מהו הטיפול היעיל במעי רגיש ללא תרופות?

נכון להיום, אין טיפול תרופתי לתסמונת המעי הרגיש (רגיז). התרופות הקיימות משמשות להקלה על התסמינים בלבד ולא תמיד בהצלחה. אצל הסובלים מהתסמונת קיים שיבוש במיקרופלורה (אוכלוסיית חיידקים) של המעיים, ונמצא כי תוספת של פרוביוטיקה אצל אותם חולים יכולה להקל על התסמינים שלהם.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מהי תסמונת מעי רגיש?

תסמונת המעי הרגיש משפיעה על אחוז נרחב מאוכלוסיית העולם המערבי (8-23%), כאשר רוב הסובלות ממנה הן נשים (60-70%). מדובר בהפרעת המעי התפקודית השכיחה ביותר באבחנות של גסטרואנטרולוגים, המהווה אחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר.

עוד על מעי רגיז

התלונות השכיחות הן כאבי בטן כרוניים תכופים, תחושת אי נוחות בטנית, נפיחות, גזים, שלשול, עצירות או שילוב של שניהם, עד כדי פגיעה חמורה באיכות החיים. אנשים שסובלים מתסמונת זו חווים במקרים קלים, חוסר יכולת להתרכז וליהנות מהדברים הפשוטים של החיים, תחושת עייפות וחוסר אנרגיה, ובמקרים חמורים יותר הבטן יכולה לשבש את התוכניות, למנוע יציאה מהבית, להחסיר ימי עבודה, לימודים או בילויים עם חברים ואף לשנות תוכניות נסיעה לחו"ל.

רבים מהחולים הינם צרכנים תכופים של שירותי הבריאות, עוברים אינספור בדיקות, מנסים לקבל תשובות לאבחון לפתרון מצבם ופעמים רבות נתקלים בתשובות מתסכלות של רופאים ש "אין לך כלום" או "שזה הכול בראש שלך", ואז הם עלולים להתפס כסובלים מבעיה פסיכולוגית.

סטרס נפשי עלול להחמיר את הסימפטומים(צילום: shutterstock)

מה הסיבות לתופעה?

הגורמים לתסמונת המעי הרגיש (רגיז) אינם ברורים, ומשערים כי הם קשורים בין היתר בשילוב של סטרס נפשי, פעילות לא תקינה של מערכת החיסון הגורמת לדלקת בדרגה נמוכה, שינויים בהרכב החיידקים במעי ושינויים בחומרים המופרשים ממערכת העצבים.

כמו כן, ידוע כי זיהומים קשים במעיים הינם גורמי הסיכון העיקריים של המחלה.

האם הטיפול הקיים יעיל?

כדי לדון בטיפול "מוצלח" בחולי תסמונת מעי רגיש (רגיז) חשוב להגדיר את יעדי הטיפול, את המשמעות של תוצאה "מוצלחת", והדרכים להשיג תוצאה כזו. יעדי הטיפול צריכים להיות מוגדרים היטב ומוסכמים על הרופא והמטופל.

נכון להיום, אין טיפול תרופתי לתסמונת המעי הרגיש (רגיז), והתרופות הקיימות משמשות להקלה על התסמינים בלבד ולא תמיד בהצלחה. בהיעדר אפשרות ריפוי הדגש צריך להיות על שיפור קליני ושיפור באיכות חיים, יעדי טיפול המקובלים על מרבית החולים.

כאמור, אצל הסובלים מתסמונת מעי רגיש (רגיז) קיים שיבוש במיקרופלורה של המעיים ונמצא כי תוספת של פרוביוטיקה אצל אותם חולים יכולה להקל על התסמינים שלהם.

במחקר מסוג מטה-אנליזה משנת 2013, שכלל 10 מחקרים קליניים עם משתתפים שסבלו מתסמונת מעי רגיש (רגיז) וטופלו בפרוביוטיקה, נמצא כי לתוספת פרוביוטית חשיבות רבה בהקלה על תסמינים אופייניים, במיוחד על כאבי הבטן, והנפיחות. מסקנת המחקר היא שפרוביוטיקה הינה טיפול יעיל לחולי תסמונת מעי רגיש (רגיז), כאשר כל אחד מהתסמינים האופיניים מושפע מזן אחר של חיידק פרוביוטי.

במטה-אנליזה נוספת, שכללה 20 מחקרים קליניים מהשנים 1982-2007 על 1404 משתתפים שסבלו מתסמונת מעי רגיש (רגיז), שטופלו בפרוביוטיקה, נמצא כי לתוספת פרוביוטית חשיבות רבה בהקלה על תסמינים אופייניים למחלה, במיוחד על נפיחות.

במחקר קליני כפול סמיות, שנעשה על 40 חולי תסמונת מעי רגיש – קבוצה אחת קיבלה תוספת של חיידק פרוביוטי מסוג לקטובצילוס אסידופילוס, וקבוצה שנייה הייתה קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו (קפסולת דמה ללא חומר פעיל), למשך ארבעה שבועות.

אצל הקבוצה שנטלה את האסידופילוס נצפו פחות תסמינים, במיוחד כאבי בטן ואי נוחות בטנית, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מחקרים הראו שטיפול פרוביוטי הינו בעל פעילות אנטי דלקתית. הורדת הפעילות הדלקתית, שאנו משערים שהיא נמצאת בקשר עם תסמונת זו, יכולה להשפיע על שיפור הסימפטומים של תסמונת זו. בנוסף, לפי דיווחים בספרות, זני החיידקים של הפרוביוטיקה, עשויים להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים מהם סובלים חולי תסמונת מעי רגיש (רגיז).

מחקר חדש

במכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית חולים איכילוב הושק לאחרונה מחקר חדש, שמנסה להעריך השפעת תכשיר פרוביוטי על תסמינים ומדדים דלקתיים שונים בתסמונת מעי רגיש. המחקר עוסק בניסיון לשפר את הטיפול ואת הבנת המחלה.

למחקר דרושות נשים חולות תסמונת מעי רגיש (רגיז), הסובלות משלשול. למשתתפות במחקר תהיה הזדמנות לקבל את הפרוביוטיקה (ביו-25, סופהרב) בחינם ולהיות במעקב רפואי צמוד של צוות רופאים מומחים בתחום מהמכון הגסטרואנטרולוגי בבית חולים איכילוב.

*עורכי המחקר הם קרן הוד, דיאטנית קלינית חברת עמותת ע.ת.י.ד שעוסקת במחקר בתחום תסמונת המעי הרגיש (רגיז), במסגרת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' עמי ספרבר, ד"ר רועי דקל, ד"ר רון ישי, ד"ר עליזה טיומני, ד"ר ניצן מהרשק, ד"ר רם דיקמן וד"ר תמנע נפתלי.

אנו מקווים כי, מחקר זה יעזור להבנה ולטיפול בתסמונת זו, הפוגעת בחייהם של רבים.

להשתתפות במחקר

ניתן ליצור קשר עם קרן הוד, דיאטנית קלינית בסניף רמת אביב של סטודיו C