שתף קטע נבחר

תיירים בדרך הייסורים

את הדרך בה צעד ישו לפני 2,000 שנה כשצלב לגבו, עושה כל צליין שמגיע לביקור בישראל, אבל לא כל ישראלי שמגיע לביקור בירושלים. רון פלד לוקח אתכם לסיור בין 14 התחנות האחרונות בחייו של מייסד הנצרות

הוויה דולורוזה, דרכו האחרונה של ישו על פי האמונה הנוצרית, עוברת לאורך 14 תחנות של ייסורים בעיר העתיקה של ירושלים, ממקום משפטו של ישו, הפרטוריום (שמזוהה ברחוב ויה דולורוזה), ועד לגבעת הגולגולתא, היא כנסיית הקבר הקדוש.

 

דרך הייסורים של ישו לוקחת אותנו אל פינות ואתרים היסטוריים, תיירותיים ובעלי משמעות דתית אדירה, כמעט עבור כל אדם שמגיע לארץ הקודש. זהו חוצלארץ בירושלים במיטבו!

 

במהלך הדורות החליפו נוצרים מזרמים שונים את נתיב הייסורים מספר פעמים, זאת לפי אמונתם. את המסלול הנוכחי, שעובר ברובע המוסלמי, ברובע הנוצרי ובכנסיית הקבר הקדוש עצמה, קבעו לפני 700 שנה נזירים קתולים מהמסדר הפרנציסקני, שומרי המקומות הקדושים מטעם הוותיקן.

 

מתחילים באריות

את הסיור בוויה דולרוזה נתחיל בסמוך לשער האריות שבחומה המזרחית של העיר העתיקה. מיד לאחר הכנסנו אל העיר העתיקה נפנה ימינה, למתחם כנסית סנט אנה ("חנה הקדושה"). במתחם מתגוררים נזירים קתולים צרפתים, שמכונים "האבות הלבנים" בזכות צבע גלימתם. בחצר מימין מצויה כנסייה צלבנית אותנטית ומרשימה מן המאה ה-12.

 

על פי המסורת, בקריפטה שמתחת לכנסייה (ירידה במדרגות בצד ימין בתוך הכנסייה)

 נולדה מרים, אמו של ישו המשיח, בת לחנה וליהויכין. בסמוך לכניסה נמצא אתר ארכיאולוגי גדול ממדים, המכיל בין השאר שרידים של בריכת מים מימי בית שני. הבריכה משויכת לסיפור מעשי הניסים של ישו בברית החדשה: "וּבִירוּשָׁלַיִם בְּרֵכָה עַל־יַד שַׁעַר הַצֹּאן אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָהּ בְּלָשׁוֹן עִבְרִית בֵּית חַסְדָּא (הבשורה על פי יוחנן, ה').

 

"מסע הצלב"

נצא ממתחם הכנסייה אל הרחוב ממנו באנו ונמשיך מערבה עד לפתח היציאה של מנהרת הכותל. מעל לפתח נמצא כיום בית הספר אל-עומריה (סגור למבקרים), ממנו ניתן להבחין בהר הבית מצפון. ככל הנראה, שכנה כאן מצודת האנטוניה הרומית, וכאן על פי המסורת, גם התרחש משפטו של ישו, אי שם בשנת 29 לספירה בקירוב: "וַיְהִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וַיּוֹלִיכוּ אֶת־יֵשׁוּעַ מִבֵּית קַיָּפָא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְהֵמָּה לֹא נִכְנְסוּ שָׁמָּה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִטַּמְּאוּ כִּי אִם יֹאכְלוּ אֶת הַפָּסַח (הבשורה על פי יוחנן, י"ח). 


בריכת בית חסדא שבחצר כנסיית סנט אנה (צילומים: רון פלד)

 

מולנו מימין, כניסה אל מתחם מעניין המזוהה עם התחנה השנייה - קפלת ההלקאה וקפלת כפיית הצלב (במקום זה נכפה על ישו לשאת את הצלב על גבו). מיד לאחר השער נפנה ימינה, וניכנס לכנסייה קטנה ויפה ששופצה במחצית הראשונה של המאה שעברה בידי האיטלקי ברלוצי, האדון שבנה בין היתר את "כנסיית בכי האדון" בהר הזיתים.

 

בצידו השני והמערבי של המתחם, ניצבת קאפלה נוספת, אשר מחוץ לה דגם אבן של ירושלים מימי בית שני. אגב, בתוך המתחם מסתתר מוזיאון פרנציסקני ובו אוצרות שמצאו הפרנציסקנים בארץ ישראל, כולל עוגב שהיה מוצב בכנסיית הקבר.

 

אקה הומו

נצא מן המתחם ונפנה ימינה, עד אשר נבחין מעלינו בקשת המכונה "אֵקֶה הומו" – ובעברית, "זה האיש". אלו הן צמד המילים שאמר הנציב הרומי פילטוס, לפני שגזר את דינו של ישו. בסמוך לקשת דלת המובילה אל מנזר "האחיות ציון" שהוקם במאה ה-19 בידי אלפונס רטיסבון, מי שהקים גם את כנסיית "האחיות ציון" בעין כרם ואת מנזר רטיסבון שבשכונת רחביה.


דרך הייסורים. כל צליין שמגיע לארץ עובר בה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

 

נרד במדרגות 2,000 שנה, אל האתר שמתחת למנזר, ונגיע לירושלים הרומית. השרידים הארכיאולוגיים שנחשפו כאן רבים. בריכת המים הענקית שבתחתית המנזר מרשימה מאוד ובסופה ניצב קיר אבן מהמאה ה-19 שחוצה הבריכה. מי שיבקר במנהרת הכותל, יגיע לקיר מצידו השני.

 

סיפורו של הקיר יוצא דופן ומזכיר את סרטי "אינדיאנה ג'ונס". באמצע המאה ה-19

 ביקר במקום בהיחבא, החוקר הבריטי

צ'ארלס וורן ביחד עם עוזרו הנאמן. הם הגיעו לכאן דרך תעלת המים החשמונאית, כאשר הם שטים על דלתות עץ מזדמנות, אותן החליפו בכל פעם שהדלת ששימשה אותם כסירה שקעה בביוב הירושלמי. לאחר שקולותיהם נשמעו על ידי מוסלמים מהרחוב, ברחו השניים כל עוד נפשם בם.

 

בסופו של דבר חסמו נזירות במנזר "האחיות ציון" את הפתח בעזרת קיר האבן, על מנת שמקרה מעין זה לא ישוב. את גרסתו המלאה של קפטן וורן בעצמו, ניתן לקרוא בספר "ירושלים של מטה" שתורגם על ידי רחבעם זאבי ז"ל.

 

ההוספיס האוסטרי

נצא מן המנזר ונמשיך לכיוון מערב, עד לפינת רחוב ויה דולורוזה ורחוב הגיא. מימין לנו מתנוסס מבצר קטן העונה לשם ההוספיס האוסטרי. זהו גן עדן בלב ירושלים. בכניסה למקום חצר נאה ונעימה, שאמליץ בחום לא לוותר עליה, וכן תצפית פנורמית מהגג על כל העיר העתיקה. בקשו בלובי להיכנס לאחד מהאולמות, אשר מעוטרים בציורי קיר מן הרצפה ועד התקרה. חגיגה לעיניים!


ההוספיס האוסטרי. לב הוויה דולורוזה 

 

מההוספיס נצא ונמשיך דרומה (שמאלה) ברחוב הגיא, ומשמאלנו נבחין בתחנה השלישית בדרכו של ישו (הכנסייה הארמנית-קתולית), המסמלת את נפילתו הראשונה של הצלוב. די בצמוד התחנה הרביעית, ובה כנסיית גבירתנו המתייסרת. נפנה מיד ימינה (תחנה חמישית - שמעון מקיריניה עוזר לישו לשאת את הצלב) ונתחיל לעלות ברחוב טריק אל-סארי לכיוון רחוב בית-הבד, משם נמשיך אל כנסיית הקבר דרך הגג והכפר האתיופי, דיר אל-סולטן.

 

במתחם כנסיית הקבר עצמו נמצאות חמש התחנות האחרונות בדרך הייסורים של ישו, ביניהן המקום בו נצלב, נמשח בשמן ונקבר. מעניין לגלות כי חלק מהתחנות שעברנו בדרך נמצאות "שוב" במתחם הכנסייה, ראייה נוספת המלמדת על כך שהמסלול שונה במשך השנים.

 

לפני פיזור

חשוב לציין כי לאורך הדרך בה הלכנו מפוזרים לא מעט אתרים היסטוריים מרתקים, חלקם קשורים באופן ישיר לדרך הייסורים וחלקם פשוט שווים ביקור. שוטטו לכם וחקרו בעצמיכם את הפינות שבדרך.

 

כמו כן, יש לזכור כי ניתן לשחזר את הדרך שעשה ישו כמעט בכל מקום בעולם, שכן ציור של 14 התחנות מצוי בכל כנסייה קתולית באשר היא, כך שהמאמינים יכולים להעביר את הדרך בדמיונם, ולנצור בליבם את חווייתם האישית. בירושלים כמובן, נמצא ה"דבר האמיתי".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ויה דולורוזה
צילום: רון פלד
שער האריות. נקודת ההתחלה
צילום: רון פלד
חדר מעוטר בהוספיס האוסטרי
צילום: רון פלד
מומלצים