סימנים שהילד סובל מחרדה חברתית
עבור ילדים שסובלים מחרדה חברתית המחשבה על חזרה לספסל הלימודים גורמת להם כבר עכשיו לסימפטומים שונים כגון כאבי בטן ובחילה. איך אפשר לעזור להם להתמודד עם הקושי?
מה זו חרדה חברתית אצל ילדים?
חרדה חברתית היא מצב שבו אינטראקציות חברתיות גורמות לילד לחוש חרדה, ולרצון להמנע מהן. ילדים שסובלים מחרדה חברתית חשים סטרס במקרים בהם הם צריכים לדבר בנוכחות אחרים, הם חרדים מפני מצב שבו הם יביכו את עצמם, מפני שיחות עם אחרים שאינם מוכרים להם ומפני סיטואציות חברתיות שילדים בדרך כלל מתמודדים איתן באופן שוטף (אינטראקציות בינאישיות במהלך יום הלימודים, פגישות אחרי בית הספר, ההפסקה, וכו').
לחרדה החברתית יש השפעה לא רק על חיי החברה של הילד, אלא בדרך כלל גם על הציונים שלו, הביטחון העצמי שלו ותחומים אחרים בחייו. ילדים שסובלים מהפרעה זו נוטים להימנע מפעילויות קבוצתיות כדוגמת פעילויות ספורט מחשש שחבריהם לקבוצה יעבירו עליהם ביקורת.. לרוב הם סובלים מבדידות חברתית, שברבות השנים מגדילה את הסיכוי לדיכאון או קשיים רגשים אחרים.
האם הילד שלי ביישן או סובל מחרדה חברתית?
רבים נוטים לבלבל בין חרדה חברתית לבין ביישנות, אך קיימים הבדלים בין השניים: לא כל מי שסובל מחרדה חברתית הוא ביישן. למעשה חלקם חברותיים ודברנים, אבל סובלים תוך כדי מחרדות, למשל בנוגע למה שמי שמדבר איתם חושב עליהם, על האופן שבו הם נתפסים או מתנהגים וכן הלאה. מחשבות אלו יוצרות את החרדה החברתית ומקשות עליהם לתפקד בסיטואציות חברתיות שונות.
קראו עוד:
- הורים מספרים: אלה מקורות ההשראה שלנו
לאחר שהם מכירים את חבריהם לכיתה, הביישנים יוצאים מהקליפה ומתחילים להרגיש יותר בנוח ונפתחים לאחרים. אצל תלמידים עם חרדה חברתית ההיכרות לא הופכת את הסיטואציה לקלה יותר. בעלי חרדה חברתית נוטים לבצע ניתוח יתר של סיטואציות חברתיות, לשפוט את עצמם בחומרה על דברים שנאמרו, לצפות שסיטואציות ילכו לכיוונים לא נעימים עבורם, או להאמין שאחרים ישימו לב לטעויות ושגיאות שהם יעשו וישפטו אותם על כך. עוצמות החרדה וחוסר הנוחות שהם חווים בסיטואציות חברתיות גבוהות משמעותית מאלו שחווים הביישנים.
מה התסמינים של חרדה חברתית אצל ילדים?
המאפיין העיקרי של חרדה חברתית הוא ביטוי ברור לחרדה או לחץ מפני סיטואציות או אינטראקציות חברתיות בהן הילד עלול להיות מושא לביקורת על ידי אחרים מקבוצת השווים. סימפטומים נוספים כוללים:
• סיטואציות חברתיות מעוררות חרדה או פחד (או במקרה של ילדים קטנים - הצמדות להורים, התקפי זעם, קפיאה במקום, בכי, העדר יכולת להוציא מילה מהפה).
התקפי זעם אצל הילדים - כך תגיבו:
• תגובות פיזיולוגיות מוגברות באירועים חברתיים - הסמקה, דפיקות לב מואצות, רעידות בקול, צמרמורות, בחילה, קשיי דיבור.
• המנעות מאירועים חברתיים או השתתפות בהם בתחושות עמוקות של חרדה.
• תחושת החרדה אינה פרופורציונלית ביחס לאיום המשתקף מהסיטואציה (למשל מתן תשובה לא נכונה לשאלה שהמורה שואל).
• החרדה מפני אירועים חברתיים מתחילה ימים ושבועות מראש.
• התקפי זעם כתוצאה ממצבים חברתיים מעוררי חרדה.
• האשמת אחרים במה שנתפס ככשלונות חברתיים.
• הצמדות מוגזמת לבני משפחה באירועים חברתיים.
• ההמנעות, החרדות והפחדים נמשכים לפחות שישה חודשים.
• החרדות יוצרות מצוקה חברתית, ירידה בלימודים או ירידה תפקודית בתחומים אחרים אצל הילד
איך לעזור לילד להתמודד עם החרדה?
ישנן מספר טכניקות CBT שהורים יכולים ליישם בעצמם על מנת לעזור לילדיהם הסובלים מחרדה חברתית:
1. לימוד טכניקות הרגעות: המערכת הרגשית שלנו קשורה למערכת הפיזיולוגית, ולכן כאשר אנו מכתיבים לגוף שלנו להרגע על ידי טכניקות נשימה, אנו מסייעים להפחתת חרדה. נשימות עמוקות אל הסרעפת דרך האף בקצב של ספירת ארבע פנימה, והוצאה דרך הפה בקצב של ספירת ארבע החוצה, יתנו לילד כלי זמין להרגעת החרדה.
2. החלפת מחשבות שליליות בחיוביות: בבסיסה של חרדה חברתית עומדת הנטייה של הילד לראות את הסיטואציה החברתית כמאיימת. הוא מניח שבכל סיטואציה כזו יקרה הנורא מכל - הוא יקרא מול כולם ויטעה וכולם יחשבו משהו שלילי עליו. ההורה יכול לעבור איתו על התרחיש, לזהות את המחשבה שמעוררת את החרדה, להקטין אותה למימדים הנכונים ולהחליף את הטריגר שמעורר את החרדה במחשבה חיובית: "אני מתקשה בקריאה, אבל המורה שלי תעזור לי להשתפר". אם אתם לא בטוחים כיצד לעשות זאת נכון לבדכם, כדאי לפנות לטיפול CBT בנושא.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. פתרון בעיות על פני הימנעות מהן: אם הילד שלכם מפחד להקריא בקול, עודדו אותו להקריא לכם כמה שיותר, כדי שיתרגל את הנושא, או הקליטו אותו מקריא וצפו בכך יחד. אם הוא חושש מפני יצירת קשרים חברתיים עודדו אותו ליצור אותם בהדרגה - ליצור קשר עין, לחייך ולנהל שיחה קצרה.
4. פיתוח קישורים חברתיים: בתור הורים אנחנו לא יכולים ליצור קשרים עבור הילד, אבל אנחנו יכולים לתת לו את הכלים לרכוש חברים כמודל לחיקוי, באמצעות משחקי תפקידים וכן הלאה.
5. מתן עזרה מקצועית: חרדה חברתית היא בעיה שמשפיעה על איכות החיים של הילד ועל היכולת שלו להתרכז בלימודים, ליהנות מיצירת קשרים ולחוות את תקופת הלימודים כפי שתלמיד אמור לחוות אותה. אם הטכניקות הביתיות לא מצליחות מומלץ לפנות לקבלת עזרה מפסיכולוג ילדים שיאפשר לילד להתגבר על הבעיה ותסמיניה באופן מקצועי.
איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל-אביב לפסיכותרפיה, המציע מגוון טיפולים בחרדה חברתית לגילאים צעירים ובוגרים
לפנייה לכתב/ת 
