הסיוט השחור התגשם בשמיים

"גם היום לא ניתן למנוע באופן מוחלט ובמאה אחוז אסון כבד בשמיים. אחרי אסון המסוקים חיל האוויר עבר מהפך. כל חריגה מהנהלים נתפסת כחמורה ויש מי שמשלם את המחיר. מי שלא מתאמן מספיק בסימולטור - לא טס. ולמרות כל אלו, צריך לזכור שתמיד יש טעויות אנוש ובתחום הזה, כל טעות היא גורלית". 

עשר שנים בדיוק לאחר האסון שגבה את חייהם של 73 חיילים וקצינים, מבהיר קצין בכיר בחיל האוויר כי אין ערבות לכך שאירוע טראגי נוסף לא יתרחש. בחיל האוויר - גם לאחר זמן כה רב - מתקשים לדבר על אותו לילה בו התנגשו שני היסעורים מעל המושב שאר ישוב. "נושא הבטיחות בחיל היה מאז ומתמיד טאבו", מסביר הקצין.

"לא היה דבר יותר חשוב מההקפדה על בטיחות, מכניסים את זה לאנשי צוות האוויר מהרגע הראשון בקורס טיס, ובכל הכנה לגיחה. באותו יום זה היה נראה כי התגשם הסיוט השחור ביותר שלנו. לא רק תאונה, אלא כזאת שהביאה למותם של כל כך הרבה חיילים".

בחיל האוויר מציגים שורת לקחים משמעותיים שהופקו לאחר האסון, מעבר להקמת להק בראשות קצין בדרגת תת-אלוף, שמרכז ואמון על כל נושא המסוקים. כך בין היתר החל לפני כשנה לפעול בבסיס פלמחים סימולטור, מהמשוכללים בעולם ובעלות של כארבעים מיליון דולר, המדמה מצבים קיצוניים עבור טייסי מסוקים ונותן בידיהם את הכלים להתמודד עימם, ללא סיכון.

"מעבר לנוהל בו טייס לא מורשה לטוס אם לא צבר מספיק שעות בסימולטור, יש בכך תרומה מכרעת ללמידת היבטי הבטיחות", מסבירים בחיל. "אין טייס מסוקים שלא עובר דרך הסימולטור אחת לכמה שבועות".

אבל דווקא כשנדמה היה בחיל האוויר שמכלול הצעדים שננקטו עושים את שלהם וגוברים אפילו על הגורם האנושי, הגיעה מלחמת לבנון וב-20 ביולי התנגשו שני מסוקי אפאצ'י בצפון הארץ. טייס נהרג ושלושה מחבריו נפצעו באירוע. "התנגשות בין מסוקים נגרמת כמעט תמיד כתוצאה מטעות אנוש", מסביר גורם בכיר בחיל, "כך גם קרה להבנתו במקרה הזה".

גם ועדת הבדיקה קבעה: עדיין בגדר "תעלומה"

בחיל האוויר מנסים להפריד בין אסון המסוקים של פברואר 97' לאירוע במהלך המלחמה. "תוך כדי לחימה מתרחשים דברים אחרים, מצבים שאינם דומים לאימונים, הסיכון גדול לאין שיעור". הגורם הבכיר מזכיר את ההיקף הגיחות העצום, מעל אלף, שביצעו מסוקים במלחמה כדי להראות את האינטנסביות הרבה שהייתה בשמיים. על יתר האירועים במלחמה בהם היו מעורבים מסוקים, מסרבים בחיל האוויר להתייחס. "לא נכון יהיה לערבב בין אירועים שמקורם בתקלות טכניות או היפגעות מאש אוייב בהקשר זה", הסבירו.  

לילה שחור בצפון (צילום: עמנואל אילן)

הוועדה שבדקה את אסון המסוקים לפני עשר שנים, בראשות אלוף (מיל') דוד עיברי, לשעבר מפקד חיל האוויר, ערכה 37 ישיבות, שמעה 109 עדים וקיבלה לידיה למעלה מ-200 מוצגים. "תעלומה", הגדירה הוועדה את האירועים בשניות האחרונות לפני ההתרסקות, ועוררה גל עצום של ביקורת בקרב הורים שכולים. גם המסקנות האישיות (נגד מספר מועט של בעלי תפקידים זוטרים), הגבירו את הכעס בקרב המשפחות השכולות שטענו כי לצמרת החיל יש חלק באשמה.

בין הטענות שהשמיעו ההורים עלו הנהלים הלקויים ובעיקר העובדה שחומר נפץ רב הועמס על סיפון המסוקים - מה שלא הותיר

 כמעט סיכוי לניצולים לאחר ההתנגשות. בחיל האוויר מסרבים להתייחס גם היום לטענות. "הצער של המשפחות ברור ומובן, וזה הצער של כל חיל האוויר, צה"ל ומדינת ישראל", אומר הקצין הבכיר. "הוועדה שמינה שר הביטחון עשתה את עבודתה ואלה היו מסקנותיה וממצאיה".

באשר לעתיד, כאמור, אין הבטחה חד-משמעית. "עשינו ונעשה הכל כדי שלא ניתקל באסון כזה או אפילו פחות ממנו בעתיד", מסכם הקצין. "היום אפשר לומר שהצלחנו לצמצם במידה ניכרת את הסיכויים לתאונות וגם כאשר מתרחשות טעויות אנו יודעים לתקן אותן בזמן אמת. צריך לזכור שתמיד יש גם את הגורם האנושי - המסוק לא עובד לבד".

עשר שנים לאסון המסוקים - כתבות נוספות

• "כל הזמן אנחנו חושבים - מי חסר פה?"
• ב"גבעת תום ותומר" נטעו לזכר אסון המסוקים