שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "רוב הנכסים של עיריית י-ם הוקצו לחרדים ודתיים"
    מפה מקוונת שיצרו "הסדנא לידע ציבורי" ותנועת "התעוררות" מספקת מידע מפורט לציבור הרחב על כ-2,600 נכסי הנדל"ן של עיריית ירושלים. לפי הנתונים, 54% מהנכסים שעברו לשימושים חדשים - הוקצו לאוכלוסייה החרדית והדתית. בעירייה טוענים: הנתונים אינם נכונים, הקמנו עשרות מבנים לציבור הלא חרדי

    נראה כי תופעת "האח הגדול" ממשיכה להתפשט - אך הפעם לטובתנו. אחרי שדיווחנו כאן באחרונה על האתר החדש של המרכז למיפוי ישראל, בו ניתן לקבל מידע על נכסי נדל"ן ושכונות מגורים בכל רחבי הארץ, בירושלים יוצאים ביוזמה דומה.

     

    כתבות אחרונות בערוץ הנדל"ן :

     

    מפה מקוונת חדשה מספקת עבורכם מידע מפורט על כ-2,600 נכסי נדל"ן של עיריית ירושלים. במפה ניתן למצוא נתונים על השימוש בנכסי הנדל"ן הללו, מיקומם ולטובת מי הם מוקצים. כמו כן, עמותות שמעוניינות לקבל הקצאה של מבנה כדי לבצע את פעילותן, יוכלו לבדוק היכן יש מבנים, לאיזו פעילות הם מתאימים ומתי הם מתפנים.

     

    היוזמה נולדה כחלק מפרויקט רחב להנגשת מידע של הרשויות המקומיות בישראל לטובת הציבור, שאותו מובילות "הסדנא לידע ציבורי", תנועת "התעוררות" וגופים נוספים. בבסיס הפרויקט עומדת התפיסה, לפיה יש להנגיש את כלל המידע המצוי בידי הרשויות - לציבור הרחב.

     

    את המפה ניתן למצוא בימים אלה באתר של "הסדנא לידע ציבורי". בעתיד ניתן יהיה למצוא אותה גם באתר העירוני של עיריית ירושלים. איך מקבלים מידע על הנכסים? פשוט נכנסים למפה, לוחצים עם העכבר על הנקודה המבוקשת - ומקבלים את הפרטים.

     

     

    המפה המקוונת עם נכסי הנדל"ן של עיריית ירושלים (צילום: google maps)

     

    רוב הקצאות הנכסים - לפעילות חרדית

    על פי הנתונים שאספו "הסדנא לידע ציבורי" ותנועת "התעוררות", מתוך 2,600 נכסים ברחבי הבירה, 40.66% מהם משמשים לפעילות חינוך ונוער, 26.22% משמשים לגני ילדים, 6.22% לישיבות, 2.12% לפעילויות פנאי והשאר לשימושים נוספים (כגון אמנויות, גלריות ועוד).

     

    עוד עולה מהנתונים כי מאז כניסתו של ניר ברקת לתפקידו כראש עיריית ירושלים בדצמבר 2008, כ-304 נכסים "עברו ידיים" לשימושים חדשים. 164 מכלל הנכסים הללו, שהם 54%, הוקצו לטובת פעילות דתית או חרדית. 

     

    כמו כן, ב"סדנא לידע ציבורי" ובתנועת "התעוררות" טוענים כי מניתוח הקצאת נכסים לאוכלוסיות השונות עולה, שכ-20% מכלל הנכסים מיועדים לציבור החרדי ורק כ-5.5% מהנכסים מיועדים לשימוש הציבור הערבי. "שאר הנכסים הם לשימוש כללי, או כזה שמהנתונים קשה לזהות לטובת מי הם מיועדים", נמסר.

     

    באשר לעמותות, גם כאן ניתן לראות לא מעט נכסים המיועדים לשימוש חרדי ודתי. על פי הנתונים, קרן ירושלים מחזיקה ב-40 נכסים, הסוכנות היהודית ב-21 נכסים, אמונה תנועת האישה הדתית-לאומית מחזיקה ב-13 נכסים, הסתדרות הצופים העבריים בישראל מחזיקה ב-12 נכסים, ויצ"ו ב-12 נכסים, "פתחיה" מוסדות לחינוך מיוחד מחזיקה ב-12 נכסים, בני עקיבא ב-9 נכסים, מעין החינוך התורני ב-8 נכסים ועמותת "אדם" לקידום אמנות החינוך ב-7 נכסים.

     

    עיריית ירושלים: "אמירה לא נכונה"

    בעיריית ירושלים אומרים בתגובה: "האמירה כי 50% מהמבנים הוקצו לציבור החרדי אינה נכונה, והיא תוצאה של חוסר הבנה מהותי של הנתונים והסתרת התמונה המלאה. העירייה הקימה בשנים האחרונות עשרות מבנים למגזר הציוני ברחבי העיר - בתי ספר, גני ילדים, מעונות יום, מתנ"סים, אולמות ספורט ועוד".

     

    עוד נמסר כי "מבנים אלו כלל לא רשומים בתהליך ההקצאה, כיוון שהליך העברתם לחינוך הממלכתי הרשמי ולמערכות הרשמיות אינו מצריך הליך הקצאה. הליך הקצאה נדרש רק כאשר מדובר במערכת שאינה רשמית, כגון מערכת החינוך החרדי - שהעירייה אינה מקימה עבורה מבנים כפי שעושה במגזר הציוני. בשל כך, כל מבנה המיועד למגזר החרדי חייב לעבור הליך של הקצאה, ועל כן הנתונים המוצגים אינם משקפים את המציאות ויוצרים תמונה מוטעית לחלוטין, כאילו ישנה הקצאה מוגדלת למוסדות חרדיים".

     

    חשוב להסביר: עיריית ירושלים ייחסה את שיעור ההקצאה הגבוהה לחרדים ככזה שהוא כורח המציאות. זאת בשל העובדה שמערכת החינוך החרדית אינה שייכת לעירייה, בניגוד למערכת החילונית שמרביתה היא עירונית. לכן נראה על פי הנתונים כי העירייה מקצה יותר נכסים לחרדים - שכן למגזר החילוני כבר יש נכסים ששייכים לעירייה.

     

    באשר לסוגיית הנגישות מסרה העירייה: "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בקידום נושא הנגישות, ומשקיעה רבות הן בהיבט הפיזי של העיר והן בשירותים אותה היא מספקת לתושבים. בשנים האחרונות הנגישה העירייה את מרכז העיר באמצעות ריצוף מחודש, מעליות דוברות במבני ציבור, נבנו משטחי התראה מישושיים במעברי חצייה והותקנו רמזורי שמע במקומות שונים ברחבי העיר.

     

    "כמו כן, כל תוכנית לשיפוץ מדרכות וכבישים עוברת אישור של יועץ נגישות, ולאחר ביצוע העבודות מבוצעת ביקורת ואישור של יועץ נגישות. המחלקה לנגישות בעיריית ירושלים מבצעת בקרה בנושא הנגישות בתוכניות בניין עיר וברישוי בנייה, וכן מבצעת פיקוח על ביצוע הנגשה בפרויקטים עירוניים. כמו כן, עוסקת המחלקה בהטמעת המודעות לנגישות, הסברה ותיאום בקרב עובדי העירייה והציבור".

     

    "הנכסים הם שלנו, המידע חייב להיות נגיש"

    "עם תחילת תפקידי, נדהמתי לגלות שלא קיים מיפוי מסודר של הנכסים העירוניים שמוקצים למטרות שונות ברחבי העיר", מספרת מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים שמקדמת את הפרויקט. "היעדר מידע זה מקשה על נבחרי הציבור לקבל החלטות מושכלות המותאמות לצרכים האמתיים של התושבים".

     

    רן מירום, פעיל "הסדנא לידע ציבורי", מוסיף כי "הדוגמה של הנכסים העירוניים של עיריית ירושלים היא רק אחת מיני רבות של מידע ציבורי, שבעצם שייך לנו - הציבור, וחייב להיות פתוח ונגיש לכל".

     

    לדבריו, "אנחנו פועלים בסדנא להגברת השקיפות של המידע, וקוראים לנציגי הרשויות ולפעילים חברתיים בכל רשות ורשות - ליצור איתנו קשר ולהיעזר בנו להפוך את הרשות שלהם לפתוחה יותר ודמוקרטית יותר".

     

    גל חן מעמותת הסדנא ליידע ציבורי אומרת כי תחילה העירייה לא שיתפה פעולה, ורק בהמשך התאפשר שיתוף הפעולה. היא ציינה כי "הכוונה היא להגיע גם לרשויות נוספות, ולהנגיש את התקציבים והפרוטוקולים של כל ההחלטות בכל הרשויות המקומיות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""רוב הנכסים של עיריית י-ם הוקצו לחרדים ודתיים""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ירושלים. המפה מספקת מידע על נכסי העירייה
    צילום: AFP
    מירב כהן, חברה בתנועת "התעוררות". "נדהמתי שאין מיפוי מסודר"
    מומלצים