לא התייחס ספציפית לאוחנה? האמירה הבעייתית של השופט מזוז

דבריו של שופט בית המשפט העליון מני מזוז בכנס משפט לחיפה שנערך לפני כמה חודשים, עמדו ביומיים האחרונים במוקד החיכוך המתקושר בינו לבין שר המשפטים, אמיר אוחנה. השר ערער הבוקר (רביעי) בפני נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על החלטת מזוז שלא לפסול את עצמו מלדון בעתירה בנושא הארכת מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה. אוחנה אמר כי טענתו של מזוז, שלפיה דבריו "לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (אוחנה)", ולכן הוא לא צריך לפסול את עצמו, "אינם משקפים את המציאות העובדתית ורחוקים מתיאור אותנטי של האמת".

בשבוע שעבר הוציא השופט מזוז צו ארעי שהקפיא את הארכת כהונתו של מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד ומינוי מחליף אחר עד להחלטה חדשה, במסגרת עתירה שהגישו עורכי דין נגד אלדד. בעקבות זאת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי ישמש מעתה גם כפרקליט המדינה. אוחנה טען כי מזוז נמצא בניגוד עניינים מכיוון שבעבר שימש בעצמו כיועץ המשפטי לממשלה, ובשל ההתבטאויות כלפיו בכנס. אתמול דחה מזוז את בקשת אוחנה שיפסול את עצמו מלדון בכך. "כהונתי בעבר כיועמ"ש, שהסתיימה לפני יותר מעשור, אין בה כדי ליצור עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים למשרד המשפטים, על כל יחידותיו", הוא נימק.

מני מזוז, דן אלדד ואמיר אוחנה(צילום: אוהד צויגנברג, דוברות משרד המשפטים, שאול גולן)

בנוגע לדברים שנאמרו בכנס חיפה כתב מזוז: "דברים קצרים אלה, שהיו בתשובה לשאלה, לא התייחסו באופן ספציפי למבקש, או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של 'שר לעומתי', כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה, וכל זאת תוך הדגשה כי זהות השר אינו עניין המסור להחלטת המערכת המשפטית. אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי המבקש, או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט, וממילא אין בכך כדי להקים עילת פסילה".

ברשתות החברתיות התעורר ביממה האחרונה דיון סוער סביב דבריו של מזוז בכנס שהנחה העיתונאי חן מענית, בעקבות סיקור הנושא בתכנית "מהצד השני עם גיא זהר". רבים האשימו את מזוז בשקר, מכיוון שהוא אכן התייחס סצפיפית לשר המשפטים אוחנה. לפניכם תמליל השיחה שבה אמר מזוז את הדברים, וניתן לצפות בהם בווידאו בראש הכתבה.

שאלה מהקהל: "הנושא של אמון הציבור במערכת המשפט, כאשר מערכת המשפט בתוכה לא מאמינה לעצמה עד כדי כך שיש שר שאפילו זורק בליסטראות בה, איך אתם חושבים להגיב למצב אבסורדי שבו המערכת מתקיפה את עצמה כאילו שהיא היתה מחלה אוטואימיונית?"

השופט מני מזוז: "אני חושב שצריך להפריד בין המערכת המקצועית לדרג המיניסטריאלי הפוליטי. זה נכון בכל משרד, אבל נכון במיוחד מאוד במערכת המשפטית. במערכת המשפטית, להבדיל בין משרדי ממשלה אחרים, יש הפרדה משפטית גם ברורה בין הסמכויות של המערכת הפוליטית למערכת המקצועית. בעוד ששר אוצר או שר ביטחון או שר תחבורה יכול לתת הוראות לדרגים המקצועי בכל נושא שבתחום משרדו, בתחום המשפטי לשר המשפטים אין סמכויות בתחום של הפעלת הסמכויות המשפטיות, ודאי שלא בתחום אכיפת החוק.

"המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי הוא מטריד, מציק. זה בעייתי גם במשרדים אחרים - אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על איכות הסביבה והגנת הסביבה יהיה אדם שחושב הוא עניין של ירוקים תמהונים, אז זו תהיה בעיה. אז זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו, היא לא יכולה להשפיע על זהות השר והיא לא אמורה להשפיע על זהות השר, אבל זה כמובן מקשה על התפקוד שלה וההכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית".

מענית: "כמה אתם מוטרדים מהירידה מסוימת באמון הציבור במערכת המשפט לפחות שבאה לידי ביטוי בסקר בגלובס ובדרכים שונות מושפעת ממתקפות של פוליטיקאים, שר משפטים שאומר 'פרקליטות בתוך הפרקליטות'?"

מזוז: "יש לזה שני רבדים, שהוא רובד אוניברסלי של ירידת קרנן של רשויות השלטון בעיני הציבור, בכל העולם, בכל התחומים, נכתב על זה הרבה. אם במשפט אחד אפשר לומר שהחשיפה התקשורתית הכל כך אינטנסיבית, פולשנית, לחיי היום יום של רשויות השלטון יוצרת סוג של חוסר אמון, כי כל דבר קטן נחשף לעיני הציבור. צריך לזכור שבעבר הילת המנהיגות נבנתה בין היתר על ריחוק. נתיניו של מלך בריטניה, 99 אחוז מהם, לא ראו אותו ולא שמעו את קולו אף פעם וודאי לא ידעו מה הוא עושה, לא ידעו מה הוא עושה גם אם הוא כיהן במשך 40-30 שנה. אז יש את הבעיה הכללית הזו בכל העולם והיא באה לידי ביטוי בסקרים בכל העולם לגבי כל מערכות השלטון.

"במדינת ישראל יש מציאות של שני העשורים האחרונים בערך. במדינת ישראל יש עימות כמעט קבוע עם הפוגות קצרות מידי בין המערכת המשפטית והמערכת הפוליטית, שבחלקם הלא מבוטל והלא מבוסס שרובם לא מבוסס על ויכוח רעיוני אידיאולוגי, והוא תוצאה של חקירות נגד גורמים פוליטיים והדוגמאות ידועות. חלק מהמינויים של שרי משפטים היו בקשר ישיר לאירועים כאלה, אבל יש מרכיב בתוך זה שהוא מחלוקת אידיאולוגית, ולא צריך להתעלם מכך.

"וזה נכון שכאשר בתי משפט עוסקים בסוגיות שעוסקות בגוון פוליטי ציבורי זה יוצר עימות. אם בארצות הברית בית המשפט עוסק בהפלות אז אצלנו בישראל זה בא לידי ביטוי בשאלות אחרות. אבל זה גם חלק מהעניין, אבל החלק הזה הוא חלק בלתי נמנע בתפקיד של בית משפט, ולכן עליו אנחנו לא צריכים להצר, אלא לראות את זה כחלק מהמציאות, הבעיה היא ההתבטאויות של דה לגיטימציה של בית המשפט על דברים שלא צריכים להיות".