50 אלף עובדים נפצעים בשנה - והממשלה לא פועלת

מספר ההרוגים והפצועים בתאונות עבודה ממשיך לעלות - אך דבר לא נעשה: משרד הכלכלה ומשרד הבריאות פעלו בעצלתיים ליישום המלצות דוח אדם שהוגשו כבר לפני כשנה וחצי ונועדו להסדיר הבטיחות בעבודה. זו המסקנה המרכזית שעולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, בנושא בטיחותם ובריאותם של העובדים במשק.

דו"ח המבקר - כל הכתבות: 

המבקר: ליקויים בקידום התחדשות עירונית

המבקר: רמ"י כשלה בפיקוח על עבירות בנייה

גורמי החירום אינם ערוכים לאירוע רדיואקטיבי

בדו"ח מפורט כי בשנים 2014-2013 נפצעו יותר מ-50,000 עובדים בתאונות עבודה, וכי בכל אחת מהשנים האלה נהרגו בתאונות עבודה 62 עובדים, כ-50% מהם עבדו בענף הבניין. הפגיעה הכלכלית כתוצאה מכך נאמדת בכ-15 מיליארד שקל בשנה. "צמצום נזקים אלה עשוי לסייע לחיזוק חוסנו הפיננסי של ביטוח לאומי, החיוני להבטחת יכולת תשלום הגמלאות, וכן יכול להגדיל את הפריון ובכך לסייע בהפחתת יוקר המחיה", מצוין בדו"ח.

לצורך קידום נושא הבטיחות בעבודה הוקמה בשנת 2011 ועדה ציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל, בראשות האלוף (מיל') אודי אדם. הוועדה הגישה דו"ח באפריל 2014, עם המלצות לתיקון המצב הקיים ולקידום הנושא, אולם המבקר קובע כי גם לאחר כשנה וחצי - המצב בשטח כמעט שלא השתנה.

אין פיקוח ואין אכיפה

כמו כן נקבע, כי פעילותו של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, בתחום הפיקוח והאכיפה במקומות עבודה, הייתה דלה. למעשה, לפי הדו"ח, הוא לא מילא את תפקידו העיקרי - פיקוח על מקומות עבודה ואכיפה בהם כדי להבטיח שהמעסיקים עושים את הפעולות הדרושות להגנה מרבית על בטיחותם של העובדים ובריאותם.

(צילום: עידו ארז)

כך מודגם, כי בשנים 2013-2011 קיימו מפקחי המינהל ביקורי פיקוח בתדירות של אחת לאבע שנים במקומות עבודה - ואף פחות מזה ב-2014. בנוסף, בשנים 2014-2009 מפקחי המינהל ביקרו בפחות ממחצית מאתרי הבנייה. עוד מצוין, כי המינהל לא הטיל כמעט קנסות מינהליים על מעסיקים שהפרו ההוראות הקבועות בחוקי הבטיחות, כאשר בשנת 2013 כלל לא הוטלו קנסות ובשנת 2014 הוטלו עשרה קנסות בלבד.

גם אכיפת החובה של מפעלים להקים ועדות בטיחות לקתה בחסר, כאשר בשנים 2014-2013 פנו בכתב מפקחי המינהל לשישה מפעלים בלבד בדרישה להקים ועדת בטיחות והוציאו רק 14 צווים למפעלים לתיקון הפרות בעניין זה. עוד מפורט בדו"ח, כי המינהל תכנן להכשיר בהדרגה בשנים הקרובות 7,000 מנהלי עבודה לעבודה בגובה, אבל עד ינואר 2016 הוכשרו כ-1,100 מנהלי עבודה. בנוגע להגברת האכיפה מסר המינהל למשרד מבקר המדינה בפברואר 2016 כי הוא "מבצע עתה הגברת האכיפה תוך הסבת יחידת החקירות ומיקודה בנושא זה... יחד עם זאת, פועל המינהל לבחינה ולקביעה של דרכים ושיטות יעילות יותר להגברת האכיפה".

ענף הבנייה: שיעור הרוגים גבוה מאירופה

"או שאתה עולה למנוף - או שאתה מפוטר"

נפל לפיר מעלית, נמחץ מדלת; 15 הרוגים בתאונות עבודה ברבעון

המבקר מציין שורה של ליקויים נוספים, בהם פעילות לא אפקטיבית של המוסד לבטיחות ולגיהות בתחומי ההדרכה. בין היתר מפורט כי פעילותו מועטה יחסית דווקא בתחומים חיוניים שהשוק הפרטי אינו מציע אותם, דוגמת תחום המחקר או עידוד הקמת והפעלת ועדות בטיחות במפעלים. עוד מצוין כי המוסד לא פעל לאיתור מקומות עבודה בהם לא פעלו באופן סדיר ועדות בטיחות, וביקר בשיעור קטן יחסית של מפעלים קטנים ואתרי בנייה - על אף  שהסיכון בהם לתאונות עבודה גדול מזה של מפעלים גדולים.

מכת תאונות עבודה בענף הבניין - צפו בראיון עם סגן הממונה על הבטיחות במשרד הכלכלה ועם מנהל הפורום למניעת תאונות עבודה:

בנוסף קובע המבקר, כי תפקודן של מועצת המוסד ושל מינהלתו לקה בחסר רב, שהתבטאה באי קיום דיון מהותי בתקציב המוסד, אי קביעת סדרי עבודה לוועדות, וגילוי אזלת יד בכל הנוגע להסדרת הפעילות הכספית. עוד מצוין כי לא נקבעו תקופות כהונה לחברי המועצה, כאשר לפחות שניים מחבריו מכהנים כבר 25 שנה. 

רשימת מחלות המקצוע לא מעודכנת

הדו"ח מותח גם ביקורת על פעילות משרד הבריאות ורשם המחלות התעסוקתיות, לפיה כמעט שלא התקיימו פעולות שנועדו להגביר את הדיווחים על מחלות תעסוקתיות. בנוסף מצוין כי קיימת מודעות נמוכה מצד רופאים אודות חובת הדיווח על מחלת מקצוע וכי משרד הבריאות טרם החל להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה סדירים על שירותי הרפואה התעסוקתית שקופות החולים מספקות לעובד.

עוד מפורט בדו"ח, כי ביטוח לאומי ורשם המחלות התעסוקתיות לא הסדירו ביניהם כראוי את נושא העברת הנתונים, וכי ביטוח לאומי גם לא עדכן את רשימת מחלות המקצוע שעל פיה הוא מעניק זכויות לאלה שחלו בהן. 

המבקר ממליץ למשרד הכלכלה להחיש את טיפולו ביישום ההמלצות של ועדת אדם, ובעיקר לקדם בדחיפות החלטת ממשלה שתאפשר לשפר מהיסוד את אופן הטיפול של המדינה בתחום הבטיחות בעבודה ושתוביל לשינוי מעמדו הסטטוטורי של המוסד כתאגיד עצמאי ולשילובו עם המינהל, כפי שהמליצה ועדת אדם.

בינתיים ממליץ המבקר כי המוסד, כגוף ממלכתי, ימקד את פעולותיו בתחומים שבהם יש "כשל שוק", דהיינו בתחומים שגופים פרטיים אינם עוסקים בהם ובייחוד באלה שנקבעו לו בחוק; למשל, ניהול פעולות הסברה, עריכה ופרסום של מחקרים וסיוע בבחירת נאמני בטיחות והקמתן של ועדות בטיחות, הדרכתם ועידודם בפעולתם.

כן נקבע, כי על שר הכלכלה להסדיר בהקדם את פעילות המוסד ואת הגופים המנהלים אותו, תוך תיקון הליקויים שפורטו בדו"ח. את תפקיד שר הכלכלה מאייש כיום ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 
הדס תגרי, מנהלת הקואליציה למאבק בתאונות בניין, אמרה כי "דו"ח המבקר מאשר את טענות שמעלה הקואליציה למאבק בתאונות בניין מזה תקופה ארוכה ומתקף אותן בנתונים נוספים: היקף הפיקוח באתרי הבנייה זניח וירד בשנים האחרונות, היקף הפיקוח לאחר תאונות זניח אף הוא, מנהל הבטיחות לא עושה שימוש באמצעים הרתעיים העומדים לרשותו כגון קנסות, למעסיקים אין תמריצים כלכליים להשקיע בבטיחות העובדים. הדו"ח אומר בפשטות כך: מדינת ישראל בכלל ומשרד הכלכלה בפרט מועלים בחובתם להגן על חיי העובדים ובפרט עובדי ענף הבניין. בעקבות הביקורת הנוקבת של המבקר אנו בקואליציה מקווים שממשלת ישראל תתעשת ותערוך שידוד מערכות כללי ודחוף במערך הפיקוח על בטיחות העובדים ותדאג לכך שעובדים היוצאים עם שחר לעמל יומם המפרך לפרנסת משפחתם גם ישובו אליה בסופו בשלום".

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "מינהל הבטיחות, במשאבים המצומצמים העומדים לרשותו, מתמודד יום ביומו עם נושא קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעשרות אלפי מקומות עבודה בתחומי התעשייה, הבניין, המסחר והחקלאות. המשרד פועל מול נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר להגדלת מצבת כוח האדם ושיפור תנאי המפקחים, שיאפשרו הן פעילות מוגברת והן גיוס כח אדם מקצועי. יודגש כי פעילות משרד הכלכלה מלווה ומשלימה את פעילות משטרת ישראל, הפרקליטות, התאחדות הקבלנים ורשם הקבלנים וגורמים נוספים. פעילות משותפת זו, מחויבת בכדי לטפל באופן משמעותי ואפקטיבי בתאונות העבודה בישראל". 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לאורך השנים בוצעו פעולות מגוונות בתחום ההדרכה של רופאים ממקצועות שונים. באופן שוטף, משרד הבריאות מקיים התייעצות עם רשמי מחלות תעסוקתיות ברחבי העולם במטרה לקדם את איכות והיקף הדיווח. בנוסף, גובש חוזר מטעם המשרד, המורה לכלל הרופאים לוודא שמדווחים לרשם בעת אבחון מחלה תעסוקתית. מאמצים אלו כבר נשאו פרי: מאז הקמת הרשם בשנת 2011, עלו מספר הדיווחים בכ- 100%, מכ- 1000 דיווחים לשנה עד כ-2000 לשנה בשנת 2015. נעשות פעולות להגברת שיתוף הפעולה הבין-ארגוני עם המוסד לביטוח לאומי במטרה להתגבר על הבדלים בקידוד המידע ולקדם העברה שוטפת של קבצי מידע. לאחרונה, אכן הועברו לרשם נתונים לגבי כלל המחלות התעסוקתיות שבבסיס המידע של המוסד לביטוח לאומי".

לגבי הקמת מנגנון פיקוח ובקרה על שירותי הרפואה התעסוקתית שקופות החולים מספקות נמסר: "לאחר השקעה של שנים בגיבוש השיטות המדעיות הרצויות, וכן בהשגת הסכמה בין-ארגונית מורכבת, נבנו כלי בקרה ייעודיים והחלו פעולות פיקוח ובקרה בתחום הרפואה התעסוקתית בחלקה הראשון של שנת 2016. בחלקה השני של השנה, יושלמו בקרות בכל ארבעת הקופות בתחום הרפואה התעסוקתית".