13 מחאות ההורים הגדולות של העשור
חופשים של הילדים, מחירי הקייטנות, מחסור בסייעות וכיתות צפופות. אנחנו מסיימים עשור גדוש במחאות של הורים למען זכויות עבור ילדיהם. האם היציאה לרחובות או התנועה ברשתות השיגו את המטרה?
1. מחאת ימי חופש
השנה: 2010
ההתחלה: בשנת 2008, עצומת אינטרנט שפרסמה יערה ישורון, אז אם לשני ילדים, במטרה "לאחד בין ימי החופשות של הילדים לימי החופשות של ההורים ולסדר מחדש את לוח החופשות בישראל, התפרסמה, וזכתה לאלפי גולשים.
מה היה בה? בתוך חודשים ספורים הציגו חברי "הורים עובדים לשינוי" מתווה לשינוי שכלל קיצור חופשות הילדים, תוספת ימי חופשה לעובדים, ויצירת מערכת א־פורמלית שתיתן מסגרות משלימות כאשר המערכת הפורמלית לא עובדת. השלב המתבקש כעת היה רתימת פוליטיקאים לעניין.
כמה זמן נמשכה? ב-2014 המחאה התעוררה שוב. מאז בכל קיץ הנושא עולה לכותרות ומעורר סערה בתקשורת.
התוצאות: השינוי המשמעותי הראשון הגיע ב-2010, כאשר שר החינוך דאז גדעון סער קיצר את החופש הגדול. במשך שלוש שנים, מ־2011 עד 2014, התוכנית של השר סער התקיימה כמתוכנן. ואז, בלחץ ארגוני המורים וכשבמשרד החינוך כבר מכהן השר שי פירון, המצב חזר לקדמותו.
ב-2013 משרד החינוך הכריז על היוזמה: "בתי הספר של החופש הגדול" - שלושה שבועות של פעילויות לגנים ולכיתות א' עד ו'. ב-2018 , כחלק מקיצור ימי החופשה לתלמידי בית הספר, משרד החינוך הכריז על "בית הספר של החגים" - פעילויות בחגים ובכיתות א-ג בחנוכה ובפסח. השנה, בשל מחסור תקציבי שנובע בין היתר מהפלונטר הפוליטי וממשלת מעבר ארוכה, הוא בוטל.
2. מחאת העגלות
השנה: 2011
ההתחלה: ביולי 2011, על רקע מחאת האוהלים, החלו גם ההורים במחאה שלימים תזכר כ"מחאת העגלות". המחאה החלה בעקבות פוסט שעלה בפייסבוק, ובו דובר על יוקר המחייה.הפוסט זכה לאלפי לייקים, ומשם הדרך הייתה קצרה לפעולה.
צעדת העגלות:
מה היה בה? הפגנות וצעדות בכל רחבי הארץ, בהן השתתפו אלפי הורים עם ילדיהם. עיקרי הדרישות היו פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות, החלת חוק חינוך חינם כבר מגיל שלושה חודשים, הארכת חופשת הלידה וביטול התשלום הנוסף על עגלת ילדים בתחבורה הציבורית. המחאה הופנתה למשלה ולמשרד האוצר אבל גם לרשתות למוצרים לתינוקות ולמותגים בתחום.
התוצאות: הצעת חוק שהוגשה לכנסת על-ידי ח"כ יואל חסון (קדימה) וכמה חברי כנסת נוספים מהקואליציה, אמורה לסייע לאמהות בסידור קבוע לילדיהן ולהקל באותה צורה גם על הנטל הכלכלי הכרוך בחינוך הפעוטות.
הצעת החוק קובעת כי בעל עסק שיקים מעון יום או מסגרת חינוכית אחרת במקום העבודה, יזכה לניכוי עבור הוצאות הפעלת המעון, בתנאי שהמקום אינו מיועד למטרות רווח. בנוסף, ועדת טרכטנבג המליצה המלצות, והממשלה אימצה חלקים. בסופו של דבר, הורחב חוק חינוך חינם מגיל שלוש שנים.
3. מחאת הורים לילדים על הרצץ האוטיסטי
השנה: 2012
ההתחלה: בנובמבר 2012 הורים לילדים על הרצף האוטיסטי יצאו למאבק, במסגרתו דרשו חקיקת חוק שיבטיח את זכויות ילדיהם. הורים דרשו חקיקת חוק שיגדיר את זכויות הילדים ויעניקו להם את השירותים המגיעים להם לכל החיים.
הם טענו כי כיום נאלצים ההורים להילחם על זכויות המגיעות להם, ולהוציא סכומי כסף גדולים בשל בירוקרטיה מתישה, ההורים קראו לכלול בחוק שירותים בסיסיים הניתנים לאוכלוסיות שונות, ואשר בקרב האוכלוסייה האוטיסטית, אינם בסיסיים כלל.
מה היה בה? הפגנות הורים וילדים ברחבי הארץ, ומול בית ראש הממשלה.
התוצאות: ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "מספק מגוון רחב של מענים לטיפול באוכלוסיית האוטיסטים, כולל לבוגרים". כלומר לא חל שינוי.
4. מחאת הפסטיגל
השנה: 2014
ההתחלה: באוקטובר 2014 אלפי הורים חתמו על עצומה הקוראת להחרים את הפסטיגל, בעקבות שיר הנושא שלו, הכולל הגיגים כמו "מצטלמת כמו בובה" ו"אני מת על עצמי". את המחאה הצית סרטון שהשווה את התכנים שהוצגו לפני 30 שנה לאלה שמוצגים היום. הסרטון זכה לעשרות אלפי צפיות ביוטיוב והפך לויראלי גם בפייסבוק.
מה היה בה? הורים איימו כי הם לא יקנו כרטיסים לפסטיגל
התוצאות: שינוי במילות השיר. כמו כן, לאחרונה התעורר דיון ציבורי על "שיר הפרחה" שבו החליטו המארגנים בפסטיגל כי הם משמיטים את המילה "פרחה" כי זו אינה מתאימה לילדים. יש הטוענים כי ההחלטה נבעה בשל חשש ליצור מחאת הורים דומה למחאה הזאת.
5. מחאה בשל המחסור בסייעות בגני הילדים
השנה: 2014
ההתחלה: בדצמבר 2014 החלה מחאה בה בערים רבות ברחבי הארץ, הורים לילדים בני 4-3 הפגינו בשל המחסור החמור בסייעות בגני הילדים ובדרישה לתקצב סייעת נוספת בגנים. לטענת ההורים, מאז שהוחל חוק חינוך חינם מגיל שלוש - עבדו שתי סייעות וגננת בחלק מהגנים, בהתאם למשאבים שהקצתה כל רשות מקומית. ב-2014 בוטל התקן לסייעת נוספת בחלק מהמקומות, וכך נוצר מצב שבו שתי נשות צוות בלבד עובדות בגן של כ-30 ילדים.
מה היה בה? בהמשך להפגנות קמה "קואליציית ההורים" אשר חבריה פעלו בשטח, יזמו דיונים בכנסת ועוד.
התוצאות: אושרה סייעת שלישית בגני הילדים.
6. מחאת הסרדינים
השנה: 2015
ההתחלה: ביוני 2015 החלה "מחאת הסרדינים", בה ההורים שיבשו את הלימודים בכל רחבי הארץ בדרישה ממשרד החינוך להציג תוכנית סדורה לביטול הצפיפות בכיתות:
מה היה בה? סדרת הפגנות ושביתות של הורים ותלמידים בסוף שנת הלימודים, ואיומי ארגוני ההורים ורשויות מקומיות להשבית את תחילת שנת הלימודים הקרבה. במהלכה המפגינים הניפו שלטים שעליהם היה כתוב בין היתר: "לא רוצים להיות סרדינים בכיתה", וקוראים קריאות כגון: "אם צפופים לא לומדים". הגל הראשון היה למשך חודשיים. ביוני 2018 המחאה חזרה.
התוצאות: שר החינוך נפתלי בנט הכריז על תוכנית להקלה על הצפיפות בכיתות בבתי ספר יסודיים. ב-2018 רפורמת הכיתות הקטנות שהונהגה בעקבות "מחאת הסרדינים" החלה להראות תוצאות במספר מקומות בארץ. לעומת זאת ישנם עדיין מוסדות חינוך בהם הצפיפות גדולה.
7. מחאת הורים לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים
השנה: 2015
ההתחלה: הורים לילדים עם אלרגיה העלו תמונות של הילדים ברשת עם שלטים, ויצאו להפגין מול בית שר החינוך, נפתלי בנט, בדרישה למצוא פתרון לתלמידים שזקוקים להשגחה ולטיפול, ואיימו לא לשלוח אותם לבית הספר. לדבריהם, נוהל משרד החינוך, לפיו תינתן סייעת רפואית רק עוד סוף כיתה א', מסכן את שלום ילדים בעלי אלרגיה מסכנת חיים. ביולי 2018 המאבק חודש, וכן גם ביולי 2019.
מה היה בה? ההורים דרשו פתרון מציל חיים לכֹ-50 אלף הילדים האלרגיים. בוועדת החינוך של הכנסת התקיים דיון בנושא, לבקשת ההורים. במקביל, הם הובילו מחאת רשת, והעלו לפייסבוק תמונה עם הסיפור האישי שלהם, תחת ההאשטאג "רוצה שהוא יחזור הביתה בשלום".
התוצאות: ב-2017 פורסם כי הורים לילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים נדרשו לממן סייעת, ושופטי בג"ץ קבעו כי מדובר בהחלטה מפלה. ב-2018 משרד החינוך הודיע כי גם בגני הילדים לא יחול שינוי בהעסקתן של הסייעות לילדים אלרגיים וכי הילדים שזכאים לסייעת אישית יקבלו זאת.
משרד העבודה והרווחה הודיע השבוע כי הגיע להסכמה עם משרד האוצר על העברת תוספת תקציב של כ-10 מיליון שקלים למימון סייעות מלוות לילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים במעונות היום. מימון הסייעות ימשך עד סוף שנת הלימודים הנוכחית עד ל-31 באוגוסט 2020.
8. מחאת הקייטנות
השנה: 2016
ההתחלה: ביוני 2016 החלה מחאת ההורים נגד המחירים הגבוהים של הקייטנות העירוניות, שהחלה בגבעתיים והתפשטה לערים נוספות.
מה היה בה? מחאה צרכנית בה הורים הודיעו כי יפסיקו לרשום את ילדיהם לקייטנות.
התוצאות: לפחות בחלק מהרשויות המקומיות ברחבי הארץ הודיעו על הורדת מחירי הקייטנות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות והמתנ"סים, לילדי הגנים והכיתות הנמוכות.
9. מאבק להארכת חופשת הלידה
השנה: 2016
ההתחלה: ההורים טוענים כי החוק בישראל מאפשר לנשים לקחת 26 שבועות חופשת לידה אבל בפועל מממנים רק 14, מה שבעצם משאיר את המשפחות לממן בעצמן 12 שבועות נוספים. קבוצה שקמה בפייסבוק , בעקבות עצומה שכתבה אסנת ואתורי, הופכת לויראלית, ומונה יותר מ-100,000 נשים ומשפחות, נלחמת למען הארכת חופשת הלידה ל-26 שבועות בתשלום, ובנוסף על תיקון חוקים.
מה היה בה? יוזמות המאבק פנו לשר האוצר, משה כחלון, במטרה לגרום לשינוי בחקיקה.
התוצאות: צוות בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו) בוחן את הארכת חופשת הלידה לנשים, כך סוכם בינה לבין לשר האוצר משה כחלון. ב-2017 מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הרפורמה בתקופת הלידה וההורות, במסגרתה חופשת הלידה תוארך ל-15 שבועות , וקבעה כי תיבחן הארכת חופשת הלידה בשבוע נוסף. כמו כן ינתנו הקלות לסטודנטיות ולמאריכות את החופשה מעבר לשלושה חודשים.
10. מחאה כנגד תשלומי ההורים
השנה: 2016
ההתחלה: ביולי 2016 ועדי ההורים היישוביים קוראים לחברי ועדת החינוך של הכנסת שלא לאשר את טבלת התשלומים שגוזרת על ההורים בישראל לשלם אלפי שקלים על חינוך ילדיהם, שבאופן רשמי מוגדר חינם, עד שיתקיים דיון מהותי בנושא ושיימצא הגורם שישלם עבורם.
מה היה בה? פורום ההורים היישובי שלח הודעה לכל ועדי ההורים בארץ, בדרישה לא לחתום על תוכניות תשלומי ההורים לשנה הבאה.
תוצאות: ביולי 2019 התקיים דיון סוער בכנסת. בסופו נקבע כי בשלב זה על בתי הספר נאסר לגבות תשלומי הורים עבור מסיבות (כולל מסיבות סוף שנה), טיולים (כולל טיולים שנתיים), אירועי תרבות והצגות. כל הפעילויות - שעולות לכל משפחה מאות ואף אלפי שקלים בשנה - יבוטלו. במקום תשלומים של כ-1,200-550 שקל בשנה, בתי הספר יהיו רשאים לגבות רק תשלום של 50 שקל עבור ביטוח לתלמיד, 220 שקל לפרויקט השאלת ספרים, והשתתפות בעלות מפעל ההזנה, אם קיים כזה בבית הספר.
.
11. מחאת הפלסטיק
השנה: 2019
ההתחלה: באוקטובר 2019 התקיימה הפגנה של הורים וילדים בתל-אביב במחאה על שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בגני העירייה ובצהרוני המסגרות החינוכיות. ההפגנה היא פרי יוזמתן של דפנה יודפת, מדריכת הורים ומנחת קבוצות, וגליה רופין, מהנדסת בהייטק, שתי אימהות לילדים בגנים ציבוריים, שהחליטו למחות נגד המחדל הסביבתי והפקרת בריאותם של הילדים האוכלים מדי יום מכלי פלסטיק חד-פעמיים.
מה היה בה? ההורים בעיר יזמו קמפיין שבו הם מדברים על נזקי השימוש בפלסטיק החד-פעמי, וקוראים לעירייה להפסיק להשתמש בכלי פלסטיק חד-פעמיים לטובת חימום, הובלה, הגשה ואכילת המזון המוגש במסגרות החינוך.
התוצאות: להורים בתל אביב הצטרפו הורים מערים נוספות. מספר עיריות הודיעו כי יפסיקו את השימוש בפלסטיק, ויעברו להשתמש בכלים רב פעמיים.
12. מחאת הפעוטונים - נגד התעללות בפעוטות
השנה: 2019
ההתחלה: ביולי 2019, על רקע חשיפת פרשת ה"גננת המתעללת" מראש העין ואירועים דומים נוספים, החלו הפגנות בהן אלפי הורים פתחו במחאות, הפגנות ואף חסמו כבישים ב-25 ערים ברחבי הארץ, בהם תל אביב, חיפה, באר שבע וירושלים - מול בית ראש הממשלה.
הדרישות: ההורים דרשו להעביר את הפיקוח על הפעוטונים למשרד החינוך ולהחמיר את הענישה על הגננות המתעללות, פיקוח מלא על כל גני הילדים בגילאי 3-0 והצבת מצלמות במעגל סגור.
תוצאות המחאה: חוק הפיקוח על פעוטונים אושר בקריאה ראשונה. על פיו הפיקוח יוחל בתחילה רק על מעונות יום ומשפחתונים שבהם שוהים 28 פעוטות לפחות. ההורים טוענים כי ימשיכו את המאבק. קמפיין מימון המונים לגיוס כספים לטובת הגשת עתירה לבג"ץ, שתחייב את אכיפת חוק הפיקוח הקיים, הגיע ליעד 12 יום לפני הזמן.
13. מחאה נגד הרפורמה בחינוך המיוחד
השנה: 2019
ההתחלה: באוגוסט 2019 הורים לילדי החינוך המיוחד והנהגת ההורים הארצית יצאו במחאה נגד הרפורמה בחינוך המיוחד. המארגנים טוענים כי ההשבתה נועדה להביע את מחאת ההורים על חוסר התקצוב בחינוך המיוחד וחוסר מוכנותה של המערכת לרפורמה בתחום.
מה היה בה? הפגנות ברחבי הארץ, השבתת הלימודים בעשרות יישובים ברחבי הארץ
התוצאות: בימים אלו פורום ועדי ההורים היישובי משלים דף עמדה. אם הם יתרשמו שהמצב אינו משתנה יערכו מחאה נוספת.
לפנייה לכתב/ת 
