לא על הרגש לבדו

בדיוק השבוע לפני שנתיים, אחרי תשדירי פרומו רבים וראיונות קידום עם אילנה דיין באמצעי התקשורת, עולה לאוויר תחקיר "עובדה", אודות ניסוי "עומר 2" הסודי שנערך בחיילי צה"ל, במסגרתו חוסנו 716 מהם נגד מחלת הגחֶלֶת (אנתרקס).

דיין. הרגש השתלט על התחקירים המעמיקים (צילום: ערוץ 2)

הכתבה המזעזעת, שהזכירה באופן מבהיל את ההקרנות לילדי הגזזת של שנות ה-50, חשפה את הלחץ שהופעל על החיילים להשתתף בניסוי, את תופעות הלוואי החמורות מהן סבלו - וסובלים עד היום - ובעיקר את המחדל הצבאי שליווה את התהליך כולו, עניין שעוד דובר בו רבות לאחר מכן. בעקבות שידור הכתבה, מונתה ועדה בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, שקבעה, בין היתר, כי בניסוי היו ליקויים חמורים וביניהם תופעות הלוואי, שהיו ידועות בחלקן, אך לא הובאו לידיעת החיילים שלקחו בו חלק.

לחבק את הפריים-טיים

עם כל התעקשותה של דיין להישאר נאמנה למקצועיותה, על אף תקרית "ישראייר" מ-2006 (סיפור שנחשף עוד לפני כן ב"ידיעות אחרונות"), נדמה שמשהו השתנה במעגל היצירה החשובה שהכרנו בעבר ב"עובדה", ולא לטובה.

כמו שזה נראה כיום, מסחטת הדמעות, זו שולחצת גם על בלוטות הרייטינג, משמעותית עבור מערכת התוכנית יותר מכל סיפור עיתונאי. ראינו את זה השנה בסיפורו של הכירורג שיצא להציל את חיי חברו מימי הצבא באמצעות תרומת כליה, וגם בסיפורו של לביא הקטן, תינוק בן שנה שהמערכת התגייסה כדי לסייע לו במציאת תורמים למימון ניתוח למחלתו הנדירה.

מי הזיז את התחקירים שלי?

נחזור לתחקירי העונה האחרונה. אלה התחילו בטונים גבוהים מאוד עם סיפורה התמוה של ירדנה עובדיה ופרויקט בית החולים שלה בגינאה המשוונית. אבל הכתבה המצוינת, שזכתה להדים רבים, לא אותתה, למרבה הצער, על הבאות.

עובדיה ב"עובדה".  לא אותתה על הבאות

התחקיר על היעדרותו של החייל עופר סולומון אמנם חשף סיפור גדול וראוי, אך לא כך במקרה של הרופאה המרדימה שהואשמה בהריגת בת השלוש במהלך ניתוח - והתראיינה עוד לפני הכתבה ב"עובדה"; או במקרה של מרכז הקבלה של הרב לייטמן עליו שמענו לא פעם ולא פעמיים בעבר, מה שלא הפריע לקובן לבזבז בתוכו לילה שלם.

גם הכתבה על פצועי מלחמת לבנון השנייה ויחס השלטונות ואגף השיקום של צה"ל אליהם, למרות שהביאה נקודת מבט אישית ונוקבת לנושא, לא סיפרה משהו שלא דובר בו קודם, ועם כל הכבוד לצילומים המרהיבים והמזעזעים מסין, גם הכתבה שסגרה את העונה, אודות השתלת האיברים והשוחד - לא הציגה סיפור שטרם שמענו כמותו.

והיו גם המרואיינים. אהוד ברק (שדיבר, שוב, על נילי פריאל) וציפי לבני, במה שהוגדר "ראיון ראשון אחרי הבחירות", רק שלאף אחד ב"עובדה" לא ממש היה חשוב להתעכב על העובדה שהאחרונה העניקה עשרות ראיונות מדי שבוע, בתקופה שלפני אותה שיחה ראשונה איתה.

פצועי מלחמת לבנון השנייה. הגישה עברה מהעולם (צילום: אדוארד קפרוב)

אם ניתן לזהות כאן מגמה אחידה לאורך העונה, זוהי גישת ה"נכון, כבר שמעתם את הסיפור הזה, אבל עוד לא שמעתם את אילנה דיין, רוני קובן או בן שני מספרים לכם אותו". נכונה ככל שתהיה, הגישה הזו, בטלוויזיה הרב-ערוצית של סוף העשור הראשון לאלף השלישי, עברה מן העולם. מה שהיה נכון ל"עובדה" של 1994 או אולי אפילו 2007, לא יכול להתקיים בעולם אותו מאכלסים רפי גינת, אמנון לוי, עפר שלח ורביב דרוקר.