זוהתה ההרוגה ה-16 בפיגוע בבאר שבע; סיפורי הנרצחים

16 בני אדם נרצחו בפיגוע הכפול בבאר-שבע, שביצע ארגון החמאס. משעות הצהריים (יום ד') החלו להתקיים הלוויותיהם של הנרצחים, מרביתם תושבי באר שבע, שהובאו למנוחות בבית העלמין החדש בעיר.

אביאל אטאש, בן 3

קארין מלכה, בת 23

דניס חדד, בת 50

תמרה דברשווילי, בת 70, מאור יהודה

עמנואל יוסף, בן 29

טקלה טירואיינט, בת 33

שושנה עמוס, בת 64

רוזיטה ליימן, בת 45

מריה סוקולוב, בת 57

טטיאנה קורוטצ'נקו, בת 49

ויטלי ברודסקי, בן 52

נרגיזה אוסטרובסקי, בת 54, רעייתו של ויטלי

לריסה גומננקו, בת 48

רומן סוקולובסקי, בן 53

אליהו אוזן, בן 58

ראיסה פורר, בת 55 

בסוכנות היהודית סיפרו כי שתיים מהנרצחות, קארין מלכה וטטיאנה קורוטצ'נקו, היו עובדות הסוכנות בעיר, הראשונה עבדה במרכז הקליטה לעולי אתיופיה והשנייה במשרדי הסוכנות. טקלה טירואיינט היתה עולה חדשה שהתגוררה במרכז הקליטה עם משפחתה. הגופה האחרונה, של ראיסה פורר, זוהתה רק לאחר הגיע בנה מרוסיה.

• יעלון: מי שאחראי לטרור לא יישן בשקט
• דודו של המחבל: קראנו לו האהבל
• ל-ynet נודע: שרון בדק בחשאי את הגדר בהר חברון
• ילדה בת 12 שואלת: איפה אמא?
• חמאס: זו התגובה לחיסול יאסין 

האם הפצועה שמעה בבית החולים שבנה נהרג

"הבן שלך נהרג" - את הבשורה הקשה הזו שמעה בצהריים רחל אטאש, שנפצעה בינוני בפיגוע, מהצוות הפסיכיאטרי של בית החולים "סורוקה". אביאל בן ה-3 היה בנם היחיד של רחל וישראל, שנולד בתום טיפולי הפריה ממושכים ושנות נישואים רבות. למרות השיפור שחל במצבה, לא יכלה האם ללוות את בנה הפעוט בדרכו האחרונה אחר הצהריים.

בהלוויה הקשה נכחו מאות, ובהם השר אהוד אולמרט וראש עיריית באר-שבע יעקב טרנר. בין הנוכחים היה אדם, איציק אוחיון, אביו של הפעוט בן הארבע, אפיק זהבי-אוחיון, אשר לפני חודשיים נהרג בהתקפת הקסאמים על העיר שדרות. איציק עבד עם אביו של אביאל, ישראל.

"איפה הילד, איפה הילד?" זעק סבו של אביאל בדמעות במהלך ההלוויה. רבים מהנוכחים, בני משפחה וחברים, מיררו בבכי. ראש העירייה טרנר ביטא היטב את התחושות כשאמר: "אביאל הוא ילד שלא עשה רע לאף אחד. היום הוא היה צריך ללכת לגן, אמו לקחה אותו ליום כיף ביום האחרון של החופשה, והיא לא ידעה שהם נוסעים בדרכו האחרונה של אביאל, ושהיא לא תפגוש אותו יותר".

רחל נסעה אתמול עם אביאל לקנות חיתולים בקניון הנגב. האם והבן היו בדרכם חזרה לביתם שבשכונה ד', כאשר המחבל המתאבד פוצץ עצמו באוטובוס. רחל נפצעה באורח קשה ובנה הפעוט נהרג.

בלילה הגיע אביו של אביאל, ישראל, למכון לרפואה משפטית באבו כביר כדי להשלים את הליך זיהוי גופת בנו. קודם לכן נלקחה ממנו דגימת דם, כדי לסייע בזיהוי הבן. האם רחל מאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה, עם כוויות בכל חלקי גופה. עם קבלת הבשורה המרה, זעקה: "אני רוצה עוד ילד".

כשהגיעה הבשורה המרה על מותו של אביאל לבית סבתו, היא התמוטטה ונזקקה לטיפול רפואי. שכנים של המשפחה סיפרו כי "הילד היה כל החיים שלהם. הם התחתנו בגיל מבוגר ואביאל היה המתנה שלהם מאלוהים". משפחתה של רחל ידעה בשנים האחרונות כמה טרגדיות קשות - הוריה שכלו שלוש בנות, בנסיבות טרגיות.

"אני כנראה איהרג בפיגוע"

קארין מלכה, בת 23 מבאר שבע, נהגה לומר לבני משפחתה "אני כנראה איהרג בפיגוע". בארוחות ערב שבת נהגו בני המשפחה לבקש ממנה להסביר מדוע אלוהים לוקח צעירים. "הוא רוצה לראות אותם בעולם הבא", נהגה קארין להשיב. אתמול נהרגה קארין בפיגוע באוטובוס קו 6 בבאר שבע.

היא גדלה בבאר-שבע, למדה במקיף י"א, שירתה בצנחנים, ולאחר שהשתחררה מהצבא נסעה לטייל בלונדון, וכששבה לארץ גם חזרה בתשובה. היא עבדה בסוכנות היהודית במרכז קליטה לעולים חדשים מאתיופיה.

אתמול בשעה 15:00, כשאירע הפיגוע, היא הייתה בדרכה לעבודה. אמה, שרה, הסיעה אותה עד לצומת הקניון, משם לקחה קארין את קו 6, וכעבור זמן קצר נהרגה בפיצוץ. אחיה, יוסי, משרת בצבא הקבע בתל השומר בדרגת רב-סרן, אמר כי מיד כששמע שהיה פיגוע חזר הביתה לבאר-שבע, והחל לחפש אותה יחד עם בני המשפחה. "בתחילה חיפשנו ליד האוטובוס, לאחר מכן בבית החולים, אך משלא מצאנו אותה הבנו שככל הנראה נהרגה בפיגוע", סיפר.

"כשהגעתי לזירת הפיגוע הבחנתי ב-12 גופות מוטלות ליד האוטובוס. אחד ממכרי טען שאחותי לא נמצאת בין המתים. היתה לי תחושת בטן רעה. התקשרנו לבית החולים היא לא היתה ברשימת הפצועים אז הבנתי שהיא ברשימת ההרוגים. כשנכנסנו לזהות אותה ראיתי לשמחתי ולאבלי שהיא הייתה לפחות שלמה", סיפר האח בעיניים דומעות.

"כששמעתי על הפיגוע ידעתי שאחותי נהרגה", סיפרה האחות אורית, "הרגשתי בלב שאחותי צעקה בשמי. פרצתי בבכי. חיפשתי את אחותי בעבודה והסתבר שהיא לא הגיעה. אחותי מעולם לא איחרה. תחושת הבטן שלי התממשה". קארין היתה בת הזקונים במשפחתה. במקביל לעבודתה בסוכנות היא למדה הנדסה, תעשייה וניהול במכללה להנדסה בנגב. "היא חלמה להינשא ושיהיו לה הרבה ילדים", בכתה אתמול אחותה, "היא האמינה בשלום היא תמיד נהגה לגונן על הפלסטינים", הוסיף האח בכאב.

קארין הותירה אחריה הורים, שרה ורפי, אח יוסי ואחות אורית.

"איש הציפורים" נזכר בענבים - וחזר לאוטובוס

אליהו אוזן בן ה-58, אב לשלוש בנות ושלושה בנים, היה בין אלה שירדו מהאוטובוס השני, לאחר שנהגו שמע את הפיצוץ הראשון ופתח את הדלתות. אך אז נזכר בשקית הענבים שהביא מהשוק, ועלה חזרה לאוטובוס. באותו רגע התפוצץ המחבל השני.

"תמיד היה לו חשוב שיהיו דברים טובים בבית, וזה שהוא לא רצה לוותר על שקית הענבים שלו מעידה על האופי שלו", סיפר אחיו שלמה.

אוזן, המוכר בשכונת מגוריו כ"איש הציפורים", גידל בביתו עשרות סוגים שונים של ציפורים וחיקה את השריקות שהשמיעו. בנוסף, נהג לאסוף שעונים ומטבעות. חבריו סיפרו שהיה אדם צנוע ובלי כסף, אך למרות זאת נהג לעזור לאחרים - בעיקר במילה טובה או בדיחה, שמרוממת את מצב הרוח.

"קשה לנו לדבר עליו בזמן עבר", אמר האח שלמה. אח אחר הוזעק מצרפת להלוויה, שתתקיים רק מחר.

"האמא" של החיות העזובות

אתמול בשעה 15:30, לאחר שלא ענתה מריה סוקולוב בת ה-57 לטלפון, ניבא לבו של בנה רעות. "כשבשבע בערב היא לא הגיעה הביתה ולא ענתה לנו, הבנו שמשהו רע קרה", מספר הבן, קונסטנטין, בן 33, מוזיקאי מחונן, חתן פרס שפירא, שרק לפני יומיים חתם על חוזה בפילהרמונית של באר-שבע כצ'לן הראשי של התזמורת.

סוקולוב הייתה אתמול בדרכה בחזרה לביתה מעוד יום של עבודה במכבסה. היא הותירה אחריה 4 ילדים ו-4 נכדים. אחד מילדיה עדיין מתגורר בעיר סוצ'י שברוסיה, משם עלתה לישראל לפני 13 שנים. השכנות סיפרו היום שהיתה "האמא" של החיות העזובות בשכונה.

"הכלבים שאנשים היו זורקים לרחוב מריה הייתה אוספת אליה הביתה. כל הכלבים והחתולים בשכונה היו מקבלים ממנה אוכל כל בוקר וכל ערב", מספרת חברתה הטובה, לובה פליך. "אתמול בבוקר, כשהייתי בדרכי לעבודה במפעל בדימונה, התקשרתי אליה כדי לומר לה שלא הספקתי לתת אוכל לחתולי הרחוב, והיא אמרה לי שזה בסדר, שהיא תעשה את זה. היא הייתה אישה טובה ואהובה על כולם. עכשיו אנחנו מחפשים אנשים שיהיו מוכנים לאמץ את הכלבים והחתולים שלה".

הבן קונסטנטין אומר שעכשיו הוא לא מרגיש בטוח יותר בארץ, ומחשבות על ירידה עולות בראשו. "יש לי הצעות מכמה תזמורות בעולם לנגן אצלן, ועכשיו כשהאסון הזה קרה, אני חושב ברצינות לעזוב את הארץ ולגור במקום יותר בטוח. עכשיו אין לי איפה לגור, כי הבית של אמא היא דירת עמידר. גרתי איתה - ואין לי עכשיו לאן ללכת".

בני הזוג נרצחו במרכז העיר

ויטלי ברודסקי, בן 52, עלה ארצה לפני כעשר שנים מבירוביג'אן שברוסיה, ועבד בבניין. את יומו החופשי אתמול ניצל לטיול בבירת הנגב עם רעייתו, נרגיזה אוסטרובסקי, איתה התחתן בקפריסין לפני שבע שנים.

בני הזוג התגוררו בדירה קטנה ברחוב יהודה הלוי בבאר-שבע. לברודסקי היו שני בנים בשנות ה-20 לחייהם מנישואיו הקודמים, ולאשתו שתי בנות.

בשעות הבוקר אתמול, כשנודע לשכנים על מותו של ברודסקי בפיגוע, השאלה הראשונה שהעסיקה אותם הייתה, מה עם נרגיזה? דירת בני הזוג נותרה נעולה. רק לאחר כמה שעות מתוחות התברר היקף הטרגדיה: שני בני-הזוג קיפחו את חייהם בפיצוץ האוטובוס.  

"הם היו זוג טוב ושקט", סיפר יעקב מנדרברג, אחד השכנים. "ויטלי מאוד אהב את העבודה שלו בבניין". השכנים התקשו להאמין שהשניים, שעוד הספיקו לומר להם שלום בחדר המדרגות בדרך למרכז העיר, נהרגו.

נהרגה בדרכה מטיפול בקשישים

דניס חדד, בת 50, אם ל-4 ילדים נהרגה אתמול בפיגוע באוטובוס, כשהייתה בדרכה חזרה מעבודתה, באחד מבתי הקשישים שבהם טיפלה ואותם סעדה. היא הייתה בדרכה הביתה, לאחר שעצרה בדרך לקנות ספרי לימוד לבנה בן ה-14, רונן, לקראת החזרה ללימודים. סמוך לחצות הודיעו לבני המשפחה שהמתינו בביתם בשיכון ב' בעיר, כי אימם נהרגה בפיגוע.

חתנה, עופר וקנין, סיפר כי דניס הייתה "אשה זהב, מדהימה וטובת לב, שבשבילה המשפחה הייתה הכל". וקנין סיפר כי כבר בשעות הצהריים, כששמעו בני המשפחה על הפיגוע, הבינו ילדיה שמשהו רע קרה - אמם נהגה לנסוע בקו האוטובוס שהתפוצץ. "הם ניסו להשיג אותה במשך דקות ארוכות, שהיו כמו נצח, אבל לא הייתה תשובה בפלאפון. כבר אז ידעתי שמשהו גרוע קרה", אמר וקנין.

חדד השאירה אחריה בעל, אשר, ארבעה ילדים - שלומי, מיטל, הדס ורונן, ושני נכדים.

"אמא הייתה בשבילי הכל"

רוזיטה ליימן, בת 45, עלתה ארצה לפני שמונה שנים וחצי מרוסיה. אתמול היא נסעה עם בעלה בקו 12, בחזרה מקניות בשוק ומיום עבודה כמטפלת בקשישים. הבעל, יוסף, נפצע באורח בינוני ומאושפז בבית החולים. ילנה, בתה בת ה-21 מנישואים קודמים, היא זו שהסיעה את בני-הזוג לקניות, וזו הייתה הפעם האחרונה בה ראתה את אמה.

"הדבר הראשון שקופץ לי לראש כשאני חושבת על אמא זה טוב הלב שלה, הנדיבות, העזרה לאחרים", סיפרה הבת השכולה. "גם המטפלת שלה בכתה בלי הפסקה, כמה שאהבה אותה. גם אני אהבתי אותה מאוד. אני איבדתי את אמא ואת אבא שלי. היא היתה בשבילי שניהם. זה לא מגיע לה, היא הייתה כל כך טובה". 

הבן הבכור היה האבא של המשפחה

הוא היה כמו אבא שלנו, סיפרו בני משפחתו של עמנואל יוסף בן ה-29, שנהרג בפיגוע שלושה ימים בלבד לאחר ששב הביתה. בארבע השנים האחרונות למד במכללת תל-חי, שם עשה תואר בביוטכנולוגיה, ובעוד מספר ימים היה אמור להתחיל לעבוד בבית החולים סורוקה. בעוד שלושה חודשים עמד להינשא לחברתו.

"כל-כך חיכינו לחתונה הזו של הבן הבכור, שהיה התחליף לאביו בבית ב-14 השנים מאז נפטר, ועכשיו אנחנו צריכים לקבור אותו", מספרת ל-ynet אמו גלינה, כשהיא ממררת בבכי. "אתמול בבוקר עוד אמרתי לו שאם הוא יכול שיישאר איתי בבית כי התגעגעתי אליו. כל-כך שמחתי שהוא חזר הביתה, אבל הוא התעקש שיש לו סידור אחד לעשות ולקנות כרטיסיות באוטובוס לנסיעות בשבילי ובשביל חברה שלו".

עמנואל היה הבן הבכור מבין חמישה ילדים. "כל מה שאני אספר עליו זה כלום לעומת איזה נשמה הוא היה", מספרת בת הזקונים, האחות הקטנה מירי בת ה-19. "הוא היה בשבילי האבא כל השנים האלה ואתמול חיכיתי לו שיחזור מהסידורים כדי שנעלה לקבר של אבא".

אחד הנוסעים פינה את מקומו - ותמרה נהרגה

כשעלתה תמרה דברשווילי לקו מספר 6, היא חיפשה מקום ישיבה. אחד הנוסעים, ניסים וקנין, הציע לה את המקום שבו ישב. עד מהרה התברר כי נדיבותו הצילה את חייו - לאחר הפיצוץ התברר כי תמרה התיישבה ליד המחבל המתאבד. כשפוצץ את עצמו, היא נהרגה במקום.

בזירת הפיגוע נמצא מחזיק המפתחות של תמרה ובו תמונתה של נכדתה. בבית משפחתה של דברשווילי, סיפרו אמש בני משפחתה כי נכדיה וארבעת בנותי, היו כל עולמה. אתמול נסעה באוטובוס לאחר שערכה קניות לקראת האזכרה לבעלה, שנפטר לפני כמה שנים ואמורה הייתה להתקיים ביום ראשון הקרוב. כשסיימו את הקניות עלו האם והבת לאוטובוסים נפרדים.

בני המשפחה סיפרו כי תמרה גידלה 14 נכדים בביתה הקטן. "היא הייתה צדיקה, נשמה טובה, היה לה לב טוב נדיר, אספה בשבילנו כל שקל וכאבה כל כאב שלנו", סיפרו בני המשפחה.  

צוואת האם מולאה: הבן נטמן לידה

רומן סוקלובסקי, בן 53, שב אתמול מעבודתו באזור-התעשייה עמק-שרה בבאר-שבע. הוא עלה על קו 6 ונהרג בפיצוץ האוטובוס. רק הבוקר זוהתה גופתו במכון לרפואה משפטית באבו-כביר.

סוקלובסקי עלה ארצה לפני כעשר שנים מרוסיה עם אמו בשייבה. אחותו מתגוררת בגרמניה וחברים שהכירו אותו דיווחו לה אתמול על מותו. אמו, שהיתה כל עולמו, נפטרה לפני ארבע שנים בגיל 81 והוא נותר בודד בישראל, ללא משפחה. בקשתה האחרונה של האם הייתה שיקבר לצידה, בבית-העלמין באופקים. בצהריים כיבדו חבריו את הבקשה.

השם לא נמצא ברשימת הפצועים

שעות ארוכות של מתח וחרדה הגיעו לקיצן בשעות הצהריים, כאשר עובדי הרווחה של עיריית באר-שבע הגיעו לבית משפחת גומננקו ובישרו להם כי גופתה של לריסה זוהתה. בני המשפחה, שתחילה חיפשו את לריסה בבתי-החולים ולא מצאו את שמה ברשימת הפצועים, עוד קיוו שהיא מתעכבת, ועוד רגע תפתח את הדלת ותיכנס. אך השעות נקפו, והבשורה המרה התקבלה.

לריסה, בת 48, עלתה ארצה לפני 12 שנים מלטביה. יש לה בן יחיד, בן 29. קרובי משפחה סיפרו כי אתמול נסעה למרכז העיר לסידורים ובשעות הצהריים עלתה על קו 12 חזרה לביתה.

"היא היתה אשה טובת לב שנורא אהבה לצחוק, מאוד חברותית ונחמדה", סיפרה אחייניתה. שכניה של המנוחה הוסיפו: "היא היתה שכנה טובה ושקטה. למות ככה בפיגוע קשה לשמוע ולחשוב על זה".

לוויה במקום מסיבת חינה

שושנה עמוס, בת 64, הייתה אחת הדמויות המוכרות בבאר שבע. במשך שנים עבדה כסייעת באגף הרווחה בעירייה. "היא עזרה לכולם, צדיקה אמיתית", סיפרו עליה שכנים ובני משפחתה.

אתמול הייתה שושנה בדרכה למספרה, לקראת מסיבת החינה המשפחתית שהייתה אמורה להיערך בערב. במקום המסיבה, הגיעו בני המשפחה הכואבים לביתה וקיבלו את הבשורה המרה.

שושנה הותירה אחריה בעל, ארבעה ילדים ונכדים.

אמא לא תיקח אותי יותר לביה"ס

טטאינה קורוצ'מקו (49) עבדה באוקראינה כסגנית מנהלת בית-ספר וכמורה לביולוגיה. מאז עלתה ארצה עם בעלה ולרי, בתה איריאנה ובנה סרגיי, לפני ארבע שנים, עבדה בניקיון בסוכנות היהודית. המשפחה התגוררה בבית קטן ברחוב בני-אור, רחוב ששלושה מדייריו נהרגו בפיגוע.

"היא היתה עובדת מקסימה, תמיד מטופחת, עם מוסר עבודה גבוה", סיפרה אחת העובדות בסוכנות, שהגיעה לנחם את המשפחה. "כשאירע האסון ישר חשבנו עליה, כי היא בדיוק יצאה מהסוכנות כמה דקות קודם לכן. ניסינו להשיג אותה בטלפונים ובבית-החולים עד שהגיעה הבשורה".

טטאינה נפטרה בבית-החולים, על שולחן הניתוחים. אחותה אנה סיפרה על ההמתנה הקשה באבו-כביר, שנמשכה עד השעות הקטנות של הבוקר.

איריאנה, בתה של טטאינה, הייתה אמורה להתחיל הבוקר את לימודיה בבית-הספר התיכון מקיף ג' בבאר-שבע. היא התרגשה מאוד לפתוח את לימודיה בכיתה ז' ובתיכון החדש. היום כבר אמרה כמה עצוב לה שאמה לא תיקח אותה יותר לבית-הספר.  

העולה החדשה חזרה מקניות

טקלה טירואיינט, בת 33, עולה מאתיופיה ואם לשישה, היתה תושבת מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית בעיר. היא יצאה אתמול בבוקר לקניות בשוק העירוני. בעלה ביקש לערוך את הקניות במקומה, אך היא התעקשה לצאת, ובדרכה חזרה הביתה קיפחה את חייה.

טירואיינט שהתה בארץ שנה ושלושה חודשים, והמשפחה עמדה לעבור לדירה שרכשה בראשון לציון. ילדתה הצעירה, בת כשנה, עדיין יונקת.

נפרדה מהבן שטס לחו"ל בבוקר הפיגוע

ראיסה פורר, בת 55, הקורבן ה-16 של הפיגוע, זוהתה יממה לאחר יתר הנרצחים. "ראיסה היתה בדרכה לביתה, לאחר שנפרדה מבנה שטס ללימודי רפואה במולדובה", סיפרה שכנתה, דורה דיין.

ראיסה התגוררה בבאר שבע עם בנה ליאוניד. בבוקר הפיגוע נסעה איתו לנמל התעופה בן גוריון, להיפרד ממנו לאחר שהחליט לטוס למולדובה וללמוד שם רפואה. השכנה מספרת כי ראיסה נהגה לנסוע בקביעות באוטובוסים, וכשנהרגה היתה למעשה בדרכה חזרה הביתה משדה התעופה.

ראיסה טיפלה בקשישים במסגרת עבודתה. "היא היתה אישה מלאת חיים, שלא התלוננה אף פעם, היתה אישה שקטה ונחמדה, חבל עליה, שהאסון הזה לקח אותה מאיתנו", אומרת דיין.

הביטוח הלאומי פתח מוקד מידע וסיוע לנפגעי הפיגוע. מספרו: 08-6295330