ערים מספרות סיפור: שלושה סיורים ליום כיפור

שעות הצום של יום כיפור הן הזדמנות מצויינת לצאת לטיול מסוג שונה - לא בחו"ל, לא ביער בצפון ולא במצפה בדרום, אלא באותה עיר הפרושה למרגלותינו, ממש מתחת לאף. הרחובות שבהם אנו פוסעים מדי יום אוצרים בתוכם את סיפורם של אלה שצעדו בהם בעבר ושל אלה שהתגוררו בבתיהם מאות שנים לפני שנולדנו. בין תפילה לתפילה ובין ספר לעיתון, מזג האוויר מעט נוח יותר כעת, והרחובות מזמינים אותנו להכיר אותם מקרוב, דרך הרגליים.

ירושלים

ירושלים היא אין סופית במספר הנתיבים המעניינים שאפשר ללכת בהם, אך הפעם נציע רק כמה מהם, כאלה שיהיה מעניין לעבור בהם ביום כיפור. הרובע היהודי בעיר העתיקה הוא אתר מתבקש בהקשר זה, ומעניין יהיה להקשיב לתפילה (מבחוץ) בבית כנסת "החורבה" שנחנך מחדש השנה, קרוב לשם, מאחורי הרחבה הגדולה במרכז הרובע היהודי, נחבאים שרידי בית כנסת תפארת ישראל הנטוש, שנשאר כפי שהוא מימי ההפגזות שחווה הרובע במלחמת העצמאות.

את הדרך לכותל כדאי לעשות בהליכה ממש על חומת העיר, לא רחוק משער ציון. קטע זה פתוח לכולם, גם בימים ובשעות שטיילת החומות סגורה. אחרי הביקור בכותל שעליו אין צורך לדבר בהקשר של תפילות וחגי ישראל, כדאי לעלות חזרה לתצפית הגגות, שביום קדוש תהיה מרגשת עוד יותר מהרגיל. עולים אליה מפינת רחוב חב"ד ורחוב סנט מרק, ומלבד קו הרקיע הקרוב של העיר העתיקה הוא מספק הצצה שובבית מטה, אל רחובות השווקים המוסלמיים מבעד לפתחי האוורור שבתקרות.

שכונת נחלאות בירושלים (צילום: עומר יגאל)

מחוץ לעיר העתיקה - אם אין לכם בעיה עם מדרגות - שכונת ימין משה המוכרת יפה גם ביום כיפור. בנחלאות תמיד נחמד להסתובב ויהיה מרגש להקשיב לקולות הזעקה העולים מבתי הכנסת. כאן כדאי להצטייד מבעוד מועד בחומר רקע על העדות השונות ועל תולדות כל שכונה ושכונה. מי שירצה להתנתק דווקא מההקשר היהודי אך להישאר עדיין במרחק בטוח, יוכל ללכת לאורך רחוב הנביאים על גבול שכונת מאה שערים, ולהציץ לשלל ארכיטקטורה מעניינת. דריסת הרגל של מעצמות אירופה בארץ ישראל של המאה ה-19 השאירה עקבות יפהפיות שמעוררות השתאות בלב כולם.

תל אביב

בתל אביב דווקא יש הפסקה, גם אם רק אחת - ול-24 שעות בלבד. ביום כיפור העיר פוסקת מלנוע, נרגעת, ולובשת אווירת חג ומועד. ההקפאה הזו בתנועה מאפשרת ללכת על רחוב הרצל, שבדרך כלל רועש הומה ומפוייח, ולהתבונן על הרחוב הראשי של אחוזת בית ובו בתי המייסדים של השכונה החדשה דאז. יש מקום לעשות כאן חשבון נפש ציבורי, אחד היסטורי - על הריסת בניין גימנסיה הרצליה והקמת מגדל שלום – ואחד עדכני - על הנתיב המיועד לרכבת הקלה (רחוב 3817 החוצה את הרצל).

הרכבת אינה פועלת, לא בגלל שזה יום כיפור, אלא בגלל שהפרוייקט תקוע כבר שנים בביורוקרטיית ההקמה, ולא נראה כי הוא מתקדם לשום מקום. משם אפשר להמשיך אל הציר המוכר והאהוב של שדרות רוטשילד, והפעם כדאי להגביה מבט לכיוון מגוון בתים שנבנו בשנות ה-20 וה-30, חלקם בסגנון הבינלאומי וחלקם בסגנון האקלקטי-רומנטי, חלקם עם אריחי הקרמיקה מבית היוצר של בצלאל וחלקם מעוטרים בחזיתות מצועצעות.

סיור בשדרות רוטשילד מספק הצצה לבתים בסגנון מגוון (צילום: אלון סיגווי)

רחוב אחד העם המקביל יספק גם הוא הליכה נעימה ומעניינת בצל בתים של מייסדי תל אביב, מלונות נושנים ובתים שעברו שימור ושיפוץ. שכונות כרם התימנים ונווה צדק, ממש כמו בנחלאות בירושלים, אינן זקוקות למילות קידום והקדמה, אך גם בבתי הכנסת שלהן יהיה מעניין לשמוע את מילות הכפרה והתפילה.

בכיוון אחר לגמרי, במערב, נסו ללכת לאורך הטיילת, צמוד צמוד לגלים, או צפונה, עד לנמל - והלאה לטיילת תל ברוך צפון, או דרומה, עד ליפו, ומשם תחליטו אם לעלות ליפו העתיקה או להמשיך עד אחרי הנמל לכיוון פארק מדרון יפו שבעג'מי. אמנם המדשאות דורשות פיקניק, אבל אותו תצטרכו כנראה לדחות לביקור הבא. אם בחרתם לעלות ליפו העתיקה בדקו את בית הכנסת לעולי לוב השוכן צמוד לבית אילנה גור ואולי תוכלו להצטרף לתפילה. אם לא, המקום הוא תמיד הפתעה נעימה בלב רובע האמנים של יפו העתיקה. משם, לתצפית בראש תל יפו וגן הפסגה, הדרך כבר קצרה.

מומלץ לסייר גם בנווה צדק ובכרם התימנים (צילום: יעל צור)

חיפה

זוהי עיר יפה, "עיר אמיתית", וגם אם רבים כבר אינם מסכימים עם הקביעה האחרונה, השיר כבר לא ישתנה. גם דיוויד ברוזה שר על "עיר עם תחתית", ועם זה כבר אי אפשר להתווכח. חיפה בנויה על הכרמל ולמרגלותיו, וכדי להגיע ברגל מכאן לשם צריך הרבה כוח רצון וכושר גופני. על הכרמל, אם תגיעו לרחוב יפה נוף ותמשיכו לטיילת לואי, תזכו לתצפיות מקסימות לעבר הגנים הבהאיים, מפרץ חיפה, ועוד - ככל שהראות משגת.

תצפית מטיילת לואי על חיפה. נוף עוצר נשימה (צילום: אלון סיגווי) 

אם אינכם נרתעים ממאמץ פיזי ביום שכזה, תוכלו לבחור באחד מנתיבי המדרגות שמתחילים ממש באותו מקום, רחוב יפה נוף במרכז הכרמל, ולרדת, בין חצרות בתי הכרמל, אל העיר התחתית. בדרך תחוו את יום כיפור ממש בתוך הבתים ולא רק בחזית הרחוב. יעד טוב לסיים את הירידה הוא המושבה הגרמנית בשדרות בן גוריון, שם תשכחו שאתם בעיר אמיתית ישראלית ביום כיפור, ויותר יהיה לכם קל לדמיין עיירה אירופאית ביום ראשון של מנוחה.

לדמיין עצמכם באירופה הקלאסית. המושבה הגרמנית (צילום: יאיר זיידנר)

דרך נוספת לרדת מראש ההר לתחתיתו היא מה"צ'ופצ'יק" של הכרמל - סטלה מאריס, ששמה העברי הוא "רכס כוכב הים", וממנו יורד שביל לעבר מערת אליהו, הנמצאת בשולי שכונת בת גלים, קרוב לים. אין טעם לעשות דרך זו בשעות החמות מכיוון שהמסלול חשוף לשמש. מרחובות שכונת כרמליה, בעיקר מהרחובות התחתונים כמו ויצו ושלומציון המלכהו, יפרש מולכם הכרמל הנוחת אל הים התיכון, ובתצפיות מהרחובות הדרומיים של שכונת דניה, אגב התפעלות מהארמונות שמתפקדים כבתים, תוכלו לקבל קצת מהיופי של יערות הכרמל במבט אל שוויצריה הקטנה.