התרופות המזויפות עלולות לפגוע בשניצל שלך

ישראל מוצפת בתרופות וטרינריות מזויפות, שמוברחות לארץ בעיקר משטחי הרשות הפלסטינית. בהברחות מעורבים גם חברות תרופות, חקלאים ישראלים ורופאים וטרינרים. התרופות האלה, שחלקן מכילות חומרים מסוכנים, פוגעות לא רק בבעלי החיים, אלא גם בבריאות הציבור. מי שומר על הצלחת שלנו?

כתבי 'ידיעות אחרונות' פורסם: 15.12.03, 09:31

לפני כחודש נתפס במחסום בכניסה הצפונית לירושלים חומר שנחשד כ'קונבקס' - תרופה שמיועדת לטיפול בבעיות מעיים בכבשים. את התרופה הזו רשאים להחזיק רק השירותים הווטרינריים, אפילו לווטרינר פרטי אסור להחזיק בה. "מדובר בחומר מאוד מסוכן", אומר בכיר במשרד החקלאות, "שאם מטפלים בו לא נכון בבעלי חיים - הוא עלול לגרום לסרטן מעיים אצל בני אדם".

את התפיסה ביצעו אנשי יחידת הפיצוח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי של משרד החקלאות), שקיבלו מידע מודיעיני מוקדם על הכוונה להבריח את התרופה לארץ, וחיכו לרכבו של המבריח בכמה כניסות לבירה. החומר הוברח דרך ירדן, הגיע ליריחו, והאיש שנתפס איתו היה בדרכו להפיץ אותו בירושלים. החומר שנתפס הושמד.

הברחת תרופות וטרינריות לישראל הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. כמעט מדי יום מוברחות לארץ משטחי הרשות הפלסטינית תרופות מזויפות. הן מסכנות את בעלי החיים, גורמות להפסדים כספיים גדולים לחקלאים, מחלחלות לשרשרת המזון של הציבור בישראל ומגבירות את העמידות של חיידקים מסוכנים לאנטיביוטיקה. ההערכה היא שכשליש מכלל התרופות הווטרינריות שנעשה בהן שימוש בארץ הן תרופות מוברחות ומזויפות.

חלק מהתרופות שמוברחות לארץ יוצרו בישראל, נגנבו, הועברו לשטחים ולבסוף חזרו לישראל אחרי שפג תוקפן; חלקן תרופות שהמרכיבים שלהן שונו (תרופות שעורבבו עם חומרים שונים - קמח, מלח וכדומה), או תרופות שנמהלו במים (בקבוק מקורי אחד של תרופה נמהל בעשרה או יותר בקבוקי מים); חלקן תרופות אנטיביוטיות זולות, בעלות טווח השפעה מוגבל, שמוצגות כאנטיביוטיקה יעילה ויקרה הרבה יותר; וחלקן תרופות שיוצרו במזרח הרחוק, בעיקר בסין, הגיעו לשטחים דרך הגשרים והוברחו לארץ. התרופות האלה, אגב, הן בדרך כלל מהולות או מזויפות לגמרי, וכל קשר בין מה שרשום על אריזתן לבין תוכנן מקרי ביותר.

"יש כל הזמן תפיסות קטנות של תרופות וחיסונים מזויפים שהוברחו לארץ. באזור השרון ובדרום הארץ גם היו תפיסות גדולות", אומר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. "כשאנחנו תופסים שק עם תרופה שאיננו יודעים מה היא, אנחנו מניחים שיש שם את הדברים הכי גרועים. יש החלטה עקרונית, שלפיה כל חומר מוברח שנתפס ויש לו סימון של תרופה וטרינרית, לא פותחים אותו אלא שולחים ישר לשריפה במתקן מיוחד".

- מה הסכנות של תרופות מוברחות?

"בעלי החיים מקבלים תרופות לא יעילות ולא תקינות, שתוקפן פג (במקרה שמדובר בתרופה אותנטית), או שכמות החומר הפעיל בהן שונה מהמינון שאותו הם אמורים לקבל (במקרה של תרופה שמרכיביה שונו או נמהלו). מעבר לכך יש תרופות מזויפות לחלוטין: מוכרים חומר מסוים, שבפועל הוא חומר אחר. במקרה הטוב מדובר בחומר לא מזיק.

"הסכנה היא שהחומר המוברח הוא בריכוז שונה, בהתוויה שונה, או שהוא אסור לשימוש בישראל בגלל שהוא מסרטן, גורם לאנמיה וכדומה. כמובן שאי אפשר לקנות אותו בארץ, וגם לא מייצרים אותו פה, אז הדרך היחידה היא להבריח אותו.

"התרופות המסוכנות באמת, יש להדגיש, יהרגו את בעלי החיים לפני שיפגעו בבני אדם. הסכנה לאדם היא בדרך כלל מהשאריות של התרופה. הבהמה לא נראית חולה, אבל הבשר שלה מכיל שאריות של תרופה מסוכנת. לאוכלוסייה מסוימת זה בהחלט יכול להוות סכנה בריאותית.

מבריחים ומרוויחים

ההברחות של תרופות וטרינריות מתבצעות הן על ידי חברות תרופות גדולות, הן על ידי רופאים וטרינרים והן על ידי בעלי משקים חקלאיים קטנים. הסיבה, כמו תמיד - כסף. לעיתים מדובר בתאוות בצע או רצון לעשות רווחים קלים, ולעיתים בחוסר ברירה.

חקלאי קטן, שנאבק כדי לשרוד ורוצה לחסוך כסף, יעדיף לקנות תרופה מוברחת כי היא זולה יותר, אומר בכיר במשרד החקלאות. הוא לא מבין שהוא קונה תרופה שברוב המקרים היא מזויפת, לא אפקטיבית ובטווח הארוך פוגעת בבני אדם.

במקרים רבים הזייפנים מזייפים את התווית שעל בקבוק התרופה. החקלאי חושב שהוא קונה חומר מסוים, ומקבל חומר אחר לגמרי. בעל החיים שיקבל את התרופה יישאר חולה, ולא תמיד החקלאי יבחין בכך. במקרים אחרים הזייפנים משתמשים ב-10% של חומר פעיל, במקום הכמות הרצויה, ואז התרופה לכאורה עושה את הפעולה, אבל לא את כולה. גם אז בעל החיים יישאר חולה.

- היכן החקלאים רוכשים את התרופות בשטחים?

"יש שתי חברות גדולות בשכם ובביתוניה ברמאללה שמייצרות תרופות וטרינריות, וחקלאים רבים רוכשים מהן מוצרים באופן ישיר. לפני האינתיפאדה הרבה חקלאים נהגו לנסוע לג'נין, לקנות שם תרופות ולהבריח אותן לארץ.

"מאז האינתיפאדה אנחנו מוצאים תרופות מוברחות בעיקר במשקים באזור מרחב התפר. בכל ביקורת ברפתות, בלולים ובדירים שם מצאנו תכשירים וטרינריים שמקורם ברשות הפלסטינית. כשאתה שואל את החקלאי 'למה אתה עושה דבר כזה?', הוא מדבר על המחירים הזולים של התרופות המוברחות ועל הקשיים הכלכליים שלו. אבל בטווח הארוך הוא רק מפסיד כסף בגלל השימוש בתרופות האלה".

"הבעיה הגדולה", אומר הבכיר, "היא כשמעורבות בהברחות חברות תרופות. חברה כזו יכולה להביא חומר גלם, כמתווך, לרשות הפלסטינית. ככה מעלימים מס מצד אחד, ומונעים שאלות מיותרות מצד שני. כי אם היעד של מוצר מסוים הוא הרשות הפלסטינית, למכס אין עניין בו. כשאותו חומר גלם מגיע לשכם, למשל, בתיווכה של חברת תרופות גדולה, וכל הייצור מתבצע שם - עלות העבודה הרבה יותר זולה. כך זה גם לא נכנס למאזנים או לדיווחים למס הכנסה.

"אותה חברת תרופות, המתווכת לכאורה, היא בעצם היזם, עם איזשהו נער שליח שיושב בשכם, שעושה את היבוא, כל הדוקומנטים רשומים על שמו, והוא גם אחראי על ביצוע הייצור. הוא גם זה שמחזיר את התרופות לארץ.

"איך הוא מחזיר את התרופות? הרי זה לא הפקר וזה לא פשוט, צריך איזושהי פרופורמה, איזשהו פירוט של מרכיבי התרופה, כדי שאותה חברה-אם מישראל תוכל לשווק את התרופות ללא חשש שמחר בבוקר יבוא חקלאי ויגיד 'היתה לי פה מחלה, נתתי אנטיביוטיקה שלכם והיא לא עזרה'. לכן מה עושים? מקימים חברות קש, או מזייפים תוויות של חברות אחרות, שרק אלוהים יודע איפה הן, מי הן ואיך מגיעים אליהן. החברה-האם היא רק המשווק, המפיץ. היא לא אחראית על תכולת התרופה. ככה זה עובד עם הרשת הזו".

גם רופאים, מתברר, מעורבים בהברחות התרופות. הרבה רופאים ישראלים, חלקם ערבים ישראלים, נכנסים לשטחים וקונים שם תרופות מכל הסוגים, גם לכבשים, גם לבקר, גם לעופות, אומרים גורמים בשירות הווטרינרי. בדרך כלל מדובר בתרופות מזויפות, שאף אחד לא יודע למעשה מה הן מכילות.

"לפני כמה חודשים", סיפר לנו גורם במשרד החקלאות, "נתפס וטרינר שהבריח תרופות משטח הרשות הפלסטינית. מדובר ברופא שעובד ברשות מקומית מסוימת ומנהל בית מטבחיים. אותו רופא ראה שיש בזה כסף, אמר לעצמו 'למה שגם אני לא ארכוב על הסוס', הבריח תרופות וטרינריות ומכר אותן בארץ".

זיוף תרופות והברחת תרופות וטרינריות מהשטחים לישראל הם עסק שמגלגל מיליארדים, טוענים גורמים שמעורים בענף. לדבריהם, הנושא גם מהווה איום בטחוני על ישראל: בדיוק כפי שמבריחים תרופות אנטיביוטיות מזויפות, אפשר להבריח רעל או חומרי הדברה במסווה של תרופה. מעבר לכך, אנחנו לא יודעים בדיוק מה מוזרק לבעלי החיים, באילו מינונים מדובר, מה מידת השאריות של החומר, כמה מהר הוא מתפרק ומה המשמעות שלו כשהוא מגיע לצלחת שלנו.

מחירו של פיתוי

בחודש נובמבר 2002 נפרץ מחסן תרופות וטרינריות באזור המרכז. התרופות הועברו לשטחי הרשות הפלסטינית ומשם עשו את דרכן לכפר ברטעה, על גבול הקו הירוק. אנשי יחידת הפיצוח איתרו את התרופות וביקשו מצהל ליווי, כדי להיכנס לכפר ולהחרים את התרופות הגנובות, אך מפקד הגזרה מנע את המבצע בטענה שאין לו אישור לבצע את הפשיטה. התרופות נעלמו.

במקרה אחר הגיעו חוקרי יחידת הפיצוח לאחד המשקים הגדולים לגידול תרנגולי הודו במושב עין הבשור בדרום, אחרי שנמסר להם שההודים במקום סובלים ממחלות קשות. החוקרים גילו במקום 201 בקבוקי תרופות לא מזוהות ושקית גדולה שהכילה חומר לא מזוהה.

בחקירה הודה בעל החווה שרכש מתושב השטחים 150 בקבוקי 'קוליסטין' לצורך הזרקה. כמו כן הוא הודה שקיבל מאותו מקור עשרות קילוגרמים של 'אמוקסיצלין' - חומר אנטיביוטי נוסף שניתן לעופות באמצעות המזון.

גידול העופות בארץ הוא מאוד אינטנסיבי ומאוד צפוף, ולכן אנו מוצאים הרבה מחלות בבעלי חיים אלה, אומר בכיר בשירות הווטרינרי. בעיקרון, השימוש בתרופות לעופות צריך להיעשות רק על פי ההתוויה, שמגדירה את אופן השימוש ואת זמן ההמתנה מהרגע שבו מפסיקים את מתן התרופה עד השחיטה. 'קוליסטין', למשל, מאושרת לשימוש בהתוויה מאוד ספציפית. אסור להזריק את החומר, מותר לתת אותו רק דרך מי השתייה. זה חומר די רעיל לעופות, ושימוש בו לטווח ארוך ובמינון לא מתאים גורם נזק לבני אדם.

תרופות וטרינריות, יש לזכור, הן מוצר מאוד יקר. אז מה החלופה של החקלאי? שימוש בתרופות לא חוקיות, לא רשומות ומוברחות. הפיתוי שעומד בפניו עצום. אולי לכן אנחנו רואים בזמן האחרון גידול ניכר בשימוש בתרופות האלה.

- איך אתה מסביר את זה?

"רמת הפיקוח ירדה בצורה דרמטית, בגלל בעיות של כוח אדם ואילוצים כלכליים".

- איך מבצעים פיקוח?

"צריך לנסוע למשקים ולראות שאכן משתמשים בחומרים מאושרים, לבדוק כל תלונה שיש לחקלאי או לרופא שחושד בחומר מסוים, לאכוף את התקנות. יש בנושא הזה הרבה מאוד קשיים. למשל עניין הסמכויות של האנשים בשטח. נכון להיום, אם פקח תופס תרופה אסורה, מותר לו לקחת דוגמית לבדיקה, אבל הוא לא יכול להחרים את התרופה. יש גם בעיה להורות לא להשתמש בתרופה אסורה או בחומר אסור. יותר קל לאסור על שיווק. כל הנושא של ייבוא תרופות מחול גם הוא מאוד לא מוסדר. אפשר היום להכניס כמעט כל דבר לארץ בלי הרבה אישורים".

מי שומר עלינו

האחריות על תרופות וטרינריות מתחלקת בין אגף הרוקחות במשרד הבריאות לבין השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. מדובר בעבודה משותפת של שני המשרדים: רופאים מחוזיים אחראים על בתי המרקחת, על נקודת הניפוק ועל יצרני התרופות הווטרינריות. בנוסף, משרד הבריאות האציל סמכויות למנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר ארז לוברני, האחראי על הפיקוח על תכשירים ותרופות וטרינריים. השירותים הווטרינריים נעזרים ביחידת הפיצוח בכל הקשור לאכיפת החוק. יחידה זו עומדת להיסגר בימים אלה.

יחידת הפיצוח הוקמה ביוני 94' מתוקף ההסכמים החקלאיים בין ישראל והרשות הפלסטינית בכל הנוגע לפיקוח משותף על העברת תוצרת חקלאית מהשטחים לישראל. המטרה היתה למנוע כניסה לארץ של תוצרת אסורה, לרבות בעלי חיים ומוצריהם.

מאז ועד היום סמכויות היחידה התרחבו, בעיקר לתחום של אכיפת חוקים ותקנות שקשורים בבריאות הציבור ופיקוח על מחלות בעלי חיים. בסמכותה להשמיד תוצרת חולה ואסורה. לאחרונה החליט שר החקלאות, ישראל כץ, לסגור את יחידת הפיצוח ולהעביר את סמכויותיה לרשות לפיקוח חקלאי. עניין זה עורר סערה בקרב אנשי השירותים הווטרינריים ומשרד הבריאות, שטוענים שבלי היחידה הזו גם המעט שנעשה מבחינת פיקוח - לא יהיה.

הקשר בין אנטיביוטיקה לבעלי חיים לבין בני אדם

שוק התרופות הווטרינריות בארץ רווי באנטיביוטיקה, אומר ד"ר סילביו פיטליק, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי "רבין" ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות בישראל. לדבריו, "השימוש השכיח במינונים נמוכים של חומר אנטיביוטי בבעלי חיים מביא להיווצרות חיידקים מחוללי מחלות, שעמידים בפני תכשירי האנטיביוטיקה הקיימים".

- מה ההשלכות של שאריות אנטיביוטיקה בבשר בעלי חיים על בני אדם?

"תרופות אנטיביוטיות ניתנות לבעלי חיים לשתי מטרות: לטיפול במחלות, או לשימוש כזרז גדילה. מוסיפים למזון אנטיביוטיקה, ואז בעלי החיים גדלים יותר טוב. אם יש שאריות של אנטיביוטיקה בבשר, זה יכול לגרום לעמידות של בני אדם לאותם תכשירים אנטיביוטיים.

"נניח שלאדם יש חיידקי קולי במעיים והוא אוכל בשר עוף שקיבל אנטיביוטיקה מסוימת. החיידקים במעיים ייחשפו לאנטיביוטיקה הזאת, והחשיפה הזו תעודד את עמידותם בפניה. אם אותו אדם יפתח זיהום בדרכי השתן, לדוגמה, הטיפול המקובל הוא אותה אנטיביוטיקה שקיבלו העופות למאכל. אבל החיידק שגרם לזיהום עלול כבר להיות עמיד לטיפול.

"יש חיידק ששמו קמפילובקטור, שמקורו בעופות ושעובר לבני אדם. אנחנו יודעים שהוא פיתח עמידות לתרופות הקיימות. אצל אנשים בריאים החיידק הזה גורם לשלשולים ולחום, אבל אצל קשישים, חולים במחלות כרוניות וילדים הוא יכול גם לגרום למוות.

"כך גם חיידקי סלמונלה, שגורמים למחלות מעיים, מתפתחים בבעלי חיים ועוברים לאדם, יכולים לגרום למוות בקרב קשישים, חולי סרטן וילדים. גם כאן הסיבה היא עמידות החיידק בפני טיפול אנטיביובטי".

באירופה, אגב, הנטייה היום היא להשתמש בפחות תכשירים אנטיביוטיים לטיפול בבעלי חיים, בעיקר לצורך האצת גדילה. דוח מיוחד של ועדה שהקימה ממשלת בריטניה קובע שהיווצרות חיידקים עמידים שפוגעים בבני אדם היא בחלקה תוצאה של שימוש מוגבר באנטיביוטיקה בחקלאות. מחברי הדו"ח המליצו על הפחתת השימוש באנטיביוטיקה במוצרים מהחי והאיצו ברשויות לבטל בהדרגה את השימוש במאיצי גדילה.

תגובת משרד הבריאות

דובר משרד הבריאות רובי שטיינברג מסר בתגובה: "רישום התרופות הווטרינריות מתבצע במשרד הבריאות, כאשר ועדה בין משרדית, הכוללת גם את השירותים הווטרינריים מייעצת למשרד על רישום תרופות אלה. הפיקוח על גידול בקר, צאן ועופות הינו בתחום אחריותם של השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. כך גם על השימוש בתרופות המתאימות, מבין אלה שנרשמו בפנקס התכשירים הרפואיים (הווטרינריים) משווקות כחוק.

"אבקש להדגיש שגם הפיקוח על הברחת תרופות וטרינריות מזויפות לארץ הינו בידי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות. תחומי האחריות של משרד הבריאות הם: אישור תרופה, ופיקוח על המפעלים המייצרים תרופות, על בתי המסחר המפיצים ועל בתי המרקחת".