שתף קטע נבחר

מריבות זוגיות? נסו לחכות לאחרי המלחמה

סיכוי סביר שהימים הקשים האלה יגרמו לבעיות ביחסים הזוגיים שלכם. זה טבעי לגמרי. אבל בבקשה מכם, נסו להקדים תרופה למכה ואל תעשו טעויות שיעלו לכם ביוקר בעתיד. זה הזמן לאחדות, לאהבה, לתמיכה ולפרגון

מיותר לציין שלימים הלא קלים האלה שכולנו עוברים יש השפעה קריטית על החיים שלנו. כתושבת באר- שבע, לצערי אני מכירה מקרוב מאוד את ההשפעה הזו - על הילדים שלנו, על השגרה, על הכלכלה, על מצב הרוח, ובכלל על כל התחומים בחיים, כולל הזוגיות. התקשורת מלאה בעצות להתמודדות עם המצב, בעיקר מהזווית של ילדים – איך להרגיע אותם, איך למנוע חרדות וכדומה, אבל ממה שאני רואה, לא מדברים על הפאן הזוגי בהקשר למצב הביטחוני.

 

עוד בנושא:

יומן מלחמה: המדריך לאוהבים ולרווקים

עשיתי סקס עם מחנה השלום. לא היו נפגעים

מסוכן בחוץ? תישארו בבית. פעילויות לאוהבים

 

האזעקות התכופות, חוסר הוודאות, הלחץ והחשש גורמים לכולנו להתנהג אחרת ממה שאנחנו בדרך כלל. על רקע כל המתח הזה, לעיתים נוצר גם משבר בזוגיות. אז נכון שבימים אלה, זוגיות היא לא בראש מעינינו, זה בטח לא הזמן לרומנטיקה, אבל יחד עם זאת, למרות אינספור הדאגות שיש לנו בתקופה הזאת, כדאי גם לתת את הדעת לכמה דברים שקשורים לזוגיות, וזאת כדי להימנע ממצב של משבר עתידי ביחסים.

 

 

קחו למשל מקרה שבו האישה נשארת בבית עם הילדים כי הקייטנות לא פועלות, והבעל הולך לעבודה. היא נתקפת חרדה ומבקשת ממנו לחזור הביתה. הוא, מצדו, לא מבין מה ההיסטריה שלה ו"מנפנף" אותה בקריאה של "את סתם לחוצה, רדי לי מהווריד".

 

הוא כועס עליה שהיא מטרידה אותו בזמן העבודה ומצפה ממנו לעזוב הכל כדי להיות איתה ועם הילדים, והיא, מצדה, כועסת עליו שהוא לא נותן לגיטימציה לחששות שלה ולא מכבד את בקשתה לשוב הביתה.

 

מה עושים במצב כזה? מי צודק? מי טועה?

ובכן, אין כאן תשובה ברורה. כרגיל, הכל בעיני המתבונן וכל מקרה לגופו. לאף אחד אין זכות להחליט אם אותה אישה היא סתם היסטרית או לא. זה גם לא משנה אם היא נמצאת בקו האש ושומעת אזעקות כל כמה דקות או שהיא גרה בצפון השרון. הנקודה היא שמדובר כאן ברגע קריטי. זה לא הזמן לחנך את האישה להיות פחות לחוצה. גם אם בעלה חושב שהיא מגזימה לחלוטין עם התגובות שלה, זה הזמן שלו להביע תמיכה.

 

זה לא אומר שהוא חייב באותו רגע להיענות לבקשתה ולחזור הביתה, אבל הוא כן צריך לפחות להכיל את הרגשות שלה ולנסות להרגיע אותה, ולנסוך בה תחושת ביטחון. ברור שהטחת האשמות שהיא סתם היסטרית בטח לא תועיל למצב. התוצאה הפוטנציאלית של מצב כזה היא שאשתו עלולה לזכור לו את זה לכל החיים. ייתכן שזה יגרום לקרע עמוק ביחסים שלא ניתן לאיחוי. היא תזכור כל חייה שברגע הקשה שלה, בעלה לא היה לצדה. לכן אני ממליצה לנהוג ביתר רגישות בתקופה כזו. ממש עם כפפות של משי.

 

למה את רבה איתו? זה לא הזמן! (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
למה את רבה איתו? זה לא הזמן!(צילום: shutterstock)

 

דוגמה נוספת שאני יכולה לתת מהחיים האישיים שלי היא על עובדת במשרד שלי שכבר כמה ימים מגיעה לעבודה עם ילדיה כי אין להם קייטנות עקב המצב הבטחוני. ילדיה והילדים שלי מסתדרים מצוין ומעבירים יחד את שעות הבוקר והצהריים במשחקים בממ"ד - מכינים צמידים מגומי, קולעים צמות, משחקים ועושים כיף חיים, עד כמה שאפשר.

 

מכיוון שאין לה ממ"ד בבית, היא נאלצת לרוץ למקלט הציבורי בכל פעם שיש אזעקה, וכמו שאתם יודעים, זה קורה לעיתים ממש קרובות אצלנו בבאר-שבע, לפעמים כל כמה דקות, גם בשעות הלילה המאוחרות כשהילדים כבר ישנים. כדי שהיא ובעלה לא יצטרכו להיסחב עם הילדים למקלט, הצעתי להם לישון אצלי בימים הקרובים. הרעיון היה שהילדים יישנו יחד בממ"ד, וכך לא יצטרכו להעיר אותם ולגרור אותם למקלט. אמנם יהיה קצת צפוף אצלנו, אבל נסתדר. זו היתה המחשבה שעלתה לי לראש. אבל לצערי, בעלה לא הסכים להצעה שלי. הוא פשוט לא הרגיש בנוח להתארח אצלי, "לא נעים", פסקה.

 

האמת, אני יכולה להבין את זה. לא תמיד נוח להתארח אצל אנשים אחרים. באופן טבעי, לכל אחד יותר נוח בפינה השקטה שלו בבית. אבל כאן מדובר במקרה מיוחד. העובדת שלי מאוד רצתה להתארח אצלי. מבחינתה, זה היה פתרון מושלם לסיוט הזה של לסחוב את הילדים למקלט, להעיר אותם, להפריע למנוחתם. היא כעסה על בעלה שלא הסכים. במקרה הזה איני יודעת כמה השפעה תהיה לזה על הקשר של שלהם. אבל המסר שאני מנסה להעביר פה הוא כמו מקודם - לגלות קצת יותר רגישות לבן/בת הזוג, גם אם הבקשות שלו/ה לא ממש מוצאות חן בעיניכם.

 

 

בעיה נוספת שעולה בימים אלה בהקשר של זוגיות היא כשקיימים פערים במדיניות שינוי אורח החיים של המשפחה עקב המצב. למשל כשצד אחד רוצה להמשיך כרגיל - לשלוח לקייטנות, ללכת לפארק, לטייל בחוץ, והשני לא מוכן להתרחק מהממ"ד, במיוחד כשיש ילדים. לא פעם הייתי עדה לוויכוחים קשים של הורים שאחד מהם רצה להמשיך לשלוח את הילדים למסגרות הלימודיות, והשני דרש בכל תוקף שהם יישארו בבית, ואז עלתה השאלה - מי מההורים מפסיד ימי עבודה כדי להיות עם הילדים?

 

לסיכום, קיים סיכוי סביר שהימים הקשים האלה יגרמו לבעיות ביחסים הזוגיים שלכם. זה טבעי לגמרי. אבל בבקשה מכם, נסו להקדים תרופה למכה ולהגביר את רמת הרגישות שלכם לבן/בת זוגכם. השתדלו לא לתת למתח להשתלט עליכם, ואל תעשו טעויות שתעלנה לכם ביוקר בעתיד. זה הזמן לאחדות, לאהבה, לתמיכה, לפרגון.

 

זה הזמן לחזק את הקשר ביניכם. זה ממש לא הטיימינג הנכון להערות מרגיזות ולביקורת. ואם אתם מרגישים שבן/בת הזוג מתחיל/ה לעלות לכם על העצבים, עצרו רגע, קחו כמה דקות עם עצמכם ורשמו על דף את כל התכונות הטובות שלו/ה. נסו לחזק את החיובי ולהתעלם מהשלילי. אני יודעת שזה לא פשוט, אבל זה בהחלט אפשרי.

 

מאחלת לכולנו שהימים הקשים האלה יעברו מהר ושנחזור לשגרה במהרה.

 

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
די לריב! יש מלחמה בחוץ
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים