שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלום הורי כיתה א': להתמודד בקלות עם המעבר לבי"ס
    ההתרגשות לקראת הכניסה לכיתה א' לא פוסחת גם על ההורים, שלעתים חרדים וחוששים יותר מהילדים עצמם. מה כדאי לדעת לפני תחילת הלימודים ואיך להתכונן לכניסתו של הילד למסגרת החדשה? חיים עמית מסביר - ומרגיע

    מי מתרגש יותר בכניסה לכיתה א', ההורה או הילד? דווקא עם בני השלישי הייתי במתח רב לפני כניסתו לכיתה א'. הכרתי אותו זה מכבר כילד רגיש שסבל מקשיי פרידה בגן הילדים. נוסף על כך, היה לו קשה במעבר דירה שעשינו לא מכבר, בסוף חודש יולי.

     

    לשמחתי, היום הראשון ללימודים עבר בקלות יחסית: הוא אמנם משך אותי מעט אחורה כשיצא מהמכונית בפתח בית הספר, אבל נפרד ממני בקלות בכיתה. למחרת הוא שוב הלך ללא בעיות לבית ספר, והתחלתי לחשוב שאולי הגזמתי בדאגתי אליו.

     

    עוד כתבות של חיים עמית בערוץ הורים :

     

    אבל בלילה היו לו כבר סיוטים, ולמחרת בבוקר הוא אמר שקשה לו להיפרד ממני. כשהגענו לבית הספר הוא לא רצה לצאת מהמכונית, ואחר כך גם לא רצה להיכנס לכיתה.

     

    מה מלחיץ את הילדים?

    היה לי קשה. לבי נפל בקרבי, אך לא נבהלתי. הייתי מוכן לכך. ניסיתי להבין יחד איתו מה קשה לו. הוא אמר שילדים מציקים לו, וגם שחם לו בחוץ ולכן הוא נשאר בכיתה בהפסקות. אחר כך אמר שמה שיותר מפחיד אותו זה ששיעורי הבית  קשים, ועל אף שהוא מתאמץ הוא לא מספיק לסיים אותם בכיתה.

     

    הוא ביקש שאדבר עם המורה, ולאחר שהבטחתי לו שאעשה זאת, הוא הסכים להישאר בבית ספר. בסיום הלימודים של אותו יום הוא חזר הביתה שמח וטוב לב.

     

    בערב שוחחתי איתו שוב, ביוזמתי, על היום שהיה לו בבית ספר. קיוויתי שהוא יאמר לי דברים טובים, אך הוא הסביר לי שהוא בלחץ מדברים רבים: הוא מפחד שלא יהיה לו בתיק כל מה שהמורה מבקשת להוציא, שישכח להביא מחק ואז לא יוכל למחוק את מה שיכתוב אם יעשה טעות, שיש ילד שכל הזמן מעצבן אותו, ושהוא מפחד שלא ישמע את הצלצול לסיומן של ההפסקות.

     

    לא היה לי קל להקשיב לכל הדברים שמפחידים אותו, וברובם גם לא ממש יכולתי לעזור לו. במה שיכולתי, עזרתי לו, למשל להקפיד על סידור התיק ביחד. אבל כנראה שמה שבעיקר עזר לו זה עצם ההקשבה שלי.

     

     

    הורים לא מוכנים לא יוכלו לעזור לילדיהם (צילום: shutterstock )
    הורים לא מוכנים לא יוכלו לעזור לילדיהם(צילום: shutterstock )

     

    הכנה מוקדמת של ההורים

    ילדים מגיעים לבית ספר כשהם בדרך כלל מוכנים לקראת מה שנדרש מהם לעשות בבית הספר. בגן עובדים איתם בשלב מוקדם ולאורך תקופה ארוכה על מוכנות לכיתה א', מבחינה שכלית, רגשית וחברתית.

     

    לעומת זאת, הוריהם, במיוחד אלה שעבורם זו הפעם הראשונה להיפגש כהורים עם כיתה א', מגיעים לכניסת ילדיהם לבית הספר כמעט ללא שום הכנה.

     

    לכל היותר הם שומעים הרצאה כללית העוסקת בנושא, וגם אליה לא כולם מגיעים. וזו כמובן טעות, שכן הגורם החשוב ביותר להתמודדות מוצלחת של ילדים במצבי מעבר בחיים (החל במעבר מהנקה לאכילה מוצקה, מעבר ממיטת תינוק למיטת נוער, וכלה במעבר דירה ובשינוי מסגרת לימודית כמו כניסה לגן ולכיתה א') היא מוכנות טובה של הוריהם למצבים אלה.

     

    חשוב שהורים יגיעו למצבים רגישים כאלה בחיי ילדיהם בטוחים בעצמם, מודעים למי הם ומי ילדיהם, מבינים היטב מה מתאים לילדיהם ומה מתאים להם, להוריהם.

     

    חשוב שהורים יבהירו לעצמם בתחילת תהליך המעבר של ילדיהם ציפיות מתאימות, יגדירו מטרות ריאליות, יבצעו הערכה של קשיים אפשריים שעלולים להתעורר אצל ילדיהם, ויפתחו גישה אופטימית לגבי יכולתם לעזור לילדיהם.

     

    כשהורים לא מגיעים מוכנים למצבי מעבר של ילדיהם הם עלולים להעביר להם חרדות, לחצים, חוסר ביטחון, ובכל מקרה לא יהיו ערוכים מספיק טוב לסייע לילדיהם אם אלה יתקלו בקשיים.

     

    אז איך להתאים את המסגרת החדשה לחיים? רעיון זה של מוכנות הורית במצבי מעבר של ילדים נכון במיוחד בכניסת הילד לכיתה א'. זהו, כאמור, המפגש הראשון המשמעותי של הילד ושל הוריו עם מסגרת לימודים פורמלית, דרשנית הרבה יותר מאשר גן הילדים.

     

    מפגש מסוג זה יכול לעורר אצל הילד ואצל הוריו רגשות סוערים של חרדה, דאגה, תקווה, תסכול, אכזבה, העלולים להקשות מאוד על התמודדות המשפחה בתקופה סוערת זאת.

     

    ברצוני להציע להורים לילדים העולים לכיתה א' מספר רעיונות מנחים שיעזרו להם להכין את עצמם לקראת השינוי החשוב העומד להתרחש בחיי משפחתם. כמובן שעקרונות בסיסיים אלה צריכים להיות מותאמים לילד המסוים, במשפחה המסוימת, ואין לראות בהם כללים מחייבים ומוחלטים.

     

    1. לא לצפות מהילד ציפיות-יתר להישגים בבית ספר

    יש הורים שמשדרים לילד ציפיות גבוהות מאוד להצלחה בכיתה א': ברכישת הקריאה והכתיבה, בהישגים גבוהים בחשבון, בהצטיינות בלימודים בכלל. הם מתחילים בכך כבר בגן.

     

    פעמים רבות ציפיות אלה הן השלכה של תסכולי למידה של ההורים מעברם. כתוצאה מכך הם עלולים להפעיל על ילדם לחץ כבד שיגרום לנסיגה לימודית והתנהגותית שלו.

     

    כדאי להורים לזכור שילדים מגיעים לכיתה א' עם ציפיות טבעיות להישג ולהצלחה, ואין צורך להוסיף עליהן ולהגבירן בצורה מוגזמת. הכלל "כל המוסיף גורע" מדויק מאוד במקרה זה.

     

    2. לסמוך על הילד

    יש הורים שחרדים מאוד מכניסת ילדם לכיתה א' בגלל היסטוריה אישית כאובה שלהם, או בגלל התנסות קודמת לא מוצלחת עם ילדם הגדול, או בגלל נטייה אישיותית להרגיש חרדה במצבים לא ודאיים.

     

    כתוצאה מכך הם עלולים להעביר לילדם את חששותיהם, להגביר את חרדותיו ולגרום לו לפעול ברוח הנבואה שמגשימה את עצמה: הילד יפחד מכישלון, כתוצאה מכך הוא ייכשל, וחרדתו מכישלון עתידי תגדל. חשוב לזכור שכניסת ילד לבית הספר היא הזדמנות לצמיחה אישית שלו.

     

    ילדים רבים סקרניים לגבי כיתה א'. לחלקם אולי נמאס מהגן והם מחפשים שינוי, אתגר, להרגיש "אני גדול". יחס מגונן מדי של ההורים על הילד יחלישו במקום לחזקו.

      

    3. להיערך מראש לקשיים אפשריים של הילד

    לסמוך על הילד אין פירושו להתעלם מקשיים אפשריים שלו במעבר. לעתים מספיקים הקשבה, עידוד קל, פתרון מעשי של בעיה (כמו לקנות מחברת אחרת, לדבר עם המורה, להלבישו בגד מסוים שהוא אוהב), כדי להקל על קשיי הסתגלות טבעיים של ילדים.

     

    יש ילדים שהם חרדים יותר, רגישים ופגיעים ואפשר לשער שהמעבר לכיתה א' יהיה עבורם קשה יותר מאשר לילדים אחרים. הם מצפים מהוריהם שיבינו אותם ולא יאשימו אותם, יעזרו להם בלי לשפוט אותם, ירגיעו אותם ולא יעוררו בהם דאגה מיותרת.

     

    לכן חשוב שהורים יגלו ערנות ורגישות לילדם כדי שלא יופתעו אם יתעוררו אצלו קשיים מיוחדים. ילדים מצפים מהוריהם לשדר להם ביטחון ורגיעה דווקא כשהם, הילדים, נקלעים למצבי לחץ.

     

    4. להתאמץ לפעול בצורה הורית אחידה 

    מאחר שהכניסה לבית הספר מעוררת, כאמור, רגשות אישיים חזקים אצל ההורים, היא עלולה לעורר קונפליקטים קשים ביניהם, שיושלכו על הילד.

     

    מחלוקות הוריות טבעיות סביב עניינים שכיחים כמו כמה זמן להישאר עם הילד בבית ספר או ליד בית הספר, האם לחייב אותו להכין שיעורי בית, האם לעזור לו בשיעורי בית ועוד, עלולות להתפתח למלחמות עולם, בהעדר יכולת הורית לתיאום ולפשרה.

     

    תיאום בסיסי בין הורים בנושאים הקשורים לכניסת ילדם לכיתה א' חיוני עוד יותר דווקא כאשר שני ההורים אינם חיים ביחד (גרושים, פרודים). בהעדרו של תיאום כזה הילד יחוש בלבול רב עקב מסרים סותרים של הוריו, ויקרע בניסיון בלתי אפשרי לרצות את הציפיות המנוגדות שלם.

     

    5. להפגין גישה חיובית כלפי בית הספר 

    חשוב שהורים יתפשו את בית הספר כגורם חיובי, מסייע ורצוי ולא כגורם שלילי, מיותר ועוין. רצוי שהורים יראו את צוות בית הספר כשותפים ולא כאויבים.

     

    הורים שאינם סומכים על בית הספר, שמגלים יחס של חשדנות ואף של עוינות, עלולים להעביר לילדים את רגשותיהם השליליים וליצור גם אצלם עמדה שלילית לגבי בית הספר.

     

    הורים עם כעסים מהעבר על מורים עלולים להגיב בצורה שלילית לא מודעת כלפי המורים הנוכחיים של ילדיהם. על ההורים להיות מודעים לדוגמה האישית שהם נותנים לילדיהם בכל מה שנוגע להתייחסותם לבית הספר: באמירות לגבי בית הספר והמורים, בנוכחות בפגישות עם מורים, בהתגייסות לעזרה לבית ספר ועוד.

     

    כמובן, שלסמוך על בית הספר אין פירושו הסכמה עיוורת עם בית הספר ואמירת "הן" לכל אמירה של המורים לגבי הילד. על ההורים להתערב במקרים שבהם הם מרגישים שנעשה עוול ברור לילדם, אבל עליהם לעשות זאת בצורה מתונה ומכבדת. כדאי שהורים יזכרו שילדם צופה בהתנהגותם ולומד ממנה, גם אם נדמה להם שהוא לא ער לה.

     

    6. לשתף את בית הספר בקשיים של הילד ו/או של המשפחה

    אחד הביטויים החשובים לגישה חיובית של הורים כלפי בית הספר היא נכונותם לשתף את בית הספר בקשיים רלוונטיים של הילד ו/או של המשפחה.

     

    כאשר ידועות בעיות העלולות להקשות על הסתגלות הילד לבית הספר או על מילוי חובותיו, עדיף ליידע מוקדם ככל האפשר את צוות בית הספר. כך למשל, יידוע המורה על קשיים מוטוריים של ילד תאפשר לה לגלות הבנה להתנהגות מגושמת של הילד בכיתה.

     

    בעקבות כך, הילד יהיה פחות חרד להגיע לבית הספר ויצליח לקום בבוקר טוב יותר. או למשל שיתוף מתאים של המורה במשבר משפחתי נוכחי יסייע למורה לגלות הבנה לנסיגה זמנית אפשרית בתפקודו של הילד בבית הספר.

     

    7. להפריד בין חששות ההורים לפחדים של הילד 

    ההכנה הטובה ביותר שהורים יכולים לעשות לקראת מצבי שינוי ומעבר של ילדם היא כאשר הם מצליחים להפריד בין ציפיות וחרדות אישיות שלהם לבין צרכים, יכולות ורגשות של ילדם, ומרגישים מספיק בטוחים לסייע לילדם להתמודד עם אתגרי השינוי והמעבר.

     

    הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני. הכתבה מבוססת על ספרו החדש "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך", בהוצאת מודן. לאתר של חיים עמית

     





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שלום הורי כיתה א': להתמודד בקלות עם המעבר לבי"ס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לתת לילדים ביטחון בכניסה לכיתה א'
    צילום: shutterstock
    חיים עמית
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים