רנו מגאן סדאן (מבחן בזק) - לגיטימית מבעבר
רנו מגאן, בעבר אחת המכוניות הפופולריות בישראל, מתקשה כבר שנים לשכנע בקטגוריה המשפחתית עקב היעדרן התמוה של מערכות בטיחות מתקדמות. לרגל תחילת שיווקה בגרסת בנזין חדשה עם מערכות בטיחות מתקדמות ותוספת אבזור נהגנו בה שוב
רנו מגאן הייתה בעבר קובעת-רף מרשימה בכל הנוגע למערכות בטיחות. למשל, ראשונה בקטגוריה עם בקרת יציבות סטנדרטית, שלוש שנים וחצי לפני שהמערכת הפכה מחויבת בשוק הרכב הישראלי. היא גם הייתה מהמשפחתיות הראשונות לזכות בחמישה כוכבי בטיחות ב-EuroNCAP. אלא שהמגאן הנוכחית (דור רביעי) ויתרה על כל הטוב הזה, בשונה ממתחרותיה הישירות. יתרונה היחיד, בדומה לפלואנס אותה החליפה, הייתה גרסת דיזל אטרקטיבית עבור צוברי קילומטרז' יוצא דופן.
בקרסו, יבואנית המותג לישראל, החליטו לתת לה צ'אנס נוסף ולשדרג בה מערכות. מנוע הבנזין המיושן הוחלף בחדש, מערכות בטיחות מתקדמות נוספו כציוד תקני ורשימת האבזור עברה שדרוג קל. נהגנו בה לראשונה כדי לגלות האם בזכות שינויים אלה היא חזרה להיות רלוונטית.
מה שונה: מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.33 ליטר - זהה ליחידה בה משתמשת מרצדס A קלאס החדשה - מחליף את ה-1.2 ליטר הוותיק ומייצר 140 כ"ס (8 כ"ס יותר), עם 24.5 קג"מ של מומנט כבר ב-1,600 סל"ד (3.6 קג"מ יותר ב-400 סל"ד פחות). תוספת הכוח ושיפור הזמינות מאפשרים ביצועים עדיפים הן בזינוק מעמידה (9 שניות ל-100 קמ"ש, קיצוץ 1.9 שניות) ובעיקר בתאוצות ביניים. בהתאם, גם שיוט נמרץ מרגיש נינוח מבעבר.
המנוע עצמו שקט יותר, עם אספקת כוח לינארית יותר ותגובות תיבת ההילוכים (עדיין 7 יחסים כפולת-מצמד, כוילה מחדש) פחות חדות המאפשרת תחילת נסיעה והזדחלות בפקקים נעימות מבעבר. צריכת הדלק בממוצע המבחן עמדה על 13 ק"מ לליטר.
לרשימת האבזור נוספו בגרסת הבסיס (134 אלף שקל) צימוד ל-Apple CarPlay, צמד שקעי USB (שקע בודד בעבר) וחיישני חניה מלפנים ומאחור. רכב המבחן בגרסה הבכירה (ב-136 אלף שקל) מוסיף חלון שמש וחישוקים קלים גדולים יותר ("18 לעומת "17) עם צמיגי קונטיננטל ספורט-קונטק רחבים יותר (225/40) אלה פוגמים מעט ביכולת ספיגת שיבושים קטנים, מייצרים מעט יותר אוושת צמיגים בשיוט, אך מביאים לשיפור באחיזת הכביש.
מערך הבטיחות כולל כעת בלימה אוטונומית (ללא זיהוי הולכי רגל), בקרת שיוט אדפטיבית (החל מ-50 קמ"ש ללא עצירה מלאה), תאורה דינמית והתראת סטייה מנתיב וערנות נהג.
מה נשאר: המגאן עדיין נאה ומרשימה למראה. עיצוב הפנים מרשים עם צביעה דו-גונית לקונסולה הקדמית, אפשרות לבחירת צבעי תאורת אווירה, דיפוני עור ומסך מגע ענק ("8.7) בעברית. אלא שתפעולו מסורבל וכך גם מתגי השליטה מההגה, שלא להזכיר את מתג בקרת השיוט שהוצב בסמוך לבלם היד. המושבים מציעים נוחות גבוהה ותמיכה מצוינת, אבל שטחי חלונות קטנים יחסית פוגעים בשדה הראיה.
תודות לבסיס גלגלים ארוך (271 ס"מ), מרווח הרגליים נדיב לנוסעים מאחור - הזוכים גם לפתחי מיזוג נפרדים - אך התקרה נמוכה מעט ועשויה להפריע. תא המטען ענק (503 ליטר) ושני בקטגוריה רק לאוקטביה, אך הוא סובל מפתח צר הפוגע בנוחות ההטענה. מפתח חכם מאפשר פתיחה של דלת תא המטען באמצעות הסטת רגל מתחת לפגוש.
כבעבר, כיול המיתלים מוצלח ומשלב היטב בין ספיגת שיבושים טובה במהירות נמוכה ושמירה על ריסון במהירות גבוהה. אלה לא באים על חשבון התנהגות כביש טובה עם רמת אחיזה ויציבות כיוונית מרשימות. ההגה קל וחסר תחושה אמנם אך בידוד רעשי רוח ודרך טוב למדי.
סיכום: עם מנוע חדש ועדיף, מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט, אבזור עשיר ואיכות דינמית גבוהה כבעבר, המגאן שיפרה את מעמדה בשוק. אלא שזה עשוי שלא להספיק לה. לא רק שהיא נושאת בתג-מחיר גבוה - עיוות מוכר לו אחראית חנופה קלאסית לציי רכב - ממובילת הקטגוריה סקודה אוקטביה, בקרוב תיאלץ להתמודד מול מתחרות חדשות לגמרי עם פוטנציאל שיווקי מצוין כמו טויוטה קורולה ומאזדה 3. אז כן, המגאן כעת ראויה מבעבר, אבל בקרסו עלולים לגלות שזה מעט מדי, מאוחר מדי.
