שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    גורמי החירום אינם ערוכים לאירוע רדיואקטיבי
    מבקר המדינה חושף: "ליקויים בפעילות המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הפעולה שלו עם גורמים ממשלתיים למניעה של אירועי חומרים מסוכנים". בדו"ח מתואר גילוי קרינה רדיואקטיבית במכולה בנמל אשדוד, בו לא היה ברור מיהו הגורם האחראי לטיפול, וכן דליפה במפעל לייצור שרפים ודבקים בעתלית בו נחשפו ליקויים באופן החזקת הרעלים
    דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשרד להגנת הסביבה בטיפולו בחומרים מסוכנים ועתירי קרינה, אשר מהווים איום ממשי על חיי אדם, בריאותו והסביבה.

     

    דו"ח המבקר - כל הכתבות: 

    "פיקוח לקוי על שלוחות הבנקים בחו"ל"

    50 אלף עובדים נפצעים בשנה - והממשלה לא פועלת

    המבקר: ליקויים בקידום התחדשות עירונית

    המבקר: רמ"י כשלה בפיקוח על עבירות בנייה

     

    בדו"ח נאמר: "בביקורת זו נמצאו ליקויים ניכרים בפעילות המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הפעולה שלו עם הגורמים הממשלתיים האחרים לשם מניעה של אירועי חומרים מסוכנים ושל אירועים סביבתיים אחרים, וכן בטיפול של הגורמים האמורים באירועים כאלה".

     

    לפי הדו"ח, קיימת אי-בהירות בנוגע לגורמים האחראים לטיפול באירועים שבהם מעורבים חומרים רדיולוגיים, הפולטים קרינה רדיואקטיבית מסוכנת. המשרד להגנת הסביבה אחראי על משימת גילוי חומרים רדיולוגיים, אך לפי הדו"ח מתקשה לבצע אותה.

     

    בדו"ח מתואר גילוי קרינה רדיואקטיבית במכולה שהגיעה לנמל אשדוד באוגוסט 2015. המכולה, שהכילה מתכות שונות, יצאה מישראל לסין כמה ימים קודם לכן והוחזרה לישראל דרך ירדן. בעקבות הגילוי הוכרז בנמל נוהל חומרים מסוכנים, חלק מהעובדים פונו מהאזור, וכוחות החירום - המשטרה, מכבי האש ומגן דוד אדום - הוזעקו למקום.

     

    אירועים סביבתיים בשנת 2014

     (באדיבות המשרד להגנת הסביבה, אגף החירום)
    (באדיבות המשרד להגנת הסביבה, אגף החירום)
     

    מגלגלים אחריות

    מתיעוד האירוע במוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה עולה כי בתחילה סבר אגף קרינה במשרד להגנת הסביבה שמי שתפקידו לטפל באירוע הוא הוועדה לאנרגיה אטומית, ולא המשרד. ואולם נציגת משרד הביטחון דרשה מנציגי המשרד להגיע למקום עם צוות של הוועדה. בתגובה טען נציג המשרד כי נקבעה חלוקת עבודה שונה בין הגופים במקרה מסוג זה, אולם הנציגה השיבה כי מתוקף החלטת הממשלה המשרד הוא האחראי לטיפול באירועים רדיולוגיים, ולכן נציגיו צריכים להגיע למקום.

     

    המשרד להגנת הסביבה מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2015 כי הייתה אי-הבנה לגבי האחריות לטיפול באירועי קרינה מסוג זה, וכי אגף קרינה סבר כי בסמכותו לטפל באירועי קרינה המתרחשים במכולות היוצאות מהארץ בלבד. לאחר האירוע הובהר לכל הנוגעים בדבר כי בסמכות אגף קרינה לטפל במכולות המכילות חומר רדיולוגי, הן בכניסתן לארץ והן ביציאתן ממנה, וכי הדבר הוטמע בנוהלי העבודה של המשרד להגנת הסביבה הנוגעים לטיפול באירועי קרינה.

     

    לאחר שנמצא שערכי הקרינה הנפלטת מהמכולה הם נמוכים, היא נפתחה ונציגי הוועדה לאנרגיה אטומית, וכן נציגי אגף קרינה במשרד להגנת הסביבה ביצעו ניטור ידני של תכולתה. נמצא שמקור הקרינה היה מד לחות קרקע ישן, כמו שהיה באירוע דומה שהתרחש בעבר בנמל חיפה.

     

    ראש מחלקת חירום באגף מבצעים במשטרה מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2015 כי "אף שהטיפול באירוע רדיולוגי הוא באחריות צה"ל, הגיעו אנשי המשטרה למקום האירוע, אולם לאחר שווידאו שמדובר באירוע שאינו מסכן חיים, עזבו את המקום". לדבריו, אין מוכנות מערכתית של גורמי החירום לאירוע רדיולוגי. מתחקיר שביצעה המשטרה בנוגע לאירוע עולה כי הוא לא דווח לה בציר השליטה, כלומר באמצעות מוקד 100, אלא דווח ישירות לבעלי תפקידים ביחידות, ועקב כך לא הגיע הדיווח בשלב הראשון למרכז דיווח מבצעים ארצי ולמחלקת המבצעים של המשטרה.

     

    מבקר המדינה הורה למועצה לביטחון לאומי, כגורם המתכלל את נושא הטיפול בחומרים רדיולוגיים, ועל שר הביטחון כגורם הנושא באחריות כוללת לטיפול באירועי טרור בלתי קונבנציונאלי, להסדיר עניין זה ללא דיחוי נוסף, בשיתוף המשרד לביטחון הפנים, משרד האוצר, צה"ל, המשטרה, רשות הכב"ה והמשרד להג"ס. "על הגופים האמורים להגיע להסכמות לגבי חלוקת המשימות באירועים רדיולוגיים ולפעול לעיגון הסכמות אלה בהחלטת ממשלה מתאימה. אם יימשכו המחלוקות הבין-משרדיות, על המועצה לביטחון לאומי להעביר את הנושא בהקדם להכרעת ראש הממשלה".

     

    5% מהעוסקים בחומרים מסוכנים פועלים ללא היתר

    עוד עולה מהדו"ח כי כ-200 (5%) מהעוסקים בחומרים מסוכנים פועלים ללא היתר רעלים בתוקף. כמו כן, בחלק מהמקרים חודש היתר הרעלים ללא ביצוע סיור מקדים או בלי בדיקה לעומק של העמידה בדרישות לקבלת ההיתר. נוסף על כך, עובדי המחוזות כמעט אינם מבצעים סיורי פיקוח במשך תקופת ההיתר וכן אינם מבצעים סיורי פתע.

     

    "המשרד אינו מרכז ומעבד מידע על אירועי חומרים מסוכנים ועל הטיפול בהם באופן שיאפשר לו לגבש תמונת מצב בנוגע לסוגי האירועים, הסיבות להם, חומרתם ונזקיהם", נאמר בדו"ח. "המשרד גם אינו דורש מגופים אחרים - כמו רשות כיבוי האש, המשטרה, פיקוד העורף, מינהל הבטיחות והרשויות המקומיות - למסור לו מידע רלוונטי שיש להם על אירועי חומרים מסוכנים".

     

    דו"ח המבקר מדגים את אוזלת ידו של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בחומרים מסוכנים באמצעות אירוע הדליפה במפעל לייצור שרפים ודבקים לתעשייה בעתלית, אשר התרחש ביוני 2014. המפעל ממוקם בסמוך לשכונת מגורים, תחנת רכבת ומגרש כדורגל. הדליפה נגרמה לאחר שמלגזן שביצע עבודות במקום פגע בחבית שהכילה בנזיל כלוריד, חומר בעל ריח צורב שגורם לנזק חמור לעיניים, לעור ולמערכת הנשימה והחשוד כמסרטן. החומר שדלף נספג בקרקע, גרם לה נזק והתאדה במשך זמן רב. בעקבות הדליפה התקבלו במשך כמה ימים תלונות רבות מתושבים המתגוררים ביישוב על ריחות כימיים קשים ועל צריבות בעיניים.

     

    ממסמכי השימוע שביצע המשרד להגנת הסביבה למפעל ביוני 2014, עולה כי בסיור שביצעו נציגי המשרד במפעל לאחר האירוע וכן בסיור נוסף שביצעו מיד בתום השימוע נחשפו ליקויים מתמשכים באופן החזקת הרעלים במפעל. על פי תחקיר רשות הכיבוי אש מיוני 2014, לא היה למפעל בזמן האירוע אישור תקופתי על עמידתו בדרישות בטיחות אש והצלה.

     

    חקירה נגד מפעל: החזיק חומרים מסוכנים ליד בתים - צפו בוידאו 

    חקירה: מפעל החזיק חומרים מסוכנים ליד בתים    (צילום: באדיבות המשרד להגנת הסביבה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    "הפרה מתמשכת"

    "דרך הפעולה של המפעל היא דוגמה להפרה מתמשכת של תנאים שנקבעו בהיתר הרעלים. נמצא כי למרות דרך הפעולה הבעייתית של המפעל, כפי שנחשפה באירוע האמור, לא ביצע בו המשרד סיורי פיקוח, חוץ מהסיור השנתי השגרתי המבוצע לפני חידוש היתר הרעלים", נאמר בדו"ח. "לדעת משרד מבקר המדינה, הדעת נותנת שפיקוח הדוק יותר של המשרד על דרך פעולתו של המפעל בכל הנוגע לאחסון חומ"ס, היערכות לאירועי חומ"ס ונקיטת אמצעים למזעור נזקים היו מצמצמים במידה ניכרת את היקף האירוע ואולי אף מונעים אותו".

     

    מקרה מטריד נוסף של אירע בנובמבר 2014 כאשר במפעל לייצור מוצרי עוף בעמק חפר דלף גז אמוניה. בעקבות דליפה זו נהרג כבאי ונפצעו כבאים נוספים ואזרחים. אף שהגז דלף אל מחוץ לתחומי המפעל ופגע באוכלוסייה, נמסרה ההודעה הראשונה לציבור על האירוע רק כשלוש שעות לאחר תחילתו. בישיבה שכינס סגן ראש המועצה לביטחון לאומי לשם הפקת לקחים מהאירוע, ציינו הן נציג המשטרה והן נציגת המשרד את האיחור בדיווח לציבור על האירוע כליקוי מרכזי.

     

    בדו"ח נאמר כי בינואר 2015 ביצע פיקוד העורף תחקיר של האירוע ובעקבותיו המליץ בין היתר על "קידום פיתוח מערכת חומרים מסוכנים לאומית (מחו"ל), שתזהה ותתריע לאוכלוסייה באופן אוטומטי במצב בו החומר המסוכן יוצא מגדר המפעל. בנוסף, המערכת תתריע לכל ארגוני החירום וההצלה כולל לרשות המקומית ולפיקוד העורף על התרחשות אירוע חומר מסוכן במתקני החומרים המסוכנים מסכני האוכלוסייה. דווח זה יהיה מידי ובמקביל לכל הגופים".

     

    באפריל 2015, בזמן ביצוע הביקורת, ביצע המשרד להגנת הסביבה חשיבה מחודשת לגבי האופן שבו ניתן להפעיל התרעה אזרחית ללא צורך בהסתייעות בתקצוב חיצוני. לצורך כך נסקרו חלופות שונות הקיימות בעולם להתרעה אזרחית. ביולי 2015 קיים המשרד ישיבת סיעור מוחות, בראשות סמנכ"לית תעשיות ובהשתתפות נציגי פיקוד העורף והמועצה הלאומית, לצורך קביעת החלופה המועדפת. בישיבה הוחלט כי האחריות למתן ההתרעה לאוכלוסייה תוטל על המפעלים אשר אירוע חומר מסוכן בהם עלול להשפיע על הסביבה, וכי הפיקוח על כך יוטל על המשרד, המשטרה ופיקוד העורף. כמו כן הוגדרו לוחות זמנים להכנת מסמך המתאר את החלופה המוצעת, לשם הגשתו לוועדת המנחה הלאומי.

     

    משרד מבקר המדינה מעיר לכל הגורמים שהיו שותפים לתהליך האמור - "המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לביטחון, פיקוד העורף, המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון ומשרד האוצר - כי התמשכות הטיפול בהקמת מחו"ל במשך מעל שבע שנים, משנת 2008 ועד שנת 2015, שבה המערכת עדיין נמצאת בשלבי אפיון ראשוניים, היא בלתי סבירה. המשרד להגנת הסביבה אמנם ניסה לקדם את הקמת המערכת בדרכים שונות במסגרת פעולותיו כמנחה הלאומי, אך לא עשה די להשלמת הטיפול בעניין זה בלוחות זמנים סבירים. על כל הגורמים האמורים להירתם להשלמת הקמתה של מחו"ל בהקדם האפשרי, על פי המטרות שקבעה ועדת שפיר".

     

    נתון מדאיג לא פחות, לפי הדו"ח, הוא שאין בידי המשרד להגנת הסביבה, לא במטה, לא במחוזות ולא במשטרה הירוקה, מיפוי של המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים ברחבי הארץ. "בשל כך מתקשה המשרד לעקוב אחר הפעולות שעושים הגורמים השונים להפסקת מפגעים אלה ולמניעת הפיכתם לאירועים המסוכנים לציבור. מנובמבר 2013 עד אוקטובר 2015 טיפלו המחוזות באירועים סביבתיים ובאירועי חומ"ס כמעט ללא ציוד דיגום וניטור הנדרש להם לביצוע משימותיהם".

     

    יש לשפר את הפיקוח על מובילי החומרים המסוכנים

    גם נושא הפיקוח והאכיפה בשינועם של חומרים מסוכנים זוכה לביקורת בדו"ח: במארס 2014 אירעה ליד צומת אחיהוד תאונת דרכים שבה היו מעורבים מכלית סולר וכלי רכב פרטיים. בתאונה התהפכה מכלית הסולר ונשפכו כ-10,000 ליטרים של סולר. הדבר חייב פינוי של כ-700 מטר מעוקב אדמה מזוהמת, וגם לאחריו עדיין נותר זיהום בקרקע. בעקבות התאונה גם נסגרו נתיבי תנועה, דבר שגרם לשיבושי תנועה קשים באזור במשך כמה שעות.

     

    התברר כי סימון המכלית היה שגוי - המכלית סומנה כמכילה בנזין, אף שהכילה סולר. בשל הסימון השגוי חששו כוחות הכיבוי מאוויר נפיץ והשתמשו בכמות גדולה של מים, דבר שהגדיל את היקף זיהום הקרקע. בסיכום דיון שקיימו כונני מחוז צפון של המשרד ביוני 2014 לשם הפקת לקחים מהאירוע נכתב בין היתר כי "בדיעבד, אם היה נודע לכוחות הכיבוי מיד עם הגיעם, על כך שהמכלית מכילה סולר בלבד, ניתן היה לצמצם משמעותית את היקף הזיהום שנגרם".

     

    בדצמבר 2014 התהפכה מכלית שהובילה חומר חיטוי מסוכן מסוג "פריק כלוריד" ליד מושב ביצרון בדרום הארץ. עקב ההתהפכות נפצע נהג המכלית וגלשו כ-30 עד 50 ליטרים של החומר לכביש. כל צירי התנועה לפארק תעשיות ראם ולביצרון נסגרו. כמו כן, בדצמבר 2014 אירעה התנגשות במפגש הכבישים 6 ו-1 בין מכלית שהובילה כימיקל נפיץ מסוג "אמיל אלכוהול" לבין משאית שהובילה כלי רכב. עקב ההתנגשות נבקעה המכלית, והדבר גרם לפריצת דלקה במשאית ולמותו של נהגהּ.

     

    הדו"ח מתייחס גם לאירוע דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה שבערבה בדצמבר 2014, במהלכו דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מצינור של חברת קצא"א. בעקבות אירוע עברונה ביצעה חברת קצא"א סקר סיכונים לגבי קווי הדלק שלה. ממצאי הסקר נתנו בידי המשרד להג"ס מידע חיוני, ועל פיו הוא הורה לחברת קצא"א לבצע פעולות שונות למניעת הישנותם של אירועים דומים בעתיד, למזעור נזקים בעקבות אירועים כאלה ולצמצום הסיכון לנזקים באזור אילת.

     

    בדו"ח נאמר בתגובה לאירועים אלו כי ניתוח אירועים אלה ממחיש את הצורך בהידוק הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה על מובילי החומרים המסוכנים ובשיפור היכולות של גורמי החירום. לדעת משרד מבקר המדינה, "נוכח השכיחות של אירועי שינוע חומרים מסוכנים והנזק שעלול להיגרם בעקבותיהם, על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה להגביר את האכיפה בתחום זה, לרבות באמצעות פעולות אכיפה משולבות. על רשות כיבוי האש לשפר את יכולותיה למתן מענה באירועים כאלה, ובכלל זה בנוגע לזיהוי של החומר המסוכן, ניטורו והערכת הסיכונים הראשונית".

     

    תגובת המשרד להגנת הסביבה:

     "דו"ח מבקר המדינה בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול" נבחן על ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. מקריאת הדוח, עולה כי מרבית הליקויים שנמצאו בדוח המבקר מצויים זה מכבר בהליך של הטמעת ההמלצות:

     

    1. פיקוח על מחזיקי חומרים מסוכנים – המשרד הגביר בשנה האחרונה את הפיקוח על מחזיקי חומרים מסוכנים. לרבות, הפעלת תכנית פיקוח ארצית וביצוע מבצעי אכיפה על מחזיקי חומרים מסוכנים.

     

    2. מרחקי הפרדה בין מפעלים מסוכנים ובין אוכלוסייה – המשרד האיץ את יישום מדיניותו בנושא מרחקי ההפרדה בין מקורות סיכון לבין אוכלוסייה, אשר נועדה לתת הגנה על בריאות הציבור ועל הסביבה מתוצאות אירועי חומרים מסוכנים בשגרה.

     

    3. תחקירי אירועי חומרים מסוכנים – המשרד סיים זה מכבר להקים את יחידת התחקירים לאירועי חומרים מסוכנים באגף חומרים מסוכנים, לצורך צמצום הישנות אירועי חומרים מסוכנים ושיפור מענה גופי החירום.

     

    4. ריכוז והנגשת מידע על אירועים ומפגעים סביבתיים לגופי חירום ולציבור - המשרד במסגרת היותו המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים פועל להעמקת ולהנגשת הידע המקצועי בנושא החומרים המסוכנים לגופי החירום. כמו כן, מפרסם המשרד את כלל המידע שברשותו לציבור בהתאם לדרישות חוק חופש המידע.

     

    המשרד ימשיך לפעול להטמעת ההמלצות המבקר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גורמי החירום אינם ערוכים לאירוע רדיואקטיבי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים