האוצר: פטור מארנונה לנכס ריק - רק לחצי שנה
ועדת הכספים ביקשה לדון בהצעת חוק מלפני שנתיים, לפיה יש להגביל את הפטור מארנונה לבעלי נכסים שניזוקו או נהרסו ל-3 שנים - אך נקלעה למחלוקת עם האוצר, שמקדם חוק חדש לפיו הפטור יוגבל ל-9-6 חודשים בלבד. מטרת החוק היא לעודד את בעלי הנכסים להשכיר אותם כדי לסייע למצוקת הדיור
האם בעלי נכסים שנהרסו או ניזוקו ייאלצו בקרוב להיפרד מהפטור לתשלום ארנונה? לפי חוק חדש שמקדם משרד האוצר - לפיו יש להגביל את הפטור מארנונה לנכסים אלה ל-6-9 חודשים בלבד, במטרה לעודד את הבעלים לשפצם כדי להקל על מצוקת הדיור - התשובה חיובית.
כתבות נוספות בנושא ארנונה בערוץ הנדל"ן :
- הבניין ריק - הארנונה גבוהה. מה עושים?
- אז למה לי ארנונה עכשיו: כך נתנהל מול העירייה
- פטור מארנונה למפעלים שיעסיקו בעלי מוגבלויות
ועדת הכספים החלה היום (ג') לבחון את הגבלת הפטור הקיים מארנונה על נכסים שנהרסו או ניזוקו, אך נקלעה למחלוקת עם האוצר על תקופת הפטור. הוועדה ביקשה לקדם הצעת חוק של הממשלה מלפני שנתיים להגבלת הפטור לשלוש שנים, אבל הופתעה כשנציג אגף התקציבים באוצר הודיע על כוונת המשרד לקדם את החוק החדש בעקבות דו"ח טרכטנברג.
"הממשלה נוהגת בחוצפה כשהיא ממחזרת הצעה דומה שלה, שנכללה בחוק ההסדרים האחרון ללא התייעצות עם הוועדה", הגיב יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. הוא ציין כי הוועדה פיצלה בשעתו את הצעת הממשלה מחוק ההסדרים בגלל התנגדות מרכז השלטון המקומי. היום היא התכוונה לקדם את החקיקה שמונחת על שולחנה יותר משנתיים, לפני שנולד דו"ח טרכטנברג - כך שלטענתה יוזמת האוצר מיותרת.
עם זאת, המחלוקת שנחשפה לגבי תקופת הפטור, אילצה את הוועדה למנות צוות שידון עם האוצר על תקופה מוסכמת שתובא לאישור הוועדה בתוך מספר שבועות. זאת, תוך מתן פתרון למקרים חריגים של מבנים שלא ניתנים לשיפוץ - כך שהבעלים לא ייענשו פעמיים בתשלומי ארנונה, שיתווספו על אובדן ההכנסות מהנכסים.
"להתמקד רק בפילים לבנים"
נציג האוצר, צחי דוד, אמר כי ההחלטה לקצר בחוק חדש את תקופת הפטור אכן נבעה מהצורך החברתי למצוא פתרונות למצוקת הדיור. כוונת הממשלה בחוק החדש היא לחייב את הבעלים של נכס שלא שופץ בארנונה כפולה - אם לא ניצל את תקופת הפטור. לדבריו, ההחלטה על קיצור הפטור נבעה מכך ש"פטור מלא לאורך זמן פוגע במוטיבציה של בעלי הנכסים לשפצם. יש בארץ אלפי יחידות דיור ריקות שראוי להחזיר אותן לשימוש".
חברי הוועדה התנגדו להגבלת הפטור לתקופה כה קצרה. ח"כ יעקב אדרי (קדימה), לשעבר ראש עיריית אור עקיבא, סיפר מניסיונו על בעלי מבנים תעשייתיים שהושבתו, אשר אינם יכולים להשכיר את נכסיהם, ונאלצו לפרק את הגגות כך שלא ניתן להשתמש בהם. הוא הציע פטור ממושך של יותר משלוש שנים, שאחריהן ישלמו הבעלים ארנונה מדורגת מספר שנים, ואם לא יצליחו להשכיר את הנכס - יהיו פטורים מארנונה.
עו"ד רונית פלג מהתאחדות התעשיינים אמרה כי "קיצור הפטור לא הגיוני לתעשיין שכבר הפסיד מהשבתת מפעלו בפריפריה, ואין דורש לנכס גם אחרי שנמסר למפרק. צריך להבדיל בין אדם שהנכס שלו ניזוק ללא תקנה לבין מי שמסיבות אחרות לא משפץ אותו. טווחי הזמן הם בלתי אפשריים. צריך לקבוע משך זמן ארוך יותר לפטור".
עו"ד כפיר כהן ממרכז השלטון המקומי תמך עקרונית בהגבלת הפטור - בתנאי שייקבע לפי אמות מידה סבירות. "יש לשים סוף לפטור הבלתי מוגבל, בגללו אלפי נכסים עומדים בשיממונם, ומעבר להיעדר השימוש, הם הופכים למפגע תברואתי ולאכסניה לפשיעה ואף מכערים את הערים. כל זה בנוסף לאובדן הכנסות של הרשויות המקומיות. אלה כבר לא פילים לבנים אלא ממותות שחורות". כהן הדגיש כי מגבלת הפטור צריכה להיות בלוחות זמנים סבירים. "אנחנו מבקשים תקופה של שנה וחצי עד שנתיים, ומתום תקופת הפטור חיוב הארנונה יהיה לא לפי התעריף הרגיל, אלא בהתאם למיקום הנכס בתוכנית בניין ערים".
נציג האוצר הסכים כי "פתרון למקרים חריגים צריך להינתן בוועדות ערר". גפני סיכם את הדיון בדרישה שהחוק לא יסתפק בהקמת ועדות ערר למקרים חריגים, אלא יכלול פתרונות מובנים למקרים יוצאי מהכלל - כגון בתי המגורים שנהרסו בכיכר העצמאות בנתניה בעקבות פיצוץ בלוני הגז, וכיום הדיירים מתקשים לשקם את בתיהם ואפילו לעמוד בדמי השכירות של המגורים הזמניים.
"לא ניתן לקדם חוק, אם בדרכו הוא ידרוס אנשים עם מקרים בעייתיים", אמר גפני. הוא הנחה את נציגי הוועדה - הח"כים יעקב אדרי (קדימה) וציון פיניאן (ליכוד) - לגבש עם האוצר נוסח מוסכם של החוק, ש"יחריג את מי שצריך לפרק זמן סביר ויתמקד רק באותם 'פילים לבנים' שניתנים לשיפוץ כדי להגדיל את היצע הדיור למגורים".
לפנייה לכתב/ת 
