מפחדים מחיידקים בבתי חולים? תישארו בבית
כדי למנוע התפרצות נוספת של חיידק אלים, טוען ד"ר יחיאל בר אילן, יש להימנע עד כמה שאפשר מלהגיע לחדרי המיון ולהפוך את ביקורי הבית של רופאי המשפחה לעניין שבשגרה
שליטה על התפשטותם של חיידקים עמידים הוא אתגר קשה המוכר לרפואה זה שנים. בעולם הרחב ובישראל נצבר נסיון רב בפרוייקטים שמטרתם - צמצום אוכלוסיות של חיידקים עמידים. המרשם להצלחה פשוט לתיאור אך קשה לביצוע. מדובר במאמץ הסברתי להפחתת שימוש לא מוצדק בתרופות אנטיביוטיות, במשמעת היגיינית קפדנית של צוותים רפואיים, בבידודם של חולים נגועים, ובהקמתם של צוותים יעודיים וסמכותיים לאכיפת המדיניות.
_____________________________________
התפרצות החיידק האלים - כל הכתבות:
- בהלת הקלבסיאלה - שאלות ותשובות
- יו"ר ועדת הבדיקה: 120-200 איש מתו מהחיידק האלים
- שר הבריאות: אין מקום לפאניקה
- קלבסיאלה: שיעור תמותה גבוה גם עם אנטיביוטיקה
- למש' הבריאות לא היה מושג על התפרצות החיידק
- התפרצות החיידק - כמו הזנחת העורף במלחמה
- 48 חולים נושאים את החיידק שהתפשט בביה"ח
_____________________________________
נוהלי הבידוד קובעים סדרי תחלופה קפדניים של אנשי צוות המטפלים בחולים נגועים. אבל יישום נוהלים אלה בישראל לקוי ביותר. יש לכך סיבה - תת תקינה של צוותים סיעודיים ורפואיים. אך תקינה אפשר לשנות. מעבר לכך, כאשר כמה נוהלים בסיסיים נרמסים בריש גלי, ממנהל בית החולים ועד לאחרון העובדים, קשה לצפות לרמת משמעת גבוהה גם ביחס לנהלים אותם קל ליישם.
חיידק הקלבסיאלה אינו דומה למרבית חיידקי הקהילה, כגון הסטרפטוקוקוס. הקלבסיאלה נטפל לאוכלוסיות פגיעות וחלשות כמו חולי סרטן וחולי דיאליזה. אין אלה החולים הנוטלים באופן שגרתי אנטיביוטיקה על דעת עצמם או ללא צורך. הם גם לא יכולים להימנע מאישפוז ומפגישות עם רופאים באופן תכוף. חולים אלה חשופים לאין-ספור סיבוכים וזיהומים, וקשה לאתר התפרצות מגפתית בקרבם.
מאידך, חולים אלו הינם קורבנות של מערכת האשפוז הצפופה בישראל. הצפיפות בה מאושפזים החולים ותת התקינה של הצוות חושפים אותם להידבקויות.
ביקור בית כשגרה וביטוח סיעודי ממלכתי
ישנן הרבה סיבות טובות לשידרוג והרחבת מערכת האשפוז, בעיקר במחלקות הכלליות: פנימית, כירורגיה ואורטופדיה. אולם, הגברת התקינה הינה אליה וקוץ בה. היות ואנשי הצוות הרפואי הם אלו שמעבירים את החיידקים מחולה לחולה, ככל שתסתרבל המערכת, כן יגבר הסיכון להדבקה. אין ספק כי מערכת גדולה ומרווחת חשופה פחות למגפות מאשר מערכת בריאות קטנה וצפופה.
אולם שימת דגש על מערכת האשפוז אינו בהכרח הכיוון העיקרי בהתמודדות עם הרקע להתפרצות המגפה. בהולנד צומצמה באופן משמעותי נוכחותם של חיידקים עמידים, ומבצע דומה יכול להתבצע גם בישראל. לשם כך יש צורך בקצת מנטליות הולנדית, כלומר אזרחות טובה וממושמעת, אך גם במערכת מעולה של רפואה אמבולטורית המבוססת על ביקורי בית, ומוסדות סיעודיים לחולים כרוניים שאינם יכולים לגור בביתם.
שני המרכיבים האחרונים – ביקורי בית כשגרה של רפואת משפחה, וביטוח סיעודי ממלכתי – אינם קיימים בישראל.
אשפוז כברירת מחדל
חולים קשישים רבים אינם יכולים ללכת אל רופא המשפחה שלהם, במיוחד לא כשמצבם הבריאותי מחמיר. למרות זאת, הרפואה הציבורית בישראל אינה מעניקה ביקור בית של רופא מוסמך כשירות שגרתי לכל חולה קשיש וכרוני. חולים רבים מתקשרים לרופא המשפחה בבקשה לביקור בית, והוא (או היא) עקב עומס או סיבות אחרות, מעדיף להפנות את החולה לחדר המיון. חדר המיון עמוס אף הוא, הצוות אינו מכיר את החולה לעומק, ועל מנת לא לקחת אחריות מחליטים לאשפז את החולה בבית החולים.
לאזן את הטיפול הרפואי בעזרת ביקורי בית (צילום: סי. די בנק)
תחת ידי עברו מאות, אם לא אלפים, של חולים כאלה. מדוע טיפולים אונקולוגיים מסובכים ויקרים וטיפולי פוריות הינם זמינים לכל נזקק בישראל, וביקורי בית של רופא משפחה מיומן הוא מותרות של רפואה פרטית או של מיעוט מסור של רופאי משפחה?
אם חולה לוקה בקלבסיאלה עמיד תוך כדי טפולים כימותרפיים – הרי מדובר בסיבוך טראגי אך צפוי. יש למנוע אותו ככל הניתן על ידי בידוד יעיל יותר, תקינה העומדת בדרישות של נוהלי הבידוד, ובראש ובראשונה בחינוך ובמשמעת של הצוות הרפואי.
עלינו לשאול את עצמנו כמה מקרבנות הקלבסיאלה העמידה היו יכולים להימנע מאשפוז לו רופא המשפחה שלהם היה מאזן את מצבם בביקורי בית. לאחר הטיפול
הנקודתי הדרוש בהתפרצות הנוכחית, חשוב שמרבית המשאבים יועברו לטובת רפואה קהילתית ברמה גבוהה ובביתם של החולים הקשישים והמסובכים.
ונקודה אחרונה. חשוב להדגיש שוב ושוב כי חולים נגועים השרויים בבידוד אינם מהווים סכנה לצוות או לבני משפחותיהם. החיידק האלים נטפל כמעט אך ורק למי שהוא כבר חולה כרוני ומורכב. בכל מקרה, עלינו להיזהר מיצירת סטיגמות על החולים, ומפגיעה ישירה או עקיפה בכבודם, בפרטיותם ובזכויותיהם.
על הציבור לדעת כי עשרות חולים מאובחנים כנשאים של חיידקים אלימים מאד (כגון סטפילוקוק מסוג מרסא) וננקטים לגביהים הליכי בידוד. עם כן, עלינו להיזהר מלחץ צבורי לפרסום פומבי של כל נשאות, במיוחד כאשר פרסום זה הינו חסר ערך מבחינה צבורית. מה יעשו החולים הזקוקים באמת לאשפוז בבית חולים? יישארו בבית?
- הכותב הינו רופא בבי"ח מאיר ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב
