פסטיבל המוסיקה הנפלא "רביניה" נפתח לאחר שנת סגר בשל הקורונה.
שיקגו אינה אותה העיר ללא הפסטיבל. "עיר הכתפיים הרחבות" איבדה תיירים הן כתוצאה מהמגיפה והן בשל אירועי הביזה והפשע בדאון טאון שיקגו. תושבי העיר נוהרים צפונה, מתגאים בפסטיבל הקיץ ומבלים את ערבי הקיץ ברביניה. הפסטיבל מהווה מוקד משיכה לחובבי מוסיקה ולמשפחות. במהלך הקיץ הועלו 60 קונצרטים קלאסיים, פופ וג'אז בהשתתפות זמרים ונגנים וירטואליים.
ביום רביעי וביום ראשון יצאנו לרביניה, זרנוקי מים שחוללו בגוונים שונים ובצורות שונות קדמו את פנינו. הפארק הירוק שפע פרחים, עצים, ודשא ירוק. בפארק מלאו אותנו שמחה מראה הפסלים המעניינים. פסל אחד יצר מאלפי תווי נגינה מוסיקאי מחונן, מוסיקה דמיונית חגה באוויר. פסלים אחרים מעוצבים בצורת פרחים ומשמשים ככלי נגינה. בתיבת הנגינה Music Box – מוזיאון מוסיקלי שנבנה במקום, ניתן לבקר ולחזות בתצוגה על המלחין לאונרד ברנשטיין ומלחינים אחרים.
בשני האירועים גדשו כאלף משפחות את רחבת הדשא וסעדו ארוחת ערב עם המשפחות. האוירה הייתה פסטורלית. הגיעו למקום משפחות עם ילדים, זוגות צעירים, זוגות קשישים, לבנים ושחורים, ביום רביעי הגיעו אוטובוסים מלאים של כנסיות שהגיעו לחזות בזמרת הוותיקה Gladys Knight בת ה-77. מופע זה נראה כמו מופע הצדעה לזמרת, תמלילנית, שחקנית, הסופרת המחוננת גלדיס נייט המסכמת מעל ל-60 שנות יצירה ושבעה פרסי גראמי. עימה הופיעה להקת לווי נשית ותזמורת גברית בה צבע הלבוש העיקרי שחור. מלכת שירי הנשמה הרטיטה בשיריה את הקהל. בין להיטיה האחרים, הופיע הלהיט "אהבה ללא גבולות Love Overboard " בלדה בה הזמרת מספרת לקהל שאומרים לה שהיא אוהבת יותר מדי והולכת רחוק מדי. לא אכפת לה מה אנשים אומרים היא רוצה למצוא את האהבה שליבה מחפש, היא תטפס על כל הר, תשחה מחוף אל חוף רק כדי לזכות ביחיד ומיוחד שלה". נראה שהיא מסוגלת לעשות זאת ממרומי גילה. נייט לבשה שמלה מקסי שחורה עם כתמים לבנים באורך הקרסול, והתסרוקת שלה הייתה מהודקת בקשת בסגנון נסיכה. הקהל ברביניה צעק ללא הפסקה לאחר כל שיר " אני אוהבים אותך גלדיס" גלדיס ענתה "אני אוהבת אתכם אנשי שיקגו, רק באהבה נשנה את העולם" במשך השעה הראשונה היא רקדה, ככל שהבמה הקטנה אפשרה לה ותופפה בנעלי עקב גבוהות. ושלחה זיקוק דינור קולי נוסף אל הקהל. החום בשיקגו היה כבד ואדם אחד מהקהל הושיט לה מניפה, היא הודתה לו וליוותה את שירתה בנענועי המניפה. בחצי השעה האחרונה תש כוחה ואחד מאנשי התזמורת הניח כיסא לפניה וגלדיס המופלאה שרה את יתר השירים בישיבה.
בין השירים ששרה היה השיר המרגש I heard it Through the Grapevine ואת השיר המפורסם "רכבת חצות לג'ורג'יה". היה מדהים לראות את הקהל שר עימה את השיר, ומוחה כפיים. היא הזכירה לי את יפה ירקוני בלהי דרכה. בשל הכישרון יוצא הדופן שלה, גלדיס נייט אהובה יותר על ידי מעריצים יותר מאשר זמרים מכובדים המוערכים על ידי היסטוריונים מוזיקליים.
קצת היסטוריה. קבוצה השירה של הזמרת הוקמה במסיבת יום הולדת בעיר הולדתם אטלנטה בשנת 1952, כאשר גלדיס הייתה בת 8 ואחיה הבכור מראלד, המכונה בובה, בן העשר אחדו כוחות עם אחותם ברנדה ובני הדודים אלינור וויליאם. תחילת שנות השבעים, הפכה להיות השנה היצירתית וההצלחה המסחרית הגדולה ביותר שלהם. גלדיס עם להקת הפיפס הקסימה את הקהל בזכות המאמן האגדי שלהם, הכוריאוגרף צ'ולי אטקינס- ושר עימה את הפזמון.
החל משנת 1987 החליטה גלדיס להמשיך בקריירת סולו ובין היתר, פרצה דרך גם בשירת המנוני המחאה. שיר המסר הגדול שלה "רכבת חברות" עודד את כולם לחיות בשלום על ידי העלאת דימוי עצמי ומתקדם מבחינה מגדרית ומצוינות פרו שחורה. הופעתה ברביניה הייתה הופעה היסטורית.
ביום ראשון זכינו לחוות חוויה פנטסטית כשצפינו בביץ' בויז נערי החוף בעברית, להקת הרוק המגוון שנחשבה לאחת מלהקות הרוק הבולטות בארה"ב ונכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-1988."מי שלא ראה את להקת "נערי החוף" לא ראה שמחה מימיו" יש אומנים שידועים במספר האלבומים שמכרו ובמידת התעשרותם אך השפעתה של הצלחת "נערי החוף" על המוסיקה האמריקנית לא תסולא בפז. הלהקה הופיעה לראשונה ברביניה בשנת 2002 והכרטיסים וזכתה לצפיית שיא. האולם היה מלא עד אפס מקום. עתה שבה הלהקה בפעם הארבע עשרה לפארק. לנוכח הביקוש הרב בעבר, הלהקה הופיעה בשני מועדים, הן ביום שבת וביום ראשון. תלבושת חברי הלהקה הצעירים בעבר כללו חולצות מכופתרות בפסי אפור ותכלת ומכנסיים לבנים. עתה הופיעו בחולצות צבעוניות מכופתרות מכותנה ומכנסיים שחורים. רוב הגברים בקהל הגיעו עם חולצות כותנה תואמות לבגדי הלהקה.
מייק לאב ממייסדיה הראשונים של הלהקה סיפר לקהל שבצעירותו פגש את המהרישי שהזמין אותו להופיע עם להקתו בהודו. הוא קבל את ההזמנה ברצון וטס לרישי- קש בצפון הודו. שם נפגש לא פחות ולא יותר עם להקת החיפושיות. התברר שהוא וג'ורג האריסון נולדו באותו תאריך וחגגו את יום הולדתם בהודו. בין השניים נוצרה ידידות מופלאה בין שניהם. לאב הזכיר את שותפו לייסוד "נערי החוף" בריאן ווילסון שהושפע רבות מאלבומם של החיפושיות וניסה לייצר מוסיקה אחרת. כמחווה לזכרו של ג'ורג הריסון, הלהקה שרה גרסה פרטית של "My sweet lord".
היה מדהים לראות את התלהבות הקהל שפצח בריקודים והאיר את הפנס בטלפונים שלהם מצד לצד ושר את הפזמון עימם. בשירים רבים הקהל לא יכול היה לשבת ולא הפסיק לרקוד. גברים, נשים, נערים ונערות, זקנים וזקנות פזזו ומחאו כפיים בעוז. מייק לאב הוא נער חוף מקורי ואיתו עוד זמר מקורי, עתה נוספו ללהקה בנו, והמתופף זמר ג'ון סתמוס John Stamos שסיפר שנולד ב-1963. "אני יודע בדיוק באיזו שנה נולדת" צחק מייק " באותה שנה התעסקתי עם אמא שלך". חברי הלהקה שפעו הומור. הלהקה שרה להיטים רבים כגון: "Surfin Brothers” “California Girls God only knows” “ואת הפזמונים Wouldn’t it be" nice", בשיר" Help me Rhonda" כל הקהל עמד ושר "עזרי לי רונדה". מאחורי הלהקה הופיעו שני מסכי ענק שהציגו תמונות מעברה המיתולוגי של הלהקה כגון: תמונות מהופעותיהם ב-1985 בפני קהל של מיליון איש בפילדלפיה, תמונות מהופעתם המרשימה בקליפורניה, וושינגטון דיסי, בין היתר, הוצגו מילות השירים מפעם לפעם בכדי שנוכל לשיר עימם. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.
נכנסנו למנהרת הזמן, הדקנו את חגורות הבטיחות וטסנו אל שנות השישים העליזות. היה פנטסטי, כולם יצאו עם חיוך מהמופע.
פארק הרבינה יהי פתוח עד סוף ספטמבר- אל תחמיצו, לכו ותהנו.
לפרטים: www.ravinia.org
