הקרב על השעות

היום אני מלמדת רק ארבע שעות. זה הממוצע שאתם המגיבים קבעתם, אז אני זורמת איתכם. השיעור הראשון שלי מתחיל בשבע ארבעים. כיתה י'. אני נכנסת בשערי בית הספר בשבע ועשרה ועד שבע ועשרים אני שותה קפה (הספל פרטי, מהבית, נעול בתאי בחדר המורים). עד תחילת השיעור יש לי לאסוף חומר ששלחתי לשכפול לפני שלושה ימים ולמסור חומר חדש (הודפס בבית, ראש דיו פרטי לגמרי). צלצול. צלצול ודקה - אני בכיתה. רצפת הכיתה מרופדת מכל הבא ליד: קליפות קלמנטינה, טישו משומש, גזרי ניירות, שרידים של חידודי עפרונות. סביבת עבודה נעימה. לאחר רבע שעה הכיתה נקייה (אפשר לומר) ובדקתי נוכחות. אני מתחילה את השיעור. מה שקורה בתוך הכיתה הוא נושא לעשרות מאמרים, אז נעזוב את זה עכשיו.

נגיד שהיה אחלה שיעור, ונגיד שבכלל לא כואב לי הגרון בגלל שדיברתי בקול רם, ונגיד שאני רגועה כמו דולפין בים כחול. בואו נגיד גם שבשיעור הדס התחילה לבכות פתאום, ושלחתי אותה להירגע, ונגיד גם שאבי ויובל התחילו מכות איפשהו באמצע השיעור. נגיד.

יש לי חמש דקות הפסקה לפני שאני עוברת לשני שיעורים רצופים עם החבר'ה שלי מיב'. אני קוראת להדס ועומדת איתה בפינת המסדרון. היא עדיין בוכה. אני מחבקת אותה ומשוחחת איתה. הצלצול קוטע את השיחה שלי עם הדס, אני מסמנת לעצמי בפינה נידחת במוח לזכור לשוחח עם המחנכת של הכיתה. שני שיעורים עם החבר'ה מיב'. הייתה הפסקה של חמש דקות בין השיעורים, בואו אפילו נגיד שבהפסקה הזו הספקתי לשתות כוס מים ולבקר בשירותים. נגיד. עכשיו יש לי שעת חלון. זו שעה לא משולמת. שעת מנוחה. אופס, שכחתי את התורנות שלי בהפסקה הגדולה. נגיד שאני משובצת להשגיח בקפיטריה. נגיד אפילו שאף אחד לא ניסה לפרוץ את מכונת השתייה, ונגיד שלא היו מכות, ונגיד שהמוסיקה מכל האיי פודים הייתה שקטה ורגועה. נגיד.

עשר עשרים וחמש. ביד ימין ארוחת הבקר שלי (כריך שהכנתי בבית), ובשמאלי עוד כוס קפה. שמונה דקות לאכילה ושתייה, ונותרו לי עוד כמעט ארבעים דקות של עבודה (נא לזכור, זוהי שעת השהייה שלי, אותה שעה שאינה משולמת). אני רצה לספרייה להזמין את חדר המולטי מדיה למחרתיים (סרט לכיתה יא'), משם אני עפה במהירות האור לטכנאי המחשבים להזמין מעבדת מחשבים לכיתה י' לעוד שבוע. אה, אין כיתה פנויה בשעות שאני מלמדת? חבל, רציתי לעשות שיעור קצת אחר. אני בודקת מיהם המורים המלמדים, אולי אחד מהם יוותר על כיתת המחשבים באופן חד פעמי. מאתרת את המחנכת של הדס ומעדכנת אותה על הדס וגם על המכות. רפרוף מהיר על הסיכומים שלי לקראת השיעור הבא. ושוב צלצול.

נגיד שהיה שיעור מעולה גם בכיתה יא' ומצב הרוגע הדולפיני שלי נמשך.

שתיים עשרה בצהריים ואני להיום (כמעט) סיימתי. באחת יש לי ישיבת צוות. בקטנה. רק ארבעים דקות (נכון מאוד, לא משולם). נשארו רק עוד כמה דברים קטנים. אני מנסה לאתר מישהו מהמורים הרשומים בכיתות המחשבים. מצאתי. סיכמנו שבאופן חד פעמי אוכל ללמד במקומו בכיתת המחשבים.

מחר אני בבית הספר עד תשע בערב – יש אסיפת מורים (לא משולם). בשבוע הבא יש ישיבות פדגוגיות – לפחות שלושה ערבים בבית הספר (לא משולם). יומיים אחר כך אני מלווה את הכיתה להצגה (לא משולם). בעוד שבועיים יש ימי הורים - שני ערבים סגורים (לא משולם). בחודש הבא אני יוצאת לטיול השנתי – וזה, זה כבר סיפור שלם בפני עצמו.

טורים קודמים:

כן, יש מורים גרועים

אמאבא, דברו איתי

כאן שביתה!