שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם החרד"ליות עולות על מדים: "הרבנים לא סומכים עלינו"
    היא סולקה מהיישוב מעלה מכמש; רבנים בכירים הוציאו נגדה מכתב - ואם לא די בכך, אף גוף לא הסכים לשמש לה גב כלכלי, עד שבאה תנועת "אמונה". קבלו את המכינה הקדם-צבאית הראשונה לבנות מהזרמים השמרניים של הציונות הדתית. "אנחנו תפוח אדמה לוהט אבל אנחנו מביאים פה בשורה", מסביר העומד בראשה. פלא שהרבנים השמרנים מפחדים?

    "אני בטוחה שהפחד נובע מרצון להגן ולשמור עלינו". בת אל אקלו (במרכז) עם חברותיה למכינה (צילום: אלעד זגמן)
    "אני בטוחה שהפחד נובע מרצון להגן ולשמור עלינו". בת אל אקלו (במרכז) עם חברותיה למכינה(צילום: אלעד זגמן)

     

    הרב לוינשטיין אמר את דברו בגנות החיילות הדתיות – אבל גם השטח אומר את דברו. רבנים ואנשי חינוך בציונות הדתית מעריכים כי המערכה על גיוס בנות דתיות לצה"ל כבר הוכרעה. אם היה צריך עוד הוכחה לפער בין האמירות של ראש המכינת הקדם צבאית "בני דוד" בעלי, למה שעושות בפועל בוגרות האולפנות – הוקמה לאחרונה מכינת "לפידות".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    המכינה הקדם-צבאית החדשה הזו בחסות תנועת "אמונה", מיועדת לבנות מהזרמים השמרניים של הציונות הדתית. ראש המכינה, הרב ניר יהודה, חושף כי לא פחות משליש מבוגרות החמ"ד בוחרות להמשיך את דרכן דווקא בצה"ל – ובניגוד לעבר, הן ממש לא "לייטיות". אדרבא, לדבריו יש אפילו מתגייסות מהזרם החרד"לי (חרדי-לאומי).

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מכינת "לפידות" הספיקה בשנה וחצי לקיומה למשוך אש חיה מכוחותינו: היא סולקה מהיישוב מעלה מכמש לאחר הצבעת התושבים (בסוף השנה תועבר המכינה ליישוב מצפה דני). ראש ישיבת "הר המור", הרב צבי טאו - מראשי הזרם החרד"לי – ועימו הרב שלמה אבינר, כתבו מכתב נגדה, ואם לא די בכך, אף גוף לא הסכים לשמש גב ארגוני וכלכלי למכינה, עד שבאה תנועת "אמונה". לרב יהודה, איש חינוך ותיק מאולפנת עופרה, ברורה הסיבה למלחמה הגלויה. "אנחנו מביאים פה בשורה", הוא אומר בראיון ל-ynet.

     

    שאני אבין, מ"הר המור" הגיעו אליכם בנות?

     

    "היו לא מעט בנות של הרבנים הכי גדולים של ישיבות הקו, גם של 'הר המור', שבאו להתקבל למכינה. הן לא התקבלו, אבל באו. יש לנו לפחות שתי מרצות שקשורות לאותם הזרמים. יש לנו ביקוש עצום. מאות בנות מבקשות להתקבל למכינה שלנו".

     

    הרב יהודה מוסיף כי ביום החשיפה האחרון שאל את הבנות, כהרגלו, כיצד הגיעו למכינה, ולדבריו "שלוש בנות, לא פחות ולא יותר, נקבו בשמו של אחד המתנגדים החריפים ביותר שלנו. לדבריהן, הן התייעצו עימו האם להתגייס לצה"ל, והוא אמר לא, לא, לא. כששמע בסוף שהן יתגייסו למרות עמדתו, הוא הפנה אותן למכינת 'לפידות'".

     

    "אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו"

    את הפרדוכס הזה בין שלילה נחרצת, לבין שליחה של מתגייסות למכינה - מגדיר הרב ניר יהודה בביטוי "יחסים מורכבים": "לפני שהקמתי את המכינה, הלכתי להתייעץ עם המון רבנים. יש שבירכו אותי בקול רם. שדֵרת הרבנים המרכזית", הוא מגלה, "תמכה בהקמת המכינה - חלק בשקט וחלק בקול רם. הרב דרוקמן, למשל, בירך עם הסתייגויות, אבל בירך".

     

    "אני מאמינה שאני עושה את הישר גם בעיניי - וגם בעיני הקדוש ברוך-הוא". נוי כהן (צילום: אלעד זגמן)
    "אני מאמינה שאני עושה את הישר גם בעיניי - וגם בעיני הקדוש ברוך-הוא". נוי כהן(צילום: אלעד זגמן)

     

    עם זאת, הוא מודה כי "יש רבנים שמתנגדים מאוד. אני קשוב לעמדתם, אך יחד עם זאת אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו. תפיסה שלי לא מדברת בסיסמאות והגדרות כוללניות, כי אם באינדווידואליות, שהרי זה משתנה מבת לבת ומתפקיד לתפקיד. יש מקומות שירות שהם מבחינתי 'כשרים למהדרין', כמו מודיעין וחינוך. מצד שני, מישהי אמרה שהיא הולכת לצוללות, וזה בעיניי דבר מסובך הלכתית. אם רוב הזמן היא צריכה להיות מתחת לפני המים עם חייל, זה בעייתי. אבל זה הקצה".

     

    "מתוך כ-180 תפקידים שמציעים, רובם מעולים, רובם טובים יותר מהשירות הלאומי. השירות הצבאי לא שונה מהחיים האזרחיים. אם תבוא תלמידה ותגיד לי 'אני רוצה להיות מצילה בחוף ים מעורב', ברור שחינוכית לא אכוון אותה לשם. הקריטריונים ההלכתיים הם זהים. יחסי גברים-נשים, כשרות ושבת".

     

    אף אחד לא רצה להיות שותף

    "לפידות" קיבלה את שמה מכינוי שהצמיד התנ"ך לדבורה הנביאה "אשת לפידות" – שהייתה, לפי הפרשנים, אשת חייל זריזה כלפיד ההולכת "על כל הקופה". הרב לפידות מספר כי הקים את המכינה משום שהבין "שחייב להיות מענה", כדבריו, "ומה שיש כיום, לא מתאים לבנות היותר 'תורניות', בוא נגדיר את זה ככה".  

     

    מי מפחדת מגיוס בנות?    (צילום: אורות)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "זה מדהים, אבל במדינת ישראל כדי להקים מכינה, צריך להיות משוגע. אם אתה לא גוף גדול או חוסה תחת רשת חינוכית כלשהי - אז אחרי שנתיים וחצי במסע של רכבת הרים, מרתק, מקסים אבל מאוד-מאוד קשה, אתה מוצא את עצמך לגמרי לבד. אף אחד לא אומר לך איך לעשות את זה".

     

    "אלי חברו נשים מופלאות: הרבנית רינה טל מילוא, אודליה יצקן, מרב בלונדר וניצנית ריקלין. כולן נשים עסוקות עם משרות בכירות, אף אחד מאיתנו ממש לא משועמם. זה באמת אנשים שאמרו 'רק רגע, חייבים מסגרת' - וכל אחד מאיתנו תורם יומיים כל שבוע לטובת העניין".

     

    "מה שיש כיום, לא מתאים לבנות היותר 'תורניות', בוא נגדיר את זה ככה". בנות מכינת "לפידות" מתאמנות (צילום: אלעד זגמן)
    "מה שיש כיום, לא מתאים לבנות היותר 'תורניות', בוא נגדיר את זה ככה". בנות מכינת "לפידות" מתאמנות(צילום: אלעד זגמן)

     

    תקציב הוא עניין רגיש, כך התברר למכינה, שאיש לא רצה להיות שותף בהקמתה. "כולם הבינו שזה תפוח אדמה לוהט. חלק אמרו לנו את זה בגלוי, וחלק נתנו לנו כל מני תירוצים שכיסו בעצם על התירוץ האמיתי. הגוף היחיד שהרים את הכפפה, זה 'אמונה' - תנועת האישה הדתית-לאומית. הם גיבו אותנו כלכלית. הם נתנו בשמנו ערבויות כספיות למשרד הביטחון. בלעדי ההתגייסות של ליאורה מינקה שהתגלתה פה כמנהיגה מדהימה, לא הייתה מכינה".

     

    "אי אפשר להתכחש למציאות: בכל שנה מעדיפות מאות צעירות דתיות לשרת את החברה ואת המדינה באופן משמעותי ובמסגרת צבא ההגנה לישראל", אומרת מינקה, יו"ר "אמונה". "זאת לא חוכמה גדולה לטמון את הראש בחול ולדמיין מציאות אחרת. זו נקודת המוצא ביחס לכל אתגר חברתי, וממנה נגזרות המסקנות והפעולות שלנו".

     

    מינקה מוסיפה כי "נושא הגיוס הוא מורכב ועדין, ואולם משפנו אלינו בנדון, ועמדנו על כוונותיהם החינוכיות והרציניות של ראשי המכינה ובעלי היוזמה - התגייסנו בשמחה לסייע. לעניות דעתי, מחובתנו להעמיד לרשותה של כל בת את הכלים המיטביים שיעזרו בהכוונה, בהנחיה ובהתמודדות עם שאלות הלכתיות, עם אתגרי האמונה ועם שירות משמעותי. מדובר בצעירות איכותיות, עם יראת שמים ותחושת שליחות, והתעלמות מהן היא חטא ערכי וחינוכי".

     

    "זה לא מערער אותנו"

    נוי כהן (18) ממודיעין היא אחת הבחורות שעליהן מדברת יו"ר "אמונה". "את יכולה להיות בטוחה שזה עדיין לא מקובל ללכת לצבא", היא אומרת נחרצות. "הרבנות הראשית הוציאה בזמנו פסק הלכה שגיוס בנות אסור, וזה גם היה הקו באולפנה שבה למדתי. כמו שחונכתי שם להרבה דברים, חונכתי גם לפתח דעה משלי, ולהסתכל על העולם מהעיניים שלי. אני מאמינה שאני עושה את הישר גם בעיניי - וגם בעיני הקדוש ברוך-הוא".

     

    האם בנות שמשתייכות לזרמים היותר חרד"ליים בציוניות הדתית בוחרות היום כן להתגייס?

     

    "כן. אני חושבת שעם השנים הצבא נהיה מקום גמיש יותר לדתיים, לאו דווקא בנות. יש יותר הבנה ומקום לדת, בין אם בשמירת כשרות, או לבוא לקראת הבנות במקרים חריגים. הדור שלי רוצה לתת את כל כולו. ואם בת מרגישה שהצבא זה המסגרת לכך - אז הסיכויים שהיא תוותר על כך, נמוכים. אם היא מרגישה שהיא מסוגלת להתמודד עם האתגר, אין מצב שהיא תוותר לעצמה".

     

    את מבינה מאיפה מגיע פתאום גל האנטי ?

     

    "כן, וזה לא מערער אותנו. אנחנו עוצרות שנה מהחיים שלנו, ומקדישות אותה להתכונן נפשית, רוחנית ופיזית למסגרת הצבאית. דווקא מתוך הקושי ומתוך האתגר אנחנו מחליטות לצמוח ולהפוך את זה למשמעותי. לא לברוח.

     

    "התחושה העיקרית שקיבלנו, המתגייסות, היא שפשוט אכזבנו את המערכת, ועל זה חבל לי". בנות המכינה - עם נשות "אמונה" העולמית בביקורן בישראל (צילום: יוסי זמיר)
    "התחושה העיקרית שקיבלנו, המתגייסות, היא שפשוט אכזבנו את המערכת, ועל זה חבל לי". בנות המכינה - עם נשות "אמונה" העולמית בביקורן בישראל(צילום: יוסי זמיר)

     

    "אנחנו נמצאות בין שני צדי המחלוקת, ועוצרות כדי להבין איפה אנחנו עומדות ואיך נתמודד עם הקשיים שיהיו. זה לא רק צבא, זה גם באוניברסיטה, בעבודה ובכל תחום בחיים. השאלה היא האם אני רוצה לחיות בבועה - או שאני רוצה להיחשף בלי להחליש את עצמי".

     

    "אכזבנו את המערכת"

    גם רב"ט בת אל אקלו זכתה לדבריה למבטי אכזבה באולפנה השמרנית שבה התחנכה, כשהודיעה על כוונתה לשרת בצה"ל. היום היא משרתת כמפקדת בחיל חינוך, ואחראית על שילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בשירות הצבאי.

     

    "אני בטוחה שהפחד נובע מרצון להגן ולשמור עלינו", היא אומרת. "מה שחרה לי, זה לא שלא הבנתי שהם אוהבים ודואגים, אלא קלטתי מהם שהם לא סומכים עלינו. התחושה העיקרית שקיבלנו, המתגייסות, היא שפשוט אכזבנו את המערכת, ועל זה חבל לי".

     

    "בשירות אין באמת הבדל בין הצרכים הדתיים של בנות ובנים, אבל הם מקבלים טפיחה על השכם – ועל בחורות תורניות מסתכלים כמו על 'דתייה סוג ב'. אני בחרתי בצבא כי רציתי להיות חיילת בצבא ההגנה לישראל. יש משהו אחד שקורה בצבא שאי אפשר להתעלם ממנו, וחברותיי - גם אם הן עושות דברים מדהימים בשירות הלאומי - פחות חוות את הישראליות".

     

    אקלו מבהירה כי "יכולתי להישאר בחממה שלי, ולא להכניס את עצמי 'למיטה חולה', כפי שחלק מהרבנים שלי התבטאו על השירות הצבאי. הניסיון להשאיר בנות דתיות בתוך החממה, שחלילה לא יעשו טעויות – פוגע בנו. צריך לצאת לעולם בין אם זה בעבודה או באוניברסיטה. השאלה היא איך להגיע למפגש הזה שהוא בלתי נמנע"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גם החרד"ליות עולות על מדים: "הרבנים לא סומכים עלינו""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד זגמן
    "יחסים מורכבים". הרב ניר יהודה
    צילום: אלעד זגמן
    צילום: יוסי זליגר
    "אי אפשר להתכחש למציאות". ליאורה מינקה
    צילום: יוסי זליגר
    מומלצים