עם הפנים לכנרת: 248 יח"ד ייבנו בקיבוץ האון
ועדות התכנון אישרו את התוכנית להפיכת קיבוץ האון, שלחופי הכנרת, ליישוב קהילתי גדול, לאחר שנקלע לקשיים. במסגרת התוכנית, ייבנו 248 יחידות דיור חדשות בגודל של עד 250 מ"ר, שצפויות להוסיף לאוכלוסיית היישוב כ-1,200 תושבים. המתנגדים: "השכונה תתאים לעשירים, יהיו התנגדויות"
ועדת הדיור הלאומית (וד"ל) צפון אישרה בסוף השבוע להפקדה את תוכנית מינהל מקרקעי ישראל להפיכת קיבוץ האון, שלחופי הכנרת, ליישוב כפרי-קהילתי גדול. במסגרת התוכנית, ייבנו בשטח הקיבוץ 248 יחידות דיור חדשות, שיוסיפו לאוכלוסיית היישוב בין 1,000-1,200 תושבים.
- גם בכנרת: רק עשירים יכולים לחיות סמוך לחוף
- הו כנרת שלי: הכניסה (עדיין) לעשירים בלבד
- יזמי הנדל"ן ניצחו: יוקם כפר נופש בכנרת
במינהל מספרים כי התוכנית גובשה לאחר שהקיבוץ נקלע לקשיים והוא מונה כיום רק 28 משפחות חברי קיבוץ, ועוד מספר מועט של משפחות שאינן חברות. הקיבוץ, הממוקם לחופה המזרחי של הכנרת, 3 ק"מ מעין גב, הוקם בשנת 1949 כהיאחזות נח"ל על ידי עולים מפולין ומהונגריה, אליהם הצטרפו לאחר מכן גרעיני נוער עובד מישראל ומטורקיה.
סך כל שטח התוכנית הוא כ-627 דונם, מתוכם 109 דונם מיועדים לכפר נופש פעיל, 130 דונם מיועדים לרצועות לתנודות מפלס הכנרת, 261 דונם שטחי ציבור פרטיים פתוחים, שטחים חקלאיים, דרכים, חניונים תחנת תדלוק קיימת ותשתיות, 16 דונם למבני ציבור ו-111 דונם למגורים.
התוכנית מציעה כי מערך מבני הציבור הקיים של קיבוץ האון יהפוך למרכז הקהילתי של היישוב המתחדש. רצועת חוף הכנרת תישמר פתוחה לציבור הרחב ותפותח כטיילת, המשלבת פינות ישיבה, פינות משחק ותצפית על הכנרת.
מערך המגורים יחולק לשתי גזרות שונות באופי הבינוי: הגזרה המערבית, הנושקת לרצועת החוף, תהיה מאופיינת בבנייה טורית נמוכה, צמודת קרקע, באופן המייצר רצועות ירוקות בניצב לחוף המאפשרות תצפית אל הכנרת גם ממרחק 200 מטר.
במינהל מסבירים כי פריסת מערך המגורים "תאפשר מירב מבטים אל חוף הכנרת, תותיר רצועת חוף למעבר ציבורי ותותיר את כפר הנופש הצמוד ליישוב - אתר תיירות פעיל שאינו חלק ממערך המגורים והקהילה החדשה שתקום".
הגזרה המזרחית, הרחוקה מהכנרת, תכלול מבנים העולים לגובה 2-4 קומות, באופן שניתן לראות מהקומות הגבוהות את הכנרת. הקומות הנמוכות ייהנו ממרחקים גדולים יחסית בין המבנים, ובכך ייהנו ממרחבים פתוחים ומבטים לכנרת דרך הרצועות הירוקות המוזכרות. בין לבין מתוכננות רצועות ירוקות וריאות פתוחות של שטחי גינון ומגרשי חניה שכונתיים, באופן שיאפשר הרבה מרחבים פתוחים בין מקבצי יחידות הדיור.
"להתאים את הדירות לצעירים ולא רק למי שעשה קופה"
ואולם, כפי שפורסם ב-ynet, למרות היתרונות שבתוכנית היא מצטרפת לשלל היוזמות סביב האגם הלאומי, שמקשות על הגישה אליו ולעתים אף מונעות אותה לחלוטין. אמנם הגישה לחוף חסומה כבר היום עבור מי שאינו תושב הקיבוץ, אך ישום תוכנית הבנייה תהפוך את החוף, למעשה, לנחלתם הבלעדית של הדיירים החדשים, בעוד שמיקומו של שביל סובב כנרת לוט עדיין בערפל.
מה שעדיין לא ברור הוא מה יעלה בגורלו של שביל סובב כנרת - שהוקם מתוקף תוכנית המתאר הארצית, העוסקת במרחב הכנרת וחופיה (תמ"א 13). תוכנית זו מורה "לאפשר מעבר חופשי ורצוף לציבור לאורך ולרוחב חופי הכנרת באמצעות שביל או טיילת, ברצועת 50 המטרים הצמודה לכנרת, ואשר עליה חלות הגבלות בנייה".
כמו כן, במינהל יודעים לספר שגודלן של יחידות הדיור החדשות ינועו סביב 160-250 מ"ר כל אחת. עו"ד אורי מצקל, מהפעילים שנלחמו נגד הקמת כפר הנופש בחוף פלמחים, מתייחס לתוכנית זו ולגודל הדירות, וסבור כי ככל הנראה מדובר בתוכנית לעשירים.
בשיחה עם ynet אמר היום (ב') כי בימים אלו של שנת 2013, כאשר מדברים על דיור ציבורי ועל דיור בר השגה, זו לא חוצפה לבקש מהמינהל לבנות בקיבוץ דירות שיתאימו לצעירים ולסטודנטים - ולא רק וילות. "לא כתוב בשום מקום שהקיבוץ חייב להפוך ליישוב חד גוני של 150 מ"ר ליחידה. אפשר להקצות חלק מהמבנים גם לצעירים", הוא טוען.
לדבריו, "מטרת התוכנית שהופקדה היום היא כאילו להציל את הקיבוץ, אבל בפועל נראה שהאנשים שיקנו שם בית יהיו בעלי אמצעים. הרי מדובר בשכונת מגורים עם חוף ים פרטי - וזה פשוטו כמשמעו, הדברים מדברים בעד עצמם".
עו"ד מצקל מתייחס לסטודנטים המתגוררים בקיבוץ בשכירות, שטענו כפי שפורסם ב-ynet כי ייאלצו לאבד את מקום מגוריהם בעקבות אישור התוכנית. "לסטודנטים אין איפה לגור באזור הזה. המדינה מעודדת אותם להגיע לשם - אבל האזור לא מציע עבודה או מגורים". לדבריו, על המינהל היה לעבוד בצורה מושכלת ולייצר קרקע גם למעמד ביניים - ולא רק לכאלה שעשו את הקופה. לסיכום, אומר עו"ד מצקל כי ייתכן שתהיה מסה גדולה של התנגדויות לתוכנית.
ממינהל ישראל נמסר בתגובה: "ראשית, אל לנו לשכוח כי המטרה היא למשוך אוכלוסייה לאזור הצפון ולהציע לה תנאים אטרקטיביים. שנית, מדובר בשני סוגים של בנייה - האחת טורית, שבה כל מגרש בגודל של כ-300 מ"ר בלבד. מדובר בסדר גודל של מגרשים קטנים יחסית למחוז הצפון, שם קיימים מגרשים בגודל של דונם ושני דונם. סוג הבנייה השני הוא של בנייה רוויה נמוכה - מדובר בדירות במבנים בני 2-4 קומות, שם הדירות יהיו קטנות יותר. כמו כן, חשוב להדגיש כי תמ"א 35 הגדירה את גודל המגרשים - ובהתאם לכך גם הצפיפות של הבנייה".
