מכאן, אנחנו רגילים להתפאר בנפלאות ההייטק הישראלי ולאמץ עוד ועוד חברות ישראליות שמגיעות עד אלינו בכדי להצליח בגדול. בימים אלו ההייטק הישראלי שובר שיאים פעם נוספת. בחודשים האחרונים עוד ועוד חברות ישראליות מונפקות בנאסד״ק, מגייסות מאות מיליוני דולרים בגיוסי הון פרטיים או מכריזות על אקזיטים שוברי שיאים. בעוד הקטר של המשק הישראלי שועט קדימה, מצוקת כוח האדם בענף מאיימת לפגוע בחגיגה. הדאגה הפכה ללאומית, כשרק לאחרונה נודע כי בקרוב יחל פיילוט שמטרתו יצירת מקצוע חדש של לימודי הייטק בבתי הספר.
בימים שבהם ישראל זקוקה כנראה לכל חיזוק תדמיתי, נראה שהכישרון הישראלי מקבע את מעמד ישראל כמעצמת הייטק עולמית. כך, גם חברות שהחלו בישראל והפכו לענקיות בארה״ב, דואגות לשמר ולהשקיע גם בפעילות משמעותית בארץ, ובדומה תאגידים בינלאומיים, מפעילות מרכזי פיתוח ענפים בארץ.
החוזקה של הטכנולוגיה הישראלית מושכת גופים זרים גם למטרות נוספות. כך למשל, השנה הודיעו ענקיות ההשקעה בלאקרוק וסופטבנק על כניסתן לשוק הישראלי באופן רשמי, וכך גם סטארטאפים בינלאומיים אחרים שמזהים את קצב הצמיחה בשוק ההייטק הישראלי ומסמנים את היוניקורנים (חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר) כלקוחות פוטנציאלים. אם עד עכשיו התרגלנו לזהות את הסקרנות של חברות בינלאומיות רק כשהישראלים נוחתים מעבר לים, המגמה, כך נראה, מתהפכת.
המחסור במשאבי אנוש בתעשייה מוביל את המשכורות והתנאים בהייטק הישראלי לגבהים חדשים. ממוצע השכר באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עומד היום על כמעט 32 אלף שקלים לחודש, יותר מכפול 3 מהשכר הממוצע במשק. לאור עקומות ההיצע והביקוש, המגמה הזו לא צפויה להשתנות בקרוב. ובכל זאת, נדמה שעדיין ישראל אטרקטיבית עבור גופים טכנולוגיים בינלאומיים, שמעדיפים את הכישרון הישראלי על פני אנשי טכנולוגיה באירופה או בהודו. הדבר נכון גם לגבי חברות ישראליות שצומחות שממשיכות לגייס עובדים בארץ בקצב בלתי רגיל, עד מאות עובדים בשנה, זאת למרות מחירם המאמיר.
״הטאלנט הישראלי שווה את ההשקעה״, קובעת עדי שאול אחראית חוויית העובד בסטארטאפ הישראלי אוגורי (Augury), הפועל בתחום התעשייה 4.0. החברה, שגייסה 106 מיליון דולר, מעסיקה בישראל קרוב ל-100 עובדים, רובם המכריע במחקר ובפיתוח. ״בשנים האחרונות הפכנו לחברה מאוד אמריקאית, לפחות לפי זהות העובדים״, אומרת שאול. ״בשנת הקורונה גייסנו עשרות עובדים, חלק גדול מהם בארה״ב, והיום יש לנו יותר עובדים בארה״ב מאשר בישראל. אפשר היה לטעון שנכון יותר לחברה שכל הפעילות שלה תתרכז במקום אחד, גם לשם הסינרגיה וגם להיות יעילים יותר תפעולית וכלכלית, אבל הכישרון הטכנולוגי בישראל הוא יוצא דופן, ועבור חברה כמו שלנו שעבורה חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת מהוות חלק בלתי נפרד מהזהות שלה – זה לא משהו שאנחנו יכולים לוותר עליו. מעבר לכך, כמובן שאחרי הכל, התרבות הארגונית שלנו נטועה בישראל״.
השקעה בכיוון ההפוך
את המעבר של חברות ישראליות שהיגרו לארה״ב, אפשר להבין. התנאים, היתרונות וההזדמנויות שם והחברה קיבלה את ה-DNA שלה ומחוברת לשורשים הישראליים שיצרו אותה, כך שהשילוב בין אלו משלים, אבל מה עושה את תעשיית הטכנולוגיה בישראל כזו אטרקטיבית – גם כאשר היא מאוד יקרה – עבור חברות בינלאומיות?
התשובה, כמו תמיד, מתחילה במספרים: בישראל פועלות למעלה מ-400 חברות טכנולוגיה בינלאומיות במגוון סקטורים וענפים שונים, כך לפי חברת המחקר IVC. פילוח החברות הללו מעלה כי רבות מהן, 257 לפי ההערכות, המהוות קרוב ל-65% מכלל החברות, הן חברות המספקות תשתיות טכנולוגיות: תוכנות לארגונים, IT, שירותי ענן, בסיסי נתונים, טלקום ועוד. רובן מגיעות לישראל בתקווה להרוויח הון אנושי מצוין עם טאלנטים מקומיים שידועים בכישורים טכנולוגיים מתקדמים, לצד מרכז ידע אדיר שרק הולך ומשתבח עם השנים.
אולם, הצמיחה האדירה בשנים האחרונות בהייטק הישראלי לא נעלמה גם מעיניהם של סטארטאפים וחברות הייטק בינלאומיות אשר מזהות את ישראל כמנוע צמיחה עבור החברה – לא בצד הפיתוח, כי אם בכל מה שקשור בשלב מכירת המוצר. לפי IVC, בישראל שמונים וחמש חברות בינלאומיות בתחומי התשתיות הטכנולוגיות המעסיקות מתחת ל-20 עובדים. קרי, החברות שגדלות בישראל מעניינות מאוד חברות צעירות המספקות תשתיות טכנולוגיות, כך שקורה דבר יוצא דופן: בניגוד למצב המקובל, המוכר, בו חברות ישראליות עוברות לארה״ב כדי לבצע גדילה (Scale-up), כעת דווקא החברות האמריקאיות והבינלאומיות עושות את הדרך ההפוכה כדי לתמוך בתהליך הצמיחה שלהן (Growth).
״השוק הישראלי ייחודי מאוד בחדשנות שלו, בכמות חברות הסטארטאפ ובעובדה שכיום הוא הפך להיות מלא בחברות "סקייל אפ״ (Scale up)״, אומר עמי אהרונוביץ׳ מנהל הפעילות של אירוספייק (Aerospike) האמריקאית בישראל, המספקת מסדי נתונים NoSQL. ״אם לפני עשור קראו לנו – Startup Nation, היום ישראל היא Scale-up nation, עם כמות חברות היוניקורן שצמחו בארץ בשנים האחרונות (ובשנה האחרונה בפרט). יש בישראל תמהיל מיוחד של המון חברות שמייצרות את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, וכל זה בתוך אקוסיסטם קטן יחסית, נגיש וקרוב. כמה קרוב? אתה רוצה להיפגש עם חברה טכנולוגית מובילה - סביר להניח שתוכל להגיע אליה בהליכה קצרה, אם המשרד שלך נמצא בלב העניינים, ב-2 קמ״ר בגוש דן. בנוסף, קוטנו של האקוסיסטם הופך אותו לנגיש במובן נוסף: כולם מכירים את כולם, כך שקל ׳להגיע׳ לאנשים, גורמים וחברות״.
אמונה מבוססת
אהרונוביץ׳ מצביע על האמון הרב שהשוק האמריקאי והבינלאומי נותן בישראל, ככל הנראה על סמך הנתונים והעובדות שמוכחות בשטח כבר לא מעט שנים ולכן בוחר בה על אף השכר הגבוה יחסית לעולם. ״הפוטנציאל שחברות רואות שישנו בישראל הוא לפני הכל, ההון האנושי. השם שהמהנדסים, החוקרים ושאר אנשי ההייטק הישראלי בנו לעצמם בעולם בהחלט מושך למדינה הקטנה במזרח התיכון חברות – על אף העלות הגבוהה הכרוכה בהעסקתם. מעבר לזה, צומחות כאן טכנולוגיות אדירות שבסוף משמשות כמטרה לרכישה עבור אותן ענקיות. עבורנו, כסטארטאפ אמריקאי בשלב צמיחה (Growth), המוטיבציה אמנם קשורה גם בהון האנושי, אך גם בהזדמנויות העסקיות שהשוק הישראלי מציע. ריבוי של חברות שגדלות וגדלות, זקוקות לשירותים טכנולוגיים מתקדמים ולכן אנחנו רוצים להיות פה״. עוד מוסיף אהרונוביץ׳: ״השקעה בישראל היא מאוד משתלמת: זיהוי החברות המבטיחות, הטכנולוגיות המבטיחות, עסקאות יחסית נמוכות לשנה, אך משם זינוקים משמעותיים, אחוזי צמיחה אשר במקומות אחרים בעולם מאוד קשה להשיג״.
האסטרטגיה הזו השתלמה לאהרונוביץ׳ ואירוספייק, כאשר בזמן יחסית מועט של פחות משלוש שנים, היא נהנתה מפתיחה מוצלחת בשוק הישראלי. החברה משרתת לקוחות ישראלים גדולים כמו איירון סורס, פלייטיקה, סייבריזן, אפספלייר ועוד.
סיטי בנק (Citi Bank), אחד מהבנקים הגדולים ביותר בעולם, מפעיל גם הוא מעבדת חדשנות בישראל, מסיבות דומות. ״תחום הפינטק, ואיתו גם הסייבר והתשתיות לאירועים פיננסיים או טכנולוגיים מורכביים, זכו לגידול משמעותי בשנים האחרונות״, מסבירה ארנית שנער, ראש תחום הון-סיכון בבנק ההשקעות סיטי בישראל. ״מלבד התהליך הטבעי, גם הקורונה האיצה חלק מהתהליכים והתחומים כגון מסחר מקוון, תשלום ללא מגע ותהליכי דיגיטציה פנימיים - כל אלה דורשים תשתיות טכנולוגיות עמוקות. התחום לא מפסיק לייצר הזדמנויות ושחקנים חדשים ממשיכים להצטרף לזירה, ואלה מייצרים עוד ועוד הזדמנויות לסטארטאפים אחרים - מקומיים וזרים - במעגל שממשיך להזין את עצמו ולתרום לתנופת האקוסיסטם והכלכלה הישראלית״.
בחודשים האחרונים נדמה שהסיקור של ההייטק הישראלי יצא מכלל פרופורציה, כתבות בלתי פוסקות בכל אתרי התקשורת כמו גם בערוצי הטלוויזיה המסחריים, אבל כנראה שיש לכך סיבה מוצדקת. למרות ששיעור המועסקים בהייטק עומד על 10% בקירוב מכלל המועסקים במשק הישראלי, שיעור תשלום המס של הסקטור הטכנולוגי עומד על 25% מכלל המיסים במדינה. העמקת הפעילות של תאגידים בינלאומיים בישראל, הגעתם של סטארטאפים זרים מכאן לישראל, כמו גם טירוף הגיוסים של חברות ישראליות שהיגרו לארה״ב – כל אלה מלמדים שהעניין הרב שההייטק הצברי מעורר לא נעצר רק בישראל, אלא נמצא גם מעבר לים. האם ההייפ מוצדק או שמא מדובר בבועה? ימים יגידו.
