שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כל מה שרציתם לדעת על סופם של כוכבים
    לכל כוכב יש דרך משלו, דרך שבה הוא מעביר את חייו ודרך שבה הוא מוצא את מותו. זה יכול להיות בדעיכה איטית במשך מאות מיליוני שנים, וזה יכול להיות בין רגע בפיצוץ אדיר שקורע לגזרים את הכוכב ומפזר אותו לכל עבר

     

    מדע בין כוכבים: מותם של כוכבים    (קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מאיפה הגיע כל הזהב שיש בעולם? איך נוצר הברזל שיש לנו בדם? או הסידן שיש לנו בעצמות ואפילו החמצן שאנחנו נושמים, לכל השאלות האלו תשובה אחת. אבק הכוכבים.

     

    הפרקים הקודמים

    כדור הארץ

    השמש

    הירח

    מאדים

    צדק 

    פלוטו

    מערכת השמש

    שביל החלב

    המפץ הגדול

    חיפוש חיים

     

    לכל כוכב יש דרך משלו, דרך בה הוא מעביר את חייו ודרך בה הוא מוצא את מותו. זה יכול להיות בדעיכה איטית במשך מאות מיליוני שנים, וזה יכול להיות בין רגע בפיצוץ אדיר שקורע לגזרים את הכוכב ומפזר אותו לכל עבר. מה שקובע את סוג המוות של כוכב, קשור מאוד בדרך בה הוא חי את חייו.

     

    כל הכוכבים מתחילים את דרכם בצורה די זהה. ענני מימן מתגבשים ומתרכזים מכח המשיכה, הלחץ והטמפרטורה עולים, ומרכז הענן נוצר כדור גז מסתחרר, חם מאוד, הקרוי קדם-כוכב. ברגע שהמימן בליבה הופך להליום בתהליכי היתוך תרמו-גרעיניים, נולד כוכב. מסלול ההתפתחות של הכוכב, והחום שהוא יפלוט תלוי בכמות המאסה שהכוכב הצעיר יצליח לצבור בהיווצרות שלו.

     

    סופרנובה (צילום: AFP / NASA / ESA)
    סופרנובה(צילום: AFP / NASA / ESA)

     

    כל הכוכבים מתחילים את דרכם בצורה די זהה, ענני מימן מתגבשים ומתרכזים מכוח המשיכה, הלחץ והטמפרטורה עולים, ונוצר במרכז הענן כדור גז מסתחרר, חם מאוד, הקרוי קדם-כוכב. וברגע שבליבה הופך המימן להליום בתהליכי היתוך תרמו-גרעיניים, נולד כוכב. מסלול ההתפתחות של הכוכב, הגדול והחום שהוא יפלוט תלוי בכמות המאסה שהכוכב הצעיר יצליח לצבור בהיווצרות שלו.

     

    כל כוכב הוא בית חרושת ליצור יסודות, ובכל כוכב מתנהל מאבק עוצמתי בין כוח הכבידה שרוצה לדחוס פנימה לבין ההיתוך הגרעיני שרוצה לפרוץ החוצה. במקרה של הכוכב שלנו, מדובר במימן שהופך להליום עד שלבסוף הליום הופך לפחמן ואז ממצב של ננס צהוב הכוכב הופך לענק אדום וזה כבר מסמן את חייו של כוכב בסדר גודל של השמש שלנו.

     

    בכוכבים מאסיביים הרבה יותר, לדוגמה כוכב בעל 20 פעמים מסת השמש שלנו - התהליכים קצת שונים ולא נעצרים בפחמן. בשלב הבא בליבת הכוכב מתחילה דחיסת אטומי הפחמן והיתוכם, בעיקר לחמצן. החום בליבה גורם ל"שיטת הבצל" וליצור שכבה נוספת, והתהליך ממשיך, עכשיו, כוח הכבידה העצום בליבה דוחס את אטומי החמצן לצורן (סיליקון). כך ממשיך הכוכב ומייצר שכבות מימן, הליום, פחמן, חמצן, נאון, צורן, גופרית ולבסוף - ברזל.

     

    הברזל הוא השלב האחרון בתהליך ההיתוך שבו יסוד אחד הופך ליסוד אחר. אחרי שהליבה הפנימית הפכה לברזל, בחום של קרוב למאה מיליארד מעלות, בשנייה אחת בודדת, הליבה קורסת לשבריר מנפחה המקורי, דחוס עד מאוד, ואז פיצוץ אדיר שבוהק כמו גלקסיה שלמה מפזר את השכבות חיצוניות באנרגיה אדירה לחלל. וזוהי סופר נובה. בפיצוץ הסופר נובה מתפזרים כל אותם אלמנטים שנוצרו במשך מיליוני שנים לכל עבר. במרכז נשאר הגרעין שנעשה כבד ודחוס פי אלפי מונים עקב הקריסה של הכוכב וכעת הוא כוכב נייטרונים או חור שחור שקוטרו קילומטרים ספורים בלבד. כפית אחת מהחומר הדחוס כמעט אין סופית תשקול כמו הר אוורסט.

     

    כתוצאה מהאירוע הזה ועוד אלפי אירועים כאלה שקרו לפני היווצרות השמש, עננת הגז שממנה נוצרה מערכת השמש שלנו הייתה כבר כבדה באלמנטים כמו פחמן, חמצן, סידן, ברזל ויתר היסודות שמאפשרים חיים בכדור הארץ.

     

    סוף הסיפור של השמש שלנו יהיה פחות דרמטי, כוכב כמו השמש נמצא בתהליך היתוך מימן כ-90% ממשך חייו כאשר כוח הכבידה אינו מסוגל לדחוס את אטומי הפחמן ולהתיך אותם לשלב הבא, בשלב זה מגבירה הכבידה את אחיזתה. הליבה מתחממת מהר יותר, הבהירות של השמש תעלה פי 1,000 עד 10,000 משהייתה, הפעילות הגרעינית תלחץ את מעטפת השמש כלפי חוץ, והיא תתנפח ותתנפח ותבלע בתוכה את כוכב חמה ואז את נגה ולבסוף גם את כדור הארץ וכך תהפוך השמש לענק אדום, תיווצר ליבת פחמן וחמצן במרכזו. השכבות החיצוניות הקרות של הענק האדום יתפזרו לערפילית פלנטרית ורק הליבה תישאר ובכך השמש תהפוך סופית לננס לבן. אז כן, בעוד כארבע מיליארד שנים גם השמש שלנו תגיע לערוב ימיה ותחדל להיות מקור האור והאנרגיה שאנחנו מכירים היום.

     

    יעוץ מדעי: ד"ר דוד פולישוק, בתר-דוקטורט בחוג למדעי הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

     


    פרסום ראשון: 10.03.17, 13:32
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כל מה שרציתם לדעת על סופם של כוכבים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים