מגפת הקורונה האיצה תהליכי שינויי דרמטיים בתחומים רבים והובילה לחדשנות בלתי נמנעת בלא מעט תחומים, חדשנות שמטיבה איתנו הרבה אחרי שתחלוף המגיפה. תחום ה-Telehealth (טלרפואה), שירותי בריאות מרחוק, עבר באופן טבעי טרנספורמתיה של ממש וזכה לזריקת חדשנות חסרת תקדים.
כשיותר ויותר שירותים רפואיים הופכים למונגשים מרחוק וכך גם זמינים לאוכלוסיות רחבות יותר שלא נהנו מכיסויים רפואיים מספקים עד כה, תחום הרפואה מרחוק, שעתיד להשפיע על עולם הבריאות האמריקאי והגלובלי כולו, מושך אליו שחקנים ישראליים שזיהו את הנקודות הרגישות והחלשות, ידעו לספק מענה, והפכו אט אט לכוח דומיננטי בעולם הרפואה המשווע לחדשנות באמריקה.
עולם הרפואה מרחוק מוערך כיום בכ-100 מיליארד דולר, אולם הצפי הוא לקצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של למעלה מ-25%, מה שיביא את השוק לשווי של חצי טריליון דולר עד 2026.
קיי הלת' (K-Health) של אלון בלוך, שהוביל את רשימת ״הישראלים המשפיעים של אמריקה״ בשנתיים האחרונות, ואדם סינגולדה, בנתה פלטפורמה מבוססת AI למתן פתרון מלא לרפואה ראשונית - החל מאפליקציית קיי ועד לשירותי רפואה מרחוק, על כלל רבדיו. החברה, שנכנסה השנה למועדון היוניקורנס היוקרתי , משרתת מעל 5.5 מיליון צרכנים. קיי בחרה לתקוף את בעיית הנגישות לרפואה איכותית באמצעות פתרון מלא. מאבחון, רופאי משפחה, רופאים מומחים, משלוח תרופות, הפניות ועוד. בהתבסס על הטכנולוגיה שבנתה, מציעה את הפתרון במחירים נגישים ($12-14 לחודש למנוי חודשי בלתי מוגבל). החברה גייסה עד כה מעל 270 מיליון דולר, ומעסיקה מעל 650 עובדים, מתוכם כ-400 רופאים. ״אהבתי את הרעיון לתת לאנשים גישה ישירה לאינפורמציה רפואית, לספק להם מענה מהיר ומדויק מבלי ללכת פיזית לרופא״, סיפר בלוך. הרעיון נולד מתוך הניסיון האישי של בלוך ושותפיו מול המערכת הרפואית. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית על מנת לספק למשתמשים חוות דעת ראשוניות, מדויקות ככל שניתן, על בסיס דטא של אבחנות שקיבלו חולים בעלי מאפיינים דומים. לאחר קבלת האבחון, יש לחולה אפשרות להתייעץ גם עם רופא. ״ראינו שיש כאן הזדמנות מאוד גדולה, לא רק לתת לצרכנים לשלוט בטיפול הבריאותי שהם מקבלים, אלא ממש לשפר משמעותית את עולם הבריאות״. עוד בטרם נחתה הקורונה בעולמנו, בלוך זיהה את הצורך במערכת בריאות שעובדת מרחוק ואיננה מסתמכת רק על אבחנה של רופא יחיד. ״כולנו מכירים מקרים של טעויות באבחון מחלות, המלצות של תרופות לא נכונות מרופאים. המערכת שלנו מאפשרת בלחיצת כפתור להשוות את הסימפטומים לאנשים עם סימפטומים דומים ועם רקע דומה וללמוד מהניסיון שלהם ומבדיקות שעברו וטיפולים שעזרו להם. ״אנחנו משתמשים בדטא של עשרות שנים ודרך AI ומאות רופאים שמועסקים בחברה, מעבדים את הנתונים״. עם פרוץ הוירוס, כולנו חיפשנו אלטרנטיבות ודרכים לייעל את תחזוקת הבריאות שלנו וארה״ב התאהבה בפתרון שהוביל בלוך. ״אנשים הבינו פתאום שצריכים מערכת בריאות שתעבוד מרחוק. המערכת מאפשרת לך גם להתחבר לרופא והוא יכול לטפל בך מרחוק. הרופאים שלנו עובדים 24 שעות ביום״.
יזמים ישראלים רבים זיהו את הפוטנציאל בשוק הטלה-רפואה בעולם ובעיקר בארה"ב, ומספקים כיום לעשרות מיליוני מטופלים פתרונות שמאפשרים להם לשמור על בריאותם, לקבל טיפול ראוי, ובמקרים רבים אף למנוע מלכתחילה את הבעיות הרפואיות.
בן אנוש, שותף-מייסד בחברת אנטידוט (Antidote) המפעילה קופ״ח וירטואלית לאוכלוסיית הביניים בארה״ב, מציין את התפקיד החשוב של בינה מלאכותית בהתפתחות עולם הטלה-רפואה. ״שימוש ב-AI מאפשר חיסכון במשאבי רופא וגם לדייק את הטיפול. כך למשל, הבוט מבוסס AI של אנטידוט עושה את המיון הראשוני: אם אדם מתלונן על כאבי ראש, הבוט יסווג את המקור לכך ובהתאם לזה יקצה משאבים טיפוליים. המודל הזה מאפשר רפואה יעילה ונגישה יותר, אך גם דיאגנוסטיקה טובה יותר. ברוב המקומות בעולם, בשלב הזה הרגולטור לא מאפשר הישענות מלאה על בוטים ובינה מלאכותית, ולכן רופא מעורב בתהליך, אולם בעתיד עולם הרפואה צפוי להיות הרבה יותר מבוסס חוקים (roll-based). ככל שיהיו יותר פרוטוקולים כך תהליכים אוטומטיים יהפכו ליותר רלוונטיים וניתן יהיה לשחרר את הצוותים הרפואיים למקרים המורכבים יותר. המודל מייצר גם רפואה מדויקת יותר, כי כך נמנעת שחיקה של רופאים ופחות מתאפשר להם להיקלע לתבניות חשיבה קבועות שעלולות להיות בעייתיות״.
אנטידוט, שגייסה 12 מיליון דולר והשיקה את המוצר שלה בשש מדינות בארה״ב עד כה, יצרה מודל ייחודי ומורכב המשלב שתי דיספלינות: צד ביטוחי-פיננסי וצד טיפולי-רפואי. הפתרון של החברה, קופ״ח וירטואלית, משמעותו שהחברה אמונה על בריאות הפציינט והיא מרוויחה כשהוא בריא, ולא להפך. ״בארה״ב כבר ישנן קופות חולים, אולם האלמנט הווירטואלי הוא השכבה הנוספת שאנחנו הוספנו לאור הביקוש ההולך וגובר לרפואה מרחוק״, הוא מסביר. ״עם זאת, בשלב מסוים פציינטים נזקקים לטיפולים פיזיים ממשיים, וכאן נכנסת השכבה הפיננסית, המאפשרת ללקוחותיה לקבל שירותים רפואיים במחירים נגישים כשהיא למעשה משתמשת בתשתיות קיימות. החיבור בין שתי הדיספלינות הוא מורכב הן ברמה האופרטיבית והן ברמה הרגולטורית, אך הוא מאפשר לאנטידוט למצב את עצמה כפלטפורמה רחבה שביכולתה לשתף פעולה עם גורמים מגוונים, וכך גם להעשיר את האקוסיסטם הרפואי-טכנולוגי״.
הלו הארט (Hello Heart), חברה ישראלית נוספת הפועלת בתחום הטלה-רפואה בארה״ב שפיתחה אפליקציה ומד לחץ דם המאפשרים לעקוב אחד מדדים כמו לחץ דם ודופק, ובשילוב עם מידע על הרגלי פעילות גופנית, היסטוריה רפואית ותוצאות בדיקות דם – מאפשרת למשתמשיה להבין את משמעות המספרים וללמוד איך לשפר את בריאותם באמצעות טיפים מותאמים אישית.
"ל-70% מהמטופלים בארה"ב יש רופא קבוע, ובמקרים מסוימים גם קרדיולוג. אנחנו לא רוצים להחליף את הצוות המטפל של המשתמש, שמכיר אותו במשך שנים, ויודע הכל על ההיסטוריה המשפחתית שלו, ולכן בחרנו בגישה שונה והיא חיבור ואינטגרציה לצוות הרפואי המטפל" מספרת מעיין כהן, מנכ"לית ומייסדת החברה. ״מערכת היחסים של המטופל עם הרופא היא קריטית. תמיכה במערכת היחסים, על ידי מתן אפשרות למטופלים לשלוח ממצאים קליניים ומידע ישירות לרופא שלהם, התגלתה כחשובה. כאשר מטופלים מסוגלים לחלוק מידע חשוב זה עם צוותי הטיפול שלהם, ניתן לטפל בבעיות נוספות, ולעשות זאת מרחוק".
הפתרון של הלו הארט מגשר על הפער בין הצוות הרפואי לבין המטופל ולמעשה תומך במערכת היחסים המתמשכת של המטופל ורופאו, מאפשר למטופל לשתף עם הרופא מידע חשוב, לקבל טיפים מותאמים אישית לשמירה על בריאותו ולהפחית סטרס, ובמקרה הצורך - לקבל התראות חכמות לסכנת לחץ דם גבוה, זאת במטרה לתפוס סיכון בזמן אמת. לקוחות החברה הן חברות ענק בארה"ב, שמציעות את הפתרון לעובדים שלהן בחינם, כדי לשמור על בריאותם ולחסוך בהוצאות ביטוח הבריאות שהן משלמות לעובדים.
טיפול ביתי הוא צורך שהפך קשה להשגה בימי הקורונה. סטארטאפ ישראלי החליט לפתור את הבעיה בעזרת ייעול אופן הטיפול. מדפליט, פיתחה אפליקציה לניהול לסוכנויות טיפול ביתי, ואחראית כיום לניהול היומיומי של יותר מ-150,000 מטפלים ברחבי ארצות הברית. באמצעות אוטומציה, ייעול תהליכי העבודה ותזכורות חכמות, מערכת הניהול מעצימה את המטפלים וכתוצאה מכך מצליחה להגדיל את התפוקה שלהם בכ-50% בממוצע.
"רוב המטופלים לא מקבלים כיום טיפול מסביב לשעון, אלא כמה שעות מדי יום או שבוע", אומר עומר קליין, מייסד החברה והמנכ"ל של מדפליט. "השעות שבהן המטפל נמצא עם המטופל הן הבטוחות ביותר. אבל מה עם שאר הזמן? אחד האתגרים הגדולים של רפואה מרחוק הוא היכולת לעקוב בדיוק אחר מצבו של החולה, ולהגיב בזמן ובצורה אפקטיבית כדי למנוע התדרדרות. אשפוז של יום אחד בארצות הברית עולה אלפי דולרים, וכל יום שניתן לחסוך בעזרת מניעה הוא משמעותי למערכת כולה". בימים אלה מפתחת החברה מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לחזות סיבוכים רפואיים עוד לפני שהם קורים - ולחסוך למערכת הבריאות אשפוזים מיותרים. "האדם החשוב בטיפול הוא לא האחות, ולא הרופא. האדם הכי חשוב הוא המטפל הסיעודי", אומר קליין. "המטפלים הם אלה ששמים לב לשינויים הקטנים ביותר במצבו של המטופל פשוט כי הם נמצאים איתו הכי הרבה זמן. הבעיה מתעוררת כשהם צריכים להעביר את התצפיות הללו הלאה. ברוב המקרים אין למטפלים אפשרות נוחה לעשות זאת, ולאחיות ולרופאים אין מספיק זמן כדי לקרוא את התצפיות הללו - ולכן הרבה פעמים לא נעשה דבר". המערכת החדשה מציגה במהלך יום העבודה שאלות ספציפיות למטפלים, התשובות מנותחות על ידי מנוע AI, המחפש דפוסים דומים לאלה של מטופלים שמצבם הדרדר - והיא זו שמוציאה התראה, כך שניתן יהיה לספק טיפול מונע.
תקופת הפוסט-ניתוח היא אמנם שלב מדובר פחות ברפואה אבל אין ספק שהוא דורש טיפול מדויק וחדשנות. "שוק הבריאות האמריקאי עבר תפנית עצומה כחלק ממגיפת הקורונה. מגמות רדומות התעוררו ומגמות חדשות נולדו כאשר כל אלה רלוונטים מאוד לסטארטפים של בריאות דיגיטלית״, מספר יוני שטיין, מנכ״ל ומייסד לגונה הלת׳ (Laguna Health). ״מגמות ישנות של מתן שירותי בריאות נפש מרחוק, מעבר לתשלום על ביצועים (value based care) התעוררו לחיים בגלל אתגרים מנטליים של אנשים ואתגרים כלכליים של מערכות בריאות. טרנד חדש עצום של בריאות הצרכן (consumer oriented healthcare) נולד ואיתו חברות גדולות שבונות מערכת יחסית ישירה עם צרכן הקצה בצורה חסרת תקדים עד היום".
הפלטפורמה של לגונה הישראלית מציעה למעסיקים, חברות ביטוח ובתי חולים ביטוח החלמה עבור מטופלים שנדרשו לאשפוז בבית חולים. בתוך כך, החברה פועלת אקטיבית למנוע את חזרתו של המטופל לאשפוז נוסף. הפלטפורמה מתאימה פרוטוקול טיפול וליווי אישי לכל מטופל בהתבסס על ביג דאטה ו-AI, לצד תמיכה של מומחי בריאות הנפש ואף טכנולוגיות לבישות לניטור ומעקב אחר מדדי המטופל, במידת הצורך.
"לגונה נולדה מתוך ההבנה שהמעברים מהבית לבתי חולים או ניתוחים ואז חזרה הביתה הם אותם מקומות מועדיפ לפורענות בהם דברים ואנשים נופלים בין הכיסאות (transitions of care). מגפת הקורונה החריפה את המגמה הזאת בזמן שניתוחים נדחו ובתי חולים הוצפו בחולי קורונה. בארה"ב אין קופות חולים עם רפואה בקהילה, ולרוב אין משפחה קרובה, כך שאנשים מוצאים את עצמם לבד מתמודדים עם אתגרים נפשיים, פיזיולוגיים, ולוגיסטים בחודשים של התאוששות מניתוח. בנינו פתרון טכנולוגי וקליני המאפשר מעבר חלק הביתה וטיפול הוליסטי מרחוק בחודשים של ההחלמה בבית. אנחנו רואים שרוב האנשים צמאים לפיתרון ורוב האנשים משתמשים בשירות בצורה עקבית, מה שמוריד תוצאות לא רצויות וברות מניעה כגון חרדה, דיכאון ואישפוז חוזר במעל חמישים אחוז מהמקרים".
בדומה לתחומים רבים אחרים, עולם הרפואה חווה שינוי דרמטי בעקבות מגפת הקורונה. החשש מהידבקויות בנגיף והסגרים ההולכים ובאים הולידו ביקושים רבים לשירותי רפואה מרחוק, ואלה רק הולכים ומתרבים. ישראל, שהפכה במרוצת השנים לאימפריה טכנולוגית בקנה מידה עולמי, עם בולטות בתחומי הסייבר, החלה למצב את עצמה כשחקנית משמעותית גם בעולם ה-Telehealth, כאשר הרווח בשלב הזה הוא כולו של הציבור האמריקאי - שאחרי שנים ארוכות, סוף סוף נהנה מנגישות לשירותים רפואיים סטנדרטיים. קיי הלת׳ הפכה ליוניקורן הישראלי הראשון בענף, אך אל תופתעו לראות בקרוב עוד ועוד חברות ישראליות שמגיעות לשוויים של מיליארד דולר ויותר בשוק הרפואי הבוער.
