שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיפולים נגד סרטן: מה הנזק שהם גורמים?
    בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים כי הטיפולים האגרסיביים המצליחים למגר את מחלת הסרטן, כמו טיפולי קרינה וכימותרפיה, עלולים לגרום למחלות קשות נוספות, כך מדווח "זמנים בריאים". אחד הפתרונות שמומחים מציעים: מעקב צמוד למשך כל החיים

    אנשים חולים בסרטן, נלחמים על חייהם, ומנצחים את המחלה. אבל דווקא כשהחיים חוזרים, לכאורה, לשגרה, הגוף שב ומאותת להם שמשהו לא בסדר.

     

    לפעמים אלה רק בעיות זיכרון, לעיתים כשל בפעילות הלב, ובחלק מהמקרים מדובר בגידול סרטני חדש ששב וטורף את חייהם. המכנה המשותף לכל המחלות הללו: הן נגרמות על ידי הטיפולים נגד הסרטן שבזכותם ניצלו חייהם.

     

    עוד כתבות על המאבק במחלת הסרטן ב- ynet:

     

    זה בדיוק מה שקרה לעידן (שם בדוי‭,(‬ ילד בן 7 שחלה בילדותו בסרטן הדם. "לא היו שום רמזים שיש לו מחלה קשה‭,"‬ נזכרת אמו. "הוא התחיל ללכת לגן כמה חודשים קודם. "יום אחד הוא הרגיש לא טוב, והרופאה אמרה שזה ויראלי.

     

    "בוקר למחרת דאגנו שהוא מתייבש, ולקחנו אותו לבית החולים. האחות הבחינה מיד בסימנים הכחולים על עורו, וביקשה לערוך לו בדיקות דם. שעתיים אחרי זה ירד אלינו מנהל המחלקה וביקש שנחזור על הבדיקות. בשום שלב לא עלה בדעתנו שמדובר במשהו מסוכן. כשאמרו שיש לו סרטן - התמוטטנו‭."‬

     

    עידן קיבל במשך חודשים טיפולים כימיים חזקים שריפאו את המחלה. הוא המשיך את שגרת חייו ככל ילד בריא בגילו, אבל החיים זימנו למשפחה הפתעה לא נעימה נוספת: חמש שנים אחרי שחלה עידן בפעם הראשונה, התברר שפיתח סיבוך כתוצאה מהטיפולים הכימיים שקיבל כשהיה תינוק ונזקק בדחיפות להשתלת מח עצם.

     

    תופעות מאוחרות שנובעות מהטיפול המוצלח

    עידן לא לבד. על פי ההערכות, בישראל חיים כיום בין 200 ל‭300-‬ אלף אנשים שהחלימו מסרטן. רבים מהם סובלים מדי שנה מתופעות מאוחרות שנובעות הטיפול שבזכותו הבריאו.

     

    ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות בטיפולי קרינה ובטיפולים הכימיים העלתה את סיכויי ההישרדות של חולים במחלה. אבל הטיפולים הללו, שאי אפשר בלעדיהם, הם למעשה חרב פיפיות. מצד אחד מרפאים, מצד אחר עלולים לגרום לשורה של סיבוכים ומחלות חדשות, שעשויות להסתיים רע לא פחות מהמחלה המקורית נגדה שימשו.

     

    המידע אודות סכנות הטיפולים נגד סרטן קיבל לפני חודשיים חשיפה גדולה בארה"ב כשמגישת התוכנית הפופולרית 'בוקר טוב אמריקה' - רובין רוברטס, שהחלימה מסרטן השד - הודיעה בשידור חי כי טיפולי הקרינה והכימותרפיה שעברה לפני חמש שנים וריפאו אותה, גם פגעו קשות במח העצם שלה.

     

    רוברטס דיווחה לצופים כי היא מתחילה לעבור סידרת טיפולים כימיים חדשה, שבסופם תעבור השתלת מח עצם שתרמה לה אחותה.

     

    "לפני כמה שבועות, במהלך בדיקה לא נעימה שנועדה לשאוב מגבי מח עצם לבדיקה, קיבלתי את ההודעה שלמחרת אראיין את הנשיא אובמה‭,"‬ כתבה רוברטס באתר האינטרנט של חדשות ‭.ABC‬

     

    "הצירוף של קבלת ההודעה על הראיון החשוב בקריירה שלי בזמן שקודחים לי בגב הזכיר לי שצריך חוש הומור בזמן שאנחנו מזנקים אל תוך תיאטרון האבסורד של החיים. הרופאים אומרים לי שאחלים - ואני יודעת שכך יהיה‭."‬

     

    "זיהוי הסיבוכים הרפואיים המאוחרים של הטיפולים נגד סרטן והטיפול בהם הוא נושא חם מאוד בעולם הרפואה כרגע‭,"‬ אומר פרופ' גדי רנרט, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן של שירותי בריאות כללית.

     

    "ככל שאתה מצליח יותר בטיפולים נגד המחלה, יש יותר אנשים שמחלימים ממנה. אבל ההחלמה הזו מושגת בזכות אמצעים קשים ביותר שמופעלים נגד המחלה, בהם כימותרפיה וטיפולי קרינה, שעלולים לגרום לנזקים עתידיים חמורים מאוד.

     

    "לכל טיפול יש את הנזקים שלו. תרופה כמו אדריאמיצין, שניתנת נגד המון סוגים של סרטן, פוגעת בשריר הלב. גם אחרי 20 שנה, מי שקיבל אותה עלול לפתח אי ספיקת לב. אנשים שקיבלו הקרנות לבית החזה נגד סרטן בלוטות הלימפה יכולים לפתח גידולים של רקמות החיבור באזור הקרינה אחרי שנים. הדוגמאות לפגיעות כאלה הן אינסופיות‭."‬

     

    רשימת הסיבוכים המאוחרים ארוכה. בעיות בלב, בכליות, בכבד ובריאות, עקרות, בעיות עיכול ופגיעה בזיכרון הן רק חלק ממנה. למרבה האירוניה, אחד הסיבוכים הקשים ביותר של הטיפולים נגד סרטן הוא התפתחות גידול סרטני חדש.

     

    טיפול כימותרפי. מגדיל את הסיכויים לגידול חדש (צילום: shutterskock)
    טיפול כימותרפי. מגדיל את הסיכויים לגידול חדש(צילום: shutterskock)

     

    תורת הטיפול בשורדים

    על פי נתונים שפורסמו לאחרונה בארה"ב, גידולים סרטניים שנגרמו על ידי טיפולים נגד סרטן קודם נמצאים במקום השישי בשכיחותם מבין כלל הגידולים הממאירים.

     

    "ככל שהטיפול קשה יותר, הסכנה הפוטנציאלית גדלה‭,"‬ אומר פרופ' רנרט. חולת סרטן שקיבלה טמוקסיפן והשתחררה מהטיפול - יכול להיות שאין לה ממה לחשוש. אבל מי שקיבל קרינה במינונים גבוהים צריך לדעת שהוא נמצא בקבוצת סיכון לפתח גידול נוסף.

     

    "מחשבה שקבוצת השורדים דורשת תשומת לב מיוחדת מתחילה לחלחל כיום בכל העולם. בכל הכנסים הגדולים בתחום האונקולוגיה יש ישיבות שמוקדשות במיוחד לתחום הזה. רק עכשיו מתחילים לפתח את תורת המעקב והטיפול בשורדים האלה".

     

    בראש הגורמים להופעת גידול נוסף עומדים טיפולי הקרינה. במחצית הראשונה של המאה ה‭20-‬ שימשה קרינה מייננת כטיפול במגוון של מחלות שפירות, מדלקות גרון ואקנה ועד בעיות פוריות. כמה עשרות שנים לאחר מכן התגלה הקשר בין חשיפה לקרינה כזו ובין התפתחות גידולים שפירים וממאירים.

