שתף קטע נבחר

לזכר חללי כפר דבל: מסלול טיול מאכזיב לכנרת

בקרב עקוב מדם במלחמת לבנון השנייה, שכל גדוד מילואים של חטיבת הצנחנים תשעה מלוחמיו. את הנופלים חבריהם בחרו להנציח באמצעות הקמת שביל מטיילים מים אל ים, המחבר בין אכזיב לכנרת. "לא רצינו אנדרטה - רצינו משהו חי", הם אומרים

חיילי גדוד החבלה במילואים של חטיבת הצנחנים לא ישכחו לעולם את ה-9 באוגוסט 2006. ביום הנורא הוא הם איבדו תשעה מחבריהם, בקרב שנצרב בתודעה הישראלית כאחד הרגעים הקשים במלחמה - הקרב בכפר דבל. "היינו במבנה בן שתי קומות בכפר", משחזר אסף וקס (31), סמ"פ של אחת הפלוגות בגדוד. "הפלוגה שלי היתה בקומה העליונה, ובקומה הראשונה התרכזה פלוגה אחרת. הקומה התחתונה ספגה פגיעה ישירה מטיל נגד טנקים של חיזבאללה. מיד ירדנו למטה כדי לסייע ללוחמים, אבל אז נורה טיל נוסף. בקרב נהרגו תשעה מחברינו וכמעט 30 נפצעו", מוסיף וקס במשפטים מדודים. "זו היתה טראומה בלתי נתפסת". 

 

כשנגמרה המלחמה, שבו חיילי המילואים של הגדוד איש-איש לביתו ועיסוקיו, אך מה שאירע לא הרפה מהם. "מיד כשיצאנו מלבנון בער בנו הרצון להנציח את הנופלים. מדובר בתשעה בחורים שהיו מלח הארץ, חובבי טבע מושבעים שאהבו מאוד את המדינה. חיפשנו את הדרך הטובה ביותר להגדיר אותם", מספר וקס.

החיפוש הוביל כמה מחבריהם לגדוד להקים עמותה לזכרם, ובהמשך נמצאה גם דרך ההנצחה: פשוט, דרך הרגליים. 65 קילומטרים המחברים בין אכזיב בים התיכון ובין הכנרת נבחרו כמסלול האידיאלי, והפרויקט הייחודי החל לקרום מסלול ושבילים.

 

"השביל שנבחר מכונה מסלול 'ים-אל-ים'. זהו מסלול קיים שכיום עוברים בו כ-20,000 מטיילים בשנה, אך הוא מעולם לא טופל והוכשר כמסלול מסודר", מעיד וקס. "אנחנו רוצים לסמן בו שביל חדש, להציב שלטים וסימנים ולאפשר להולכי רגל מכל הגילאים וגם לרוכבי אופניים ליהנות ממנו. לא רצינו אנדרטה - רצינו משהו חי".  

 

ההכנות לפרויקט כבר החלו ולוח הזמנים נקבע. המימון ראשוני להכשרת השביל מגויס בימים אלה, ובין היתר תתקיים מחר (ו') הקרנת טרום בכורה של הסרט עטור הפרסים "בופור" שכל הכנסותיה יוקדשו למיזם. חבריהם של הנופלים מקווים שעד חודש אוגוסט הקרוב הם יסיימו את מלאכת סימון המסלול, ויוכלו לקיים במקום יום זיכרון. בהמשך, הם מבטיחים, יוקמו לאורכו בקתות בסגנון ניו זילנדי לטובת המטיילים, והאזור כולו יהפוך "לתזכורת לכל הערכים שפעם קידשנו", כדבריהם.

 

 

"משפחה אחת גדולה"

"בתקופה שעברה מיום האסון רצו רבים מאיתנו לתת ביטוי לחברות ולרעות שחלקנו עם הנופלים", כותבים הלוחמים באתר העמותה. "חשנו כי יש מקום להנצחת החברים שנפלו באופן ייחודי, להם ולדרך בה הכרנו אותם. כחלק מהתהליך עלו הצעות רבות והוחלט כי יש מקום להנצחה הטומנת בחובה את המשותף, לדעתנו, לכל הנופלים, המבטאת את הנחישות ואהבת הארץ שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם, וכזו שתאפשר מקום ליוזמות ופעילות נוספת כחלק מהפרויקט הגדול".

 

"זה נשמע כמו קלישאה, אני יודע, אבל זו האמת: כל גדוד המילואים הוא כמו משפחה אחת גדולה. כולם הכירו את כולם", מספר בגאווה גיל ליכטיג (25),

מלוחמי הגדוד ומפעילי הפרויקט. "כולנו אוהבים את הארץ, מורעלים על הצבא ואחוז המשתמטים ממילואים אצלנו אפסי. אמנם לא השתתפתי בקרב בדבל, אבל הכרתי את כולם".

 

עם תום המלחמה לוחמי המילואים אמנם שבו לשגרת חייהם, אך היו אלה חיים אחרים לגמרי. "מה שקרה שם נתן לי פרספקטיבה אחרת", מסכם וקס. "המהות השתנתה, שבריריות החיים נחשפה והתחושות היו קשות מאוד. אז נכון, אין ברירה וחייבים לחזור לתפקד, אבל לכולנו יש פצעים. אולי ההנצחה היא חלק מהתרפיה ותעזור להם להגליד במעט".

 

  • הקרנת  הסרט "בופור" לזכר הנופלים, שישי 23.2 מ-12:00, סינמה סיטי, צומת גלילות. לאתר עמותת ההנצחה לחצו כאן

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השביל המיועד
השביל המיועד
השביל המיועד
השביל המיועד
מומלצים