שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: AFP
    המכונית החשמלית תפגע בנו. אז למה החיבוקים?
    מתברר שמיזם המכונית החשמלית רק יגדיל את היקף פליטות גזי החממה של ישראל, בגלל שהחשמל שלנו מופק בעיקר מפחם מזהם. אם כך, האם צריכה ישראל לתת לחברה להפוך אותה לכר הניסוי של רשת ההטענה שלה? האם לא עדיף ש"בטר פלייס" תוכיח את עצמה קודם בזירה הבינלאומית, שם החשמל נקי ויתרונותיה ימדדו בצורה הוגנת מול המתחרים שלה?

    החישובים שערכתי לאחרונה, המעידים שמכונית חשמלית שמצבריה יוטענו מרשת החשמל של ישראלתגרום לפליטת יותר גזי חממה ממכונית היברידית ואפילו ממכוניות קונבנציונאליות מסויימות, קיבלו חיזוק גם מדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי. אנשי החברה מצטרפים לעמדה הקובעת שבתמהיל הדלקים הנוכחי של ישראל, המכונית החשמלית תרע את מאזן הפליטות של ישראל במקום לשפר אותו.

     

    חברת "בטר פלייס" כבר מקימה בארץ תחנות הטענת מצברים ומקווה להתחיל לשווק כאן מכוניות חשמליות של רנו ב-2011. האם על ישראל לתמוך בנסיונותיה להשתלב בשוק העולמי של אנרגיות נקיות אפילו אם - בגלל תמהיל הדלקים של רשת החשמל בישראל - ההשפעה הסביבתית של פעילותה בארץ היא שלילית?

     

    שלוש מחלוקות

    הקביעה שלמעלה, הדיון הער שהיא עוררה והשאלה הזו שאני שואל מבליטים שלוש נקודות מחלוקת:

      

    נקודת מחלוקת ראשונה היא בשאלת החישובים: כבר הבהרתי בהודעה לעתונות שהוצאתי שהחישובים שלי ראשוניים, זקוקים להשלמות, ומן הסתם עוד יעודכנו. יש דרכים רבות להפיק ערכים מספריים על הפליטות מרשת החשמל בישראל, ולהצליב בין מקורות מידע.

     

    אבל מה שחשוב הוא ששלושת הרכיבים המרכזיים – מאפייני הסוללה של המכונית החשמלית, סדר גודל הפליטה שתיווצר בתחנת הכח כדי להפיק את החשמל לטעינתה, וכמות הפליטות שמייצרת מכונית היברידית ומכונית עם מנוע רגיל - כולם מצביעים על כיוון ברור: בתנאי משק החשמל של ישראל, המתבסס בעיקר על פחם וימשיך להיות כזה עד לפחות 2030, המכונית החשמלית תהיה אחראית ליותר פליטות ממכוניות היברידיות משנות ייצור זהות, ואף ממכוניות קונבנציונאליות מסויימות. הקביעה הזו, אגב, מופיעה גם בדו"חות שיצאו ב-2008 בארה"ב, שעל שניים מהם מדווח USA Today.

     

    נקודת מחלוקת שניה קשורה לטענה שגם אם בתחשיב פליטות גזי החממה המכונית החשמלית גרועה יותר מאחרות, היתרון האחר שלה הוא בהסרת זיהום האוויר ברמת הרחוב - ויתרון זה מכריע את הכף לטובתה. אז מה חשוב יותר: מניעת זיהום מקומי או מאבק בהתחממות כדור הארץ? 

     

    יש לכך שתי תשובות - מקומית וגלובלית. התשובה המקומית היא שגם זיהום מארובה של תחנת כח, בעיקר פחמית, מזיק לבריאות תושבי העיר. התשובה הגלובלית היא, שהסכנות הנשקפות לאנושות, כולל לישראל, כתוצאה ממשבר האקלים והתחממות כדור הארץ, הן בסדרי גודל חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית. ההרס הכלכלי, החברתי והאנושי שהם עומדים להמיט על העולם, הופכים את התחממות כדור הארץ למה שרבים מגדירים כאתגר מספר אחד הניצב בפני האנושות במאה ה-21. בשעת חירום כזו מתמקדים בעיקר - ודוחים פתרון בעיות משניות לאחר כך.

     

    נקודת המחלוקת השלישית היא שאלת התמיכה הישראלית ב"בטר פלייס". האם על ישראל להיות כר ניסויים לפרויקט גם במחיר של הגברה משמעותית של פליטות CO2 כאן ועכשיו? התשובה שלי היא לא ב א' רבתי, משלושה נימוקים:

     

    1. הרצון להשיג מטרה מקומית טובה אינו מצדיק החמרה של בעיה גלובלית קשה ורחבת היקף עוד יותר.

     

    2. העולם אינו תלוי ב"בטר פלייס" כדי שהמכונית החשמלית תיכנס לשימוש מסחרי רחב היקף. מרצדס, ג'נרל מוטורס, ניסאן ויצרניות רכב אחרות מפתחות גם הן מכוניות חשמליות, וחזקה עליהן שיימצאו מדינות עם ייצור חשמל נקי יותר כדי להתחיל ולשווקן.

     

    3. זהו בעיני הנימוק החשוב ביותר, הוא קשור לאתיקה ועסקים בעידן הגלובלי, והוא זה שבגללו היתה צריכה "בטר פלייס" להתרחק מיישראל מלכתחילה. השווקים המתעוררים של האנרגיה הנקייה והתחבורה המקיימת הם בעלי פוטנציאל ענק מהסיבה הפשוטה שבעולם הפנימו את חשיבותו העליונה של המאבק בהתחממות גלובלית, ונחושים להשקיע בתחום משאבים רבים. התחרות שמתפתחת בתחום הזה היא בריאה ואמיתית, ויש להתמודד בה בהגינות, ובכוחו של המוצר בלבד.

     

    האינדקס הירוק

    ילדים ירוקים

    ילדים ירוקים

    מתנה ירוקה

    מתנה ירוקה

    טיפוח אורגני

    טיפוח אורגני

    משלוחים אורגניים

    משלוחים אורגניים

    תיירות אקולוגית

    תיירות אקולוגית

    גינה אורגנית

    גינה אורגנית

    "בטר פלייס", שקיבלה רוח גבית חסרת תקדים מהנהגת המדינה, עשויה אולי להצליח בשיווק המכונית החשמלית שלה בישראל, ולהציג זאת כנוצה נאה בכובעה בבואה להתחרות במגרש הגלובלי.

     

    אבל האנליסטים שיבדקו את ביצועיה בארץ הקודש יבינו די מהר שמשהו כאן תמוה. נתוני הפליטה הגבוהים, לצד המונופול שהחברה קיבלה למעשה מהמדינה בתחום הטענת המצברים (שהוא כידוע המרכיב המכניס ביותר של המיזם), יעוררו רושם של עסקה חפוזה שמניעיה לא ברורים. והמוצר עצמו - כלומר החבילה של המכונית ורשת ההטענה, יישארו בגדר משהו שטרם הוכיח את עצמו בתנאי שוק אמיתיים.

     

    האם "בטר פלייס" מנצלת את ישראל? 

    יהיה מי שיראה – בצדק אולי – בכל הפרשיה הזו ניצול מצד "בטר פלייס". הם מנצלים את האופטימיזם הטכנולוגי של כמה מהפוליטיקאים הבכירים בישראל, וחוסר ההתמצאותם בסוגית משבר האקלים כדי "למכור" להם מיזם שבדיעבד רק יזיק לישראל. וכל זאת קורה בעידן שבו מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית בכל הקשור לפליטות גזי חממה הוא, איך נאמר… מביך.

     

    "בטר פלייס" היא חברה של אנשים כשרוניים עם יכולות מרשימות. היא צריכה להתמודד בזירה העולמית כנגד הטובים ביותר ולהצליח – גם בעזרת תמיכה מצד המדינה כמקובל במיזמים כאלה. אבל אסור לה לעגל פינות ולנסר את הענף הרך שאיתו היא עוד רוצה לצמוח.

     

    עכשיו זמנה לתת כאן כתף למאבק שמנהלים הארגונים הסביבתיים כנגד התחנה הפחמית באשקלון, לתמוך בהתיעלות משק החשמל ולעזור לו להיגמל בהדרגה מהתמכרותו המזיקה לפחם. כשכל אלה יושגו, יגיע גם זמנה של המכונית החשמלית שלה לעלות על הכבישים בארץ, בזכות ולא בחסד.

     

    • הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס - האדם השורף, הוא הבלוג של פרופ' דני רבינוביץ המוקדש להתחממות הגלובלית ולשינוי האקלים >>> לחצו כאן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המכונית החשמלית תפגע בנו. אז למה החיבוקים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנכ"ל "בטר פלייס" אגסי עם רה"מ לשעבר אולמרט
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    צילום: רויטרס
    האם משתלם לנו להפוך לכר הניסוי שלהם?
    צילום: רויטרס
    מומלצים