     

    אחת הדוגמאות העצובות לנזקיה הקשים של הקרינה הרפואית היא סיפורם של ילדי העולים מארצות צפון אפריקה, שהוקרנו בשנות ה‭50-‬ נגד פטריית הגזזת שממנה סבלו.

     

    בקרב עשרות אלפי העולים שטופלו בקרינה נמצאו שיעורים גבוהים של גידולי ראש וצוואר, בהם גידולי מוח, בלוטת התריס ובלוטות הרוק. כיום מקושרים סוגים שונים של לוקמיה (סרטן הדם) בוודאות לחשיפה לקרינה.

     

    הסיכון להופעת המחלה עקב טיפולי קרינה תלוי בכמה גורמים, בהם כמות מח העצם שנחשף לקרינה וכמויות הקרינה ששימשו לטיפול. רוב המקרים מתפתחים בתוך שנים מהטיפול הראשון. אולם חלק מהגידולים מאובחנים בתום 15 שנים ויותר מרגע החשיפה.

     

    לא רק לעוצמת הקרינה יש חשיבות, אלא גם לאזור שטופל. זאת משום שהגידולים הסרטניים החדשים נוטים להתפתח באזור שהוקרן או סמוך לו. איברים מסוימים, בהם השדיים ובלוטת התריס, פגיעים יותר להשפעות הקרינה.

     

    גם הגיל קובע -צעירים יותר מועדים לחלות יותר

    גם גיל החולים בעת קבלת הטיפולים הוא גורם חשוב: הסיכון לפתח סרטן שד אחרי קרינה גבוה יותר בנשים שטופלו כנערות צעירות מאשר בנשים שנחשפו לקרינה בגיל מבוגר יותר. לגיל החולה בעת קבלת הטיפול יש משמעות גם כשמדובר בגידולים בריאות, בבלוטת התריס, במערכת העיכול ובעצמות.

     

    בחלק מהמקרים, מתן כימותרפיה במקביל לקרינה מגדיל את הסיכון למחלה חדשה. גיל מעבר מוקדם, לעומת זאת, כנראה מקטין את הסיכון לסרטן השד עקב טיפולי קרינה.

     

    גם הטיפולים הכימיים, המשמשים לחיסול התאים הסרטניים, קשורים בחלק מהמקרים להתפתחות סרטן נוסף. המחלה השכיחה ביותר שנגרמת כתוצאה מכימותרפיה היא לוקמיה.

     

    מחלה שמתפתחת כתוצאה מהטיפול הכימי נוטה להיות קשה יותר לטיפול מלוקמיה 'רגילה‭.'‬ הסיכון גדל עם המינון, ולכן, ככל שהטיפולים ארוכים יותר, הסכנה גדלה. אולם גם מינונים גבוהים של תרופות בפרקי זמן קצרים עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה.

     

    הסיכון להתפתחות לוקמיה כתוצאה מהטיפולים מתחיל לעלות שנתיים אחרי קבלת הטיפולים. הוא מגיע לשיאו בתום חמש עד עשר שנים מהטיפול, ואז יורד בהדרגה.

     

    סוגי סרטן מסוימים עלולים אף הם להגדיל את הסיכון להתפתחות גידול סרטני נוסף. אנשים שהחלימו מסרטן בלוטות הלימפה על שם הודג'קין נמצאים בסיכון גבוה פי 3 לפתח סרטן אחר ביחס לאוכלוסייה הכללית.

     

    אחד מחמישה חולים כאלה יפתח גידול סרטני נוסף בשני העשורים הראשונים אחרי הטיפול. סיכון מוגבר ללוקמיה קיים בקרב חולים שטופלו בתרופות כימיות מסוימות, ובקרב חולים שטופלו בשילוב של תרופות וקרינה.

     

    טיפולי קרינה מעלים את הסיכון לגידולים מוצקים בקרב חולים בלימפומה על שם הודג'קין בנתיב שבו עברה הקרן. הגידול השכיח ביותר אצל חולות לימפומה שהחלימו הוא בשד, והוא גבוה במיוחד אצל מי שעברו הקרנות למרכז החזה לפני גיל ‭.30‬ גם הסיכון לסרטן ריאות גבוה יחסית אחרי הטיפולים נגד המחלה.

     

    חולים בסרטן הערמונית שטופלו בקרינה או בברכיתרפיה (גבישים רדיואקטיביים הפולטים קרינה) נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לפתח סרטן נוסף.

     

    מחקר ישראלי שנערך בבית החולים בילינסון גילה כי חולים שעברו הקרנות נמצאים בסיכון גבוה ב‭80%-‬ לפתח סרטן בפי הטבעת. הגדלת הסיכון להופעת גידול סרטני נוסף בגלל הטיפולים מוכרת גם בחולי סרטן האשכים, סרטן השחלות, סרטן השד וסרטן צוואר הרחם.

     

    תופעות הלוואי המאוחרות של הטיפול משמעותיות במיוחד כשמדובר בילדים. הטיפולים האגרסיביים עלולים לפגוע במערכות רבות בגוף. תופעות מאוחרות של הטיפול, שעשויות להופיע שנים רבות אחרי ההחלמה, כוללות בעיות בכלי הדם, בעיות בריאות, פגיעה בכבד ובכליות, בריחת סידן, קומה נמוכה, השמנה ובעיות בזיכרון ובראייה.

     

    בגלל שיעורי ההחלמה הגבוהים מסרטן בילדוּת (העומדים על יותר מ‭80%-‬ בקרב ילדים בישראל) והסיכוי לתוחלת חיים ארוכה בקרב מי ששרד את המחלה בגיל צעיר, עולה גם הסיכון לפיתוח גידול סרטני נוסף כתוצאה מהטיפולים. בין סוגי הסרטן שעלולים להופיע בעקבות הטיפולים אצל ילדים: סרטן השד, סרטן בלוטת התריס, גידולי מוח, גידולים בעצמות, ולוקמיה.

     

    ילדים שהחלימו - סיכוייהם לחלות שוב, עולים

    "לפני כמה עשרות שנים, נושא הסיבוכים של הטיפולים לא עמד בכלל על הפרק, כי ילדים לא החלימו מסרטן‭,"‬ אומר פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ויו"ר האיגוד להמטולוגיה-אונקולוגיה ילדים.

     

    "ככל שהתקדמה הרפואה, הנושא הזה הפך מרכזי מאוד בשטח שלנו. המערכה המדעית והמחקרית שאנחנו מנהלים כיום נגד המחלה מתנהלת בשתי חזיתות: באחת, נעשה מאמץ לקדם את המחקר ולמצוא דרכי ריפוי. בחזית האחרת, אנחנו נאבקים לשנות את הטיפולים היעילים יותר, כך שמחיר הטיפול מבחינת ההשפעה העתידית על בריאותם של המחלימים יהיה קטן ככל האפשר. שתי המערכות מתקיימות זו בצד זו, ושתיהן חשובות באותה מידה‭."‬

     

    בשניידר משתמשים כיום בבדיקה חדשנית שפותחה בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, אשר נועדה לגלות מראש אילו ילדים חולי לוקמיה צריכים לקבל כימותרפיה אגרסיבית במיוחד, ובאילו ניתן לטפל במינונים נמוכים יותר, על מנת לחסוך מהם את תופעות הלוואי העתידיות הקשות. בשיתוף האגודה גם הוקם מרכז נתונים ארצי, שמשמש למעקב ארוך טווח אחר הילדים החולים והמחלימים.

     

    "להבדיל ממבוגרים, ילדים חולי סרטן מטופלים על פי פרוטוקולים אחידים בכל העולם ומדויקים, שקובעים בדיוק מי יקבל איזה טיפול ובאילו מינונים, דבר שמאפשר לעקוב במדויק אחר ההשלכות של הטיפולים בהם במשך שנים‭,"‬ אומרת מירי זיו, מנכ"ל האגודה.

     

    המחשבה על בריאותם העתידית של הילדים הנאבקים בסרטן היא זו שמכריעה לעתים אילו טיפולים יקבל הילד החולה. "אם ילד מקבל קרינה למערכת העצבים, למוח, עלולה להיגרם פגיעה מסוימת ביכולת האינטלקטואלית שלו לאורך זמן‭,"‬ אומר פרופ' יניב.

     

    "כמו כן, עלולים להופיע גידולים משניים בשדה הקרינה, ופגיעה במערכת האנדוקרינית, שיכולה לגרום להפרעה בגדילה, שהיא משמעותית במיוחד אצל ילדים. תרופות כימיות עלולות לגרום לפגיעה בלב ובריאות. לכל תרופה יש תופעות לוואי מוכרות משלה.

     

    "אנחנו בונים את הטיפול תוך התחשבות מקסימלית בתופעות הלוואי. אם תרופה מסוימת גורמת לפגיעה בפוריות אצל בנים, אנחנו מעדיפים להשתמש בתרופה אחרת; אם הקרנה לבית החזה אצל בנות מעלה דרמטית את הסיכון לסרטן השד, אנחנו מעדיפים להשתמש בטיפול אחר. למרות הדאגה, צריך לזכור שרוב המטופלים יחלימו בלי תופעות לוואי משמעותיות‭."‬

     

    מעקב רפואי קבוע - גם אחרי ריפוי מלא

    אחד הנושאים המצוי כיום בדיונים נרחבים בקרב אנשי המקצוע הוא שאלת המעקב הרפואי אחר המחלימים מסרטן: כמה זמן צריך לעקוב אחר כל חולה, ובאילו אמצעים. גופי הבריאות המובילים בעולם ממליצים על בדיקה שנתית בידי מומחה שמכיר את הסיכונים המאוחרים של המחלה, גם שנים רבות לאחר הריפוי.

     

    פרופ' רנרט הפיץ לפני שנתיים הנחיות לרופאי המשפחה של שירותי בריאות כללית כדי להעלות את המודעות שלהם לתופעות הלוואי המאוחרות שעלולות להופיע אצל חולי הסרטן שהחלימו.

     

    "זה עולם חדש לגמרי‭,"‬ אומר פרופ' רנרט. "צריך לבנות תורה שלמה וחדשה, שמתחשבת בכל מיני מרכיבים. למשל: אם אישה הוקרנה קשות לבית החזה, אולי אהסס יותר לשלוח אותה לממוגרפיה כדי לא להעמיס קרינה על מקום שכבר הוקרן מסיבה אחרת‭."‬

     

    כמה זמן צריך להמשיך בכך? תלוי את מי שואלים. בבית החולים שניידר נהוג לעקוב אחר הילדים שהחלימו מסרטן כל החיים. כל ילד שהחלים מגיע לשם פעם בשנה, שם הוא מופנה לבדיקות מתאימות, לפי סוג הטיפול שעבר.

     

    "למרות שאדם נחשב בריא אם חלפו חמש שנים מרגע האבחנה, הביולוגיה לא מכירה בשום דבר משמעותי שמתרחש בגוף אחרי חמש שנים‭,"‬ אומר פרופ' יניב. "ככל שחולף הזמן, הסכנה שהמחלה הראשונה תחזור קטנה; אבל הבעיות שקשורות בטיפול - וכנראה גם במבנה הגנטי של המטופלים - מחייבות מעקב רפואי הדוק לאורך כל החיים‭."‬




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טיפולים נגד סרטן: מה הנזק שהם גורמים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים