שתף קטע נבחר

הצצה: כך נראים מבפנים חניוני העתיד

החניונים האוטומטיים שצצים במרכזי הערים מאפשרים להגדיל את מספר מקומות החניה במגרשים קטנים וצפופים. בכמה מייקר החניון את הדירה, מה עושים בהפסקת חשמל, האם ניתן לגשת למכונית כדי לקחת תיק ששכחנו, וכמה זמן נחכה לרכב בבוקר כשכל הדיירים יוצאים לעבודה? בדקנו

מצוקת החניה היא מכה קשה במרכזי הערים, וגם בבניינים חדשים או בניינים משופצים הבנויים על מגרשים קטנים - לא תמיד אפשרי להקים חניון קונבנציולי. אחד הפתרונות לבעיית הצפיפות הם החניונים האוטומטיים, שצצים יותר ויותר בשוק הבנייה. יצאנו לבדוק כמה זה עולה, מהם היתרונות והחסרונות, וכמה זמן תחכו למכונית בבוקר – כשכל הבניין יוצא בבת אחת לעבודה.

 

כתבות נוספות בערוץ נדל"ן  של ynet:

דוגמא מטוקיו: מרכזי הערים המוצלחים בארץ

לא מתנצלים: רווקים לא מחכים - וקונים דירות

דירת מגורים יש - אבל מה עם בית ספר?

 

לדברי יגאל וורונל, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת פארקינג קיט חניונים אוטומטיים בע"מ, "חניון אוטומטי יוצר מקומות חניה במקומות שבלעדיו הם בלתי אפשריים לביצוע. אף אחד לא עושה חניון אוטומטי במקום שבו אפשר לעשות חניון רגיל, כי זה עולה יותר כסף. חניון אוטומטי עושים כשאין פיתרון חניה אחר".

 

וורונל מסביר, כי חניון תת קרקעי רגיל תופס יותר שטח, עקב הצורך בסלילת גישה למקומות החניה, ולכן נדרשת חפירה עמוקה הרבה יותר - לעומת חניון אוטומטי. "חניון רגיל - אם הוא תת קרקעי - יורדים אליו ברמפה. גודל מגרש תל אביבי טיפוסי הוא בין 300 ל-500 מ"ר, ורמפה ברוחב חמישה מטר שמסתובבת ויורדת כמה קומות – אוכלת את כל המגרש. לא יישארו חניות, ובמקרה הטוב יהיו 2-3 חניות לקומה.

 

"אם ניקח פרויקט קלאסי של תמ"א 38 בבניין קלאסי תל אביבי שעומד על עמודים - בין העמודים האלו היו פעם 10 מקומות חניה, והיום צריך 20, אבל הן לא נכנסות. אי אפשר לעשות רמפה, אי אפשר לתלות חניון מתחת לבניין, כי זה הופך את הפרויקט ללא כלכלי. ואז אפשר למצוא רצועה לחניון אוטומטי, מקדימה, מאחורה, באמצע, בין העמודים, לחפור קומה, שתיים, שלוש, ולתת את אותם 20 מקומות חניה שהופכים את הפרויקט לכלכלי".

 

בין הפרויקטים הנדל"ניים בהם הותקנה מערכת של פארקינג קיט ניתן למנות את פרויקט "דיזנגוף 77" של חברת G-group, וכן בניין לשימור ברחוב ניצנה 11 ביפו. בפארקינג קיט מסבירים כי אחד מיתרונות המערכת שלהם, שפותחה בישראל, הוא שהיא מורכבת מכמה חלקים עצמאיים, היכולים לפעול במקביל ובכך מקצרים את זמן ההמתנה למכונית. זאת, בניגוד למערכות המשתמשות ברובוט מרכזי המהווה צוואר בקבוק, כיוון שבעת שהוא מסיע חלק אחד במערכת – שאר החלקים מושבתים.

 

ואכן, אחד החששות המרכזיים של דיירים הוא זמן המתנה ממושך בבוקר, בעת ששכנים רבים יוצאים לעבודה. החלטנו לעשות ניסוי – הצבנו מצלמה ובדקנו כמה זמן ייקח להוציא בזו אחר זו ארבע מכוניות. יש לקחת בחשבון, כי הניסוי בוצע בתנאים סטריליים, ובמציאות צפויים עיכובים נוספים בהוצאת המכונית, כמו חגירת ילדים, הטענת ציוד ועוד.

 

צפו בתוצאות הניסוי: 

 

בכמה הקמת חניון אוטומטי מייקרת את עלות הבנייה?

וורונל: "בממוצע מקום חניה אוטומטי שלנו יעלה בין 80 ל-120 אלף שקל, בתלוי בכמות המקומות, בגודל, בתצורה. ככל הידוע לי המחירים בשוק נעים בין 70 ל-150 אלף שקל, אבל זה שוק דינאמי. הכסף הזה משתלם מהבחינה שערך אותה חניה בתמ"א 38 ובפרויקטים חדשים הוא 500-300 אלף שקל".

 

וורונל מדגיש, כי הקמת חניון אוטומטי היא זו שיוצרת במקרים רבים את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט: "ברור שחניון אוטומטי עולה הרבה יותר כסף מחניה קונבנציונלית על בטון. אבל אם היזם לא ישפוך את אותם 100 אלף שקל, הוא לא יוכל למכור את הפנטהאוז, הוא לא יוכל לחתום עם הדיירים, הוא לא יוכל להקים את הפרויקט".

 

מהן עלויות התחזוקה והחשמל לדיירים?

"המערכת שלנו מאד חסכונית בחשמל - היא צורכת כשליש מכמות החשמל שצורכות מערכות רובוטיות גרמניות, קוראניות, או אמריקאיות. כתוצאה מכך, עלות החשמל זניחה, כי אף אחד לא יוצא ונכנס מהבניין כל היום, לעומת מעלית הבניין.

לא תמיד יש מקום למגרש מכוניות (צילום: AFP) (צילום: AFP)
לא תמיד יש מקום למגרש מכוניות(צילום: AFP)

"עלות התחזוקה נעה בין 50 ל-100 שקלים למקום חניה בחודש, תלוי בגודל החניון, בתצורת החניון, ובאופן השירות. לדוגמא, אנחנו מציעים הגעה תוך 3.5 שעות. אם מישהו יבקש קריאות והגעה תוך שעתיים, נבקש תוספת תשלום".

 

מה קורה בזמן הפסקת חשמל?

"לבחירת היזם, אם יש גנרטור בבניין, אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל בהפסקת חשמל. אם היזם לא שם גנרטור, כמובן שהחניון יפסיק לעבוד. הוא יזכור את כל הרכבים, וכשהחשמל יחזור החניון ייכנס לפעולה באופן אוטומטי".

 

האם יש סיכונים בטיחותיים בשימוש במערכת?

"בכל מערכת יש ישנם סיכונים בטיחותיים, אבל במערכת אוטומטית יש בקרה, יש חיישנים ויש מערכות שיודעות למנוע את זה. לדוגמא, אם נשאר ילד בתא הקבלה של המכונית, אנחנו סורקים את תא הקבלה, מגלים את הילד, לא מפעילים את המערכת ומודיעים לבן אדם - תבדוק מה קורה בחדר.

 

"תא הכניסה מיועד לרכבים ואנשים, אבל החניון עצמו סגור באופן הרמטי, עם דלת אש נעולה. רק כבאים וטכנאים מורשים להיכנס. יותר מזה, יש חיישן בכניסה לחניון. כאשר מישהו נכנס ופורץ את הדלת הכל מפסיק לעבוד".

 

ומה קורה אם שוכחים משהו במכונית?

"יש פונקציה מאד פשוטה, שנקראת 'שכחתי חפצים': מצמידים כרטיס, הרכב בא מסובב עם הפנים קדימה, מוציאים את המזוודה או התיק, לוחצים והרכב יורד בחזרה".

 

האם בעתיד נראה גם חניונים אוטומטיים ציבוריים?

"לדעתי כן, יש כאלה בחו"ל. למיטב ידיעתי במרכז תל אביב מתוכנן חניון אוטומטי על ידי חברת אחוזות החוף. יותר מזה, רכבת ישראל שוקלת היום ברצינות להשתמש בחניון אוטומטי לפתרון בעיית החניה בתחנות הרכבת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים