שתף קטע נבחר

עצם קטן נתגלה בשולי מערכת השמש

צוות חוקרים ישראלי-אמריקני חשף את קיומו של עצם ברדיוס של כחצי קילומטר בחגורת הקוויפר אשר ממוקמת בשולי מערכת השמש, יותר מ-6.5 מיליארד קילומטר מהשמש. העצם אותר על ידי מידע שנאסף מתצפיות של טלסקופ החלל האבל

מחקר ישראלי-אמריקני, המתפרסם היום (ה') בכתב העת היוקרתי Nature חושף את קיומו של עצם ברדיוס של כחצי קילומטר בחגורת הקוויפר, אשר נמצאת בשוליה המרוחקים של מערכת השמש.

 

העצם נמצא במרחק של כ-45 יחידות אסטרונומיות מהשמש (אורכה של יחידה אסטרונומית הוא כ-150 מיליון קילומטר, כאורך המרחק שבין כדור הארץ לשמש), בעקבות סריקה של נתונים שהצטברו במשך כ-4.5 שנים. העובדה שבינתיים נתגלה רק עצם אחד מכל הנתונים שהצטברו, מאששת תיאוריות על פיהן העצמים הקטנים יותר בחגורת קוויפר נהרסים בהתנגשויות, תהליך שמתרחש גם בענני החומר המקיפים כוכבים וכוכבי לכת.

 

חגורת קוויפר נמצאת בשוליה המרוחקים של מערכת השמש, והיא משתרעת מעבר למסלולו של כוכב הלכת נפטון, במרחק של בין 30 ל-50 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. החגורה מורכבת מעצמים שעשויים מסלעים וקרח, הנחשבים לשרידים של מערכת השמש הקדומה.

 

בעצמים בחגורת קוויפר שגודלם פחות מקילומטר לא ניתן לצפות ישירות באמצעות טלסקופ. עם זאת, ניתן בעקרון לגלותם כאשר הם מסתירים כוכבים מרוחקים. כאשר מתרחשת הסתרה כזאת, חלה ירידה בעוצמת האור שנפלט מאותם כוכבים ואז יודעים החוקרים שעבר עצם בין הטלסקופ לבין הכוכב. בעבר כבר דווח על גילויים של עצמים בשיטה זו, אך גילויים אלה לא נחשבו מאוד אמינים בגלל בעיות שונות בתהליך המדידה ובתוצאות עצמן.

 

במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים, בראשות תלמידת המחקר הילקה שליכטינג, מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), במאגר הנתונים של אחד מהמכשירים המורכבים על גבי טלסקופ החלל האבל. תפקידו של מכשיר זה, הוא לצפות בכוכבים שנבחרו מראש על מנת לאפשר כוון מדויק של הטלסקופ הראשי.

 

עם השנים הצטבר מאגר גדול של תצפיות העזר הללו. המיוחד בהן הוא שהן נערכות בקצב גבוה, כ-40 מדידות בשניה, קצב המתאים במיוחד לגילוי אירועי הסתרה על ידי עצמים בחגורת קוויפר, שנמשכים רק עשיריות שניה ואף פחות. שליכטינג ועמיתיה סרקו את המאגר בחיפוש אחר החתימה האופיינית לאירועים כאלה, עד שהעלו בחכתם את העצם הקטן, והצליחו לחשב את הרדיוס שלו ומרחקו מכדור הארץ.

 

למחקרה של שליכטינג היו שותפים חמישה מדענים ישראלים: פרופ' ראם סרי מהאוניברסיטה העברית, שהנחה אותה בכתיבת הדוקטורט; ד"ר ערן אופק מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה; ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע; פרופ' שי צוקר מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' מריו ליביו מהמכון המדעי של טלסקופ החלל ע"ש האבל.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: נאס"א
העצם נתגלה כשהסתיר כוכבים אחרים
איור: נאס"א
מומלצים