השבוע כולנו הזדעזענו מקרטל הלחם. מסתבר שמקורה של המילה שנתפסת כשלילית כל כך הוא תמים למדי: המילה האיטלקית carta שמשמעותה נייר או מסמך היא המקור הן למילה כרטיס והן למילה קרטל. איך זה קרה ולמה זה נראה לנו מוזר? על ההבדל בין מילים אורחות למילים שאולות
כשהקמתי את העסק החדש שלי וקראתי לו קרטל המרצים, חשבתי שזה חמוד, מצחיק ומסקרן. הסתבר שעבור אנשים רבים, בעיקר כאלה השייכים לקבוצת הגיל ולמעמד שממנו באים רוב הלקוחות שלנו, המילה קרטל נשמעת מפחידה ומאיימת עד כדי חוסר רצון לעבוד איתנו. אז שינינו את השם. השבוע שוב סערה הארץ בגלל קרטל, והפעם היה זה קרטל הלחם.
וגם הפעם, ההקשר היה שלילי.
המילה קרטל עברה דרך ארוכה עד שהגיעה לעברית. המשמעות המקובלת היום, של הסדר כובל בין ספקים לשם הגדלת רווחים, מקורה בגרמנית, ומשם נשאלה גם לאנגלית. בגרמנית, המילה Kartell היא מילה השאולה מצרפתית (cartel) והצרפתית שאלה אותה מהאיטלקית (cartello). באיטלקית משמעות המילה היא פְּלָקָט, פּוֹסְטֶר, ולימים קיבלה המילה משמעות של הזמנה לדו-קרב או לתחרות. בגרמנית, במקום הזמנה לתחרות, Kartell הוא הזמנה (שאי אפשר לסרב לה?) לתיאום בין מתחרים.
הסיומת -ello באיטלקית היא סיומת הקטנה, ו-cartello הוא הקטנה של carta, "נייר, דף, מסמך" – מילה שקיימת כבר בלטינית מאוחרת. למה הקטנה? אולי כי פלקט הוא דק יחסית. אותה מילה עם סיומת הגדלה איטלקית היא cartone, וגם כאן המילה נשאלה דרך צרפתית. קרטון – בעברית ניורת (נְיֹרֶת) הוא ללא ספק הגדלה של נייר. קרטון עשוי ממספר שכבות נייר המודבקות זו לזו, והוא מן הסתם עבה הרבה יותר מסתם פוסטר או פלקט.
המילה המקורית, אם כן, שממנה נגזרות גם קרטל וגם קרטון, היא carta האיטלקית הקיימת גם בלטינית מאוחרת. בלטינית מוקדמת המילה הייתה charta, והמשמעות גם היא הייתה קדומה יותר - דף פפירוס. זוהי שאלה מיוונית xartes (לקרוא: כֿרטס, או חַרְטֶס, במבטא ישראלי), גם שם המשמעות המקורית היא דף פפירוס, אך ניתן להשתמש במילה גם על יריעות מחומרים אחרים, למשל יריעת מתכת.
ומכיוון שעל דפי פפירוס כתבו מסמכים, משמשת אותה מילה למסמך - כמו המַגְנָה כַּרְטָה, מילולית "המסמך הגדול", או "החוזה הגדול" - חוזה מהמאה ה-13 בין מלך אנגליה וברוניו, שסימן את תחילת המשפט החוקתי באנגליה. גם צ'רטר הוא במקור "מסמך" והיום סוג מסוים של מסמך. בעברית משתמשים בצ'רטר רק לטיסות או הפלגות שֶׂכֶר, כלומר חכירת כלי שיט או טיס על ידי קבוצה במחיר מיוחד (אחר כך מוכרים את הכרטיסים הלאה לנו הצרכנים, ולכן הם יותר זולים).
על פפירוס אפשר גם לצייר מפות - כפי שעושה הקרטוגרף, וכפי שעושים בהוצאת כרטא. מציירים עליהם גם טבלאות וגרפים, ומכאן chart באנגלית.
כֿרטס היווני נשאל גם לעברית בָּתַר-מקראית (העברית שאחרי התנ"ך, בתקופת המשנה והתלמוד), דרך ארמית כַּרְטִיסָא.
אורחים ומתאזרחים
אפשר לראות את ההבדלים בין המילים האורחות, אלה שנשאלו מאוחר ועדיין מזוהות כזרות בשפה העברית, לבין מילים שאולות, שכבר התאזרחו לגמרי. הדבר מתבטא לא רק בשוויון הנפש של הדובר הממוצע כשאומרים שקרטל הוא מילה זרה ("ברור, לא?") לעומת הפתעתו היחסית כשאומרים שכרטיס היא מילה זרה ("אוי, נכון, זה כמו card").
מילים שנשאלו מוקדם יותר הפכו ממש לשורשים ונגזרות מהן מילים חדשות. כרטיסייה, כרטיסן, כרטסת ולכרטס. כל המילים האלה הן בעברית חדשה והמשמעות "כרטיס" עדיין נמצאת בהן. יש מילים שנשאלו מוקדם יותר והפכו לשורשים עצמאיים, כמו "זמן" הפרסית, והן גם מפתיעות יותר את הדובר הממוצע, וגם המשמעויות שנגזרו מהן כבר פחות צמודות למשמעות המקורית: להזמין, להזדמן, הזדמנות.
יש המוצאים עוד קשר עברי-שמי: יש הגורסים ש-כֿרטס היוונית היא שאילה ממצרית, שהרי במצרים הומצא הפפירוס. על הפפירוס כתבו בכתב חרטומים, כתב שלפני המצאת הפפירוס (וגם קצת אחרי), היו חורטים, או חורתים על אבן. השורש העברי ח.ר.ת מופיע כבר בספר שמות, אם כי היום הוא נשאר כמעט רק ב"חרת על דגלו", והשורש חרט קיים במספר שפות שמיות.
לפי אחרים, המילה לנייר או פפירוס ביוונית, באה משורש הודו אירופי שמשמעותו - הפלא ופלא - "לחרוט", ואחרי המצאת הנייר פשוט "לסמן". בכל מקרה, החריתה, או החריטה, קיימת בשתי האטימולוגיות.
xaraktēr ביוונית הוא סימן חרוט (שחרטו אותו), ומכאן גם אות או סימן באנגלית (character), וגם אופי, כלומר תכונות החרותות, או טבועות בנשמתו של האדם. התכונות הטבועות באדם מחזירות אותנו לכלכלה: אותו שורש בצורה מעט שונה משמש גם להטבעת מטבעות.
ידיעות, כתבות ופרשנויות בנושאי כספים, כלכלה בארץ. דגש על כתבות בנושאי שוק ההון והבורסה, היי-טק, נדל"ן, בנקאות, מדיניות כלכלית, יחסי עבודה, צרכנות פיננסית.
