה על דמות שהיא צד ג', לא חשודה, לא נאשמת, לא מחזיקה במידע שקשור לפרשות, לא קשורה בכלל לפרשות האלה, דמות נורמטיבית לגמרי שחיה חיים צנועים, ופתאום מוצאת את עצמה שכל העולם מביע עמדה לגבי מה היא עשתה, איך עשתה, למה היא עשתה. זה היה לא לעניין".

 

בהכנת הכתבה השתתפו אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים