שתף קטע נבחר

גם גיל, גם תרגיל: מדריכי הכושר שחצו את גיל 60

הם מעבירים את זמנם כל יום בחדר הכושר בו הם עובדים בין עשרות מתאמנים ואימונים אישיים מפרכים, על אף שכבר מזמן עברו את גיל 60. אלו הם שלושת מדריכי הכושר המבוגרים שמוכיחים יום יום שידע וניסיון הם בהחלט כח שיש להכיר בו

לפני שלוש שנים חווה אילן שרייבר, בן 65 מחולון, משבר אישי קשה. אשתו נפטרה בגיל שישים אחרי מחלה קשה, והוא מצא עצמו לבד. כמה שנים לפני כן הוא כבר עזב את עבודתו כאיש שיווק בחברה לייבוא מזכרות כדי לטפל בה, וכשקרה האסון –  לא רק שהתאלמן, אלא גם מצא עצמו מחוסר עבודה. להגדרתו: "ללא סיבה טובה לקום בבוקר".

 

כתבות נוספות:

בגיל 94, אורי מתאמן 6 פעמים בשבוע

לא ויתרה: כרמית רזתה 50 ק"ג בשביל להיכנס להריון

ליאור רץ עשרות ק"מ כשהוא יחף: "זה בריא יותר"

 

ברגע המשבר ההוא – הציעה לו אחייניתו הצעירה להפוך את האהבה שלו לספורט, ובעיקר לריצה – למקצוע. לאילן לא לקח הרבה כדי להבין שזה מה שהוא רוצה. הוא החל ללמוד בקורס מאמני כושר ב"וינגייט" במשך כחצי שנה, ולאחר שסיים – החל לעבוד בסניף "הולמס פלייס" מודיעין. "מבחינתי זו מתנה לנפש. האימון מנע ממני להגיע לתהומות אחרי המוות הקשה של אשתי. אני עסוק, פוגש אנשים, והנפש שלי הרבה יותר רגועה", הוא מספר.

 

"מבחינתי זו מתנה לנפש". אילן שרייבר (יח"צ) (יח
"מבחינתי זו מתנה לנפש". אילן שרייבר

 

שרייבר מאמן את כולם, צעירים ומבוגרים, אבל מודה שעם מתאמנים מבוגרים יש לו חיבור יותר עמוק, סוג של סולידריות טבעית: "אנשים מבוגרים אמרו לי שהם שמחים לקבל דווקא ממני הדרכה, כי אני קרוב יותר לליבם. 'לבחור צעיר אין ניסיון, כמו שלך יש' - הם אומרים לי - וזה מתייחס גם ובעיקר לניסיון החיים שלי - שאין לבחור צעיר".

 

כשהוא עובד עם מבוגרים, הוא מקפיד שהמשקלים יהיו יותר נמוכים, וגם שהמנוחות תהיינה ארוכות יותר: "ישנם כמובן גם מתאמנים מבוגרים שאני מסייע להם מאוד בהתמודדות עם בעיות רפואיות כמו סוכר גבוה, למשל. פעילות אירובית נכונה מפחיתה את רמות הסוכר בדם, כמו גם את אחוז השומן. בדיוק אתמול אמר לי אחד המתאמנים שלי שהוא עשה בדיקות דם וכל הפרמטרים שלו השתפרו פלאים. ירדו לו הסוכר, הכולסטרול ואחוזי השומן. זה עשה אותי מאושר. אתה לא יודע כמה".

 

יש לך גם מתאמנים צעירים?

"בוודאי, כמו לכל מדריך אחר. איש לא מתייחס לזה. כולם מקבלים אותי כמו שאני. הכי מצחיק שאני יותר גדול מרוב האבות של המדריכים שעובדים איתי, אבל לגיל, בטח במכון כושר - אין באמת משמעות".

 

איזה טיפ יש לך למתאמנים?

"הטיפ הכי טוב שלי למתאמנים הוא התמדה, תזונה, והדרגתיות. ועוד משהו: אם יש לכם חלום כמו שלי היה - להיות מדריך כושר, אל תהססו להגשים אותו".

 

צפו באילן בפעולה בזמן אימון בחדר הכושר:

 

 

מדריך כושר כבר 40 שנה

לפיטר פרנקל, גם הוא מאמן כושר, חשוב מאוד שנדייק בגילו: "תכתוב שאני בן 66 ולא בן 67. יש לי עוד כמה חודשים להיות בן 66", הוא אומר בחיוך ביישני. פרנקל, נשוי פלוס 3 בנות, הוא מורה ותיק לחינוך גופני. כבר בשנת 1976 סיים את לימודיו במכון "וינגייט" ומאז פחות או יותר הוא עוסק בספורט. סדר יומו מוקדש כולו לעולם הכושר, וזה יום בהחלט אינטנסיבי. גם את הריאיון הזה היה קשה מאוד לתאם. הוא מסיים אימון אחד – וממשיך ישירות לאימון נוסף.

 

"עליתי לארץ בשנות השבעים מארגנטינה – ורצו שאלמד משהו. אני מת על ספורט, אז הבחירה הייתה פשוטה למדי", נזכר פרנקל. חוץ מתקופה קצרה שבה עבד בגידולי שדה בקיבוץ שבו גר כשעלה לארץ - הוא עוסק מאז ומתמיד בספורט: מלמד בבית ספר תיכון במועצה האזורית מטה יהודה, ומדריך במכון הכושר "הולמס פלייס" במודיעין.

 

במסגרת עבודתו מאמן פיטר צעירים ומבוגרים ומתמחה בעיקר בשיקום. המתאמן הכי צעיר שלו בן 12, המבוגר בן 86. סך האימונים החודשי עומד על כמאה בחודש. כשייצא לפנסיה הוא מתכוון להגדיל אותו עוד יותר.

 

מה ההבדל בין מתאמנים צעירים למבוגרים?

"עם ילדים אתה יכול ביתר קלות לטפל בבעיות מוטוריות ובעיות יציבה, אצל מבוגרים אתה מנסה יותר לשפר להם את איכות החיים. פעילות גופנית שנותנת להם להרגיש יותר בטוח, יותר טוב, וכמובן תורמת מאוד לבריאותם".

 

מה הסיפוק הכי גדול בעבודה שלך?

"שאני מצליח מדיי יום לעזור לאנשים. זה סיפוק אדיר".

 

איך התגובות על גילך? אתה בכל זאת בן 66.

"יש תגובות מעולות. מפרגנים מאוד. הרוב בכלל לא מאמינים שאני בן 66".

 

כמה זמן עוד תמשיך לאמן?

"אני בר מזל שאני עובד במשהו שאני מאוד אוהב. זו דרך חיים אצלי, על כן אני מקווה להמשיך כל עוד אני יכול לעמוד על הרגליים".

 

"הרוב לא מאמינים שאני בן 66". פיטר פרנקל (יח"צ) (יח
"הרוב לא מאמינים שאני בן 66". פיטר פרנקל

 

כושר עם הרבה ניסיון חיים

דוד שמח, בן 61 מפתח תקווה – כשמו כן הוא – שמח מאוד לאמן. דוד, נשוי פלוס שניים, מאמן כבר שבע שנים ב"הולמס פלייס" גבעתיים. כבר שלושים שנה הוא מתאמן, ויום אחד בגיל 55 - פשוט החליט שבא לו להפוך את התחביב למקצוע.

 

"הייתי עורך סאונד, והרגשתי שמיציתי ושבא לי שינוי", מספר דוד. התחלתי ללמוד הדרכת מכוני כושר ב"קמפוס שיאים" - באוניברסיטת ת"א. זה מה שרציתי, זה מה שעניין אותי ועשיתי את זה מאהבה גדולה. נכון, עזבתי עבודה מסודרת שעבדתי בה עשרים שנה, אבל צריך לזכור שנגמרה לי התשוקה, ורציתי שינוי".

 

למה דווקא מאמן כושר?

"תמיד אהבתי להתאמן. רצתי, עשיתי אימוני כוח ולמדתי להיות מודע ליכולות הפיזיות שלי. הבנתי שזה נותן לי גם כוחות מנטאליים, ומשפיע על היכולות שלי גם מחוץ לחדר הכושר. בזכות הספורט הפנמתי שאין כמעט דבר שאתה רוצה ולא יכול להשיג. אתה מוסיף משקלים שלא האמנת שתוכל, וזה נותן לך ביטחון עצמי רב. אמונה שאפשר".

 

מה אשתך אמרה?

"אשתי פחדה מאוד. הייתה לי עבודה מסודרת ומתגמלת וויתרתי עליה, אבל צריך לזכור שכבר לא הייתי באמת מאושר, אז בחרתי ללכת אל הלא נודע. היום אגב, אשתי כבר מאוד מפרגנת".

 

צריך אומץ בשביל זה.

"צריך הרבה אומץ. בטח ובטח כשאתה כבר לא צעיר. אבל חשוב לזכור שלגיל יש גם הרבה יתרונות. אני הרבה יותר בשל ושקול, יודע כבר מה עושה לי טוב ומה אני צריך".

 

קריירה שנייה בגיל 61. דוד שמח (יח"צ) (יח
קריירה שנייה בגיל 61. דוד שמח

 

אחריי שסיים את קורס המדריכים החל דוד לאמן "בהולמס פלייס" גבעתיים. במקום הזה הוא גם הצליח לאגד סביבו עשרות מתאמנים - אותם הוא מאמן באופן אישי. ניסיון החיים של דוד – משליך כמובן גם על האינטראקציות עם המתאמנים. שמח מתמחה באימונים אישיים, עובד בכל יום, ומעביר כמאה וחמישים אימונים בחודש. "יש לי הרבה תשוקה למקצוע"- הוא חוזר ומדגיש לאורך כל הריאיון.

 

"לרבים מהמתאמנים שלי חשובים לא רק השרירים. הם רוצים לקבל גם משהו מעבר. ניסיון החיים שלי, דווקא בעבודה כמו זאת, משחק תפקיד חשוב. אני סוג של מנטור: לא רק לספורט, אלא גם לחיים. אני נותן למתאמנים שלי כוח להאמין שהם יכולים. אתה יודע מה זה להוכיח למתאמן, בטח ובטח לא צעיר – שהוא יכול להרים משקולות? זה פשוט מדהים. אני משמש גם סוג של אוזן קשבת להרבה מאוד דברים אחרים. המתאמנים משתפים אותי ומספרים לי המון המון דברים, מתייעצים איתי. סוג של ה"מבוגר האחראי".

 

איך התגובות על הגיל?

"תגובות טובות. הרבה פידבקים מפרגנים. יש לי הרבה הצלחות. לדוגמא: יש לי מתאמן בן שמונים שהגיע אליי עם כיסא גלגלים, משותק כמעט לגמרי. היום הוא הולך! וזאת אחרי שהרופאים לא נתנו לו שום סיכוי".

 

זה בטח סיפוק גדול.

"סיפוק אדיר. אני מאושר ממה שאני עושה. הכוח שאני מקבל מהם הוא מדהים. אני בן אדם טוב יותר. מודע יותר. יש לי בשביל מה לקום בוקר".

 

צפו בדוד מאמן כחלק משגרת יומו בחדר הכושר:

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים