עצם העניין

מבחיל להודות שהתמכרתי לתוכניות מורבידיות. "העצמות מספרות", "הפשעים שזעזעו את העולם", "בלשי רפואה", "השעות האחרונות", "ניצלו בנס", "בחזרה אל זירת הפשע", "הכי מרושע שיש", "תעופה בחקירה", "שניות מאסון", " מצב קריטי", " ג'ון אדוארדס מתקשר עם המתים", "כוח, זכויות וצדק", " אנטומיה של אסון", "נשים מאחורי הסורגים", ואני בטוחה שיש עוד כמה ששכחתי את שמותיהן, אבל מספקות את מנת המוות / כמעט מוות / אסון שעושה לי את זה.

"העצמות מספרות". תרפיה מורבידית

אני לא יודעת בדיוק למה התפתחה אצלי חיבה זו לאחרונה, אבל נראה שיש לכך קשר לסרטן אותו "חטפתי" לפני כארבעה חודשים - לשילוב בין טיפולים כימותרפיים, אי יכולת לתפקד ושפע של זמן במיטה.

תרמה לכך העובדה שבן זוגי עשה מעשה וקנה לביתנו את הממיר הדיגיטלי הזה, שמאפשר להקליט כל תוכנית ואף לכוון שבוע מראש הקלטה של מספר תוכניות בו-זמנית. ואני בהחלט מנצלת את כל התכונות האלה. מזל שאין הגבלת זמן או נפח של הקלטה.

זהות במלכודת

מי שירצה לטעום את "העצמות מספרות" (ערוץ ריאליטי, מדי יום ב-22:45 וב-02:45), ימצא סדרה שעוסקת באנתרופולוגיה משפטית, ובאמת אחת בלבד. איך היא יוצאת לאור? העצמות לא משקרות. מיטב אנשי המקצוע בוחנים חקירות, משחזרים זהויות וגורמי מוות ומציגים כמה מההישגים הגדולים בקרימינולוגיה של ימינו.

והטיפ הקטן לצופה הנאמן: כך תנקה שלד אדם משאריות בשר ורקמות

זכור לי במיוחד פרק אחד, שנפתח בתעלומה: גופה חסרת גפיים וראש, שנמצאה מושלכת באמצע שום מקום. בעזרת מומחית זוהה מין הקורבן, ובעקבות זאת הצליחו לגלות את זהות הנרצחת, ואת הרוצח.

שיעור גרפיקה

האם לכך התכוונה שפרה? שאריות אדם ב"העצמות מספרות"

אני מניחה שיש עוד שניים-שלושה צופים אדוקים כמוני, כל אחד מסיבותיו. אצלי - אישה נורמטיבית בדרך כלל, שמעבירה ימים שלמים בצפייה מרתונית בתוכניות הללו מבלי להתעלף,

להתפלץ ולתהות על טירופיו של המין האנושי - מהווה העיסוק בחיים שהסתיימו ובטרגדיות של אחרים סוג של נחמה, ומסיט ממני את המחשבות הקשות הפרטיות שלי. סוג חדש של תרפיה, אולי.