שתף קטע נבחר

כנראה שאין ברירה אלא לסמוך על שב"כ

האמצעים הטכנולוגיים לאיכון חולי קורונה בישראל חריפים מאלה של טייוואן. מדרון חלקלק? ייתכן. אחד ממקימי מערך הסייבר בשב"כ על הדילמה

 

 

האקר אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ממשלת ישראל הטילה על שב"כ לאכן את מיקומי הטלפונים הסלולריים של הנדבקים בנגיף הקורונה ושל האנשים שהיו בסביבתם ב-14 הימים טרם אבחונם, במטרה להעבירם למשרד הבריאות ולמשטרה וליידע אותם בצורך להיכנס לבידוד. מדובר באירוע קרדינלי שכנראה מתאים לתקופה המאתגרת.

 

 

עם זאת, בהשוואה שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו לנעשה בטייוואן היה חוסר דיוק מוחלט. בטייוואן בוצעה פעילות הממשל בהסכמת האזרחים, שהתבקשו להוריד יישומון לסלולרי. לאלה שלא רצו בכך, הוצע מכשיר ניטור מטעם הממשלה. הממשל ביצע גם "התכת" נתוני ביטוח הבריאות הלאומי עם נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, באופן שמאפשר לזהות חשד לחולים בצד פיקוח אחר תושבים שחזרו ממדינות זרות (טייוואן הייתה ערוכה להתפרצות מגיפה שמקורה בסין, בעיקר בעקבות הניסיון המר עם מחלת הסארס).

 

אין מידע רב על פעולות בתחום זה במדינות אחרות. סין היא מדינה טוטליטרית שבה מנוטרת הפעילות האזרחית באופן שוטף ללא קשר לקורונה, והתרבות המקומית מאפשרת עמידה בהנחיות הממשל באופן חלק בהשוואה למרבית מדינות העולם. הממשל שם הטיל סגרים הדוקים על אזורים נגועים והוא עושה שימוש בכל יכולותיו הטכנולוגיות, בכלל זה ניטור יישומים ומערכות, צילום וזיהוי פנים ועוד.

 

מדינות אירופה מתנהגות באופן שונה לחלוטין. לאחר אדישות אופיינית של הממשלים האירופים, כיום חלק ממדינות היבשת מהוות מוקדי התפרצות קשים, דוגמת איטליה וספרד. בשלב זה לא ידוע עדיין על שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים, אולם אפשר להניח שפעילות כזו תתבצע בשלב מסוים גם אצלם.

 

ההחלטה של ממשלת ישראל מטילה על שב"כ לפעול מול אזרחי המדינה ללא ידיעתם וללא הסכמתם, תוך הפעלת כל הכלים הנהוגים בסיכול טרור ופריצת המגבלות הקיימות בחוק השב"כ. מכאן עולה החשש מפני שימוש לא נאות ובניגוד לכללי הדמוקרטיה שייעשה בנתוני הניטור והמעקב שייאספו, ומהיות המהלך מדרון חלקלק שישנה את התודעה בנוגע לאפשרות פעילות שכזו גם בעתיד.

 

שב"כ פיתח לאורך השנים יכולות אדירות המאפשרות לו לנטר, לפקח ולעקוב אחר חשודים. הכוונה כעת היא לעשות שימוש ביכולות אלו כדי לסכל את התפשטות הנגיף, ויש להניח כי יכולות אלו אכן יסייעו לכל הפחות לעכב את המחלה.

 

מאז "פרשת קו 300" הקפיד שב"כ על כמה כללי יסוד, שאחד החשובים בהם הוא ריסון הכוח והימנעות מהפיכה ל"אח גדול". עם זאת, הייתי שמח לו המטלה הייתה נופלת על כתפי משטרת ישראל – שהיא לדעתי הגוף הנכון למשימה כזו - אולם אין ספק שיכולות השב"כ יתנו כאן מענה עדיף, יעיל ומהיר.

 

הצורך בהצלת חיים מחייב לעיתים שימוש באמצעים מיוחדים מאוד. עובדי שב"כ הם מיטב האנשים המצויים במדינת ישראל. בלי ערכי יסוד דמוקרטיים וציונות לא ניתן לעבוד בגוף כזה, וחזקה עליהם שהם יפעלו בנושא אך ורק במטרה להציל חיים.

 

  • ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT, היה ממקימי מערך הסייבר בשב"כ

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

פורסם לראשונה 17/03/2020 15:03

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים