שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיכום תשע"ז: מה קראו האנשים שקראנו עליהם השנה?
    איזה ספר עזר לאסף גרניט לקבל החלטות נכונות, איך מנסח שבי גביזון את סוד הקסם של צרויה שלו, מה קראה נסרין קדרי לפני שחיממה את רדיוהד על במות ברחבי העולם ולמה התאהבה חנה מיננקו באלנה פרנטה? האנשים שקראתם עליהם בתשע"ז ממליצים על הספרים שעשו להם את השנה

    לא ברור אם היו אלה רגשות אשם או גילוי פתאומי של איש החינוך שבו, אבל אחת מהחלטות השנה החדשה של מארק צוקרברג ב-2015 הייתה לקרוא ספר פעם בשבועיים. ביקורות שטוענות כי פייסבוק מגדיר את השלב הבא באבולוציה האנושית תחת הכותרת "אינסטנט", הן לא חדשות. גם לא אלה שמאשימות את הרשת החברתית בהיותה אחד הדברים שמרחיקים אותנו מההנאה הפשוטה של קריאת ספרים. יכול להיות שצוקרברג ניסה לפצות על כך. יכול להיות שהוא פשוט הוביל עוד אסטרטגיה שיווקית חדשה. על כל פנים, מועדון הספרים שייסד המליץ פעם בשבועיים על ספרים למיליוני העוקבים אחריו, ואלה נעו מהנרי קיסינג'ר לנציגות ישראלית בדמות יובל נח-הררי ("קיצור תולדות האנושות").

     

    המלצת ספר מאדם מוערך היא משהו שקשה שלא להתמסר אליו. בדיוק בשל כך קיבלנו השראה מאיש פני-הספר, פנינו אל האנשים שעשו לנו את תשע"ז וביקשנו מהם להמליץ על ספר אחד שקראו בשנה החולפת. תעשו להם שר - או פשוט, תקראו. 

     

    השף אסף גרניט ממליץ על "מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות" 

    "אנשים תמיד ריתקו אותי. לא השיחה איתם, הם עצמם. הדרך בה הם חושבים, פועלים, מחליטים, מרוצים, מאוכזבים. לעמוד מאחורי הבר הפתוח ב'מחניודה' ולהסתכל על האורחים נכנסים למסעדה, נותנים את הביס הראשון, מגיבים לחוויה שאתה שואף לייצר, זה חלק בלתי נפרד מלנהל מסעדה. זה חשוב כמו המנות שאתה מגיש. הספר 'מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות' של יעקב בורק, עוסק בדרך קבלת ההחלטות שלנו כבני אדם ובתפיסה שלנו של נורמות חברתיות ומצבים מורכבים. קריאת הספר לקחה אותי אחורה להחלטות העבר ומלווה אותי גם היום".

     

    מתעניין באנשים. אסף גרניט (צילום: רון קדמי)
    מתעניין באנשים. אסף גרניט(צילום: רון קדמי)

    אז למה הוא? בזמן ששודרה עונה שנייה לתוכנית בכיכובו, "מהפכה במטבח", המסעדה השנייה שפתח בלונדון, "ברברי", קיבלה ביקורות משתפכות, ואת המסעדה השלישית מחוץ לארץ, "בלאגן", הוא פתח בפריז. 

     

    מלכת היופי רתם רבי ממליצה על "פריצת גבולות"

    "'פריצת גבולות', ספרו של אלון אולמן, הוא אחד הספרים הכי מרתקים וטובים שקראתי השנה. הוא השפיע עליי מאוד ועורר בי השראה. הספר מגולל את סיפור חייו של אלמן שעקב מצב רפואי מורכב כמעט ומאבד את חייו, אך מצליח להינצל. בעקבות זאת הוא מחליט לצאת למסע מותח גבולות. המפגש הקרוב עם המוות גורם לו להפסיק לפחד, להתחיל לאתגר את עצמו ולחצות את הגבולות שהיו מוכרים ונוחים לו. התפיסה שלו משתנה והוא מבין שלמרות שאין ביכולתו לבחור את האירועים שישנו את חייו, יש לו את היכולת לבחור כיצד יתייחס אליהם ומה יפיק מהם.

     

    להגדיר מראש מטרות. רתם רבי (צילום: ירון ברנר)
    להגדיר מראש מטרות. רתם רבי(צילום: ירון ברנר)

    "הספר מציע דרכים מגוונת להגשמה עצמית ולהשגת המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו. הוא חיזק אצלי את החשיבה שאני צריכה להגדיר מבעוד מועד מטרה מסוימת ולהאמין בלב שלם שאני יכולה להשיג אותה - לבחור מטרה שמרגשת אותי ובאותה המידה מפחידה אותי, כך שאאלץ לחצות את הגבולות המוכרים לי. הספר מהפנט ומרתק מהרגע הראשון. ממליצה לכל אחד ואחת לקרוא אותו".

     

    אז למה היא? כי היא מלכת היופי לשנת 2017. מה צריך יותר?

     

    הזמרת נסרין קדרי ממליצה על "המצחיקה עם העגילים"

    "ספרה של יעל רוזמן, 'המצחיקה עם העגילים', מביא את סיפורה של ילדה רוסייה שעלתה עם אביה לישראל בחיפוש אחר אמה. בעקבות המעבר והחיפוש היא פוגשת בפעם הראשונה בסבא שלה ומכירה חברים חדשים. בסוף הספר היא מוצאת את אמה בדרך מפתיעה.

     

    "השנה קראתי את הספר הזה בפעם השנייה אחרי שהוא ריגש והפתיע אותי מאוד בקריאה הראשונה. חוץ מזה, אני מוצאת בו נקודות דמיון אליי - העיסוק בספר במבטא הרוסי של הגיבורה ובקשיים שיש לה עם השפה, גרם לי לחשוב על ההתמודדות שלי עם דברים דומים".

     

    להתמודד עם המבטא בין השורות. נסרין קדרי (לירון שניידר, אריאל עפרון)
    להתמודד עם המבטא בין השורות. נסרין קדרי(לירון שניידר, אריאל עפרון)

    אז למה היא? כי היא מינפה את הזכייה במקום הראשון בריאליטי השירה "אייל גולן קורא לך" לקריירה מצליחה, במסגרתה אף חיממה השנה את להקת רדיוהד על במות ברחבי העולם לצד דודו טסה - וגם בארץ כמובן.

     

    במאי הקולנוע שבי גביזון ממליץ על "כאב"

    "קראתי לאחרונה את 'כאב', רומן אינטימי ואינטנסיבי, שהופך את האסור למותר ואת העבר להווה, בתוקף אהבת נעורים שמתחדשת באמצע החיים. גם כאן, כמו ברומנים הקודמים שלה, צרויה שלו הופכת את הגורל האישי, הישראלי, לגורל אוניברסלי, וזה כנראה סוד הצלחת הספרים שלה בעולם. יש לה כישרון מיוחד לייצר אינטימיות שמהדהדת בלבו של כל קורא, ודרך ההתבוננות שלו בחייהם של הגיבורים - לבחון גם את עצמו".

     

    שבי גביזון ושי אביבי על הסט של "געגוע"
    שבי גביזון ושי אביבי על הסט של "געגוע"
     

    אז למה הוא? כי סרטו "געגוע" זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל ונציה ופרס התסריט בטקס פרסי אופיר ובפסטיבל ירושלים.

     

    הטריילר ל"געגוע"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המאייר עמית שמעוני ממליץ על "נפלא פה"

    "כיוצר שמתעסק הרבה עם דור ה-Y, לא הייתי יכול שלא להתרגש ולהתחבר לספרו הראשון של נתן אודנהיימר, 'נפלא פה'. הסיפור נפתח במכתב אשר מקבל אפרים מחברו אדם, שממנו לא שמע שנים. במכתב אדם מתאר את קורותיו כנווד בעולם, בתור נפש לא שקטה של צלף לשעבר ביחידה קרבית. אפרים מפרש את המכתב כחידה או קריאה לעזרה ומחליט לצאת למסע חיפושים אחר חברו, שיצא לטיול אחרי צבא ונעלם בלי להשאיר עקבות.

     

    בעוד העלילה מגיעה למחוזות רחוקים ומלאה בפיתולים קיצוניים, היא טומנת בחובה אמת עמוקה, שבעיניי מאפיינת דור שלם המתמודד עם שאלות של מוסר ודרך".

     

    דור שלם שמתמודד עם שאלות של מוסר ודרך. עמית שמעוני (צילום: אסף דגני)
    דור שלם שמתמודד עם שאלות של מוסר ודרך. עמית שמעוני(צילום: אסף דגני)
     

    אז למה הוא? כי אחרי שפרויקט ה"היפסטורי" שלו הצליח ברחבי העולם, ראש ממשלת נורבגיה ביקשה ממנו פורטרט שלה כחלק מקמפיין הבחירות האחרונות שבהן זכתה.

     

    ה"היפסטורי" של עמית שמעוני

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המעצב אביעד אריק-הרמן ממליץ על "האישה בזהב"

    "בדרך קוסמית ואולי קצת קלישאתית, נתקלתי בספר 'האישה בזהב', מאת אן-מארי אוקונור, על המדף בחנות הספרים. זה היה אחרי הסערה סביב שמלת 'ירושלים של זהב', שיצרתי לכבוד שרת התרבות מירי רגב בפסטיבל קאן. שם הספר הלהיב אותי בתור התחלה, ולא יכולתי שלא לחשוב על האישה שזכיתי אני להלביש בזהב. 

     

    הסיפור המופלא מאחורי יצירת המופת של קלימט. אריק-הרמן (צילום: אביגיל עוזי)
    הסיפור המופלא מאחורי יצירת המופת של קלימט. אריק-הרמן(צילום: אביגיל עוזי)

    "הספר מתעד את הסיפור המופלא מאחורי יצירת המופת של האמן גוסטב קלימט, של אשת התרבות והחברה הגבוהה, כמו גם של האישה היפהפייה והמפתה אשר שימשה לה השראה. זו הייתה לי חווית קריאה מרתקת. הסיפור עוצמתי ומעורר המון השראה". 

     

    למה הוא? כי הוא עיצב את השמלה הפרובוקטיבית והמתוקשרת של מירי רגב בפסטיבל קאן.

     

     

    האתלטית חנה מיננקו ממליצה על "החברה הגאונה"

    "'החברה הגאונה' של אלנה פרנטה מגולל את סיפורן של שתי חברות מהילדות המוקדמת שלהן ולאורך 60 שנה לאחר מכן, בנפולי. הספר עוקב אחר תהליך ההתעצבות של לילה ואלנה, אופן המחשבה והאישיות שלהן, מערכת היחסים ביניהן, כשברקע מרחפת כל הזמן השאלה מי היא באמת החברה הגאונה ומדוע זהו שמו של הספר.

     

     

    חנה מיננקו בגמר אליפות העולם בקפיצה משולשת בלונדון (צילום: רויטרס)
    חנה מיננקו בגמר אליפות העולם בקפיצה משולשת בלונדון(צילום: רויטרס)
     

    "תהליך ההתבגרות של החברות, על האהבות הראשונות, הפחדים וההתעצבות האישית, מלא ביצרים, רגשות ונסיון נואש להבין אחת את השניה בנחישות, וצמא אדיר לידע ולהבנה של איך העולם פועל ועובד. נראה שלילה ואלנה קשורות אחת בשנייה בקשר שאי אפשר לנתק - מה שמוביל גם לתחרות שיש ביניהן על אהבות, מראה, רכישת הידע וצורך להצטיין, כשבכל שלב אי אפשר לנתק ביניהן. אני מחכה כבר לקרוא את הספר הבא בסדרה". 

     

    אז למה היא? כי אחרי שעברה ניתוח בכף הרגל בפברואר השנה, היא סיימה רביעית באליפות העולם בקפיצה משולשת בלונדון.

     

    מיכל בן נפתלי ממליצה על "שרה, שרה"

    "הריאליזם האפי, שמאפיין את כרכי 'החברה הגאונה' של אלנה פרנטה, הביא אותי השנה להיזכר ברומן שכתבה רונית מטלון, 'שרה, שרה'. פרנטה פורשת השתלשלות הומרית של ידידות בין נשים. שעה שהנשים של העידן הקלאסי הודרו מכל סיפור ידידות, פרנטה הופכת אותן למוקד הסיפור ומספרת סיפור שמעודו לא סופר כך, בדיוק מפני שהיא נשענת על מקורות שתמיד סיפרו סיפור אחר. מכאן אולי החתרנות המסחררת של מפעלה, המתייחס לעת שבה לכאורה גם נשים קיבלו שפה: המחאה של המחצית השנייה של שנות ה-60.

     

    מטלון ניצבת מול פרידה ושתיקה ללא ערגה מלנכולית. בן-נפתלי (צילום: יונתן בלום)
    מטלון ניצבת מול פרידה ושתיקה ללא ערגה מלנכולית. בן-נפתלי(צילום: יונתן בלום)

    "אם נקודת המוצא או הרגישות שביסוד הספר של מטלון דומה לפרנטה, כשהיא מנסה לגולל ברית ילדית, כמעט מאגית, בין שרה לעופרה, המשכו של 'שרה, שרה' כרוך בהכרעה פואטית הפוכה. מטלון ניצבת מול הפרידה והשתיקה של החברה ושל המספרת ללא ערגה מלנכולית, קרובה לתהייה של דליה רביקוביץ בשיר 'האם אנחנו אוהבים את חברינו?' נוכח 'שורת אי-ההבנות האוכלות בכל פה באהבה האמיתית'. היא כמו שואלת איך קורה שחדלים להתראות בשל אבל על חברה חיה ועל ידידות גוועת, ואפילו, גם אם מטבע הלשון הזה אינו מופיע בספר, על ידידות חולה. 'הטעות התייצבה כל הזמן מאחוריי, הטילה את צלה, מרעילה את הנחת העבודה הבסיסית: שהיתה השתלשלות, שידעתי מהי, שאפשר לדעת', כותבת מטלון. 'לראשונה, מזה זמן רב, שנים ארוכות, ידעתי שאני עצובה'".

     

    אז למה היא? כי היא זוכת פרס ספיר לשנת 2017 על הרומן המעולה "המורה".

     

    השחקנית רוני מרחבי ממליצה על "הקבוע היחידי"

    "את הספר הראשון של יואב בלום, 'מצרפי המקרים', קראתי לפני כמה שנים ואהבתי מאוד, אז לא היה צריך הרבה בשביל שאקח לידי את ספרו האחרון, 'הקבוע היחידי' (בין שני הספרים האלה הוא הוציא ספר נוסף, 'המדריך לימים הקרובים', שממתין על מדף הספרים שלי בסבלנות שאגיע גם אליו). לשני הספרים שלו שקראתי יש מן המשותף - הם ממש לא ספרי מדע בדיוני, אבל בשניהם מה שמניע את העלילה הוא אלמנט שבהיעדר מילה אחרת, אקרא לו פנטסטי. בלום מצליח להכניס את הקורא מהר מאוד למציאות אחרת, ויש משהו מרענן באפשרות לקרוא על עולם דומה לשלנו, אבל בעצם גם מאוד שונה.

     

    ספר מתח שקשה שלא לקרוא מהר. רוני מרחבי ב"היירספריי" (צילום: אור דנון)
    ספר מתח שקשה שלא לקרוא מהר. רוני מרחבי ב"היירספריי"(צילום: אור דנון)

    "'הקבוע היחידי' הוא ספר מתח שקשה שלא לקרוא מהר, אבל בניגוד להרבה ספרי מתח אחרים, הוא לא הרגיש לי כמו ספר טיסה. אולי זו הכתיבה האלגנטית, אולי העלילה שמרגישה בו בעת הגיונית ובדיונית, ואולי לא צריך בכלל לנתח את זה, אלא פשוט ליהנות, ואני בהחלט נהניתי".

     

    אז למה היא? זה כמה שנים שהיא מככבת על המסך הקטן והגדול וגם על במת התיאטרון, אך תפקיד כמו זה שיש לה במחזמר "היירספריי" היא עוד לא עשתה.  

     

    המתרגמת ג'סיקה כהן ממליצה על "תשאלי"

    "את ספרה האחרון של לאה איני, 'תשאלי', קראתי בשקיקה, למרות שהקריאה בו הייתה חוויה קשה. בתור ישראלית-למחצה-לשעבר שמתבוננת מבחוץ על ההתפתחויות המדאיגות בחברה הישראלית, מצאתי בספר הזה השתקפות של מחשבות ורגשות שמסתחררות אצלי כבר הרבה שנים. גיבורת הספר נרמסת במהלך הסיפור תחת הכובד הבלתי נסבל של חוסר כבוד בסיסי בין בני אדם, ונאלצת להתמודד עם צרות אופקים ועם היעדר מוחלט של הבנת השונה וקבלתו.

      

    ג'סיקה כהן עם דויד גרוסמן זוכים בפרס מאן בוקר 2017 (gettyimages)
    ג'סיקה כהן עם דויד גרוסמן זוכים בפרס מאן בוקר 2017(gettyimages)

    "באחת הביקורות, הואשמה איני בטשטוש הגבולות בין ספרות ופובליציסטיקה, וזה אכן מה שהיא עושה בספר הזה. לדעתי זה חלק מהאמירה החזקה שלו: במציאות הישראלית כיום, אי-אפשר ואולי גם אסור להפריד בין האישי והפוליטי. אי אפשר לכתוב ספרות כנה וחשובה מבלי שהפוליטי יחדור אליה.

     

    "העלילה המרכזית של הסיפור מתארת את התפוררותה הטוטאלית של ביתם של הגיבורה ומשפחתה. מדובר בהתפוררות פיזית ממש, עם דלתות מתפרקות, חורים בקירות, בלטות שבורות, דליפות ונזילות ועוד אינספור בעיות שנובעות מבנייה רשלנית על יסודות רעועים. בהחלט אפשר להאשים את הסופרת בהצגת אלגוריה מוגזמת ושקופה מדי, שכן ברור שהבית הפיזי הזה מסמל את החברה הסובבת את הגיבורה, ואף את המדינה כולה. אך גם כאן אני רואה אמירה מכוונת, לפיה המצב בישראל קשה כל כך שכבר אי אפשר להסתפק במטאפורות ודימויים מרומזים, אלא צריך לומר את האמת באופן הבוטה ביותר. כמו בכל ספריה, איני מתמרנת את השפה העברית בצורה מרתקת, ואותי הספר הצליח גם לרגש וגם לקומם".

     

    אז למה היא? כי היא זכתה יחד עם דויד גרוסמן בפרס מאן בוקר האחרון על תרגומה ל"סוס אחד נכנס לבר".

     

    העיתונאית רדיר-כמאל מריח ממליצה על "מי יבכה כשתמות"

    "'כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח'. אחד מהספרים שקראתי השנה הוא 'מי יבכה כשתמות', שכתב המנהיג הרוחני והסופר הקנדי רובין שארמה. בספר שיעורים לחיים, שבהם מדריך שארמה את קוראיו איך להגיע לחיי סיפוק ומימוש עצמי, שהם סוד האושר. הוא מלא בטיפים פרקטיים אודות ניהול הזמן, חשיבות המשמעת העצמית, בחירת החלטות נכונות וכמובן, התמקדות בטיפוח הצד הרוחני בחיינו, שיצמיח הצלחה ואושר. אני ממליצה על הספר לכל אדם הרואה בזמן את המשאב החשוב ביותר ואת החיים כמסע מאתגר שבו הכל אפשרי".

     

    זמן כמשאב חשוב. כמאל-מריח (רדיר כמאל מריח)
    זמן כמשאב חשוב. כמאל-מריח(רדיר כמאל מריח)

    אז למה היא? כי היא המגישה הדרוזית הראשונה בטלוויזיה, שמגישה בתאגיד השירות הציבורי את חדשות השבת של "כאן", ואת המהדורה המרכזית בשפה הערבית של "מכאן". 

     

    במאי התיאטרון משה קפטן ממליץ על "סטונר"

    "כאיש תיאטרון אני מרבה לקרוא חומרים הקשורים בעבודתי, כמו מחזות, או ספרים שיש בהם פוטנציאל לעבור לבמה. היקפי הקריאה המקצועית כמעט ואינם מותירים לי זמן פנוי ולא מאפשרים לי לקרוא ספר, ככה סתם, לשם ההנאה גרידא. את 'סטונר' קיבלתי כמתנת יום הולדת עם הוראה מפורשת לקרוא - והפעם ללא כוונה להפוך אותו לתיאטרון. פשוט לקרוא ספר טוב. לקח זמן עד שהתפניתי אליו, אבל מהרגע שלקחתי הספר לידיי, גמעתי אותו בשקיקה.

     

    הרצון בהנאה חפה מספרות טובה. משה קפטן (צילום: דודי אזולאי)
    הרצון בהנאה חפה מספרות טובה. משה קפטן(צילום: דודי אזולאי)

    "ג'ון ויליאמס מגולל את סיפורו של המרצה לספרות שיועד ללמוד חקלאות, בענייניות קורקטית ופשטות מוקפדת ורוקם את מערכות היחסים שלו עם הדמויות האחרות בספר באופן שאינו חותר להצגת פתרונות לקונפליקטים השונים, אלא דווקא מדגיש את היעדר הפתרון ומנכיח את המורכבות שבמערכות יחסים בין בני אדם, גם אם סופן בהתנגשות.

     

    "על אף שויליאמס לא מביא עמו חידוש גדול בסיפור שהוא רוקם, סגנון הכתיבה המיוחד שלו, החף מטריקים ספרותיים או שעשועי לשון, שבו זמנית מצליח להיות מורכב, ליווה אותי עוד ימים לאחר תום הקריאה, והחזיר לי את הרצון לשוב להנאה מספרות טובה".

     

    אז למה הוא? כי הוא המנהל האומנותי החדש של הבימה, שגם ביים כמה הפקות עטורות שבחים שעלו בתיאטרון השנה, ביניהן המחזמר "עלובי החיים".

     

    "עלובי החיים"    (משה קפטן במאי המחזמר | צילום: ירון שרון | הפקה: ערן רחמני | עריכה: סתיו חן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בשנה שעברה ביקשנו מאמיר פרישר-גוטמן ז"ל, שימליץ לנו על ספר בעקבות התפנית שקיבלו חייו, כשהתבשר שאבחון מחלת הסרטן לגביו היה שגוי. קשה לחשוב על השנה האחרונה בלי להיזכר בו. לכן ראינו לנכון להביא כאן שוב את המלצותיו.

     

    "עד אבחנת הסרטן אנשים היו שולחים לי לחדר המון פינוקים - שוקולדים, סלסלות של פירות, גלידות, טייק אווי ממסעדות שאני אוהב. אבל מהשנייה שאתה עובר למחלקה אונקולוגית, ותוך איסור חמור של פרחים, סוכרים ומני מזונות לא בריאים, כמעט כל מי שבא לבקר הביא עמו ספר.

     

    "רוב הספרים שהגיעו עוסקים, איך לא, בסרטן, במחלות ובתובנות על החיים. ספרים ששואלים למה סרטן, איך למנוע סרטן, או כאלה שיש להם שמות מלאי דרמה כמו 'ביום בהיר אחד', ספרי עצות לחיים כמו 'שנה מחשבותיך וחייך'. כולם מומחים ל'מסע' וכמעט כולם לא שרדו אצלי את עמוד 20. הספרים שהכי נגעו בי הם אלו שנכתבו על ידי בעלי ניסיון - חולי סרטן ניצולים או בני משפחותיהם. 

     

    השנה הזו הייתה גם שלו. אמיר פרישר-גוטמן ז"ל
    השנה הזו הייתה גם שלו. אמיר פרישר-גוטמן ז"ל
     

    "אמליץ כאן על שניים. האחד רפואי, נכתב ע"י ד"ר דויד סרוואן-שרייבר, רופא צעיר שחלה ויצא לחקור בעצמו, הפעם כחולה. הוא אוחז בשם הלא יצירתי 'לא לסרטן', והמיוחד בו, שהוא לא רק מדבר אל החולים, אלא נותן עצות למניעה אצל הבריאים, שאולי שואלים את עצמם מה אדם יכול לעשות כדי למנוע התפרצות של סרטן ומחלות נוספות. מתוך נקודת המבט הזו, אני חושב שכל אחד יוכל להתחבר לספר.

     

    "השני הוא ספר על 'פרספקטיבה'. אותו איזון שכולם מחפשים. 'אושר - לא מה שחשבתי', מאת ענת קלו לברון. כאמא לבת ניצולת סרטן, החיפוש שלה אחר האושר - דווקא אחרי ההחלמה של בתה, הפך את הספר הזה (שהיה היחיד שגמעתי בקריאה אחת), לספר שאני ממליץ גם לקרוביי לקרוא. הוא בהחלט גורם לראות את חצי הכוס המלאה של החיים".



     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "סיכום תשע"ז: מה קראו האנשים שקראנו עליהם השנה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לירון שניידר, אריאל עפרון, רון קדמי ואיהאב חוסרי
    רשימת קריאה לקראת השנה החדשה
    צילום: לירון שניידר, אריאל עפרון, רון קדמי ואיהאב חוסרי
    7 לילות
    מומלצים