טראמפ לא ניסה לעזור לנתניהו, הוא בקמפיין משל עצמו

לא מתנה לקראת עוד בחירות. טראמפ ונתניהו(צילום: רויטרס)

הנשיא דונלד טראמפ ידוע כמי שמקמץ במתנות שהוא מרעיף על בני בריתו: נדיבותו מתגלה במלוא עוזה רק כאשר זה משרת את האינטרס האישי שלו. לא סתם שחרר הנשיא את ההודעה, שכוחה בסך הכל בסמליותה, שההתנחלויות ביהודה ושומרון אינן בניגוד לחוק הבינלאומי.

הוא לא עשה זאת כדי לעזור לראש הממשלה בנימין נתניהו, אם זה יילך לבחירות בפעם השלישית. הוא עשה זאת למען קמפיין לעצמו - מתוך רצון להדק את תמיכת האוונגליסטים בו, אשר רואים בכל מחווה שלו כלפי ישראל סיבה נוספת לשכוח לו את התנהגותו שנוגדת את ערכי המשפחה המקודשים בעיניהם, וללכת פעם נוספת להצביע לו.

הקהילה האוונגליסטית הריעה לו כאשר הכיר בסיפוח רמת הגולן, כאשר העביר את השגרירות לירושלים - ועתה כאשר הוא נותן למעשה "אור ירוק" לנתניהו לספח את הגדה, לפחות את גושי ההתנחלויות הגדולים, בשלב הראשון. גם את חטאיו, אם היו עם נשיא אוקראינה, הם לא יחשיבו - העיקר שישים עוד מכשול ועוד מחסום בדרך למדינה פלסטינית.

וכך הרג טראמפ שתי ציפורים במכה: הוא נופף לאוונגליסטים כדי שיתייצבו ביום הבוחר, בהמוניהם - והוא אותת לנתניהו, וגם ליהודים במגזרים השונים בארצות הברית, שעדיין יש להם חבר בבית הלבן.

זאת למרות שדונלד וביבי כבר לא. למרות שטראמפ לא הסתיר בשבועות האחרונים את אכזבתו מראש ממשלת ישראל, שלא מצליח לנצח.

טראמפ, שהתמיכה בו בסקרים מתנפצת, זקוק למהלך ראוותני כדי ללכד את שורות הבסיס הפוליטי שלו. נתניהו כבר משעמם אותו, אבל הוא צריך להחיות את תוכנית השלום שהבטיח "דיל המאה" - וצריך לצבור קרדיט כלשהו מול העובדות המרעישות העולות מהשימוע שנערך לו בבית הנבחרים כפתיח להדחתו.

הרפובליקנים אמנם מאוחדים בשלב זה בתמיכה בו, אבל הסדקים מתחילים לצוץ. וטראמפ, כמו נתניהו, נמצא עתה במרוץ למען מטרה אחת: שימור הכח.

מצבן המשפטי של ההתנחלויות בשטחים מעניין את דונלד טראמפ כשלג דאשתקד. גם המהלך שעליו הודיע מזכיר המדינה מייק פומפאו, הוא לא גורם משנה משחק - הוא רק מעצבן עוד יותר את המזרח התיכון, את הפלסטינים ואת מדינות ערב.

חלום המדינה, כבר נמוג עבורם מזמן. עכשיו הם רק צופים בהליך קבורתו המתבצע טיפין טיפין על ידי טראמפ.

טראמפ לא יכול בהבל פה לשנות את החוק הבינלאומי. מדיניות החוץ האמריקנית מאז 1978 מחזיקה בעמדה של מרבית העולם, שההתנחלויות הוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי על אדמה כבושה. גם נשיאים רפובליקנים וגם נשיאים דמוקרטים אימצו מדיניות זו. טראמפ, שהישרדותו הפוליטית נמצאת בסכנה גוברת, רוצה להתרומם בסקרים, ומצידו שהמזרח התיכון יבער.

הסכנה הטמונה בהצהרה זו, למרות סמליותה, היא שנתניהו יאמץ אותה כהוראת ביצוע ויראה בה "אור ירוק" מהנשיא האמריקני לספח - דבר שיביא לשורה של גינויים מכל העולם, שכן הסיפוח הוא לא רק של קרקעות אלא גם של אנשים. כיוון שבחלום הבלהות הגרוע ביותר שלו, לא רואה נתניהו מצב שבו לתושבים מסופחים, ערבים, בגדה, תינתן זכות בחירה למשל, הרי שמדובר בקווים ברורים של מדינת אפרטהייד.

קשה לצפות מדונלד טראמפ שיבין את ההשלכות של הכרזה כזו, או את הסכנות הטמונות בה. מבחינתו היה זה עוד בלון של מילים שאין להן תוכן, בתחום שבו הוא לא מבין ואותו הוא לא מכיר, לא מבחינה היסטורית ולא מדינית.

כרגע זה משרת את האינטרס שלו, ועל הדרך נותן פוש לחבר נתניהו שאולי צועד לקראת עוד מערכת בחירות. האוונגליסטים מריעים לו, וג'ראד קושנר כבר מודד את החליפות לקראת עוד מסע דילוגים במזרח התיכון כדי לנסות לשכנע שבכל זאת יש להם איזו תוכנית.

ומה יוצא לפומפאו מכל זה? הוא משרת את אדונו. הוא ישרת אותו בנאמנות עד הסוף המר או עד סוף הקדנציה השנייה, ואז יוציא לפועל את תוכניתו האישית ויודיע כי הוא רץ לנשיאות אחרי עידן טראמפ.