עיני פורש: ההישגים, הכשלונות והאתגרים

יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה, עופר עיני, הודיע היום על החלטתו לסיים את כהונתו כיו"ר ארגון העובדים, לאחר 8 שנים בתפקיד ו-3 שנים לפני המועד שבו אמור היה לעשות זאת. הודעתו מגיעה בתקופה בה להסתדרות עוד נכונים מאבקים לא פשוטים, בהם הפרטת הנמלים והרפורמה המתוכננת בחברת החשמל.

• עיני: "הרגשתי שאני כבר לא יכול לתת 100%"
• "הליך בחירת המחליף לעיני - לא דמוקרטי"
• מקורבי עיני: הוא לא יפנה כעת לפוליטיקה
  

עיני, בן 54, נכנס לתפקיד יו"ר ההסתדרות בינואר 2006. במאי 2012 נבחר לקדנציה שניה, אותה אמור היה לסיים בעוד כשלוש שנים, אולם במסיבת עיתונאים שכינס היום (ג') במטה ההסתדרות בתל-אביב, הודיע כי יפרוש בפברואר הקרוב, על רקע "תחושת מיצוי".

מועד הפרישה צפויה להתרחש 30 שנה בדיוק לאחר שעיני נבחר לראשונה לתפקיד כחבר בוועד עובדים. עיני ציין כי אינו יודע עדין לאן ימשיך בתפקידו הבא, אולם לא אישר ולא הכחיש שמועות לפיהן בכוונתו להצטרף למגזר הפרטי. "אני אעשה חפיפה מסודת, אצא לחופש ואז אחליט", אמר. כשנשאל לגבי שאיפותיו הפוליטיות השיב כי "אם היו לי, כבר היתי בפוליטיקה".

מיועץ מס ליו"ר ההסתדרות

עיני, גרוש עם ארבעה ילדים, נולד בבאר שבע בה הוא מתגורר גם כיום. בהכשרתו הוא יועץ מס ולאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כפקיד במס הכנסה. ב-1984 נבחר לחבר ועד העובדים בסניף דרום של נציבות מס הכנסה, כחצי שנה לאחר מכן מונה ליו"ר הוועד וכשמונה שנים לאחר מכן נבחר ליו"ר ועד עובדי מס הכנסה הארצי.

ב-1999 מינה אותו יו"ר ההסתדרות דאז, עמיר פרץ, לתפקיד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ובסוף 2004 הוא מונה לראשות האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. כשפרץ נבחר לראשות מפלגת העבודה ופרש מתפקידו - בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) בחר בעיני למלא את מקומו - מינוי שנכנס לתוקף ב-2 בינואר, 2006. בכך הוא היה היו"ר הראשון שלא הגיע ממפלגה פוליטית. 

עופר עיני החליף את עמיר פרץ בהנהגת ההסתדרות(צילום: שאול גולן)

מאבקים בולטים

במהלך כהונתו רשם עיני מספר הישגים, בהם הסדר הפנסיה חובה לכלל העובדים במשק, העלאות שכר לעובדי המגזר הציבורי, העלאת שכר המינימום במשק מ-3,850 ל-4,300 שקל והשגת הסכם עם האוצר לשיפור תנאי העסקת עובדי הקבלן. כהונתו גם אופיינה בגל התאגדויות במשק – בארגון העובדים מציינים כי ב-5 השנים האחרונות, התאגדו במסגרתו כ-39 אלף עובדים. 

בתוך כך, עיני קידם מדיניות של הידברות בין הממשלה, המעסיקים הפרטיים וההסתדרות, במסגרתה פיתח "ברית אסטרטגית" עם נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הגופים הכלכליים לשעבר, שרגא ברוש. ברית זו, שעוררה ביקורת רבה, אפשרה להשיג את הסדר הפנסיה חובה לכלל העובדים במשק בינואר 2008, שחייב את המעסיקים לראשונה להפריש סכום מינימאלי לחיסכון פנסיוני.

עופר עיני ושרגא ברוש(צילום: נעמה סיקולר)

בשנת 2009 חתם עיני על עסקת החבילה מול שר האוצר ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, לפיה העובדים ויתרו על 1.8 מיליארד שקל בדמי הבראה, ובתמורה הממשלה העבירה שורה של רפורמות שיזמה ההסתדרות בחוקי העבודה.

בצד זאת עיני גם ניהל מאבקים בולטים, בהם נגד הלנות השכר של עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. מאבק זה כלל את השבתת המשק במרס 2007 והסתיים בהסכמה מול האוצר על צמצום הלנות השכר. ביולי 2007 הכריז על שביתה נוספת שארכה יממה, הפעם בדרישה להעלות את שכר עובדי המדינה. ואכן, בתום מו"מ הסכים האוצר להעלאת שכר של 5% במגזר הציבורי.

בדצמבר 2008 הוא שב ואיים בשביתה כללית, במחאה על סירוב הממשלה להעניק לחוסכים הפנסיוניים רשת ביטחון מפני הנפילות החדות בבורסה בשל המשבר הפיננסי – והאוצר נכנע ללחץ והחליט להקים רשת ביטחון. גם בשנת 2010 איים בשביתה כללית, שוב בדרישה להעלאת שכר במגזר הציבורי. בתום מו"מ לילי נקבע כי עובדי המגזר הציבורי קיבלו תוספת שכר של 6.2% .

בפברואר 2012 יזם שביתה כללית שנועדה לצמצם את תופעת עובדי הקבלן ולהשוות את תנאיהם לתנאי העובדים הקבועים. בתום השביתה, שנמשכה 5 ימים, נחתם הסכם עם האוצר שמשפר את תנאי העסקת עובדי הקבלן וכלל בין השאר את העלאת שכר המינימום ושיפור התנאים הסוציאליים. הסכם זה טרם יצא לפועל אולם בהסתדרות מציינים כי הוא מתחיל להתממש בימים אלו.

ביקורת: דאג רק לוועדים הגדולים

חרף הישגים אלו - על עיני נמתחה גם לא מעט ביקורת במהלך כהונתו, הבולטת שבהן כי הוא דאג בעיקר לוועדים הגדולים והחזקים במשק. כך למשל אמרה היום יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, כי "עיני הפך את ההסתדרות מארגון שמטרתו להגן על העובדים ועל זכויותיהם, לגוף עם אג'נדה אינטרסנטית-עסקית, שעסוק בפרוטקציוניזם וקומבינות".

היא הוסיפה כי "פרישת עיני היא הזדמנות להחזיר את ההסתדרות לתפקידה המקורי - הגנה על זכויותיהם של כלל העובדים במשק, ולא רק על מספר מצומצם של ועדי-ענק". גם ח"כ איתן כבל, שהתמודד מול עיני במסגרת מסע הבחירות האחרון ליו"ר ההסתדרות, האשים אותו כי הוא דואג רק לוועדים החזקים.

דאג רק לוועדים החזקים?(צילום: מוטי קמחי)

גם פעילי המחאה החברתית של 2011, מתחו ביקורת על יו"ר ההסתדרות, כאשר ניסה ליטול בה חלק וטענו כי הוא מנסה לגזור קופון פוליטי. בתוך כך, אחד הפעילים המרכזיים טען, כי "עיני לא הוכיח את עצמו כאחד שבאמת דואג לעובדים ולכן האמון בו הוא קטן". כמו כן, קודם לבחירות האחרונות נטען כי עיני נהנה מכוח פוליטי עצום בזכות חברי ארגון העובדים שהתפקדו לשתי המפלגות - הליכוד והעבודה.

את כהונתו של עיני ליוו גם שערוריות. בתוך כך אחותו, דקלה חדיר, נידונה לשמונה חודשי מאסר בשנת 2012, לאחר שהורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירות תיווך ושוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת. בנוסף אפפו את כהונתו שמועות לפיהן מינה את בת זוגו למנהלת רשת החינוך של ההסתדרות "עמל", לכאורה בניגוד עניינים.

האתגרים שמחכים ליורש

את תפקידו עוזב עיני כשברקע נדמה, כי הממשלה הנוכחית מעוניינת פחות לשתף פעולה עם ההסתדרות. כך, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה - אושרה פתיחת נתיבי הטיסה לתחרות ("שמיים פתוחים"), בניגוד לעמדת ועדי העובדים ולהפתעתו של עיני, שציפה כי ישבו איתו למו"מ בנושא.

עיני גם הפנה אצבע מאשימה לממשלה לפיה היא מנסה לפגוע בעבודה המאורגנת, כשניסתה לקדם הצעת חוק שתאסור על עובדי המגזר הציבורי להשבית שירותים חיוניים במשק. 

עיני צפוי להותיר את ההסתדרות בעיצומם של מספר מאבקים בולטים, בהם המשבר בנושא חישוב הפנסיה - שטרם הגיע לפתרון מול האוצר, מאבק עובדי הנמלים נגד הקמת נמלים הפרטיים באשדוד ובחיפה והמו"מ על הרפורמה בחברת החשמל. סוגיה נוספת שלא נפתרה בימי כהונתו, הוא כוונת משרד האוצר לשנות את תחשיב הקצבאות ולקצץ בקצבת הפנסיה של החוסכים. 

בנוסף, ההסתדרות הכריזה לפני כשבועיים על סכסוך עבודה ברכבת ישראל - כשנה וחצי לאחר שהושג הסכם מול ההנהלה על שלוש וחצי שנות שקט תעשייתי, זאת בעקבות המשך השימוש במיקור חוץ על-ידי ההנהלה ואי קליטת מתדלקים בהסכם קיבוצי.

אתגר נוסף שעומד לפתחו של יו"ר ההסתדרות החדש, הוא מה שנראה כמו גל פיטורים במשק, עם הודעותיהן של חברות גדולות כמו טבע ובז"ן על פיטורי מאות עובדים. התערבותו של עיני בהליך הפיטורים המתוכנן בטבע, הביאה בינתיים להקפאתם עד לסיום המו"מ בנושא מול ההסתדרות.