שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך נדחקו התושבים הוותיקים ממצפה רמון
    מחקר חדש מעלה את סוגיית הקיפוח העדתי על מפת הנדל"ן: החוקרת רעות ריינה-בנדריהם בחנה במשך 4 שנים את תושבי מצפה רמון מול ההתיישבות החדשה והגיעה למסקנה מדאיגה: "האליטה האשכנזית דחפה את המזרחים, תושביה הוותיקים של העיירה הדרומית, החוצה". אבל לא כולם מסכימים. ראש מועצת מצפה רמון: "מסתייג מהשליפה של השד העדתי מהבקבוק"

     

    צפו: התושבים הוותיקים נדחקו?    (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס ורועי עידן עריכה: אמיר סולומון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האם סוגיית הקיפוח העדתי בישראל עדיין שרירה וקיימת למרות השינוי בדורות? אם שואלים את החוקרת רעות ריינה-בנדריהם, התשובה חיובית ומדאיגה. במשך 4 שנים היא חקרה את תושבי מצפה רמון, בחנה את השינויים שחלו ביישוב ובאוכלוסייה, ובעקבות זאת חיברה מחקר שטוען כי "האליטה האשכנזית ביישוב הדרומי דחפה את המזרחים ממנו החוצה", לא פחות. צפו בראיון באולפן ynet עם החוקרת, בהנחיית אטילה שומפלבי.

     

    נודדים לפריפריה: "עברנו בגלל יוקר המחייה"

    החלום ושברו: לאן נעלמו צמודי הקרקע?

    בית מקלקר או מבוץ? שיטות בנייה עצמית

     

    ריינה-בנדריהם (42), תושבת שדה בוקר - יישוב שמורכב מאוכלוסייה מבוססת - "מאוהבת בפריפריה", כהגדרתה. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, היא בחרה להתמקד בהתיישבות הוותיקה במצפה רמון אל מול ההתיישבות "הנדל"נית" החדשה. בעבודת המחקר היא מתארת כיצד "היזמים האשכנזים צברו הון כלכלי, חברתי ופוליטי ואילו המתיישבים הוותיקים - המזרחים והבדואים - נושלו מהמרחב העירוני".

     

    "מצפה רמון עברה בהדרגתיות שינוי מרחבי ודמוגרפי - מעיירה מדברית שנבנתה במודל של עיירת פיתוח, ליישוב קהילתי בר קיימא", היא אומרת בשיחה עם ynet. אלא שבשלב מסוים, היא מבחינה, מתחילים להגיע יזמי נדל"ן לעיירה במסגרת של חוות בודדים ומשנים את הסביבה. "הם הקימו מיזמים תיירותיים וחקלאיים המבוססים על פיתוח סביבתי ואקולוגי. לכאורה זה דבר חיובי. אבל לאט לאט הם שינו את התכנון העירוני של מצפה רמון", היא טוענת.

     

    מדוע בוחרת ריינה-בנדריהם להגדיר את היזמים בתור "אשכנזים בעלי הון"? "הקבוצות שהגיעו לכאן הפכו לחזקות", היא מסבירה את התזה שלה, שהוצגה באחרונה בכנס "לחשוב מהדרום" של המחלקה ללימודים רב תחומיים במכללת ספיר שבה היא מלמדת, אשר נערך במטרה להעניק במה למחקרים חדשים העוסקים במרחבי הביניים בין מרכז ופריפריה ועסק בסוגיות של כלכלה, תרבות וגלובליזציה. לדבריה, "אוכלוסיות אלה נפלטו מהאזור העירוני בגלל צפיפות ויוקר המחייה - וחיפשו אלטרנטיבה".

     

    אלא שלטענת ריינה-בנדריהם , "האנשים שהגיעו לכאן בעצם מקימים לעצמם יישוב שתואם את האג'נדה שלהם. נכון, למצפה רמון לא הגיעו טייקונים גדולים אלא אנשים ממוצעים, יזמים קטנים. אבל הם לא יכלו לקיים את עצמם בפריפריה בלי תשתיות מפותחות - ולכן שינו את המנגנון הכלכלי ביישוב. כיום כבר לא מדובר ביישוב שמבוסס על כרייה ותעשייה".

    מצפה רמון. "היישוב עבר בהדרגתיות שינוי מרחבי ודמוגרפי" (צילום: הרצל יוסף)
    מצפה רמון. "היישוב עבר בהדרגתיות שינוי מרחבי ודמוגרפי"(צילום: הרצל יוסף)

     

    נקודת המפנה: אי שם בשנות ה-80

    ריינה-בנדריהם חוקרת את מצפה רמון ב-4 השנים האחרונות, אך מתחקיר שערכה עולה כי המפנה בהרכב האוכלוסייה חל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת, בעקבות פרויקט "שפת מדבר". מדובר במיזם תיירותי-חקלאי שהתפתח בעקבות התארגנות של תושבים, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל והמועצה המקומית. "באמצעות הקמת הפרויקט ובניית חוות חקלאיות באזור מצפה רמון, החלו לייבא אוכלוסייה חזקה לעיירה ממרכז הארץ", היא מתארת.

     

    לשיטתה, בכך "ניתנה לאוכלוסייה יהודית-אשכנזית בעלת הון כלכלי, תרבותי וסימבולי, אפשרות להקים חוות חקלאיות על אדמות המדינה". לדבריה, "אותה חדירה של המתיישבים החדשים לעיירה יצרה שינוי במנגנון הכלכלי, וכך התפתח מנגנון המבוסס על תיירות ואקולוגיה, אשר משרת בעיקר את המתיישבים החדשים. למעשה, השינוי הכלכלי בעיירה יצר מנגנון סלקטיבי המאפשר לסנן את האוכלוסיות שנכנסות לעיר ויוצאות ממנה".

    נוף טיפוסי במצפה רמון (צילום: יהב כהן)
    נוף טיפוסי במצפה רמון(צילום: יהב כהן)

    "לאט לאט המזרחים נפלטו מהעיר כי הם לא מצאו תעסוקה", היא ממשיכה, "גם החינוך הפך להיות יותר קשור לסביבה ולאקולוגיה, לניו אייג', והאוכלוסייה הזו נאלצה לחפש אלטרנטיבות - בבאר שבע, בדימונה, בירוחם. בסופו של דבר, המגוון של האוכלוסייה במצפה רמון הצטמצם, מבחינת תעסוקה כמעט הענף כולו מתמקד בתיירות וזהו ענף בעייתי משום שהוא עונתי".

     

    לדבריה, "אלה שעובדים במשרות צווארון כחול לא מרוויחים הרבה, ומספיק שיש מלחמה בישראל, מבצע צבאי כזה או אחר, והם הראשונים שירגישו את זה מבחינת השפל הכלכלי. בסופו של דבר, האוכלוסיות המוחלשות נעשות יותר מוחלשות".

     

    "רואים שהשכונות במצפה רמון מאורגנות לפי קבוצות", אומרת ריינה-בנדריהם, "המתיישבים החדשים יגורו בשכונות החדשות עם הבנייה הפרטית, בעוד שבאזורי הדיור הציבורי נראה את התושבים הוותיקים מעדות המזרח". לטענתה, שיטת "הפיתוח הכלכלי המקיים" אכן מובילה לפיתוח של מצפה רמון - אבל נהנים ממנו רק תושבים ספציפיים.

     

    "תהליך קלאסי של ג'נטריפיקציה"

    בשנים האחרונות התעוררה חלוציות ורצון לעבור למדבר, בין היתר בזכות מיזמים כמו השלוחה הדרומית של משרד הפרסום מקאן, מקאן וואלי, וגם מלון הבוטיק בראשית של רשת ישרוטל. "המיזמים האלה עובדים על אותה אג'נדה", אומרת ריינה-בנדריהם, "מגיעים מבחוץ כדי לפתח משהו ואז נוצרת בועה של מי שהגיע מבחוץ לעבוד במקומות האלה - לא מדובר באנשים מבפנים".

     

    "נוצרת רשת חברתית סגורה שעובדת עבור עצמה", היא ממשיכה, "ומצב כזה לא באמת משרת את כולם, לא באמת יוצר יותר מקומות עבודה. כמה ציפיות היו ממלון בראשית, אבל הוא לא מילא אותן - הרבה מכוח האדם הגיע מבחוץ, אם כי יש גם עובדים ממצפה רמון. צריך כאן מעבר למלון אחד. צריך תשתיות יותר חזקות. לא מלון אחד או שלוחת פרסום יביאו את הגאולה. מצפה רמון צריכה מרחב תעסוקה מגוון".

    מלון בראשית במצפה רמון. הרבה ציפיות
    מלון בראשית במצפה רמון. הרבה ציפיות

    אז מי נשאר ומי באמת עוזב? "רק מי שיכול להרשות לעצמו נשאר. אישה אחת תיארה לי תהליך ובו כל 10 חודשים היא מחפשת עבודה כי אין יותר מקומות יציבים עבורה ביישוב", מספרת ריינה-בנדריהם. "היא עובדת ניקיון - פעם במלון, פעם במלונית. הכלכלה כאן פשוט רעועה". ואם לא די בכך, היא מוסיפה, אפילו מצפה רמון סובלת מיוקר המחייה. "אנחנו רואים כאן עלייה בשכר הדירה, ואין מספיק דירות לרכישה. זוג צעיר שרוצה לקנות בית - אין לו מה לקנות".

     

    לדבריה, משפחות ותיקות עזבו את העיר כי "מצפה לא שייכת להן יותר. בעיירה יש שיח גדול סביב זה שהיא כאילו נלקחה מהתושבים הוותיקים - גם אם זה לא נעשה בכוונה". אבל, כאמור, לא מדובר בתחושה בלבד אלא בנראות בשטח, לטענתה. "העירייה היא המעסיק הגדול ביותר ולאט לאט האוכלוסיות הוותיקות כבר לא עובדות שם", היא טוענת. "מי שכן עובד שם אלה רבים מחברי הגרעין התורני שנקלטו לעיירה ותופסים משרות של הוראה, הדרכה במתנ"ס ועבודה סוציאלית - וזה התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין המתיישבים החדשים לאוכלוסייה הדתית".

     

    "אני רואה בזה תהליך קלאסי של ג'נטריפיקציה (דחיקה של אוכלוסייה חלשה לטובת אוכלוסייה חזקה - א.ק)", מוסיפה ריינה-בנדריהם, "מי שנפלט מהיישוב אלה האוכלוסיות הוותיקות - בני עדות המזרח ובדואים שנמצאים במבואות של מצפה רמון. כדי לפתור את הבעיה הזאת צריך לפתח את מצפה רמון מבפנים ולא מבחוץ".

    משרד מקאן במצפה רמון. יוזמה ברוכה, אך לטענת החוקרת העובדים מגיעים בעיקר מבחוץ (צילום: יח"צ)
    משרד מקאן במצפה רמון. יוזמה ברוכה, אך לטענת החוקרת העובדים מגיעים בעיקר מבחוץ(צילום: יח"צ)

     

    ראש מועצת מצפה רמון: "אין קשר לעדות - אני מזרחי גאה"

    רוני מרום, ראש מועצת מצפה רמון, אינו מסכים עם כל הדברים. אגב הצהרת גאווה על מוצאו המזרחי הוא מציין כי "לפעמים לא נותנים לעובדות בשטח לבלבל מישהו שיש לו אג'נדה להציג. אני מסתייג מאוד מהשליפה הכמעט אוטומטית של השד העדתי מהבקבוק. אין שום קשר למזרחים ולאשכנזים".

     

    עם זאת, הוא מסכים כי "יש בהחלט מגמה דמוגרפית במצפה רמון ואי אפשר להתכחש אליה. האופי של היישוב אכן משתנה - מעיירה שנסמכה על כרייה וחציבה כענף כלכלי מרכזי, ליישוב תיירותי. זה נכון שהוותיקים רובם עולי צפון אפריקה. אבל אין לזה קשר למזרחים ואשכנזים. יותר מזרחי ממני לא יכול להיות. המקור שלי זה מרציאנו. בעיני זה קצת מגוחך ומיותר. התיירנים הם לא בהכרח אשכנזים. יש פה הרבה חדשים שקוראים לה אפריאת ואלבז. זה לא רלוונטי".

     

    על הטענה כי ענף התיירות דווקא דוחק את התושבים הוותיקים החוצה, טוען מרום כי "אף אחד לא מרים אף אחד. כל מי שרוצה להתקדם בחיים ולהגיע לאנשהו, להתפתח ולצמוח - האחריות מונחת על הכתפיים שלו. נקודה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך נדחקו התושבים הוותיקים ממצפה רמון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרצל יוסף
    מצפה רמון. חדשים מול ותיקים
    צילום: הרצל יוסף
    צילום: רועי עידן
    החקרת רעות ריינה-בנדריהם. בחנה את מצפה רמון במשך 4 שנים
    צילום: רועי עידן
    צילום באדיבות מועצת מצפה רמון
    רוני מרום, ראש מועצת מצפה רמון. לא מסכים עם כל הדברים
    צילום באדיבות מועצת מצפה רמון
    מומלצים