השבוע יצאה לדרך באוניברסיטת הרווארד, זו השנה החמישית, תוכנית חדשנית תחת השם: Executive Program for Women on Boards בהשתתפות 130 נשים מרחבי העולם, ביניהן הישראליות דריה שקד, ליטל לשם, אורלי סילבינגר, הנאדי סעיד וקרן סוקולוב.
כל אחת מהנשים אשר לוקחות חלק בתוכנית המתקדמת של האוניברסיטה היוקרתית היא בעלת ניסיון עשיר וידע מקצועי רב. כל אחת מהן היא חברת דירקטוריונים או אוחזת במוכנות המקצועית לתפקיד שכזה. התוכנית בת השבוע מאגדת את מיטב המרצים בחוג למנהל עסקים בהרווארד ומספקת ידע, כלים והבנה עמוקה של התפקיד במטרה לקדם נוכחות נשית בדירקטוריונים ברחבי העולם.
אם נראה לכם שכבר נחשפתם יותר מדי פעמים למספר הנמוך של נשים בעמדות מפתח בעולם הטק, זה לא במקרה. העובדה היא שגם היום, רגע לפני שאנחנו מתחילים את 2022, שנים אחרי שהנושא עלה לכותרות, השינויי עדיין לא מספק ונשים רבות, מוכשרות ומנוסות ככל שיהיו, אינן מתברגות בעמדות השפעה וכוח בשווקים החזקים בעולם.
במדגם שנערך על ידי קבוצת Power in diversity הפועלת בקרנות ובחברות הייטק לקידום גיוון והכללה, נבחנו קרנות ההון סיכון המובילות בהייטק הישראלי ונמצא שמתוך 195 שותפים בקרנות, ישנן 29 נשים בלבד, שיעור נמוך של 14.8% בלבד. בארה"ב, קיימים פערים משמעותיים בין אחוז המשקיעות בקרנות בקליפורניה (כ- 40% נשים) ובניו יורק (כ- 20% נשים) לבין מדינות אחרות בהן, האחוז הכולל נמוך ביותר ועומד על כ-6% בלבד.
בבריטניה מספר הנשים בקרנות דומה לזה שבישראל, 13%, כאשר ב- 70% מהקרנות הבריטיות לא תמצאו אף אישה משקיעה בדירקטוריון. ניתן לראות כי הנתונים אודות כמות הנשים המשפיעות בקרנות האמריקאיות, אף קשורים קשר הדוק בנתוני ההשקעה. בשנת 2020, למשל, רק 9% מהכספים האמריקאיים של קרנות הלכו לצוותים הכוללים אישה ו-2% בלבד לצוות המורכב מנשים בלבד.
״מיעוט נשים בטק נובע ממגוון רחב מאוד של סיבות שחלקן היסטוריות וחלקן רלוונטיות גם היום בשנת 2021״, מסבירה דריה הניג-שקד, שנבחרה בשנה האחרונה כאחת הישראליות המשפיעות בארה״ב בשל עבודתה למען קידום נשים בטק ועומדת בראש קרן ההשקעות שהקימה WeAct Ventures המובילה לקידום נשים, יזמיות, ישראליות מעבר לים. ״הסיבות להיעדר נשים בטק מתחילות הסללה מהילדות (גישה שונה בין המינים בנושא נטילת סיכונים למשל), דרך מערכת החינוך והאקדמיה, עולם התעסוקה, השוני בהורות ועד הטיות בלתי מודעות בצמתים קריטיים ביניהם איתור וגיוס מועמדים למשרות, קידום, פיצוי ותחום השקעות הון סיכון, בו אחוז ההון שמגיע ליזמיות מכלל ההון המושקע כמו גם אחוז הנשים האמונות על ״כתיבת צ'קים״ בעולם ההשקעות, נמוך עוד יותר מהנתונים בטק בכלל״.
גוף ההשקעות של קניג הוקם ב- 2018 וביצע עד כה השקעות הון סיכון במגוון קרנות מהטובות בעולם, שנוסדו על ידי נשים, ביניהן נשות מידאס ליסט - רשימה שנתית המונה את 100 משקיעי ההון סיכון הטובים בעולם. רק השנה הובילו מהלך השקעה בתשע חברות סטארטאפ ישראליות מבטיחות.
בחינת הנתונים שנבדקו על ידי Power in diversity חושפת הבדלים משמעותיים בקרנות המתמחות בתחומי ביומד וטכנולוגיה רפואית, בהן שיעור הנשים השותפות גבוה יותר. בנוסף, ניתן לזהות דפוסים אחרים בין קרנות המשקיעות בשלבי Growth, בהן אחוז הנשים גבוה יותר, ובין קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים.
נתון אופטימי נחשף דווקא בבחינת כלל העובדים בקרנות ההשקעה שנראה כי הן קרובות לשוויון מגדרי ומעסיקות 43% נשים. חשוב לסייג ולציין שנתון זה עלול להטעות מאחר ומספר גדול מהנשים הללו מאיישות תפקידי מנהלה ואינן חלק ממערך השותפים ומקבלי ההחלטות.
שחר סיליס, מנהלת ארגון Power in diversity, מסבירה כי הגברת הנוכחות הנשית בקרב מקבלי החלטות היא קריטית וחיונית בכדי להוביל שינוי מהותי עמוק וכולל בהייטק גם להווה ולא פחות חשוב, לעתיד. ״אנחנו יודעים שהסבירות ששותפה תשקיע בפאונדרית גבוהה פי שלושה מאשר שגבר יבחר להשקיע באישה. יש לכך״, היא מסבירה, ״השלכה ישירה על מספר החברות המנוהלות על ידי נשים ומספר הנשים המייסדות באקוסיסטם הישראלי. הגדלת מספר הנשים בקרנות, כמו גם הרחבת סמכויות ההחלטה יכולה לסייע בפתרון. מעבר לכך״, מוסיפה סיליס, ״הרחבת הייצוג הנשי בקרב המשקיעים משתלמת גם כלכלית. קרנות שיש בהן יותר נשים משקיעות הציגו אקזיטים רווחיים ב-10% יותר מהממוצע״, היא חושפת.
היא משחזרת את הכרוניקה שלדעתה הובילה לכך שגם ב-2022, נשים עדיין לא זוכות לייצוג והובלה הולמת: ״הוכחת הצלחה של VCs עשויה להיות תהליך ארוך שכן התשואות של הקרן והחזר ההשקעות עלולים לקחת מעל עשור, מה שמייצר מכשולים ואתגרים בכניסת אנשים חדשים למעגל. תוסיף לזה את עניין הסיכון האישי והכלכלי הגדול המעורב בהקמת קרן ותקבל תמהיל מרכיבים שמקשה על כניסת נשים או מיעוטים שאינם מגיעים עם רקע עסקי עשיר או ניסיון בהשקעות. בטק זה כבר עניין אחר לגמרי״, טוענת סיליס. ״זה נובע משילוב של הטיות, צורך בהשקעת משאבים ייעודיים ובעיקר מחסור בידע ובכלים. חברה המעוניינת לגייס מועמדים ממגוון אוכלוסיות חייבת לקדם תפיסה מכלילה ותרבות ארגונית המייצרת תחושת שייכות וביטחון ולמדוד עובדים על סמך הישגים והצלחות, מבלי להתייחס לרקע, למגדר למראה, או לנטיות המיניות שלהם. כאן אנחנו משתלבים ומשנים את התמונה״.
Power in diversity למען הכללה אותו מנהלת סיליס הוקם במקור ביוזמת אלן פלד, שותף מייסד בווינטג׳ פרטנרס בהשראת יוזמה שהוקמה בארה”ב בשנת 2014, ע”י קייט מיטשל, יו”ר איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאיות בזמנו. מאז ועד היום הוקמו ארגונים שונים שמטרתם לקדם גיוון והכללה באקוסיסטם. הארגון שהקים פלד משלב מגוון רחב של גורמים, ביניהם המשקיעים, החברות, מומחים בפסיכולוגיה חברתית, גורמים משפטיים, וארגונים חברתיים. ״כולם, שותפים למטרה לגרום לישראליות להמשיך ולהיות מודל לחדשנות וקדמה, בכל התחומים, ולהגיע לשיאי ההצלחה הגבוהים ביותר. הארגון חבר לארבע קרנות ישראליות מובילות: גלילות קפיטל, קומרה קפיטל, פיטנגו וויולה לקידום המטרה המשותפת. קובי סמבורסקי, שותף מייסד בגלילות קפיטל, וסיון שמרי-דהן, שותפה מנהלת בקומרה קפיטל משמשים כיו"רים משותפים ליוזמה.
לקרנות התומכות ביוזמה הצטרפו כ- 160 סטארטאפים וגופים פילנתרופיים המממנים את התהליכים המתרחשים בתוך החברות במטרה לשנות את התפיסה והתרבות הארגונית ולהפוך אותה למכלילה יותר. זאת על ידי ניתוח הנתונים הקיימים בעזרת צוות מוכשר של פסיכולוגיים חברתיים ומומחי גיוון, דיוק צרכי הארגון, בניית מבני עבודה גמישים, יצירת סביבת עבודה מתאימה ומכבדת שוני, תהליכי גיוס חכמים, הדרכה וליווי ועוד.
״נשים הם כוח מניע בתעשייה במגוון רחב של תחומים. יש נשים מצוינות שיכולות להשתלב בתפקידי ההשקעה. חלקן מנכ״ליות במגזר הציבורי והפרטי המוכיחות הצלחות והישגים אדירים בתחומן, חלקן צומחות בתוך הקרנות וזה רק הגיוני שנשים ישתלבו בתפקידי מפתח בתעשייה האחראית על חדשנות ומכריעה מה יהיה המוצר הבא שישנה את חיינו. כדי לאפשר זאת״, מדגישה סיליס, ״השותפים הבכירים בקרנות צריכים להבין את הערך ולחפש שותפה שתשלים ותחזק אותם. אין ספק שיותר קל לפנות לחבר ששירת איתך יחד ביחידה או עשה איתך תואר, אבל מדובר בהשקעה משתלמת, קודם כל לרווחיות הקרן ולחברות הפורטפוליו וכפועל יוצא כמובן גם לחברה״.
״בניו יורק יש כ-35 סטארטאפים ישראליים שהוקמו על ידי נשים, מספר המהווה כ10% מסך החברות הישראליות בניו יורק״ מדווח מייסד מפת הסטארטאפים הישראלים של ניו יורק, גיא פרנקלין. ״אם פעם היינו רואים תחומים מסוימים שבהם עיקר היזמים היו גברים, היום רואים שינוי מגמה ונשים נמצאות כמעט כשווים בין שווים בתחומים כמו סייבר וטכנולוגיה בנדל״ן״. הנתון שמציג פרנקלין מספק זווית אופטימית שמגיעה דווקא מהישראליות בתחום. ״ישנן קרנות הון סיכון המחפשות מיזמים שהוקמו על ידי נשים, דוגמת Golden Seeds, או BBG, שסגרו השנה עוד 50 מיליון דולר לקרן שלישית שתשקיע בחברות שהוקמו על ידי נשים, Female Founders Fund או Launch with Goldman Sachs. כמו כן, ישנם ארגונים שמטרתם לתמוך ביזמות נשים בעיר דוגמת: WE Venture, Women’s Venture Fund וגם קהילות תומכות דוגמת Bloom ו-Declare. בניו יורק ישנן גם יוזמות ישראליות שתומכות ביזמיות נשים ובנשים בטק כגון המיטאפיסטיות ופרווומן״.
בימים אלו מגבשים הישראלים שמאחורי Power in diversity מדד ראשוני מסוגו לבחינת היקף הגיוון בחברת הייטק. המדד יבחן שילוב של נשים, חרדים, ערבים, ישראלים ממוצא אתיופי, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות ואנשים על הרצף האוטיסטי. המדד יקל על חברות הנסחרות בנאסד״ק או נמצאות בשלבי הנפקה לעמוד בדרישות החדשות לגיוון תעסוקתי וכן על סטארטאפים המבקשים לגייס כספים ויוכלו להציג את העושר התרבותי בקרב העובדים. הם מאמינים שהמדד יהווה כלי עבור משקיעים בארה״ב להבין את ערכי החברה, היצירתיות והגמישות של הדרג הניהולי וישרת גם את החברות עצמן כדי לראות את מצבן.
