העוקץ הספרדי: מהפירנאים אל חבל הבסקים

בשבוע שעבר התחלנו את הטיול מברצלונה לסנטיאגו דה קומפוסטלה, וסיימנו בתחנה האחרונה בפירנאים - העיירה חאקה. כעת נמשיך במסלול אל חבל הבסקים.

פמפלונה (Pamplona) שבחבל הבסקים היא החשובה בערי האזור ומפורסמת בעיקר בזכות מרוצי הפרים הנערכים ברחובותיה בפייסטה של סאן פרמין, הפטרון של העיר. מדי שנה, בין 6 ביולי ל-20 בו, מתאספים בעיר 300,000 אפיסיונדוס (חסידי מלחמות פרים), רובם ככולם מטורפים לעניין.

זו העיר האחרונה עלי אדמות המקיימת עדיין את הנוהג האכזרי של ה"אנסיירו" - ריצת הבוקר של הפרים. המשתתפים בריצה לבושים בצבעי אדום ולבן, וכל העיר כמעט יוצאת לחזות בהם. זוהי שעטה מפחידה לאורך 850 מ', מהמכלאה ועד לזירה. בפייסטה מתקיימת קורידה (מלחמת פרים) מדי יום, ומחוץ לזירה מנגנים, שותים, שרים ורוקדים, כשברקע עומדים מפגינים צעירים, שלטים בידיהם, ומוחים בשאלה רטורית: "האם אלו פניה של ספרד המודרנית?"  

העיר האחרונה בעולם שבה מתקיים המנהג. פמפלונה (צילום: AP)

58 ק"מ צפונית לפמפלונה, על חוף האוקיינוס האטלנטי ובמרחק לא רב מגבול צרפת, יושבת סאן סבסטיאן (דונוסטיה סאן סבסטיאן, בפי המקומיים). שני צוקי הרים הבולטים אל תוך הים יוצרים את מפרץ הקונכיה (Bahia de la Concha) ובו חוף רחצה עמוס, ואי קטן, סנטה קלרה, המבצבץ בפתחו.

יופיה של סאן סבסטיאן, על גדות המפרץ, הטיילת המלכותית, סמטאות העיר העתיקה ורובע הנמל הציורי משתלבים בנופי הגבעות הרכות הבונות את שפלת ביסקאיה, לאורך מפרץ ביסקאיה. שיאו של הביקור בעיר הוא התצפית מהר איגלדו (Monte Igueldo) אליו מגיעים במכונית או ברכבל. המראה של המפרץ העגול הנשקף מנקודה זו הוא מרהיב עין, והתצפית מומלצת במיוחד בשעות אחר הצהריים. בבוקר, לעומת זאת, מומלץ לטפס ברגל אל פסגת הר אורגול (Monte Urgul). ניתן לרדת רגלית אל הנמל ובו מוזיאון ימי, כולל אקווריום, מהגדולים באירופה. בנמל מסעדות על אוכל מופלא. 

חוף הרחצה העמוס במפרץ הקונכיה (צילום: AP)

מושא יצירתו של פיקאסו

מסאן סבסטיאן נמשיך מערבה, לאורך חופי מפרץ ביסקאיה. קו החוף כמעט קרוע על ידי המפרצים החוליים, כפרי הדייגים וכפרי הנופש, כשהמצוקים המזדקרים מעליו משווים לו נופך דרמטי. בימי הקיץ, החופים הללו נעימים הרבה יותר וירוקים הרבה יותר מאלו של חופי הים התיכון, אך בחורף סוער כאן מאוד.

זהו סיור מופלא לאורך הקוסטה ואסקה (Costa Vasca), שאורכו 184 ק"מ ומשכו לפחות יום שלם. מבין האתרים הרבים נזכיר בקצרה את כביש ההרים המוביל אל סאראוץ' (Zarautz), את הדיונונים המתבשלים במטבחי כפר הדייגים גטאריה (Getaria), ומכאן אל בילבאו (Bilbao), בירתה של פרובינציית ויסקיה, היא מרכזה של תעשיית הפלדהף שבמבט ראשון איננה מזמינה כלל.

למעט רובע עתיק השווה הצצה ומוזיאון גוגנהיים (Museo Guggenhein) הניצב בליבה, לא נותר בה הרבה. זהו מוזיאון אומנות שבו אחד האוספים הגדולים בעולם. ניתן כמובן להמשיך לאורך החוף, תוך ביקור בעיר גרניקה (Gernika), שהפכה לסמל עולמי ולמושא יצירתו של פיקאסו, היא העיירה שהנאצים החריבו בהפצצה מן האוויר בימי מלחמת האזרחים הספרדית. אפשר להציץ ולראות בבית הוועידות (Casa de Juntas) את שרידי האלון בן אלף השנים, שלצילו נשבעו אצילי ויסקאיה לשמור על זכויות הייתר של המחוז.

מומלץ בעיקר לבקר במוזיאון גוגנהיים. בילבאו (צילום: index open)

בקרבת גרניקה חופי רחצה יפים. לטעמי היפה שבהם הוא Laida - חוף חולי לבן בקצהו של מפרץ מוריק. אך קודם לכן אפשר להעפיל 7 ק"מ ל-Mendata בה תמצאו אכסניה נקיה וזולה (Artape Arerpetxea, Elejalde Auzoa 7. Tel: 94 625 72 04, Mendata 48382). אם ממשיכים 8 ק"מ נוספים לכיוון Muntibar, מגיעים לנקודת תצפית יפה על נוף חקלאי מרשים הנקראת Balcon de Bizcaya. משם ממשיכים למונטיבאר וממנו שבים לגרניקה.

פסגות משוננות ומישורים מוריקים

התחנה הבאה בסיור היא בירתה של קנטבריה, העיר האוניברסיטאית סנטאנדר (Santander), לה חופי רחצה מרהיבים. כדאי מאוד לבקר במוזיאון האמנויות היפות וב-אל סרדינרו (El Sardinero) - נמל דייגי הסרדינים. בסוף המאה ה-19 החלה משפחת המלוכה הספרדית לרחוץ בחופי סנטאנדר, וההתעניינות המלכותית במקום הביאה לבניית ארמון מגדלנה (Palacio de Magdalena) על הצוק הנושא את אותו השם.

לא הרחק ממנה, במרחק של פחות משעה נסיעה מערבה נמצאת העיר היפהפייה סנטיינה דל מאר (Santillana del Mar), שישמרה את בניניה העתיקים ואת אווירתה. מומלץ ללון במקום. במרחק שני ק"מ מהעיירה נמצאות מערות אלטמירה (Cuevas de Altamira) ובהן ציורי מערות מתקופת הפליאוולית העליונה. המערות סגורות לביקור, אך סמוך להן נמצא העתק מושלם. שימו לב - התור לסיור ארוך בדרך כלל, במיוחד בחודשי הקיץ, לכן מומלץ להגיע למערה מוקדם ככל האפשר.

מעט מערבה משם מתרומם רכס פיקוס דל אירופה (Picos del Europa), הגבוה ביותר בשרשרת הרי קנטבריה, אשר מרוחק 30 ק"מ מן הים. זהו אזור הררי יפהפה שבו פסגות מצוקיות, מיוערות וזרועות בכפרים קטנים. מקור השם המוזר משהו הוא בכינוי שנתנו ההמונים הויזיגותים לגוש המרכזי של הרכס הקנטברי (Machicco Centrel en la Cordillera Cantabrica).

תחילתו של הסיור הוא ב-פאנס (Panes), נוסעים דרומה לכיוון פוטס (Potes), בכביש מס' N 621. הדרך עוברת בערוצו הצר של נהר דווה (Deva). זהו ערוץ יוצא דופן, צר וחשוף מצמחייה,

בו יושב הכפר הקטן לה הרמידה (La Hermida). אפשר לעצור לטיול רגלי לאורך ערוצו של נחל Urdan הנשפך אל הקניון. באמצע הדרך בין פאנס לפוטס בערך, נעצור בכנסיית נואסטרה סניורה דה לבניה (Iglecia del nuestra Seסiora de Lebeסia), שהיא כנסייה קטנה ויפהפיה מהמאה ה-10, הניצבת למרגלות צוקים גבוהים ומוקפת בעצי צפצפה.

פוטס (Potes) הוא כפר מרהיב הממוקם בשקע של אגן פורה, על רקע של פסגות משוננות - הפסגות של גוש ההרים המרכזי. מפוטס נעזוב את כבישN 621 וניסע לאורך צירו של נהר דווה, המתפתל בין הרים מיוערים, כרי דשא מוריקים ובתי איכרים וורודי רעפים. נקודת תצפית מופלאה היא ה-Mirador הסמוך למנזר סנטו טורביו (Santo Turbio).

כעבור כשלוש שעות נסיעה מפוטס מגיעים אל פואנטה דה (Fuente De) - פאראדור הניצב בגובה של 1000 מ'. בסמוך נמצאת נקודת היציאה של הרכבל, המטפס עוד 800 מ' עד למצפה קבלה (Mirador del Cable) ממנו נשקף נוף משכר חושים של עמק נהר הדווה עד פוטס. אפשר לרכוש כרטיס עליה בלבד ולרדת בשביל מסומן, לאורך 13 ק"מ עד לכפר סמוך או להעפיל לאחד התצפיות הסמוכות. אפשר כמובן לצאת לפסגות הללו בטיולי ג'יפים הנמכרים על ידי משרדי הנסיעות בפוטס.

סיבות טובות לסחרחורת

נשוב לכביש הראשי, במסלול טבעתי המקיף את השמורה. נחצה את העמק הירוק קיבאסה (Qiviesa), אל מעבר ההרים סאן גלוריו (Puerto de San Glorio), שם, ניתן לצפות ממצפה לייסבה (Mirador de Lliesba) ממנו נשקף מראה מרהיב של הפסגות הגבוהות ביותר. נקודות שיא נוספות בדרך הן מעבר פאנדטראבה (Puento de Pabdetrave) בגובה של 1450 מ', ממנו מטפסים כרבע שעה אל מצפה פיידרפיטאס (Mirador de Piedrafitas), משם פרוש נוף מרשים של קרקס קרחוני עצום הסוגר על עמק ולדאון. לפני ששבים לכביש אפשר להמשיך, בדרך היפה ביותר בפארק אל קאין (Cain).

שיאו של הטיול הוא המסע אל בקעת קאין (Cain) שבלבו של הרכס. אל ליבם של פיקוס דל אירופה. זהו אזור מסחרר ממש. מקור הסחרחורת יכול להיות מאימת המצוקים, מפחד הגבהים או פשוט מהיופי המהפנט כמעט של האזור. הנוף המרשים כולל אלה בצד אלה גיאיות עמוקים ופסגות גבוהות, משוננות עקב סחף, שכיפותיהן מכוסות שלג עד. יש בו כפרונים זעירים הנחבאים אחרי סלעי ענק בשולי העמק, כפרים קטנטנים התלויים על פסגה ושפע של ירק.

קאין הוא כפר נפלא ובו הרבה אפשרויות לינה. מרבית המטיילים באים לכאן כדי לצעוד ברגל מהלך 3 וחצי שעות עד עד ל-Poncebos. משם יש אפשרות לשוב במונית עד לקאין. אפשרות אחרת היא להסתפק ב-3-4 ק"מ ראשונים ולשוב על העקבות לקאין, חזרה למסלול הטבעתי.  

כפריהם של שודדי האינדיאנים

נקודות שיא נוספות בדרך הן מעבר פונטון, המצפה עוצר הנשימה של אוסחה דה סאחאמברה דה אוניס (Mirador de Oseja de Sajambre) ומעבר ההרים לוס ביוס (Los Beyois). זהו מעבר צר בן 10 ק"מ, אחד היפים באירופה, שנחצב על ידי נהר סייה (Sella) בשכבות עבות של אבן גיר. הצוקים תלולים מכדי שמשהו, מלבד עץ או שיח עקשן יוכלו להיאחז בהם.

הכפרים הנמצאים על נתיבו של נהר הסייה הקניוני - החורץ את הרכס ומאפשר מעבר אל חופי ביסקאיה - הם ניגוד משווע לכפרים הפשוטים, ואפילו העניים, שראינו באזור נהר הדווה. אלה נקראים "כפרי האינדיאנים" (Pueblo Indios), לא משום שחיים בהם צאצאי האינקה, אלא משום שתושביהם, אסטוריים ממוצא קלטי-ויזיגותי מובהק, מאסו בעוני והפליגו ליבשת החדשה שנתגלתה בקצה האוקיינוס האטלנטי, שדדו את האינדיאנים וחלקם חזר הביתה עם כסף שאיפשר להם לבנות בתים יפהפיים.

סיורנו ממשיך לעיירה קנגאס דה אוניס (Cangas de Onis) ולגשר הרומי האלגנטי הניצב מערבית לה, ואל קובאדונגה (Covadonga), שהיא אתר צליינות מפורסם וציון דרך בהיסטוריה הספרדית. לאחר תבוסתם של הוויזיגותים בקרב גואדלטה (Guadalte) בשנת 711, השלימו המוסלמים את השתלטותם על חצי האי האיברי. אציל ויזיגותי בשם פלאיו (Pelayo), ואנשיו, מצאו מקלט בקובאדונגה והחלו לארגן מרד. כתגובה, שלח האמיר אל סמח, בשנת 722, כוח צבאי מקורדובה, כדי לחסל את המורדים, אך נחל תבוסה מחפירה בקובאדונגה. הנוצרים אזרו אומץ וגמרו אומר לייסד מחדש ממלכה. כך הפכה אסטוריאס לערש ההתנגדות וכך נזרעו זרעיה הראשונים של הרקונקיסטה, דהיינו, הכיבוש מחדש, ומכאן יצאה במסעה שארך 780 שנה והסתיים בכיבוש גרנדה ב-1492.

מקובאדונגה נמשיך דרומה מזרחה אל מצפה לה ריינה (Mirador de la Reina) ממנו נשקף נוף פראי של פירמידות סלעיות ונגלוש אל העמק הקרחונים בהם נמצאים אגם אנול (Enol) ואגם ארסינה (Ercina).

מכאן אפשר להמשיך מזרחה אל פונסבוס שהוזכר לעיל (בקצה טיול ההליכה של קאין), ואל הרכבל המעפיל אל הכפר היפהפה בולנס (Bulnes), וממנו מזרחה, חזרה אל פאנס. או שנשוב דווקא מערבה, אל בירת אסטוריה אוביידו (Oviedo). סיור בעיר העתיקה וממנה אל הערים היפות לאון (Leon), ובורגוס ומהן בדרך הארוכה אל ברצלונה. המהדרין ייפנו בלאון אל סנטיאגו דה קומפוסטלה והחופים האטלנטיים שמדרום מערב לה, אך זה כבר לפעם אחרת.

• מהודו ועוד עולם - כל הכתבות

• לאתר הבית של גילי חסקין